אסטרטגיה ומשפט – עו"ד ניר גולן

זה בטח יישמע לכם דמיוני, אבל בישראל של שנת 2014 תוכלו בקלות יחסית לתבוע טייקון בסכומים אגדתיים של עשרות מליוני דולרים, גם אם הטייקון לא גרם לכם באופן אישי כל נזק. את השיעור הזה למד לב לבייב על בשרו לאחרונה, כשבית המשפט המחוזי במחוז מרכז אישר להגיש תביעה נגזרת נגדו ונגד דירקטורים אחרים בחברת אפריקה ישראל בסך של כשמונים וששה מיליוני ש"ח (תנ"ג 7147-09-10 כהן נ' לבייב ואח').

את הבקשה להגשת תביעה נגזרת במקרה של לב לבייב הגיש בעל מניות באפריקה ישראל ששווי אחזקותיו בחברה נאמד בסך של 1900 ש"ח בלבד.

מהי תביעה נגזרת?

כדי להבין טוב יותר במה מדובר, חשוב להסביר כי תביעה נגזרת היא הליך שבמסגרתו רשאי בית המשפט להרשות לבעל מניות או דירקטור בחברה לתבוע בשם החברה כאשר מתקיימים תנאים מסויימים, על אף שהחברה אינה מעוניינת להגיש תביעה. אם יזכה התובע בתביעה בשם החברה יגיע הכסף שיתקבל מפסק הדין לקופת החברה, ובעל המניות-התובע יקבל גמול הולם בעבור תביעתו.

פסק דין זר:
לאישה שנכנסה לחדרי קראו מרגרט. היא הייתה כבת שמונים, שיערה היה אפור, גלי ועיניה עייפות. היא דיברה באנגלית רצוצה, למרות שהיא מתגוררת כבר שישים שנה באוסטרליה. מסתבר ששפה שלא נרכשת בגיל צעיר כנראה שאף פעם לא תתגלגל על הלשון כהלכה. היא הצליחה לברוח מאירופה מייד אחרי המלחמה ההיא, רגע לפני שמסך הברזל ירד על המדינה שבה נולדה, גדלה והצליחה לשרוד בה את השואה. היא התגלגלה לאוסטרליה, התחתנה שם, נולד לה ילד, אחר כך היא התגרשה ומאוחר יותר התחתנה בשנית. איש יהודי חם, בגיל העמידה, שצבר ממון רב בחייו.

בעלה השני נפטר חמש שנים קודם לכן. הוא השאיר רכוש באוסטרליה שחלקו נרכש בטרם חייהם המשותפים וחלקו תוך כדי, וכן דירה בישראל שנרכשה בתקופת חייהם המשותפת. הבנות שלו נאבקו איתה על הרכוש הן באוסטרליה והן בישראל. צוואה הוא לא השאיר, והיא מצאה עצמה נאבקת על זכויותיה בבתי המשפט הן באוסטרליה והן בישראל.

המאבק באוסטרליה ובישראל

המאבק בישראל היה על הדירה שהייתה רשומה על שם שניהם. בית המשפט דחה את תביעתן של הבנות שביקשו לבטל את זכויותיה של מרגרט בטענה שאביהן רכש את הדירה מכסף שצבר לפני נישואיו, וקיבל את תביעתה של מרגרט להכריז כי מחצית הדירה שייכת לה ויש לה זכות מגורים בלעדית בדירה לכל ימי חייה.

חוק החוזים בישראל מקדש תפיסה לפיה צדדים יכולים לרשום בחוזה תניות ככל העולה על רוחם. המדינה אינה צריכה להתערב בחוזה, גם אם הוראותיו אינן צודקות. כל עוד הוראות החוזה חוקיות, ואינן נוגדות את תקנת הציבור – יכולים הצדדים לקבוע את תוכן החוזה כרצונם. מי שחותם על החוזה יהיה מחויב להוראות הכתובות בו, גם אם אלו הן תניות הגובלות באבסורד.

