האם להתנגד לדרישה לגילוי מסמכים?

פעמים רבות אנחנו פותחים את המייל ומגלים שהצד שכנגד בתיק זה או אחר שלח לנו דרישה לגילוי מסמכים שאורכה כאורך הגלות. הוא מבקש מאיתנו מסמכים שקשורים לתיק, ויחד איתם מסמכים שלא קשורים לתיק, והרבה מאוד מסמכים שבכלל לא ברור לנו למה הוא ביקש אותם.

פעמים רבות אנחנו פותחים את המייל ומגלים שהצד שכנגד בתיק זה או אחר שלח לנו דרישה לגילוי מסמכים שאורכה כאורך הגלות. הוא מבקש מאיתנו חומרים שקשורים לתיק ויחד איתם גם כאלה שלא קשורים לתיק. הוא מבקש גם הרבה מאוד חומרים שכלל לא ברור מדוע ביקש אותם. האינסטינקט הראשון שלנו הוא להתנגד לדרישה, ולהשיב לו שחלק מהחומרים המבוקשים לא רלוונטיים. אם הוא יתעקש לדרוש אותם בבית המשפט – נגיב בתקיפות. נטען שהליך גילוי המסמכים לא נועד לשם דייג.

במקרים רבים התנגדות שכזו היא צודקת. פעמים רבות דרישה למסמכים רבים נועדה להתיש אותנו, או שהיא נובעת מכך שהצד השני לא התעמק בכתבי הטענות ולא השקיע זמן ומחשבה בדרישתו. יש סיכוי טוב שחלק מדרישותיו יידחו, וכך נזכה בניצחון מוראלי. אבל האם יהיה חכם מצדנו להתנגד? האם תמיד אנחנו צריכים להתנגד לדרישות "הצפה" מסוג זה?

תמונה לקישוט בלבד. צילום של ערמת ניירות.

לא כל מה שנכון וצודק הוא בהכרח חכם

התשובה היא שלא כל מה שנכון וצודק הוא בהכרח חכם. התנגדות לגילוי מסמכים יכולה לפעול לטובתנו, אבל יכולה גם לפעול לרעתנו. השאלה האם להתנגד או לא היא שאלה שכורכת בחובה שיקולים אסטרטגיים וטקטיים נכבדים, ואי-אפשר לפעול בנושא זה על "אוטומט" ולעשות את מה שהאינסטינקט מכתיב לנו, או גרוע מכך – את מה שהלקוח רוצה שנעשה.

אם נתנגד לבקשה לגילוי מסמכים ייתכן שנפטר מהצורך לחשוף חלק מהחומרים שנדרשנו לחשוף. ייתכן שנוכל להימלט מחשיפת מסמך שלא נוח לנו לחשוף. מצד שני – הגישה בבתי המשפט אשר לגילוי מסמכים היא מרחיבה, וישנו סיכוי רב שהתנגדותנו לגילוי תדחה, ונאלץ לחשוף את המסמכים שלא רצינו לחשוף.

אלא שעצם התנגדותנו לבקשה לגילוי ייתכן שתגרום לבית המשפט ולצד שכנגד לחשוב שהמסמכים שאיננו רוצים לחשוף הם חשובים. כך היא תגרום להם להתמקד דווקא בהם בשעת דיוני ההוכחות והסיכומים. אפשר שחומרים שבאופן רגיל היו חולפים תחת עינו של בא כוח הצד שכנגד בלי שיבין את חשיבותם, יזכו עכשיו לטיפול מעמיק.

העברת הקרב משדה החשיפה לשדה המשקל

בשל כך, עורכי דין רבים מעדיפים לא להתנגד לבקשה לגילוי מסמכים. הם מעדיפים להעביר את הקרב על החומרים המבוקשים משדה החשיפה לשדה המשקל. הם עושים כל שביכולתם להראות שאין להם "בעיה" עם המסמך, והוא אינו פועל לרעת לקוחם.

כמובן שמדובר אך ורק בחלק מהשיקולים האסטרטגיים והטקטיים כיצד לנהוג בבקשת היריב לגילוי מסמכים. ישנם שיקולים נוספים וחשובים שצר המקום במסגרת זו מלהכיל. מי שבכל זאת ירצה להתעמק בנושא, יוכל למצוא חומר נוסף בפרק השישי של ספרי אסטרטגיה וטקטיקה במשפט (בורסי, 2018).

מאת: עו"ד ניר גולן

עורך דין מאז שנת 1996, עוסק בחברות, סכסוכי שותפים וייעוץ משפטי-אסטרטגי לעסקים ולעורכי דין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *