מאמרים חדשים באסטרטגיה ומשפט

אחרי החגים זה עכשיו, ופוסט השבוע עוסק בסיבה מדוע דאעש עורפת ראשים, ולמה זה רלבנטי גם להליכים משפטיים.

ובהקשר אחר או שאולי בעצם באותו ההקשר בדיוק – לב לבייב אפילו לא חלם שבעל מניות זעיר באפריקה ישראל יגיש נגדו בקשה לאישור תביעה נגזרת בסך של שמונים ושישה מיליון ש”ח, ושבית המשפט אפילו יאשר את הבקשה. ככה זה כשעסוקים בלעשות כסף ואין זמן לתכנן אסטרטגיה משפטית שתתאים למקרה שכזה.

ולמי שכבר הפנים שמלחמה ובתי משפט זה שני דברים מאוד דומים, מוגש הפוסט שעוסק בצוק איתן, ובוחן מה יכולים עורכי דין ללמוד ממנו? ותתפלאו, מסתבר שהרבה מאוד. ישנו קשר ישיר בין אסטרטגיה צבאית לבין אסטרטגיה משפטית, והרבה  דברים באסטרטגיה הצבאית ניתנים ליישום גם בשדה המשפטי.

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , | להגיב

לא רק דעאש: עריפת ראשים זו אסטרטגיה משתלמת בבתי המשפט

Chingiis Khaan Mongolian Emperor© Andrey Burmakin

ג’ינג’ס חאן נהג לשרוף ערים שלא נכנעו לו (צילום: Andrey Burmakin, מתוך מאגר פוטוליה)

בזמן האחרון אנחנו עסוקים בסרטוני האימה מבית מדרשה של דעא”ש, שעורפת ראשים של עיתונאים מערביים ומפיצה את התמונות ביוטיוב וברשתות החברתיות האחרות. דעאש אינה היחידה שפועלת בדרכים אכזריות: ג’ינגיס חאן, שהיה מגדולי הכובשים והמצביאים בתולדות המין האנושי, היה ידוע כסמל לאכזריות. בעת המצור על ביג’ין הודיע כי אם תכנע העיר בפני כוחותיו יחוס על חיי תושביה, אך אם היא לא תכנע הוא לא ישאיר אף אחד מהם בחיים. ואכן, לאחר שנכנס לביג’ין שרף את העיר יחד עם כל אנשיה. ישנם תיאורים מזוויעים של בני התקופה שלפיהם לאחר כניסת כוחותיו של חאן לעיר ושריפתה רחובותיה היו חלקלקים כתוצאה משומן אדם שזרם בהם.

רבים תוהים מדוע בוחרת דעא”ש לערוף ראשים, ומה היא מרוויחה מכך שהיא מזעזעת את העולם וגורמת לו להתאחד נגדה? ובכן, התשובה כנראה נמצאת ברצון להטיל אימה ומורא על האויב. לחרוט בו את הפחד ממלחמה, ולגרום לו להיכנע בשלבים מוקדמים של המערכה.

האסטרטגיה של הטלת אימה ומורא נכונה לא רק בשדה הקרב, אלא גם בשדה המשפטי. לעתים בעלי דין שצופים ביריב מבצע את האסטרטגיה הזו מאבדים את הרצון להילחם ונדחפים להשגת פשרה נוחה פחות מכפי שיכולים היו להשיג אלמלא נקט היריב באסטרטגיה זו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בנקאות, בתי משפט, טיפים ותכסיסים, שאלות אסטרטגיות | עם התגים , , , , , , | להגיב

מניות באלפיים ש”ח מספיקות כדי לחייב טייקון בתשלום של מיליונים

זה בטח יישמע לכם דמיוני, אבל בישראל של שנת 2014 תוכלו בקלות יחסית לתבוע טייקון בסכומים אגדתיים של עשרות מליוני דולרים, גם אם הטייקון לא גרם לכם באופן אישי כל נזק. את השיעור הזה למד לב לבייב על בשרו לאחרונה, כשבית המשפט המחוזי במחוז מרכז אישר להגיש תביעה נגזרת נגדו ונגד דירקטורים אחרים בחברת אפריקה ישראל בסך של כשמונים וששה מיליוני ש”ח (תנ”ג 147-09-10 כהן נ’ לבייב ואח’).

את הבקשה להגשת תביעה נגזרת במקרה של לב לבייב הגיש בעל מניות באפריקה ישראל ששווי אחזקותיו בחברה נאמד בסך של 1900 ש”ח בלבד.