בתי משפט יתערבו בתוכן החוזה רק אם יסתבר שהחוזה הושג בכפייה, או בעושק, או תוך פגם אחר שנקוב בחוק החוזים. בתי משפט גם יכולים ליצוק תוכן במילות החוזה על דרך פרשנות. לבתי המשפט סמכות רחבה לפרש את החוזה באופן הנראה להם. פרשנות זו תעשה בראש וראשונה על פי לשון החוזה. רק אם זו אינה ברורה ניתן יהיה לפנות לכללים פרשניים אחרים.

הרבה פעמים עורכי דין מתלבטים עד כמה להיות נדיבים בהליכי גילוי מסמכים. לפעמים ההליכים האלה מתישים, מציקים ואפילו חצופים. למה לתת לצד שכנגד באמצעות עורך הדין שלו את דף החשבון של הסבתא מ-1928 בתביעה שעניינה בכלל סכסוך שכנים? יותר קל לטעון שמדובר במסמך לא רלבנטי וכך להיפטר מהחובה לגלות את המסמך. יש עורכי דין שכאשר הם מייצגים נתבעים הרי באופן עקרוני הם לא מעוניינים לשתף פעולה עם גילוי מסמכים, שהרי תפקידו של התובע הוא להוכיח את התביעה ואין שום סיבה לעזור לו למצוא חומר כנגד הלקוח.

סכסוכי שותפים הם דבר שקורה ברוב העסקים. אני יודע שקשה להסביר את זה, אבל כמעט לכל שותפות ישנו תאריך תפוגה. גם אם מדובר בשותפות בין שני אנשים וגם אם מדובר בחברה בע"מ. לא משנה מה תעשו, ואיך תתנהגו – בסופו של דבר יגיע היום שבו השותפים מסתכסכים. ממש כמו בנישואין – עצם הקשר הזוגי הוא זה שטומן בחובו גם זרעים של פרידה, רק בהבדל אחד: עם השותף אתה מבלה הרבה יותר זמן מאשר עם אשתך.

אז מה עושים כשהיום הזה מגיע? אין טיפול זוגי לשותפים, ואין יועצים פסיכולוגיים שיעזרו לכם לעבור את המשבר. למען האמת, אני חושב שבמקרים רבים עדיף גם לא לנסות ולהסתדר בכל מחיר עם השותף או השותפה ועדיף לפרק את החבילה. בסך הכל מדובר בקשר עסקי, וכאשר הקשר הזה מפסיק לספק מקור הכנסה בטוח ונוח – במקרים רבים עדיף שיפסיק להתקיים.

כשוולינגטון התכונן לקרב ווטרלו מול נפוליאון, הוא מצא שיטה מעניינת שתתן לו יתרון על נפוליאון בקרב: בסריקות מוקדמות של שדה הקרב, שביצעו אנשיו, הוא גילה שישנם מקומות באזור הקרב שבהן האדמה מתייבשת יותר מהר מאשר במקומות אחרים שבהם האדמה נשארת לחה ובוצית במשך רוב שעות היום. לפיכך הציב וולינגטון את חילותיו במקום בו האדמה מתייבשת מהר, והשאיר את נפוליאון להתבוסס באיזור הבוצי של שדה הקרב. כך זכה וולינגטון ליתרון ראשון וחשוב באחד הקרבות הגדולים והחשובים בהיסטוריה עוד בטרם החל הקרב.

פרידה משותף היא תמיד דבר קשה. ממש כוולינגטון שותף שרוצה לצאת מסכסוך שותפים כשידו על העליונה צריך לערוך סריקות מוקדמות של השטח, במקרה זה – העסק המשותף, על מנת להעריך מהן נקודות התורפה האפשריות שאליהן יתומרן יריבו, ומהן נקודות החוזקה האסטרטגיות של העסק עליהן עליו להשתלט. לכל עסק ישנן נקודות מפתח שמי שיחזיק בהן, יחזיק בעסק כולו. הכנה מוקדמת לקראת הסכסוך עשויה להיות קריטית בקביעת תוצאותיו. הבעיה העיקרית היא כיצד לאבחן את אותן הנקודות האסטרטגיות של העסק. לאחר שנקודות אלו נחשפות, ההשתלטות עליהן היא קלה יחסית.

