אשר ודני הם שני חברים טובים שפתחו יחדיו מסעדה. אשר, הוא שף מוכשר שהועסק כשכיר בכמה מסעדות יוקרה. דני הוא יזם. במשך השנים דני השקיע כספים בעסקים שונים בחלקם הוא הצליח יותר ובחלקם פחות. על פניו מדובר בשילוב מנצח: שותף שמביא עמו לעסק ניסיון מקצועי עשיר, חובר לאיש עסקים שיודע איך לנהל עסק. נוסף על כך לרשותו עומדים אמצעים כספיים לא מבוטלים.

אלא שבמציאות בבסיסו של שילוב כזה טמון קושי. בעת פתיחת העסק הצדדים חולקים חזון משותף. הם יודעים מה הם מתכננים לעשות ומתכוונים ליישם בעסק את היתרונות של כל אחד מהם. אולם החיים חזקים יותר מכל תוכנית ודברים יכולים להשתבש. בדוגמה של אשר ודני ייתכן שלקוחות לא יאהבו את המסעדה כפי שהיא. ייתכן שאשר ודני יצטרכו להחליף תפריט או לשנות עיצוב כדי שהלקוחות יסעדו אצלם. אולי אשר ודני יאלצו להשקיע יותר כסף מכפי שתוכנן מראש. אפשר שאשר ודני יידרשו להשקיע זמן רב יותר בניהול המסעדה מכפי שציפו מלכתחילה וכך הלאה. כל שינוי כזה עלול לפתוח פתח לחילוקי דעות ביניהם.

שני אנשים שמנהלים יחד עסק זה דבר נפוץ. אך כמו בכל מערכת יחסים אינטנסיבית בין בני אדם, גם בשותפות עסקית טמון פוטנציאל לסכסוכים. פעמים רבות שותפים לא מסכימים מהם השינויים שעליהם לערוך בעסק. העדר הסכמות מעיב על העבודה המשותפת. עם הזמן הוא עלול להוביל לפירוק השותפות, לפגיעה כלכלית משמעותית בעסק או לשניהם גם יחד.

להמשיך לקרוא סכסוכים בין שותפים: כשהחזון משתבש

מה עושים כאשר עד אינו משיב לעניין על שאלה שנשאל בחקירה נגדית?

איך לנהוג כאשר עד לא משיב לעניין על שאלה שנשאל בחקירה נגדית? האם חוזרים על השאלה? האם ממשיכים לחקור אותו באותו נושא? אולי יש טקטיקות שיגרמו לו לענות את התשובה המבוקשת?

כמו רוב השאלות בתחום הליטיגציה גם לשאלה זו יותר מתשובה אחת. כשבעת מתן עדות העד לא משיב לשאלה שנשאל הדרך להתמודד אתו קשורה בהמון שאלות משנה. כגון: מי העד; מה סוג הנושא שעליו חוקרים; מה חשיבות הנושא הנשאל לתיק; מיהו השופט והאם הוא מגלה סבלנות באותו יום חקירות; כמה זמן עבר מאז תחילת החקירה וכמה זמן משוער נותר לה; מהו הוותק של החוקר ומהם כישוריו, ועוד. כל אלה ועוד שאלות נוספות הן רכיבים בהחלטה שיש לקבל.

כמו תמיד, בעת החקירה הנגדית אין זמן לניתוח מעמיק של הסוגייה. צריך לקבל החלטה בתוך שבריר שנייה ועליה להיות ההחלטה הנכונה. חלק ניכר מהליטיגטורים מנווטים את החלטותיהם על פי האינסטינקטים שלהם. לדעתי זו דרך פחות טובה. עדיף ללמוד כיצד להתמודד עם סוגי עדים שונים ועם סיטואציות שכיחות בחקירה נגדית. מוטב לא לסמוך רק על האינסטינקט. אינסטינקטים זה דבר חשוב, אך תרומתם פחותה ביחס לתרומתו של ידע שנרכש באופן מסודר.

