סכסוכי שותפים מתאימים מאוד להליך של גישור. פעמים רבות סכסוכים אלה נוטים להסתיים בפשרה. הסיבות לכך הן מגוונות, החשובה בהן היא שהשותפים נלחמים על שליטתם בעסק חי. השותפים או בעלי המניות (אם מדובר בחברה מסחרית), מעדיפים פשרה על פני המשך המאבק ביניהם שעצם קיומו מאיים על שלמות העסק.
פעמים רבות מצליחים הצדדים בעצמם או בסיוע עורכי דינם להגיע לפשרה עוד טרם החלו הליכים משפטיים כלשהם. אחת הדרכים שמשמשת לשם פתרון הסכסוך היא להסתייע במגשרים.
אלא שאליה וקוץ בה: ישנם לא מעט גישורים בתחום זה שלא מסתיימים בפשרה. למעשה, הדבר מפתיע בשל העובדה שברמה הרעיונית סכסוכי שותפים מתאימים מאוד לגישור. מפתיע עד כמה הגישור מתגלה פעמים רבות ככלי לא יעיל. הדבר מעורר את השאלה מדוע לא מסתיימים באמצעות גישור יותר סכסוכים מסוג זה?
הסיבה לאי שימוש מספיק בגישור בסכסוכי שותפים
לפני כמה שנים ייצגתי בתיק שבו שני בעלי מניות שהחזיקו בחברה כלשהי רצו לסיים את השותפות ביניהם. שניהם הגיעו למסקנה שהם לא יכולים להמשיך יחד. שניהם רצו "להפריד כוחות" באופן שאחד מהם ייצא מהחברה. אף על פי כן הם לא הצליחו להגיע להסכמה מי ירכוש את החלק של רעהו, ומה יהיה מחיר הרכישה. עורך הדין של הצד שכנגד הציע לי שנפנה לגישור. נתתי לו את הזכות לבחור מגשר. הוא בחר בליטיגטור ידוע, מאוד מקצועי, ששנינו הכרנו. קיימנו אצלו הליך גישור, אבל הדברים ממש "לא התקדמו". גם עורך הדין של הצד שכנגד וגם אני הבנו שהדברים לא יסתייעו. התחושה הייתה שהמגשר ריאלי מדי, עסקי מדי. הוא מציע הצעות מבוססות מספרים שהמוח מסוגל לקלוט אך הנפש מתקוממת למראה ההצעה.
לדעתי טעות נפוצה של חלק לא מבוטל מהמגשרים היא שהם מנסים לפתור את הסכסוך באופן רציונאלי. מגשרים מניחים כי לפניהם יושבים שני אנשי עסקים, רציניים ורציונליים והסכסוך הוא כספי. לכן, הם מחפשים פתרון שנכון מבחינה עסקית. מגשרים מקצועיים מצליחים לעיתים קרובות למצוא פתרון עסקי נאות, ובכל זאת הפתרון המוצע על ידם לא מתקבל על ידי הצדדים.
אמת הדבר כי הצדדים לסכסוכים אלה הם אנשים רציונליים. הם מציגים את הסכסוך ככספי בעיקרו ויש להם נימוקים טובים מדוע הם מתעקשים ועומדים על שלהם. הבעיה היא שלמרות שנראה שהצדדים רציונליים, בפועל הם אמוציונאליים לחלוטין. לכן אי אפשר לפתור את הסכסוך באמצעות הצעות המבוססות על הגיון.
כדי לפתור סכסוך מסוג זה יש צורך בהרבה יותר מהבנה בכלכלה, חשבונאות ומיסוי. צריך להבין גם בנפש האנושית. מחקרים מתחום הפסיכולוגיה לימדו אותנו רבות על אופן החשיבה האנושית. בייחוד הם לימדו אותנו על ההטיות הקוגניטיביות שבני אדם לוקים בהם.
