האם להתנגד לדרישה לגילוי מסמכים?

פעמים רבות אנחנו פותחים את המייל ומגלים שהצד שכנגד בתיק זה או אחר שלח לנו דרישה לגילוי מסמכים שאורכה כאורך הגלות. הוא מבקש מאיתנו מסמכים שקשורים לתיק, ויחד איתם מסמכים שלא קשורים לתיק, והרבה מאוד מסמכים שבכלל לא ברור לנו למה הוא ביקש אותם.

פעמים רבות אנחנו פותחים את המייל ומגלים שהצד שכנגד בתיק זה או אחר שלח לנו דרישה לגילוי מסמכים שאורכה כאורך הגלות. הוא מבקש מאיתנו חומרים שקשורים לתיק ויחד איתם גם כאלה שלא קשורים לתיק. הוא מבקש גם הרבה מאוד חומרים שכלל לא ברור מדוע ביקש אותם. האינסטינקט הראשון שלנו הוא להתנגד לדרישה, ולהשיב לו שחלק מהחומרים המבוקשים לא רלוונטיים. אם הוא יתעקש לדרוש אותם בבית המשפט – נגיב בתקיפות. נטען שהליך גילוי המסמכים לא נועד לשם דייג.

במקרים רבים התנגדות שכזו היא צודקת. פעמים רבות דרישה למסמכים רבים נועדה להתיש אותנו, או שהיא נובעת מכך שהצד השני לא התעמק בכתבי הטענות ולא השקיע זמן ומחשבה בדרישתו. יש סיכוי טוב שחלק מדרישותיו יידחו, וכך נזכה בניצחון מוראלי. אבל האם יהיה חכם מצדנו להתנגד? האם תמיד אנחנו צריכים להתנגד לדרישות "הצפה" מסוג זה?

תמונה לקישוט בלבד. צילום של ערמת ניירות.
להמשיך לקרוא האם להתנגד לדרישה לגילוי מסמכים?

איך סכסוך של עשרים שנים מסתיים בהכרעה בשתי פלוגתות?

עורכי דין ולקוחותיהם מתקשים לעתים להשלים עם פסק דין שמכריע בפלוגתות בודדות שבין הצדדים, וזאת כאשר הסכסוך ביניהם משתרע על מחלוקות רבות. אכזבתם גוברת כאשר פסק הדין משתרע על פני עשרות ואפילו מאות עמודים שיורדים לפרטי פרטים של הסכסוך, אך מכריעים בנקודות מחלוקת מעטות בלבד.

עורכי דין ולקוחותיהם מתקשים לעתים להשלים עם פסק דין שמכריע בפלוגתות בודדות שבין הצדדים, וזאת כאשר הסכסוך ביניהם משתרע על מחלוקות רבות. אכזבתם גוברת כאשר פסק הדין משתרע על פני עמודים רבים שיורדים לפרטי פרטים של הסכסוך, אך מכריעים במחלוקות מעטות בלבד. פעמים רבות חשים בעלי דין שבית המשפט כלל לא הכריע בסכסוך ביניהם. הם חשים שבית המשפט בחר באופן אקראי בשתיים או שלוש נקודות וסביבן בנה פסק דין.

בית משפט בוחר פלוגתות שבלב הסכסוך

חשיבה זו אינה נכונה. במרבית המקרים בית המשפט לא בוחר באופן אקראי בשניים או שלושה טיעונים, אלא מכריע בפלוגתאות שלדעתו עומדות בלב הסכסוך בין הצדדים. בדרך כלל הכרעה זו אינה שרירותית, אלא נובעת מתהליך זיקוק ארוך של טיעוני הצדדים. הליך זה נעשה באמצעות כלים משפטיים. המחלוקות המוכרעות בפסק הדין הן אלה שהגיעו "לשלב הגמר" בתחרות בין מחלוקות רבות שהתגלעו בין הצדדים. הגעתן לשלב הגמר יכולה להיות מקרית, אך יכולה להיות גם תוצאה של אסטרטגיה מכוונת של הצדדים. אלה מכוונים את בית המשפט להכריע בפלוגתא זו או אחרת.

איך סכסוך של עשרים שנה מסתיים בשתי פלוגתות? בתמונה - שני תיישים נוגחים זה בזה. התמונה לצורך קישוט בלבד.
להמשיך לקרוא איך סכסוך של עשרים שנים מסתיים בהכרעה בשתי פלוגתות?

למה סכסוכים בין בעלי מניות בחברה גורמים נזק למשק הישראלי?

סכסוכים בין בעלי מניות גורמים מדי שנה נזק עצום למשק הישראלי, שהציבור כלל לא מודע לו.