להמשיך לקרוא עד שאינו משיב לעניין על שאלה שנשאל

תנית בוררות היא בין הסעיפים הפופולאריים בהסכם בין שותפים. משמעה כי בכל מקרה של סכסוך בין הצדדים ימונה בורר שיכריע במחלוקות ביניהם. פעמים רבות התניה אף מגבילה את הבורר בזמן, באופן זה עליו ליתן פסק בוררות בתוך זמן קצר שאותו קוצבים הצדדים. כך למשל, במקרה מסוים נתקלתי בתנית בוררות שקבעה כי על הבורר לפסוק פסקו בתוך עשרה ימים מעת תחילת הבוררות. זו, כמובן, לא הוראה נפוצה – בדרך כלל בוררויות יימשכו זמן רב יותר. אורכן ייקבע לפי מורכבות התיק, ובהתאם לאופיו של הבורר ולעומס העבודה שמוטל עליו.

עורכי דין רבים ממליצים על תניה זו

לכאורה, תנית בוררות היא תניה מתבקשת בהסכמי מייסדים. בדרך כלל הסכסוכים בין השותפים מתגלעים בעת שהעסק פעיל. סכסוך שלא נפתר במהירות יפגע קשות בעסק; יוריד מערכו ועלול לסבך את השותפים בחובות לצדדים שלישיים. לכן, פעמים רבות עורכי דין ממליצים לצדדים לכלול בהסכמים ביניהם תנית בוררות. כך הם מקווים למנוע הליכים משפטיים ממושכים ולהכריע בסכסוך במהירות וביעילות.

להמשיך לקרוא תנית בוררות בהסכם שותפים: מדוע זה רעיון רע?

משא ומתן כשיש סכסוך שותפים בחברות הזנק עלול "להיתקע" עקב קושי בקביעת שווי החברה. כך למשל, עדן היא מהנדסת מחשבים שפרשה מחברה גדולה והקימה חברת הזנק קטנה בתחום הקריפטו. היא הצליחה לגייס משקיעים לשלב הראשוני של פיתוח המוצר. אך עתה אזל הכסף בקופת החברה. הליך פיתוח המוצר מתארך והולך ודורש עוד ועוד כסף. המשקיעים מגלים חוסר סבלנות. הם לא רוצים להשקיע כספים נוספים בפיתוח המוצר. עדן מרגישה שהמוצר עדיין לא בשל ליציאה לשוק, וזקוקה לסכום גדול נוסף כדי לסיים את פיתוחו. היחסים בין עדן למשקיעים מתוחים, עד כדי כך שהם כבר כמעט לא מדברים ביניהם. מה עושים במקרה כזה?

פתרונות מקובלים בסכסוך שותפים

יש פתרונות שונים למצבים אלה. אחד הפתרונות הנפוצים לסכסוך שותפים הוא "להפריד כוחות". בדרך כלל אחד הצדדים קונה את השני במחיר מוסכם. אם אין מחיר מוסכם הוא קונה אותו במחיר שקובע צד שלישי. פתרון זה לא חף מבעיות, אך הוא עובד כהלכה.

אלא שאליה וקוץ בה. כדי ליישם פתרון זה על הצדדים להסכים מהו המחיר שיש לשלם עבור מניות החברה. קשה מאוד להגיע להסכמות על נושא זה. בשל כך פעמים רבות הסכסוך הולך ומתמשך, ופתרון לא נראה באופק.

להמשיך לקרוא סכסוך שותפים: כמה שווים חלומות של יזם?

סכסוכי שותפים הפכו נפוצים יותר עקב המשבר הכלכלי בעקבות מגפת הקורונה. בשל כך מצורפים כמה כללי עשה ואל תעשה בסכסוכי שותפים, כולל סכסוכים בין בעלי מניות בחברות בע"מ.

חלק מהסכסוכים מבעבעים מתחת לפני השטח זמן רב וכתוצאה מהמשבר עולים אל פני השטח. חלק אחר הוא תוצאה ישירה של המשבר.

סכסוך שותפים הוא לא סוף העולם. אך סכסוך כזה יכול לגרום לחיסול עסקים ולקריסת מטה לחמם של השותפים. סכסוך שותפים שלא מטופל כראוי, יכול להתפתח לידי משבר כלכלי עמוק. קשה יהיה בהמשך לצאת ממשבר זה.

