פוסט זה עוסק בהצעת חוק הגישור שמסדירה את נושא הגישור שהוגשה על ידי ח"כ מרב מיכאלי.

רישיון לגישור

היום אני רוצה לחרוג ממנהגי לכתוב על פרקטיקות בחיי היומיום המשפטיים ולדבר דווקא על הצעת חוק. לא סתם הצעת חוק, אלא הצעת חוק הגישור, התש"ף – 2020. הסיבה העיקרית לכך היא שגישור הוא אמצעי שיכול להיות גם אסטרטגי וגם טקטי (תלוי באיזה נסיבות ומי המשתמש). כמו כן זהו נושא הקרוב לליבי.

הצעת חוק הגישור היא הצעת חוק פרטית, שהוצעה על ידי ח"כ מרב מיכאלי. לאור היותה כזו הסיכוי של ההצעה להפוך לחוק לא נראה מזהיר. עם זאת מדובר בהצעה מעניינת. היא באה לפתור ויכוח רב שנים על הסדרה בחוק של תחום העיסוק בגישור.

כיום כל אדם יכול לעסוק בגישור, בין אם הוסמך לכך ובין אם לאו. יש לציין שכמה מהמגשרים הטובים ביותר לא הוסמכו מעולם לגישור. עובדה זו לא מונעת מהם לעשות עבודתם נאמנה. עם זאת, החריג אינו מעיד על הכלל. אם רוצים להבטיח רמה נאותה של גישור יש צורך להסדיר את ההסמכה לגישור. יש להבטיח שאדם המשמש כמגשר אומנם יהא בעל הכשרה מתאימה לכך.

הסדרת הגישור

ביטוי לעקרון זה אפשר למצוא בדברי ההסבר של החוק שם נכתב כהאי לישנא:

"ההסדרה המקצועית תבטיח את איכותו של הגישור, תחזק את מעמד המגשרות והמגשרים ואת אמון הציבור בפרקטיקה חשובה זו".

ואכן, בסעיף 11(א) להצעת החוק נקבע במפורש:

"לא יעסוק אדם בגישור דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אם איננו רשום בפנקס המגשרים".

הצעת החוק מביאה לידי ביטוי את המצב הקיים בהליכי גישור, שחלקו תולדה של חקיקה קיימת וחלקו נובע מהיבטים רחבים יותר של הדין והנוהג.

חובות המגשר

כך לדוגמא ההצעה קובעת כי "במילוי תפקידו ינהג המגשר בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים"; כי המגשר יסרב לקבל על עצמו הליך של גישור אם הוא מצוי בניגוד עניינים בין תפקידו כמגשר לבין עניין אחר או אם היה בינו לבין אחד הצדדים קשר מקצועי או אישי קודם (אלא אם כן הודיע על כך לצדדים האחרים ואלה אישרו בכתב הסכמתם לגישור); כי המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו בהליך הגישור שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר; לא יגלה מידע שנמסר לו בגישור למי שאינו צד לגישור; ישמור על סודיות המידע שמסר לו צד לגישור בתוך דרישה לשמרו בסוד, אלא אם כן הוא חייב לגלותו על פי דין או שהצד המוסר ויתר על הסודיות וכך הלאה.

היוועדות עם הצדדים בנפרד

עוד נאמר בהצעת החוק כי המגשר רשאי להיוועד עם הצדדים, יחד או לחוד. בידיעת הצדדים הוא רשאי להיוועד גם עם מי שאינו קשור לסכסוך. המגשר אף רשאי להיפגש עם צד ללא עורך דינו. זאת אם הצד נתן הסכמתו לכך בכתב; המגשר יהא רשאי להיוועץ במומחה ולקבל חוות דעת מומחה. זאת אם הצדדים נתנו לכך הסכמתם. אם כרוך הדבר בתשלום – יהא הדבר רק לאחר הסכמה מראש של הצדדים לשאת בעלות המומחה; המגשר לא ייעץ לצדדים בעניין מקצועי שאינו בתחום התמחותו. המגשר לא ייתן חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות שהתעוררה במהלך הגישור. זאת אף אם השאלה היא בתחום התמחותו; המגשר לא יהיה צד להסכם הגישור. בהסדר הגישור לא יוטלו עליו ב חובות ולא יוקנו לו זכויות. לרבות לא תפקידים שקשורים בביצוע ההסכם ועוד.

הצעת החוק קובעת גם כי המגשר יהיה רשאי להפסיק את הגישור במקרים מסוימים שקבועים בהצעה. כגון: אם העניין לא מתאים לגישור; או אם הצדדים או מי מהם לא נוהגים בהגינות או בתום לב או לא משתפים עמו פעולה; או שהצדדים לא מגלים למגשר את המידע הדרוש להליך הגישור; או שהצדדים עומדים להגיע להסדר גישור שהוא בלתי חוקי או בלתי הוגן בעליל.

סיכום

יש לברך על הצעת חוק שנועדה להסדיר את הליך הגישור. עם זאת, מדובר בהצעה פרטית של חברת כנסת ולא בהצעת חוק ממשלתית. אם לא תזכה לתמיכת הממשלה מועטים סיכוייה להשתכלל לחוק. מובן שגם אם ההצעה תהפוך לחוק בסופו של דבר יש להניח שהיא תעבור עוד גלגולים רבים טרם סיום הליכי החקיקה. החוק יהיה שונה מכפי שהוא מתבטא בהצעת החוק.