כבר שבועיים שלרינה כואב הראש. היא חוזרת מהעבודה בלילה, מכינה אוכל לילדה, משכיבה אותה לישון וצונחת על הספה מול הטלוויזיה. השעות האלה של הערב הן השעות הנסבלות היחידות בסדר היום של רינה.

אם לא דיי בכך שכואב לה הראש, גם רפי השותף שלה מתנהג לאחרונה בצורה מוזרה. הוא נעלם מהעסק לימים שלמים ללא סיבה ידועה מראש. כשהוא חוזר הוא מתחמק מהשאלות שלה. פעם הוא היה מעדכן אותה על כל צעד שלו, כיום הוא מתנהג בחשאיות ובצורה חשודה.

למה סכסוכים בין בעלי מניות גורמים נזק למשק הישראלי? בתמונה: אישה חופנת את ראשה בידיה. התמונה לצורך קישוט בלבד. לקוחה ממאגר פיקסביי.

רינה עובדת ביחד עם רפי כבר חמש שנים. הם הקימו חברה קטנה שמייצרת צעצועים לילדים. יש להם מחזור מכירות יפה של כמה מיליונים. רינה מתכננת את הצעצועים החדשים ומפקחת על העובדים. רפי משווק את הצעצועים לחנויות, ואחראי על הקשרים עם הלקוחות.

השותפות ביניהם מאוד מוצלחת, הם משלימים אחד את השני. רק לעיתים רחוקות הם מתערבים האחד בעבודתו של השני. בשביל רינה העסק הוא כמעט כל חייה, מקור הפרנסה שלה ושל בתה הקטנה, ומקור העניין שלה בחיים.

להמשיך לקרוא למה סכסוכים בין בעלי מניות בחברה גורמים נזק למשק הישראלי?

כיצד תבחרו את שותפיכם – חלק א'

האם לפתוח עסק עם שותפים?

להקים עסק לבד זו משימה קשה: תמיד בעייתי להשיג את המימון, את הפנאי, את הידע ואת הלקוחות שנדרשים כדי להפוך רעיון שצץ בראש לעסק בר קיימא. אין פלא שרבים מעדיפים לפתוח עסק ביחד עם שותפים, כדי ליהנות מהיתרונות של עבודת צוות, ושל חלוקה בנטל, במימון ובאחריות. אלא שלעתים קרובות עולה השותפות על שרטון, היחסים בין השותפים נעכרים, ופורצות מריבות שמפרנסות היטב עורכי דין, רואי חשבון ויועצים עסקיים למיניהם. ניסיון החיים מלמד אותנו שחלק גדול ממריבות השותפים ניתן היה למנוע מראש על ידי כך שמלכתחילה היו נבחרים השותפים הנכונים לנו, במקום שותפים שצפויים איתם בעיות.

ברור שאילו היינו יודעים מראש כיצד לבחור את השותפים המתאימים לנו היה סיכוי רב למנוע את המריבות בתוך השותפות, אך כיצד נדע האם שותף פוטנציאלי מתאים לנו? כדי להקל עליכם לבחור בשותפים נכונים ריכזנו כאן מספר טיפים שיעזרו לכם לבחור את השותף או השותפה שיקימו עסק או ייכנסו לעסק קיים יחד איתכם, וילוו אותכם בהמשך בניהול העסק.

כיצד לבחור את השותף? בתמונה: שתי ידיים משלימות חלקים של פאזל. התמונה לצורך קישוט בלבד. מתוך מאגר פיקסביי

להמשיך לקרוא כיצד תבחרו את שותפיכם – חלק א'

השותף מעצבן אותכם? כך תמנעו מפירוק השותפות בתקופה של משבר כלכלי

שותפות בין אנשים מושפעת לרעה ממשבר בעסקים. לעניין זה כלל לא משנה אם זו שותפות ותיקה או חדשה. המתח בין השותפים עולה בתקופה שכזו. לפיכך, דברים שבעבר נחשבו כדברים של מה בכך עלולים להפוך למוקשים בדרך לניהול יחסי עבודה תקינים. כל עוד שהעסק מרוויח מוצאים שותפים את הדרך לחיות האחד עם השני בשלום, ואפילו במערכת יחסים טובה. אולם, ברגע שהעסק מתחיל להפסיד – החיכוכים מתחילים לצאת החוצה, והופכים בהדרגה למריבות גלויות. מריבות אלה סופו של דבר עלולות להרוס עסקים טובים.

מה עושים כדי שהמשבר הכלכלי לא יחסל את השותפות, ויאפשר לה לשרוד את התקופה הקשה?

בתקופה של משבר כלכלי עולה המתח בין השותפים. התמונה לצורך דקורציה. לקוחה ממאגר פיקסביי
להמשיך לקרוא השותף מעצבן אותכם? כך תמנעו מפירוק השותפות בתקופה של משבר כלכלי