מדוע צריך משא ומתן משפטי בעת מלחמה ?
המלחמה הקשה שאליה נקלענו תפסה את עורכי הדין ולקוחותיהם בעיצומן של מלחמות משלהם. קשה להאמין, אבל עד ליום שביעי באוקטובר 2023 המלחמה הקשה ביותר שרוב עורכי הדין הכירו היא זו שמתנהלת בין כתלי בתי המשפט.
בל נטעה, ניהול תיק ליטיגציה הוא אכן בגדר מלחמה. יש בו המון רכיבים שאנחנו מכירים משדה הקרב. אומנם אין זו מלחמה במובן של מערכות צבאיות. בבית המשפט לא יורים. בבית המשפט מדברים, כותבים, מעלים נימוקים שבדין ובעובדה ומייחלים לתוצאה המקווה. אך עדיין זהו סוג של "מלחמה קטנה".
אומנם המלחמה בבית המשפט היא מלחמה שאין בה הרוגים, פצועים ושבויים. אך היא מכריעה גורלות, היא מאיימת על חירותם של בני אדם ועל עתידם הכלכלי. אף שהיא נראית לעיתים חסרת חשיבות – אין מקום לזלזל בה. אלא שעתה, המלחמה המשפטית מתגמדת לעומת המציאות שבה אנו חיים.
מדוע מומלצת פשרה?
תוצאת ההליך המשפטי לא תלויה בעורכי הדין ואפילו לא בלקוחותיהם. בית המשפט הוא זה שמקבל את ההכרעות. הכרעותיו יכולות להיות טובות, אך יכולות גם להיות רעות. הדבר יוצר חוסר וודאות אצל המתדיינים ובאי כוחם. לכן, בתיקים אזרחים, למתדיינים ולבאי כוחם תמריץ מובנה להתפשר עם הצד שכנגד. כך יבטיחו שליטה על תוצאת ההליך. נוסף על כך הם יחסכו בהוצאות של ניהול ההליך, ויחסכו זמן ומאמץ.
אך אליה וקוץ בה. קשה להגיע לפשרה עם הצד שכנגד. הרבה בעלי דין לא רוצים בפשרה, ואף אם הם רוצים – הם לא מראים זאת. פעמים רבות הלחץ של בית המשפט להתפשר הוא זה שמוביל לסיום התיק.
לעיתים – גם הלחץ של בית המשפט לא עוזר. בייחוד אמורים הדברים בתיקים "טריים" יחסית. בתיקים אלה הצדדים עוד לא השקיעו זמן ומאמץ והם סבורים שעדיף להם להמשיך ולנהל את ההליך. בתיקים ותיקים יותר גובר הסיכוי לפשרה. עם זאת, לעיתים הוותק של התיק פועל דווקא לכיוון ההפוך. לעיתים בעלי דין השקיעו זמן וממון רב ואינם רוצים להתפשר. אם יתפשרו – יתקשו להצדיק בעיני עצמם את כל המאמץ והכסף שהשקיעו עד כה. אדון בכך בפוסט נפרד.
ניהול משא ומתן לפשרה זו מיומנות נרכשת
למעלה מהאמור עד כה לא כל עורכי הדין שולטים באומנות המשא ומתן. ליטיגטורים הוכשרו כדי לנצח בבתי המשפט. חלקם עושים זאת בכישרון רב. טיעוניהם משכנעים, האסטרטגיה שלהם מעולה והם מפגינים ידע מקצועי ראוי לציון. אך אצל חלק מעורכי הדין כישורי המשא ומתן מהם והלאה. לעיתים נופלת לידיהם הזדמנות פז לסיים סכסוך בתיק שיש מקום לסיימו בפשרה. אך הם מחמיצים אותה.
כמובן שכישורי טיעון, כישורים אסטרטגיים וידע מקצועי הם הכלים העיקריים שבהם על עורכי דין לאחוז. אבל, לעיתים, אין דיי בכך. יש מצבים שבהם עורכי דין צריכים להיות "אלופים" במשא ומתן. כך יחסכו ללקוחותיהם כסף, סבל ובייחוד – אי וודאות.
בסכסוכים שקשה לפתור מלחמת חרבות ברזל היא סוג של הזדמנות לשנות את התפיסה של בעלי הדין השקועים במאבקים אישיים. עתה קל יותר יהא להביא אותם לידי פשרה. אזרחי ישראל נמצאים כעת בהלך רוח נדיר של אחדות. לכן, אפשר ומומלץ להגיע להסכמות שעד לפני זמן קצר נחשבו לבלתי אפשריות. יתר על כן, המלחמה מגמדת את כל מה שהכרנו עד כה. הסכסוך המשפטי נראה לפתע קטן וחסר חשיבות. לאור המציאות הסבוכה שנכפתה עלינו מגוחך לנהל מלחמות איש נגד רעהו.
קשה מאוד להתנתק ממצב הרוח הלוחמני בתיקים. קשה גם לנהל משא ומתן לפשרה כשמשוכנעים שהטיעונים טובים ואפשר לנצח את התיק. אך עלינו, כולנו, להתעלות מעל השיקולים הפרטניים של כל תיק ותיק, ולסיים כל סכסוך שרק אפשר יהיה לסיימו. פשרה היא בגדר מצווה, ובימים אלה אף למעלה מהרגיל. חבל לריב בתקופה זו אחד עם השני. בסופו של דבר – עתה כולנו באותה הסירה.
מעבר לכך, החופש מבתי המשפט זו הזדמנות מעולה לשפר מיומנויות מקצועיות. בין היתר כדאי לשפר את כישורי המשא ומתן. כישורים אלה לא פחות חשובים מאשר כישורי ההופעה בבית המשפט ומהיכולת לבנות אסטרטגיות וטקטיקות טובות. משא ומתן אינו דבר צדדי בניהול סכסוך משפטי. הוא חלק מהכישורים הנדרשים לעורכי דין העוסקים בניהול וביישוב סכסוכים. למרבה המזל, אפשר ללמוד ולשפר את המיומנות בתחום זה, בדיוק כפי שאפשר לשפר את מיומנות ההופעה בבית המשפט. גם בכך אעסוק בפוסטים נפרדים.