בזה הרגע הסתיימה החקירה נגדית. העד מתחיל להתרומם ממושבו, השופטת מרימה עיניה מעל התצהירים וממלמלת בקול עייף, "חקירה חוזרת?". אתה מעיף מבט על העד שלך, הוא לא מוצא את הדרך שיורדת מן הדוכן, פניו חיוורות כסיד – הוא היה נותן כל סכום שבעולם בשביל לחזור שלוש שעות אחורה, לימים הטובים ההם – כלומר לזמן שלפני שהתחילה בו החקירה הנגדית. עורכת הדין של הצד שכנגד מבליעה חיוך מלא סיפוק, היא את היומית שלה עשתה. הלקוחות שלה מגחכים בינם לבין עצמם.

בשבריר שנייה גלגלי השיניים במוח פועלים במהירות כפולה מן המותר, כאב ראש חד מפלח את הרקה: אתה מסתכל שוב על העד, הוא שבור לגמרי. עוד שאלה אחת והוא נשבר ומכתיב לפרוטוקול הודאה שהצד השני בכלל לא חייב לו כסף, והוא הגיש את התביעה סתם משום שאשתו לחצה, או משום שלנתבעים יש רכב יותר יפה משלו. אולי תחזור לכסא ותתקן נזקים בחקירה הנגדית. מצד שני – העד שלך ענה כל כך לא לענין שבטוח שהשופטת לא מבינה עכשיו מה הגרסה שלו, וגם אם תבין, הרי שבהעדר עדויות היא לא תוכל לקבל את הגרסה. אתה מחליט לחקור.

השניות המועטות הללו שבהן עורך דין צריך לקבל החלטה האם לחקור את העד בחקירה חוזרת או לוותר על זכותו לחקירה זו אינן צריכות להתרחש כלל. החלטות הרות גורל מסוג זה ראוי שלא יתקבלו בלחץ הרגע, ועל פי תוצאות עבודתו או עבודתה של הצד שכנגד. ההחלטה האם לחקור עד בחקירה חוזרת הינה החלטה אסטרטגית שצריכה להתקבל הרחק מאולם בית המשפט, במשרד עורך הדין, בטרם יום שמיעת הראיות, שהרי משפטים מנצחים באמצעות אסטרטגיה, ולא  על פי מצב רוח רגעי.

בשעת שמיעת הראיות ישנן שלושה סוגי חקירות שבהן על העד לעמוד. החקירה החוזרת היא האחרונה בהן, היא מתבצעת לאחר שהעד כבר נחקר בחקירה הנגדית המתישה והקשה, והיא מאוד קצרה מבחינת ההיקף שלה, אך מאוד רחבה מבחינת השאלות שמותר לשאול. השאלות אינן יכולות להיות נקודתיות, הן אינן יכולות להדריך את העד ואינן יכולות להזמין תשובה הרצויה לשואל. אי אפשר להכין עד לחקירה זו כפי שניתן להכינו לחקירה נגדית: עורך דין מנוסה יודע פחות או יותר על מה ייחקר העד שלו בשעת שמיעת הראיות, אבל אין לו מושג מה העד יענה, ומה יהיה צורך להבהיר ולתקן בחקירה החוזרת. חקירה זו היא ענין של החלטה שמתקבלת ומתעצבת תוך כדי חקירתו הנגדית של העד, ותועלתה היא תמיד מוטלת בספק. לעתים היא תגרום נזק ותסבך את דברי העד עוד יותר, לעתים דווקא תבהיר נקודה שהעד כשל בה בשעת חקירתו הנגדית ותציל את התיק כולו.

איך מקבלים החלטה מראש האם לקיים חקירה חוזרת?