מטרת רשימה זו היא לתת כמה המלצות שיסייעו לבעלי עסקים שנקלעו לסכסוך עם השותף שלהם (לא משנה לצורך העניין אם הם מאוגדים כחברה בע"מ או כשותפות). לא כל האמצעים האלה הכרחיים וישנם גם אמצעים נוספים. יש אמצעים שמתאימים לעסק אחד ולא מתאימים לעסק אחר. ישנם אמצעים שמתאימים לאדם אחד ולא מתאימים לאחר. כל מקרה לפי נסיבותיו.

הרעיון הוא לתת כמה כללי אצבע שיסייעו במקרה של סכסוך, ומובן שהם לא תחליף לייעוץ מקצועי פרטני.

להמשיך לקרוא כללי עשה ואל תעשה בסכסוכי שותפים

אפשר לפתור סכסוכים בין שותפים באמצעות הסכם שותפות בחברה בע"מ. למעשה, רוב העסקים המסחריים בימינו מאוגדים כחברה בעירבון מוגבל (בע"מ). בחברה ישנם בעלי מניות שאוחזים כל אחד בחבילה של מניות.

פעמים רבות כמה אנשים מקימים עסק יחדיו. בדרך כלל הם עושים זאת על ידי ייסוד חברה, שבה כל אחד מהם מקבל מניות. מרגע זה ואילך הופכים המייסדים לבעלי מניות בחברה. אף על פי שהם קוראים לעצמם שותפים – מעמדם המשפטי הוא של בעלי מניות בחברה.

יתרונות וחסרונות להתאגדות כחברה

יש יתרונות להקים עסק באמצעות חברה בע"מ, ונעסוק בהם בפוסט אחר. אלא שלהתאגדות בדרך של חברה בע"מ יש גם חסרונות. אחד העיקריים שבהם הוא חוסר האפשרות של בעל מניות לפרק כרצונו את ה"שותפות" עם בעלי המניות האחרים. הוא יוכל לעשות כן רק במסגרת העילות הקבועות בחוק לפירוק חברה – והן לא רבות.

להמשיך לקרוא פתרון סכסוכים באמצעות הסכם שותפות בחברה בע"מ

סכסוכי שותפים מתאימים מאוד להליך של גישור. פעמים רבות סכסוכים אלה נוטים להסתיים בפשרה. הסיבות לכך הן מגוונות, החשובה בהן היא שהשותפים נלחמים על שליטתם בעסק חי. השותפים או בעלי המניות (אם מדובר בחברה מסחרית), מעדיפים פשרה על פני המשך המאבק ביניהם שעצם קיומו מאיים על שלמות העסק.

פעמים רבות מצליחים הצדדים בעצמם או בסיוע עורכי דינם להגיע לפשרה עוד טרם החלו הליכים משפטיים כלשהם. אחת הדרכים שמשמשת לשם פתרון הסכסוך היא להסתייע במגשרים.

אלא שאליה וקוץ בה: ישנם לא מעט גישורים בתחום זה שלא מסתיימים בפשרה. למעשה, הדבר מפתיע בשל העובדה שברמה הרעיונית סכסוכי שותפים מתאימים מאוד לגישור. מפתיע עד כמה הגישור מתגלה פעמים רבות ככלי לא יעיל. הדבר מעורר את השאלה מדוע לא מסתיימים באמצעות גישור יותר סכסוכים מסוג זה?

להמשיך לקרוא גישור בסכסוכי שותפים

האם כאשר שותפים מסתכסכים אפשר להוציא שותף מחברה בכפייה?

עסקים רבים במדינת ישראל בנויים על מתכונת של שותפות. זו יכולה להיות שותפות של אנשים שמחזיקים ביחד במניות של חברה בע"מ. זו יכולה להיות שותפות רשומה או שותפות שלא מוסדרת בדרך חוקית כלשהי אך היא שותפות לכל דבר ועניין. לעיתים הבעלים של העסק מסתכסכים ביניהם. זהו מצב שמכונה "סכסוך שותפים".