מטבעות של עשר אגורות צילום: ניר גולן

בעל מניות שמחזיק במניות בשיעור זעום יכול להגיש תביעה של מיליונים בשם החברה

כדי להבין טוב יותר במה מדובר, חשוב להסביר כי תביעה נגזרת היא הליך שבמסגרתו רשאי בית המשפט להרשות לבעל מניות או דירקטור בחברה לתבוע בשם החברה כאשר מתקיימים תנאים מסויימים, על אף שהחברה אינה מעוניינת להגיש תביעה. אם יזכה התובע בתביעה בשם החברה יגיע הכסף שיתקבל מפסק הדין לקופת החברה, ובעל המניות-התובע יקבל גמול הולם בעבור תביעתו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בתי משפט, סכסוכי שותפים, שאלות אסטרטגיות | עם התגים , , , | להגיב

איך אפשר להגיע לבית המשפט מבלי לפתוח בהליכים משפטיים?

לאישה שנכנסה לחדרי קראו מרגרט. היא הייתה כבת שמונים, שיערה היה אפור, גלי ועיניה עייפות. היא דיברה באנגלית רצוצה, למרות שהיא מתגוררת כבר שישים שנה באוסטרליה. מסתבר ששפה שלא נרכשת בגיל צעיר כנראה שאף פעם לא תתגלגל על הלשון כהלכה. היא הצליחה לברוח מאירופה מייד אחרי המלחמה ההיא, רגע לפני שמסך הברזל ירד על המדינה שבה נולדה, גדלה והצליחה לשרוד בה את השואה. היא התגלגלה לאוסטרליה, התחתנה שם, נולד לה ילד, אחר כך היא התגרשה ומאוחר יותר התחתנה בשנית. איש יהודי חם, בגיל העמידה, שצבר ממון רב בחייו.

בעלה השני נפטר חמש שנים קודם לכן. הוא השאיר רכוש באוסטרליה שחלקו נרכש בטרם חייהם המשותפים וחלקו תוך כדי, וכן דירה בישראל שנרכשה בתקופת חייהם המשותפת. הבנות שלו נאבקו איתה על הרכוש הן באוסטרליה והן בישראל. צוואה הוא לא השאיר, והיא מצאה עצמה נאבקת על זכויותיה בבתי המשפט הן באוסטרליה והן בישראל.

המאבק בישראל היה על הדירה שהייתה רשומה על שם שניהם. בית המשפט דחה את תביעתן של הבנות שביקשו לבטל את זכויותיה של מרגרט בטענה שאביהן רכש את הדירה מכסף שצבר לפני נישואיו, וקיבל את תביעתה של מרגרט להכריז כי מחצית הדירה שייכת לה ויש לה זכות מגורים בלעדית בדירה לכל ימי חייה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי, שאלות אסטרטגיות | עם התגים , , , | להגיב

מה עורכי הדין יכולים ללמוד מצוק איתן?

בשדה המשפט מתרחשת מלחמה יומיומית. גדודים של עורכי דין מתנגחים האחד בשני ולא לוקחים שבויים, ממש כמו בשדב קרב אמיתי. אך חלק גדול מ”הלוחמים” הללו אינם מונעים על ידי תוכנית אסטרטגית מבוססת, אלא על ידי מכלול של טקטיקות, במקרה הטוב, או גחמות של הלקוחות, במקרה הטוב פחות.

מבצע צוק איתן הזכיר לכולנו עד כמה חשוב לנהל מלחמה על פי אסטרטגיה צבאית ברורה שהוכנה מראש, ועד כמה יכולות אסטרטגיות עשויות לקבוע את גורל המערכה. בהכנת תוכניות אסטרטגיות מביא הצבא בכלל חישוביו מכלול של גורמים, ובהם יעדים שקבע הדרג המדיני, מודיעין, סדרי כוחות, אופן חימוש של הצבא כמו גם חימושו של האויב, לוגיסטיקה וכיוב’. כדי לנצח בשדה הקרב יש לקחת בחשבון כמות עצומה של מטרות, בעיות ונתונים מסוגים שונים.

גם עורכי דין צריכים לכוון היטב לפני שהם יורים. בתמונה: חייל מכוון אם 16 במארב

גם עורכי דין צריכים לכוון היטב לפני שהם יורים. בתמונה: חייל מכוון אם 16 במארב. צילום: רפאל בן ארי (מתוך מאגר פוטוליה)

ישנם דברים רבים שעורכי דין יכולים ללמוד מהנעשה בשדה הקרב, וליישמם על הנעשה בתיק שבפניהם. דוגמאות לכך לא חסר. כך למשל הצורך במודיעין מקדים שאוספים צבאות לפני היציאה לקרב ובמהלכה. עורכי דין עשויים להפיק תועלת רבה מאיסוף מודיעין על הצד היריב. אמנם נכון שלצד המתדיין במשפט לא חשוב לדעת היכן נמצא היריב וכמה אנשים חיים בביתו, כפי שלצבא חשוב לדעת היכן נמצא האויב ומהו סדר כוחותיו, אך לצד המתדיין חשוב לדעת האם היריב היה מעורב בתביעות דומות מאותו הסוג של התיק שמתנהל בין הצדדים, ומה היתה תוצאתן, האם היריב מסוכסך עם גורמים עסקיים שניתן לכרות איתם ברית ואולי אף לזמנם כעדים וכיוב’. ככל שהמודיעין רב יותר כך תשתפר תוצאת ההליך. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בתי משפט, כללי, עורכי דין | עם התגים , , | להגיב