לאור זאת, כדי להצליח לפתור סכסוך מסוג זה יש צורך להשתמש בכלים החודרים לתוך תוכה של נפש המתדיינים, ובעיקר לדעת איך לנטרל הטיות קוגניטיביות השולטות בצדדים.
מה צריך מגשר לעשות כדי לפתור סכסוך שותפים?
במקרה שתיארתי קודם, לאחר אחרי כמה פגישות עם המגשר בא כוחו של הצד שכנגד הבין שהמגשר נוהג בצורה ראציונלית מדי, ויש צורך להשתמש בכלים אחרים. הוא פנה אלי והציע שנחליף מגשר. כמובן שהסכמתי. מאחר שהוא בחר את המגשר הקודם הוא נתן לי את הזכות לבחור הפעם מגשר. בחרתי במגשר ותיק שמתמחה בפירוק מוקשים אמוציונאליים בסכסוכים אזרחיים.
בתפיסת העולם שלי מגשר צריך לדעת לפרק את ה"מוקשים" שעומדים לפניו. בהם גם המוקש האמוציונלי. עם זאת, את פירוק המוקשים האמוציונאליים עליו לעשות בד בבד עם הצגת תוכנית לסיום הסכסוך. בתוכנית זו צריך להתקיים הגיון עסקי. במילים אחרות": המגשר צריך להביא בחשבון הן את הפן הראציונלי והן את הפן האמוציונאלי של הסכסוך. הדברים כרוכים זה בזה ללא אפשרות להפרידם.
איך מטפלים בבעיה העסקית במקביל לפירוק "מוקשים אמוציונאליים"?
ובכן, לדעתי הדרך הטובה ביותר לסיים סכסוך עסקי שמעורבים בו היבטים רגשיים היא לנסות ולפרק את הפן האמוציונאלי של הסכסוך כבר בתחילת הגישור. אחרי שהצדדים הופכים לפחות אמוציונליים, ובשלים לדון בסכסוך לגופו של עניין, אפשר להציע להם הצעת פשרה. גם לאחר שהמגשר מניח הצעה "על השולחן" עליו להשתדל למנוע גלישה חוזרת של הדיון לפסים אמוציונאליים.
מסובך? כן, זה מסובך, אבל בהחלט אפשרי. מגשר טוב יודע כיצד לטפל בשני הפנים של ההתנהגות האנושית: זו הרציונלית וזו האמוציונלית. הוא יודע איך לעבור מאחת לשנייה במקביל, עד שהוא משיג את מטרותיו.
במקרה שתיארתי כאן המגשר פירק את המוקשים האמוציונאליים אך לא השכיל למצוא פתרון עסקי ריאלי לסכסוך. הגישור דשדש ובסופו של דבר הצד שכנגד פנה לבית המשפט. בכך הוא כמובן טעה. בית המשפט הכלכלי זעם על אופן התנהגותו והדיון החל לקבל כיוון נגדו. דבר זה לא נעלם מעיניו של עורך דינו. סופו של דבר שבא כוח הצד שכנגד ואני ישבנו יחד ובמאמץ עילאי הצלחנו למצוא פתרון עסקי לסכסוך. אחד הצדדים רכש את חלקו של השני בחברה במחיר שנקבע על ידי מומחה חשבונאי.
אומנם בסופו של דבר הסכסוך הסתיים בפשרה טובה לצדדים. אך בינתיים הצדדים הוציאו כסף רב על המגשרים ועל ההליך המשפטי. למרבה המזל החברה לא נפגעה מהסכסוך המתמשך. וזאת יש לדעת, סכסוכים ממושכים בין שותפים יכולים לפגוע בעסק. עם זאת, אפשר היה לחסוך כמעט שנה של ניהול סכסוך על ההוצאות ההוצאות הכרוכות בכך. זאת אילו מלכתחילה היה מתמנה מגשר מתאים למהות הסכסוך. אחד שמסוגל לפרק את הכעסים ולהתמודד עם האמוציות במקביל להצעת תוכנית עסקית ריאלית להיפרדות.
