סכסוכי שותפים נוטים להסתיים פעמים רבות בפשרה. הסיבות לכך הן מגוונות, החשובה בהן היא שהשותפים נלחמים על שליטתם בעסק חי. השותפים או בעלי המניות (אם מדובר בחברה מסחרית), מעדיפים פשרה על פני המשך הסכסוך שעצם קיומו מאיים על שלמות העסק.
פעמים רבות מצליחים הצדדים בעצמם או בסיוע עורכי דינם להגיע לפשרה עוד טרם החלו הליכים משפטיים כלשהם. אחת הדרכים שמשמשת לשם פתרון הסכסוך היא להסתייע במגשרים.
אלא שאליה וקוץ בה: ישנם לא מעט גישורים בתחום זה שלא מסתיימים בפשרה. למעשה, הדבר מפתיע בשל העובדה שברמה הרעיונית סכסוכי שותפים מתאימים מאוד לגישור. מפתיע עד כמה הגישור מתגלה פעמים רבות ככלי לא יעיל. הדבר מעורר את השאלה מדוע לא מסתיימים יותר סכסוכי שותפים במהלך הגישור?
הסיבה לאי שימוש מספיק בגישור בסכסוכי שותפים
לדעתי הסיבה היא שחלק לא מבוטל מהמגשרים מנסים לפתור את הסכסוך באופן רציונאלי. מגשרים מניחים כי לפניהם יושבים שני אנשי עסקים, רציניים ורציונליים והסכסוך הוא כספי. לכן, הם מחפשים פתרון שנכון מבחינה עסקית. מגשרים מקצועיים מצליחים לעיתים קרובות למצוא פתרון עסקי נאות, ובכל זאת הפתרון המוצע על ידם לא מתקבל על ידי הצדדים.
אמת הדבר כי הצדדים לסכסוכים אלה הם אנשים רציונליים. הם מציגים את הסכסוך ככספי בעיקרו ויש להם נימוקים טובים מדוע הם מתעקשים ועומדים על שלהם. הבעיה היא שלמרות שנראה שהצדדים רציונליים, בפועל הם אמוציונאליים לחלוטין. לכן אי אפשר לפתור את הסכסוך באמצעות הצעות המבוססות על הגיון.
כדי לפתור סכסוך מסוג זה יש צורך בהרבה יותר מהבנה בכלכלה, חשבונאות ומיסוי. צריך להבין גם בנפש האנושית. מחקרים מתחום הפסיכולוגיה לימדו אותנו רבות על אופן החשיבה האנושית. בייחוד הם לימדו אותנו על ההטיות הקוגניטיביות שבני אדם לוקים בהם.
לאור זאת, כדי להצליח לפתור סכסוך מסוג זה יש צורך להשתמש בכלים החודרים לתוך תוכה של נפש המתדיינים, ובעיקר לדעת איך לנטרל הטיות קוגניטיביות השולטות בצדדים.
מה צריך מגשר לעשות כדי לפתור סכסוך שותפים?
אלא שבכלים אלה אין דיי: מגשר צריך לדעת לפרק את ה"מוקשים" שעומדים לפניו. בהם גם המוקש האמוציונלי. את זאת עליו לעשות בד בבד עם הצגת תוכנית לסיום הסכסוך. בתוכנית זו צריך להתקיים הגיון עסקי.
במילים אחרות": המגשר צריך להביא בחשבון הן את הפן הראציונלי והן את הפן האמוציונאלי של הסכסוך. הדברים כרוכים זה בזה ללא אפשרות להפרידם.
איך עושים את זה?
ובכן, לדעתי הדרך הטובה ביותר היא לנסות ולפרק את הפן האמוציונאלי של הסכסוך כבר בתחילת הגישור. אחרי שהצדדים הופכים לפחות אמוציונליים, ובשלים לדון בסכסוך לגופו של עניין, אפשר להציע להם הצעת פשרה. גם לאחר שהמגשר מניח הצעה "על השולחן" עליו להשתדל למנוע גלישה חוזרת של הדיון לפסים אמוציונאליים.
מסובך? כן, זה מסובך, אבל בהחלט אפשרי. מגשר טוב יודע כיצד לטפל בשני הפנים של ההתנהגות האנושית: זו הרציונלית וזו האמוציונלית. הוא יודע איך לעבור מאחת לשנייה במקביל, עד שהוא משיג את מטרותיו.
