אם יש משהו שמרגיז עורכי דין זו סיטואציה שבה הצד שכנגד מגיש תצהירי עדות ראשית ברגע האחרון לפני הדיון, חודשים לאחר המועד שבו הוא היה צריך להגיש את התצהירים, ועל הדרך הוא גם מכניס ראיות לא קבילות, עדויות שמיעה, שינוי חזית ואף מבקש להעיד עדים שקיימים סיבות שונות ומשונות העשויות למנוע את העדתם. לא רק שזה מרגיז – זה גם גורם לדילמה, כיצד להתנהג? לבקש מבית המשפט למנוע עדויות, או למחוק חלקים מהתצהיר? לחקור על התצהירים ולטעון בסיכומים לשינוי חזית? לסרב לקיים חקירות ביום הדיון משום שאינכם מוכנים? מה עושים?
ישנם כל מיני גישות לבעיה הזו: ישנם עורכי דין שסבורים שהדרך הטובה ביותר היא לבקש ביום הדיון למחוק את התצהירים, תוך כוונה שגם אם הם לא יימחקו – ייתכן שהצד שכנגד יאולץ לוותר על חלק מהעדים, ואולי על חלקים בתצהיריו. אחרים חושבים שאין ברירה – אלא לדחות את מועד הדיון כדי שניתן יהיה להתכונן לחקירה על התצהירים שהוגשו באיחור, והמהדרין אף מבקשים שבית המשפט יפסוק להם הוצאות. עורכי דין אחרים מוותרים מראש, בולעים את הצפרדע, ומקיימים את הדיון במועדו, על בסיס התצהירים שהוגשו. והשופטת? היא בכלל חושבת שהמחדל הדיוני של אחד מבעלי הדין זו הזדמנות מצויינת ללחוץ על הצדדים לסיים את התיק בפשרה.
מה הדרך הנכונה להתנהג בסיטואציה שכזו?
להמשיך לקרוא ←
>