השאלה האם לחקור את העד בחקירה חוזרת אינה צריכה להתקבל בזמן הדיון עצמו אלא בשקט, במשרד, בשעת הכנת התיק להוכחות. על אף שלכאורה נראה שחקירה זו היא דבר שאין אפשרות לחזות את נחיצותו הרי שבפועל עבודה דקדקנית על התיק תגלה את נחיצותה של עוד טרם החלה החקירה הנגדית. למעשה, עורך דין חד מספיק יודע מראש מה ישאל הצד שכנגד את העד שלו, וכפי שברור לו שעליו להכין את העד לחקירה הנגדית – כך עליו להתכונן לאפשרות שתהיה חקירה חוזרת. למרבה הצער, רובנו לא חושבים כל כך רחוק אלא מניחים כהנחת עבודה שנחליט בדבר לאחר שתשמע החקירה הנגדית.

אני כשלעצמי רואה בחקירה החוזרת עניין של אסטרטגיה: אחרי שאני לומד את השופט או השופטת שיושבים בדין, ואחרי שאני עורך מספר סימולציות עם העדים, אני מחליט האם האסטרטגיה שלי תהיה לערוך חקירה שכזו או שאוותר עליה. את ההחלטה הזו אני מקבל מראש ולא בזמן החקירה הנגדית של היריב. הפרמטרים שמשפיעים על החלטתי הינם: האם השופט/ת סבלני/ת להארכה של הדיון (אני לא אוהב להסתכן בהוצאות משפט מיותרות), האם העדים שלי רהוטים ויודעים להסביר את עצמם, האם מדובר בתיק שנסמך על מסמכים חזקים או שזהו תיק שנסמך על גרסאות הצדדים –  ככל שבתיק ישנן פחות ראיות כתובות כך הנטייה תהיה למקד את דיון הראיות בעדויות וכמובן להשתמש בכלי של חקירה חוזרת, האם המחלוקת בין הצדדים הנה עובדתית או משפטית וכיוב'.  כעקרון, אני מאמין שכאסטרטגיה צריך להשתמש בכלי היעיל של חקירה חוזרת, אלא אם כן מדובר בתיק שבו העדויות בעל פה משניות לשם הכרעה בסכסוך.

הכנה מראש לחקירה

בניגוד לרבים מחבריי אני סבור שאפשר לדעת מראש אילו נושאים יעלו בחקירה הנגדית ולהתכונן אליהם, ואפשר גם להכין את העדים להתמודד בכוחותיהם שלהם מול מתקפת השאלות שצפויה לרדת על ראשם. חשוב לציין שאת החקירה החוזרת ניתן לנצל לא רק להבהרת נושאים שעלו בשעת החקירה הנגדית, אלא גם להבהרת דברים שעלו בתצהירי הצד שכנגד ולא זכו למענה הולם בתצהיר מטעם הצד שאותו אנחנו מייצגים. שימוש מושכל בחקירה החוזרת עשוי להועיל לחדד את הנקודות השנויות במחלוקת, להבהיר את עמדת הלקוח ולהשלים חסרים שנוצרו בתצהירים.

מהו הסכם מייסדים? זו השאלה שבה נדון בפוסט זה, וננסה להסביר מהו ההסכם ומהם היתרונות בהכנת הסכם שכזה.

לפני מספר שנים הגיעו אלי חבר'ה צעירים שעמדו להקים עסק חדש. הם היו נלהבים מאוד, ניכר היה בהם כי מדובר בחברים טובים, מאז ילדותם. הם פנו אלי על מנת להקים חברה והתייעצו עמי האם יש צורך בהסכם מייסדים. המלצתי להם בחום לעשות ביניהם הסכם מייסדים. הם שמעו אותי בנימוס, הנהנו בראשם, אך בסופו של דבר החליטו שלא לערוך הסכם שכזה. לימים פגשתי את אחד מהם בדרך מקרה, הוא שמח לראות אותי, אולם כשהתעניינתי בנעשה בעסק, סיפר לי כי השותפים נמצאים כיום בסכסוך קשה, הגיעו הדברים עד כדי כך שחלקם כבר שכרו שירותיהם של עורכי דין. הם לא הצליחו להגיע ביניהם להסכמה כיצד לפרק את השותפות שעשו ביניהם במסגרת של חברה, ואת נכסיה. הוא ציין בצער שחבל שלא ערכו בשעתו הסכם מייסדים שהיה מקל על הפירוד.