הסיבה שבגללה מתאגדים

הצורך של אנשים להתאגד ולהקים עסק יחד הוא טבעי, ויש בו יתרונות רבים גם בצד המימוני, גם בצד השיווקי וגם בחלוקת נטל העבודה.

אלא שכמו בכל שותפות אחרת בין אנשים, פעמים מגיע רגע שבו לשותפים נמאס האחד מהשני, והם לא רואים שום סיבה להמשיך יחד.

במצב שכזה חלק מהשותפים או כולם רוצים לפרק את החבילה, וללכת איש-איש לדרכו.

אך מה קורה אם בין השותפים ישנם כאלה שרוצים להיפרד אך יש גם כאלה שלא מעוניינים בפרידה? האם אפשר להוציא אותם מהשותפות ללא הסכמתם?

הוצאת שותף משותפות כאשר יש סכסוך שותפים

דרך המלך לפתרון מצב שכזה עוברת דרך משא ומתן בין השותפים בחברה (בעלי מניות), או באמצעות הכרעות של בית המשפט.

להמשיך לקרוא הוצאת שותף מחברה – האם זה אפשרי?

פוסט זה עוסק בהצעת חוק הגישור שמסדירה את נושא הגישור שהוגשה על ידי ח"כ מרב מיכאלי.

רישיון לגישור

היום אני רוצה לחרוג ממנהגי לכתוב על פרקטיקות בחיי היומיום המשפטיים ולדבר דווקא על הצעת חוק. לא סתם הצעת חוק, אלא הצעת חוק הגישור, התש"ף – 2020. הסיבה העיקרית לכך היא שגישור הוא אמצעי שיכול להיות גם אסטרטגי וגם טקטי (תלוי באיזה נסיבות ומי המשתמש). כמו כן זהו נושא הקרוב לליבי.

הצעת חוק הגישור היא הצעת חוק פרטית, שהוצעה על ידי ח"כ מרב מיכאלי. לאור היותה כזו הסיכוי של ההצעה להפוך לחוק לא נראה מזהיר. עם זאת מדובר בהצעה מעניינת. היא באה לפתור ויכוח רב שנים על הסדרה בחוק של תחום העיסוק בגישור.

כיום כל אדם יכול לעסוק בגישור, בין אם הוסמך לכך ובין אם לאו. יש לציין שכמה מהמגשרים הטובים ביותר לא הוסמכו מעולם לגישור. עובדה זו לא מונעת מהם לעשות עבודתם נאמנה. עם זאת, החריג אינו מעיד על הכלל. אם רוצים להבטיח רמה נאותה של גישור יש צורך להסדיר את ההסמכה לגישור. יש להבטיח שאדם המשמש כמגשר אומנם יהא בעל הכשרה מתאימה לכך.

הסדרת הגישור

ביטוי לעקרון זה אפשר למצוא בדברי ההסבר של החוק שם נכתב כהאי לישנא:

להמשיך לקרוא האם מגשר יצטרך רישיון כדי לעסוק בגישור?

פעמים רבות מוצע לאנשים שמסתכסכים זה עם זה לפתור את הסכסוך ביניהם באמצעות גישור. אומרים להם שמגשר יכול להביא אותם לעמק השווה, למצוא פתרון לסכסוך ולחסוך להם זמן וכסף רב. לא אחת ממליצים שופטים לבעלי דין לנסות את הליך הגישור כמזור לסכסוך: "אם לא תלכו למגשר ולא תתפשרו – סופו של דבר תמצאו עצמכם תחת הגליוטינה של הדין, ואחד מכם עלול לאבד בה את ראשו", הם אומרים שוב ושוב.

ואומנם, מאז שפרץ לחיינו בסערה לפני למעלה משני עשורים נחשב מוסד הגישור כפתרון קסם, גלולת פלא לכל סכסוך, הדרך הטובה, הפשוטה והחסכונית ביותר לסיים מאבק, בלי לעבור את ספו של בית המשפט, ובלי לסבול בזבוז של זמן והוצאות רק כדי לגלות כי בסוף הדרך עלולה התוצאה להיות לא נעימה.