המלחמה, השותף הצ’ילבה וכבוד הבורר הקדוש

הטילים שעפים פה מכל עבר בימים האחרונים מזכירים לי את אחד הסבבים הקודמים בעימות המתמשך עם החמאס. גם אז עפו טילים, היו אזעקות ובתי הקפה התרוקנו מכל יושביהם. כשבתי הקפה מתרוקנים, אז לנו זה אומר שהפסדנו בילוי אחד או שנים או עשר. אבל יש כאלה שבשבילם ההתרוקנות הזו היא הרבה יותר גרועה: אלו הם הבעלים של בתי הקפה.

בסבב הטילים הקודם היה בית קפה אחד בעיירה דרומית כלשהי שבמשך עשרה ימים לא נכנסו אליו כמעט אנשים. כל יום הצוות היה מגיע, מכין אוכל כרגיל ומחכה אולי יבואו קצת לקוחות. אבל כלום, עשרה ימים אנשים לא באו, האוכל שהוכן הלך לפח, והצוות ישב באפס מעשה.

בית הקפה הוחזק על ידי חברה בע”מ שהיו לה שני בעלי מניות, שלצורך הענין נקרא להם דני ויוסי. כשפרץ המשבר הבטחוני מצב היחסים ביניהם כבר לא היה כל כך טוב כפי שהיה בהתחלה, אבל איכשהו הם הצליחו להסתדר ולפעול יחדיו למען המטרה המשותפת: עשיית כמה שיותר כסף.

כשהתחילו לעוף הטילים ויחד איתם התעופפו גם הלקוחות של בית הקפה, הפסיקו שני השותפים לדבר אחד עם השני. הפסקת שיתוף הפעולה ביניהם היתה עלולה לחסל את בית הקפה, אבל מאחר שממילא לא נכנסו לקוחות, אז הנזק שעשו שניהם לא היה כל כך גרוע. לכל מי שעבד בבית הקפה היה ברור שהשניים האלה לא יישארו ביחד ושבית הקפה הולך לפירוק.

היתה רק בעיה אחת עם סגירת בית הקפה: מי ישלם את החובות לבנקים ולספקים? להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי, סכסוכי שותפים, שאלות אסטרטגיות | עם התגים , , , | להגיב

מה עושים כשהצד שכנגד מגיש תצהירים רגע לפני הדיון?

אם יש משהו שמרגיז עורכי דין זו סיטואציה שבה הצד שכנגד מגיש תצהירי עדות ראשית ברגע האחרון לפני הדיון, חודשים לאחר המועד שבו הוא היה צריך להגיש את התצהירים, ועל הדרך הוא גם מכניס ראיות לא קבילות, עדויות שמיעה, שינוי חזית ואף מבקש להעיד עדים שקיימים סיבות שונות ומשונות העשויות למנוע את העדתם. לא רק שזה מרגיז – זה גם גורם לדילמה, כיצד להתנהג? לבקש מבית המשפט למנוע עדויות, או למחוק חלקים מהתצהיר? לחקור על התצהירים ולטעון בסיכומים לשינוי חזית? לסרב לקיים חקירות ביום הדיון משום שאינכם מוכנים? מה עושים?

ישנם כל מיני גישות לבעיה הזו: ישנם עורכי דין שסבורים שהדרך הטובה ביותר היא לבקש ביום הדיון למחוק את התצהירים, תוך כוונה שגם אם הם לא יימחקו – ייתכן שהצד שכנגד יאולץ לוותר על חלק מהעדים, ואולי על חלקים בתצהיריו. אחרים חושבים שאין ברירה – אלא לדחות את מועד הדיון כדי שניתן יהיה להתכונן לחקירה על התצהירים שהוגשו באיחור, והמהדרין אף מבקשים שבית המשפט יפסוק להם הוצאות. עורכי דין אחרים מוותרים מראש, בולעים את הצפרדע, ומקיימים את הדיון במועדו, על בסיס התצהירים שהוגשו. והשופטת? היא בכלל חושבת שהמחדל הדיוני של אחד מבעלי הדין זו הזדמנות מצויינת ללחוץ על הצדדים לסיים את התיק בפשרה.

מה הדרך הנכונה להתנהג בסיטואציה שכזו?

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בתי משפט, טיפים ותכסיסים, כללי, מאמרים נבחרים, עורכי דין | עם התגים , , , | להגיב