תנית בוררות היא בין הסעיפים הפופולאריים בהסכם בין שותפים. משמעה כי בכל מקרה של סכסוך בין הצדדים ימונה בורר שיכריע במחלוקות ביניהם. פעמים רבות התניה אף מגבילה את הבורר בזמן, באופן זה עליו ליתן פסק בוררות בתוך זמן קצר שאותו קוצבים הצדדים. כך למשל, במקרה מסוים נתקלתי בתנית בוררות שקבעה כי על הבורר לפסוק פסקו בתוך עשרה ימים מעת תחילת הבוררות. זו, כמובן, לא הוראה נפוצה – בדרך כלל בוררויות יימשכו זמן רב יותר. אורכן ייקבע לפי מורכבות התיק, ובהתאם לאופיו של הבורר ולעומס העבודה שמוטל עליו.
עורכי דין רבים ממליצים על תניה זו
לכאורה, תנית בוררות היא תניה מתבקשת בהסכמי מייסדים. בדרך כלל הסכסוכים בין השותפים מתגלעים בעת שהעסק פעיל. סכסוך שלא נפתר במהירות יפגע קשות בעסק; יוריד מערכו ועלול לסבך את השותפים בחובות לצדדים שלישיים. לכן, פעמים רבות עורכי דין ממליצים לצדדים לכלול בהסכמים ביניהם תנית בוררות. כך הם מקווים למנוע הליכים משפטיים ממושכים ולהכריע בסכסוך במהירות וביעילות.
למרבה הצער, פעמים רבות תנית בוררות בהסכם מייסדים פועלת לטובת צד אחד בלבד ופוגעת ברעהו. כך למשל, שניים חתמו על הסכם מייסדים וכללו בו הוראה שבכל מקרה של סכסוך ביניהם ימונה בורר להכרעה בו. לימים הצדדים אכן הסתכסכו. בהתאם להסכם פנה אחד מהם לשני וביקש למנות בורר מוסכם. לאחר שלא הושגה הסכמה על זהות הבורר ובהתאם להסכם בין השותפים, פנה אותו שותף ליו"ר לשכת עורכי הדין בבקשה שימנה בורר שיכריע בסכסוך. יו"ר הלשכה מינה בורר והלה זימן את הצדדים אליו. במהרה התברר כי הבוררות תהיה ארוכה. הסכסוך היה מורכב וכדי להכריע בו היה צורך לשמוע עדים רבים ולהגיש כמות נכבדה של מסמכים.
במקרה זה הצדדים לא נהנו מאותה יכולת כלכלית. אחד מהם היה איש אמיד והשני בקושי הצליח לקיים מהכנסותיו את עצמו ואת משפחתו. הבורר גבה שכרו לפי שעות עבודה, ועורכי הדין גבו שכרם בהתאם למוסכם עם לקוחותיהם. לפיכך, ככל שהתמשכו הליכי הבוררות היא הפכה ליקרה יותר. בשל כך, השותף שהתקשה כלכלית לא יכול היה לנהל את הליכי הבוררות כפי שצריך היה לנהלה. בסופו של דבר הוא נאלץ למכור את חלקו בחברה "בנזיד עדשים". הוא עשה כן רק משום שלא יכול היה להמשיך בהליכי הבוררות. אילו רק יכול היה לנהל את הסכסוך בבית המשפט לא היה נאלץ למכור את חלקו בעסק במחיר שלא משקף את ערכו. כך התניה שקבעה שימונה בורר פגעה קשות באחד הצדדים להסכם והיטיבה עם רעהו.
מה שהגיוני בתחילת הדרך עלול בהמשך להתגלות כמלכודת
התניה המחייבת לפתור מחלוקות באמצעות בורר היא תניה מקובלת, ומועתקת מחוזה אחד למשנהו. תניה זו נראית הגיונית בתחילת דרכה של החברה או השותפות, אך עלולה להתגלות כמלכודת בהמשכה. אין פירוש הדבר שבכל מקרה יש להימנע מלכלול תנית בוררות בהסכם השותפים. יש מקרים שבהם דווקא תניה שכזו יכולה להוביל לפתרון שטוב לכל הצדדים. לעיתים היא מועילה בכך שהיא חוסכת את הסבל הכרוך בהליכים ממושכים בבית המשפט.
כמו בכל דבר אחר בעולם המשפט – יש לשפוט כל מקרה לגופו.
לתנית בוררות יש חסרונות נוספים שאולי אדון בהם ברשימה נפרדת. בינתיים אשמח לשמוע דעתכם על התניה, בתגובות כאן, בפייסבוק או בהודעה אישית.
שלכם
ניר