אלא שישנם מקרים בהם גישור לא רק שהוא לא תרופת פלא, אלא הוא עשוי לגרום נזק לאחד מבעלי הדין, ולהביא אותו להסכים לפשרה לא אופטימלית שתהיה עבורו גרועה מפסק דין בבית המשפט.

להמשיך לקרוא כדאי לסיים סכסוך בגישור? מסתבר שלא תמיד

בניגוד למקובל לחשוב תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שייכנסו לתוקפן בספטמבר 2020, לא בהכרח יקצרו את הזמן שבו תיק מתנהל בבית המשפט, אלא אולי דווקא להיפך – יאריכו אותו באורח משמעותי.

שני דברים יגרמו להארכת הדיון המשפטי לאחר כניסת התקנות החדשות לתוקפן: האחד – יהיו פחות פשרות בין בעלי הדין, שכן לפשרה לוקח זמן והיא "מתבשלת" במהלך ישיבות קדם המשפט. בהתאם לתקנות החדשות בית המשפט ישאף ששלב קדם המשפט לא ייקח יותר משתי ישיבות. בפועל, המצב כיום הוא שתיקים רבים מסתיימים בפשרה לאחר ישיבה שלישית ורביעית.

להמשיך לקרוא האם התקנות החדשות באמת יקצרו את משך הדיון בתיק?

האמרה כי בעת חקירה נגדית לא שואלים שאלה שאינכם יודעים מה העד יענה עליה זקוקה מדי פעם לרענון. זאת חרף העובדה שמדובר באמרה נפוצה שמקובלת על חלקים נרחבים מקהל הליטיגטורים שמרבים בחקירה נגדית.

אלא שבשנים האחרונות ישנה מגמה לתקוף את האמרה הזו. ספרי עיון שעוסקים בחקירה נגדית מפקפקים במוחלטות של האמירה הזו, ומציינים את הצורך לשאול גם שאלות שלא יודעים את התשובה עליהם, ועורכי דין בכירים מטילים בה ספק במסגרת הרצאות שהם נושאים.

בספרי "אסטרטגיה וטקטיקה במשפט" (בורסי, 2018) הצגתי גישות שונות לגבי שאלה זו. בפוסט זה אני רוצה להיות ממוקד יותר, ולהראות שלפעמים אין ברירה וחייבים לשאול את העד שאלות שאין יודעים מהי התשובה עליהן.

להמשיך לקרוא האם בחקירה נגדית של עד כדאי לשאול שאלה שאינכם יודעים את התשובה עליה?

חקירה נגדית היא אומנות העומדת לעצמה. חלק מאומנות זו היא לדעת מתי לחקור נגדית בקשיחות ומתי ברכות. אין כללים קשיחים בנושא, אבל יש דרך שמומלץ לנהוג לפיה.

בשנים הראשונות לפעילותי כעו"ד שמתי לב לתופעה מעניינת. כאשר חקרתי עדים בצורה קשוחה הלקוחות היו מאוד מרוצים ממני, אבל העד חשף פחות מידע. ולהיפך: ככל שחקרתי יותר בעדינות אמנם הוצאתי מהעד מידע רב יותר וחיזוקים לדברים שרציתי לטעון בסיכומים. באופן מוזר כך זכיתי לפחות חיוכים מלקוחותיי.

בתוך זמן לא רב הבנתי שלקוחות רוצים "הצגה". הם מחפשים להכות ולהשפיל את הצד שכנגד. הם רוצים "להראות" לו "מה זה". אלא שטובתם של הלקוחות היא דווקא לא לערוך הצגות. טובתם היא לחקור בצורה יעילה שתחזק את הסיכויים להשיג את המטרות בחקירה של עדים. כך ינצחו במשפט.

להמשיך לקרוא חקירה נגדית רכה מול חקירה נגדית קשוחה

חקירה נגדית של עדים היא כר פורה ליישום של טקטיקות שונות שנועדו לגרום לעד לומר את האמת. לא כולן יעילות, ולא כולן נשמעות מוסריות. אולם, לפני ששואלים את העדים שאלות יש להכיר את הטקטיקות האלה.

