אסטרטגיה ומשפט – הבלוג של עו"ד ניר גולן

בשנים הראשונות לפעילותי כעו"ד שמתי לב לתופעה מעניינת. כאשר חקרתי עדים בצורה קשוחה הלקוחות היו מאוד מרוצים ממני, אבל העד חשף פחות מידע. ולהיפך, ככל שחקרתי יותר בעדינות אמנם הוצאתי מהעד מידע רב יותר וחיזוקים לדברים שרציתי לטעון בסיכומים, אך זכיתי לפחות חיוכים מלקוחותיי.

בתוך זמן לא רב הבנתי שלקוחות רוצים "הצגה". הם מחפשים להכות ולהשפיל את הצד שכנגד, "להראות" לו "מה זה". אלא שטובתם של הלקוחות היא דווקא לא לערוך הצגות, אלא לחקור בצורה יעילה שתחזק את הסיכויים להשיג את המטרות בחקירה של עדים, וכך לנצח במשפט.

להמשיך לקרוא חקירה נגדית רכה מול חקירה נגדית קשוחה

חייב להודות: יש לי חולשה למחקרים מדעיים, ולא סתם למחקרים מדעיים, אלא למופרכים ביותר שביניהם, כגון: מחקרים שזכו בפרס האיג נובל, אותו פרס לא חשוב, למחקרים שוליים שאתם יכולים לחיות חיים שלמים בלי לדעת עליהם כלום ולא להינזק מכך. אחד הנושאים שנחקרו וחביב עלי במיוחד נגע לזוכים באיג נובל לשנת 2011, שבדקו כיצד הדחף להשתין משפיע על קבלת ההחלטות, על ידי כך שנתנו למתנדבים לניסוי לשתות עוד ועוד מים בזמן עבודה מול המחשב. המחקר מצא, כמה לא מפתיע, שזיכרון העבודה ותשומת הלב נפגעים כשמתרכזים בצורך הבוער להשתין וכששלפוחית השתן עומדת להתפוצץ.

עד כמה שזה יישמע מוזר ומופרך, מחקרים מהסוג הזה מאוד חשובים כשמגבשים אסטרטגיה משפטית. וכל זאת משום שאלו מחקרים שבודקים את ההתנהגות האנושית, וההתנהגות של בני אדם עומדת בדרך כלל בלב ליבו של כל תכנון אסטרטגי טוב.

כך למשל, תנסו לחשוב כיצד מחקר שעוסק ביכולת ההתאפקות של אדם שצריך לשירותים משפיע על ההחלטה איך לבצע חקירה נגדית של עד בבית המשפט? מה קורה עם עד שנחקר שעות על גבי שעות ברציפות, והוא צריך לשירותים. כיצד על עורכי הדין החוקרים לנהוג לגביו? האם ננסה לדחות את הפסקות השירותים שלו באופן שנספיק לשאול עוד מספר שאלות לפני ההפסקה, כאשר העד עדיין מתאפק, או שלהפך – נבקש לא לשאול שאלות נוספות עד לאחר שהעד יסיים את ענייניו בשירותים?

שאלה זו מערבת מכלול של שיקולים משיקולים שונים, בהם שיקולים מוסריים ואתיים, כמו גם שיקולים של יעילות הדיון והצורך לסיים תיקים בבית המשפט. לשאלה זו אין תשובה ברורה והיא תלויה הן בנסיבות, הן באופיו של השופט והן באופיו של עורך הדין החוקר. מה שכן ניתן לומר הוא שחשוב מאוד "להרגיש" את העד ולהחליט כיצד לנהוג עמו בחקירתו. האם לחקור אותו באופן קצר וממוקד, או שלהפך, להעמיד אותו שעות על גבי שעות על דוכן העדים ולחקור אותו עד שיותש ויחשוף את האמת? להמשיך לקרוא גברתי, העד צריך לשירותים!

הסדר הוא דרך מצוינת לסיום סכסוך ופעמים רבות הוא המטרה הסופית העומדת לפני הצדדים. לא אחת כשהצדדים נלחמים ביניהם  הם עושים זאת מתוך שלוש סיבות אפשריות: האחת – משום שהם לא מאמינים שהקרקע בשלה להסדר, או שהיריב בשל להסדר. השנייה, משום שהם רוצים באמצעות החרפת הסכסוך לשפר את תנאי ההסדר. השלישית – משום שהשארת הסכסוך קיים משרתת אותם באופן אחר כלשהו.

הראיה לכך שהסדר הוא דרך מצוינת לסיום סכסוך היא שרוב הסכסוכים מסתיימים בהסדר. חלקם לפני שמישהו מהצדדים פונה לבית המשפט, וחלקם אחרי. ישנם הסכמי פשרה שנחתמים לאחר דיוני הוכחות, ואפילו לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ולפעמים ממש ערב מתן פסק דין בתיק. להמשיך לקרוא משא ומתן בסכסוכי שותפים

מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד אוהב להשוות בין אסטרטגיה משפטית לאסטרטגיה צבאית. אמנם נכון הדבר שמדובר בשתי מערכות  שהשוני ביניהם רב, אך אי אפשר גם להתעלם מקווי הדמיון ביניהם. מה לעשות, בני אדם הם בני אדם, ומי שמתכנן מהלכיו מראש וצופה את מהלכיו של היריב עוד בטרם אלה יוצאים אל הפועל ייעשה זאת בין אם מדובר בשולחן החול בחמ"ל, ובין אם מדובר בשולחן חדר הישיבות במגדלי עזריאלי.

זו הסיבה שאני כל כך אוהב לקרוא על אסטרטגיה צבאית, להבין את החשיבה שמובילה למהלכים האסטרטגיים והטקטיים בשדה הקרב, וליישם את תורות הלחימה שהתגבשו במשך אלפי שנים, בין אם מדובר בתיקי חברות, סכסוכי שותפים או תיקים מסחריים.

הנה למשל דוגמא שמתאימה לימים הסגרירים שנחתו עלינו לאחרונה: מאו דזה דונג, המנהיג המיתולוגי של סין הקומוניסטית, ואחד מהאסטרטגיים הצבאיים הגדולים בכל הדורות, ו נהג לומר לאנשיו את המשפט הבא: "כשהגשם יורד עליכם הוא יורד גם על האויב." בכך העביר מאו לאנשיו את המסר שהתנאים בשדה הקרב שווים לשני הצדדים, ומי שיידע להסתגל אליהם ולעשות בהם את השימוש הנכון – הוא גם זה שינצח במערכה (האמרה הזו מיוחסת גם ליצחק שדה, בנוסח: "זכרו, כשיורד גשם – נרטב גם האויב. מנצח מי שמחזיק מעמד רגע אחד נוסף").

להמשיך לקרוא כשהגשם יורד עלייך הוא יורד גם על האויב