רוח רפאים באולם

בית משפט הוא מקום בו מתקיימים דיונים וניתנת הכרעה לגבי נושאים שונים הקשורים לצדדים לדיון. הצדדים לדיון הם התובע (או המבקש) והנתבע (או המשיב). אלו הם שני הצדדים לדיון, כשלעתים ישנם גם צדדים שלישיים ואפילו רביעיים. אבל העיקרון הוא שמי שמשתתף בדיון המשפטי הוא צד במשפט. מי שאינו צד במשפט אינו יכול להשתתף בדיון, אינו יכול להגיש כתבי טענות ואינו יכול להביא עדים או לחקור עדים של צדדים אחרים.

אבל לפעמים ישנם מצבים שאדם כלשהו חושב שהוא עלול להיפגע מתוצאות הדיון או שיש לו עניין בתוצאות הדיון, ואז הוא מבקש להצטרף כצד לדיון. בית משפט רשאי לצרף אותו כצד, ואם בקשתו מתקבלת – הוא הופך לבעל דין לכל דבר ועניין, ועומדים לרשותו כל הכלים שעומדים לרשות בעלי הדין לשם בירור עניינם.

בקשה להצטרף כצד להליך

אסטרטגיה מעניינת היא לפנות לבית המשפט ולבקש להצטרף כצד להליך גם כשאין נימוקים טובים שמאפשרים לצרף את אותו אדם כצד להליך. באופן זה יכול אדם לגרום לכך שעמדתו תהיה בפני בית המשפט, ותוכל להשפיע על התוצאה, מבלי לעמוד בסיכונים המוטלים על צד להליך. האם אסטרטגיה שכזו יכולה להצליח?

העניין נדון לאחרונה בעניין אולטרה שייפ מדיקל (שתקרא להלן: "אולטרה"). בעלי מניות של אולטרה הגישו תביעה כנגד אולטרה והדירקטורים שלה, בשל עסקה כלשהי להקצאת מניות שלא יצאה אל הפועל. אחד מבעלי מניות המיעוט באולטרה, גולדשטיין שמו, ביקש להצטרף כצד לתביעה, לשם הגשת "הגנה נגזרת". בית המשפט דחה את בקשתו להצטרף כצד להליך, אבל התיר לו להיות נוכח במועדי הדיון, לחקור בקצרה את עדי הצדדים ולהביא עמדתו בסיכומים.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור. המערערים טענו כי גולדשטיין אינו יכול להיות נוכח בדיון כמעין "רוח רפאים" שאינו צד בדיון, אבל יכול להשתתף בו. אם גולדשטיין לא צורף כצד לדיון הוא גם אינו יכול ליטול חלק בו.

ההליך האזרחי מתנהל בין שני צדדים

בית המשפט העליון, מפי השופט ניל הנדל, קיבל את הערעור ופסל את החלטת בית המשפט. השופט הנדל קבע לעניין זה כי :

"ההליך האזרחי מתנהל בין שני הצדדים, התובע(ים) והנתבע(ים). לשני הצדדים עומדות זכויות דיוניות, כפי שאלו נקבעו בחוק ובתקנות. זכויות אלו הכרחיות לשם ניהול תקין של ההליך לרבות השלב של שמיעת הראיות. אלא שגולדשטיין לא היה מלכתחילה צד להליך. עמדה בפניו האפשרות לבקש לתקן את הדברים ולהצטרף כצד, מכוח נתיב זה (הגנה נגזרת) או אחר (תקנה 24). ברם, לנוכח הממצאים שנקבעו בידי בית המשפט המחוזי, עולה כי שתי האופציות אינן מתקיימות במקרה דנא. אשר על כן, לא נותר פתח שבדין דרכו יוכל גולדשטיין לחזור אל אולם הדיונים ב"דרך לא דרך" ולקבל זכויות דיוניות. זכויות אלו עומדות לצדדים, ולצדדים בלבד." (רע"א 4104/12 מטרת מיזוג חברות בע"מ נ' דב גולדשטיין).

כמובן שאין פירוש הדבר שבמקרה הספציפי בחר גולדשטיין בפנייה לבית המשפט כעניין אסטרטגי, ואולם מהחלטת בית המשפט בעניינו ניתן להקיש שמי שירצה לבחור באסטרטגיה של ניסיון להשתתף בהליך מבלי להיות צד בו – ייכשל בכך.