חייב להודות: יש לי חולשה למחקרים מדעיים. לא סתם למחקרים מדעיים, אלא למופרכים ביותר שביניהם, כגון: מחקרים שזכו בפרס האיג נובל, אותו פרס לא חשוב, למחקרים שוליים שאתם יכולים לחיות חיים שלמים בלי לדעת עליהם כלום ולא להינזק מכך. אחד הנושאים שנחקרו וחביב עלי במיוחד נגע לזוכים באיג נובל לשנת 2011, שבדקו כיצד הדחף להשתין משפיע על קבלת ההחלטות, על ידי כך שנתנו למתנדבים לניסוי לשתות עוד ועוד מים בזמן עבודה מול המחשב. המחקר מצא, כמה לא מפתיע, שזיכרון העבודה ותשומת הלב נפגעים כשמתרכזים בצורך הבוער להשתין וכששלפוחית השתן עומדת להתפוצץ.

הקשר בין איג נובל לבין חקירה נגדית של עדים

עד כמה שזה יישמע מוזר ומופרך, מחקרים מהסוג הזה מאוד חשובים כשמגבשים אסטרטגיה משפטית. וכל זאת משום שאלו מחקרים שבודקים את ההתנהגות האנושית. ההתנהגות של בני אדם עומדת בדרך כלל בלב ליבו של כל תכנון אסטרטגי טוב.

כך למשל, תנסו לחשוב כיצד מחקר שעוסק ביכולת ההתאפקות של אדם שצריך לשירותים משפיע על ההחלטה איך לבצע חקירה נגדית של עד בבית המשפט? מה קורה עם עד שנחקר שעות על גבי שעות ברציפות, והוא צריך לשירותים. כיצד על עורכי הדין החוקרים לנהוג לגביו? האם ננסה לדחות את הפסקות השירותים שלו באופן שנספיק לשאול עוד מספר שאלות לפני ההפסקה, כאשר העד עדיין מתאפק, או שלהפך – נבקש לא לשאול שאלות נוספות עד לאחר שהעד יסיים את ענייניו בשירותים?

שאלה זו מערבת מכלול של שיקולים משיקולים שונים. בהם שיקולים מוסריים ואתיים, כמו גם שיקולים של יעילות הדיון והצורך לסיים תיקים בבית המשפט. לשאלה זו אין תשובה ברורה. התשובה לה תלויה הן בנסיבות העניין, הן באופיו של השופט והן באופיו של עורך הדין החוקר. מה שכן ניתן לומר הוא שחשוב מאוד "להרגיש" את העד ולהחליט כיצד לנהוג עמו בחקירתו. האם לחקור אותו באופן קצר וממוקד? או להפך, להעמיד אותו שעות על גבי שעות על דוכן העדים ולחקור אותו עד שיותש ויחשוף את האמת?

להמשיך לקרוא גברתי, העד צריך לשירותים!

משא ומתן בסכסוכי שותפים הוא דרך מצוינת להביא סכסוך לידי גמר. החלופה למשא ומתן הוא להביא את הסכסוך לפתחו של בית המשפט.

הסדר הוא דרך מצוינת לסיום סכסוך ופעמים רבות הוא המטרה הסופית העומדת לפני הצדדים. לא אחת כשהצדדים נלחמים ביניהם  הם עושים זאת מתוך שלוש סיבות אפשריות: האחת – משום שהם לא מאמינים שהקרקע בשלה להסדר, או שהיריב בשל להסדר. השנייה, משום שהם רוצים באמצעות החרפת הסכסוך לשפר את תנאי ההסדר. השלישית – משום שהשארת הסכסוך קיים משרתת אותם באופן אחר כלשהו.

הראיה לכך שהסדר הוא דרך מצוינת לסיום סכסוך היא שרוב הסכסוכים מסתיימים בהסדר. חלקם לפני שמישהו מהצדדים פונה לבית המשפט, וחלקם אחרי. ישנם הסכמי פשרה שנחתמים לאחר דיוני הוכחות, ואפילו לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ולפעמים ממש ערב מתן פסק דין בתיק.

להמשיך לקרוא משא ומתן בסכסוכי שותפים