מניות באלפיים ש"ח מספיקות כדי לחייב טייקון בתשלום של מיליונים

זה בטח יישמע לכם דמיוני, אבל בישראל של שנת 2014 תוכלו בקלות יחסית לתבוע טייקון בסכומים אגדתיים של עשרות מליוני דולרים, גם אם הטייקון לא גרם לכם באופן אישי כל נזק. את השיעור הזה למד לב לבייב על בשרו לאחרונה, כשבית המשפט המחוזי במחוז מרכז אישר להגיש תביעה נגזרת נגדו ונגד דירקטורים אחרים בחברת אפריקה ישראל בסך של כשמונים וששה מיליוני ש"ח (תנ"ג 7147-09-10 כהן נ' לבייב ואח').

את הבקשה להגשת תביעה נגזרת במקרה של לב לבייב הגיש בעל מניות באפריקה ישראל ששווי אחזקותיו בחברה נאמד בסך של 1900 ש"ח בלבד.

מהי תביעה נגזרת?

כדי להבין טוב יותר במה מדובר, חשוב להסביר כי תביעה נגזרת היא הליך שבמסגרתו רשאי בית המשפט להרשות לבעל מניות או דירקטור בחברה לתבוע בשם החברה כאשר מתקיימים תנאים מסויימים, על אף שהחברה אינה מעוניינת להגיש תביעה. אם יזכה התובע בתביעה בשם החברה יגיע הכסף שיתקבל מפסק הדין לקופת החברה, ובעל המניות-התובע יקבל גמול הולם בעבור תביעתו.

ברור ומובן שאם קיים חשד לתרמית ולעסקאות פיקטיביות צריך לברר את הנושא בבית המשפט, אפילו חובה לעשות זאת. אך לדעתי לא נכון לעשות את הדבר במסגרת הליך של תביעה נגזרת: למרות שהליך זה נועד לכאורה בכדי להגן על חברה מפני בעלי השליטה שלה, מקום שהם אינם מאפשרים לחברה למצות את זכויותיה בבית המשפט, הרי שלא ראוי ולא נכון לאפשר לכל מי שמחזיק מניות בחברה ציבורית, ולעתים די באחזקה של מניה בודדת, להגיש תביעה בשם החברה.

הליך זה מצוין מקום שבו בעל מניות מיעוט שיש לו אחזקה של מניות בכמות משמעותית בחברה צריך כלי אפקטיבי בכדי למנוע מבעלי השליטה ל"חלוב" את קופת החברה או לנצל הזדמנויות עסקיות שלה באופן שיוריד בעקיפין את ערך מניותיו. אלא שכאשר מדובר באחזקה של כמות מניות זניחה בחברה הנזק העקיף שיוכל להיגרם לאותו בעל מניות הוא כל כך קטן שלא מצדיק את גרירת החברה והדירקטורים שלה להתדיינות משפטית ממושכת.

גל של תביעות נגזרות

מאחר שהחוק אינו קובע רף מסויים של אחזקה במניות הנדרש לשם הגשת תביעה נגזרת הרי שחברות ציבוריות ובעלי השליטה בהן צפויים בעתיד הנראה לעין לגל של תביעות נגזרות בסכומי עתק כנגדם, גל המקבל רוח גבית מהפסיקה המקלה על הגשת תביעות שכאלה.

לאור פסק הדין נראה כי על חברות ציבוריות ובעלי השליטה בהן להיערך לגל התביעות הנגזרות הצפוי על ידי גיבוש אסטרטגיה מתאימה להתמודדות עם תביעות נגזרות או אפילו עם דרישות מצד בעלי המניות שאי הענות להן עלולה לגרום להגשת תביעה נגזרת.

במסגרת תוכנית הפעולה שתגובש יצטרכו החברות הציבוריות ובעלי השליטה בהן לענות על שאלות שונות, ובהן: כיצד להמנע מהגשת תביעה כנגדם, האם החברה הציבורית צריכה להיות מעורבת בהליך, האם יש מקום לפשרה עם התובע, ואם כן – באיזה עיתוי, האם העלות הישירה והעקיפה של ניהול משפט מצדיקה לשבת באפס מעשה ולהמתין להגשת תביעות נגזרות, האם ניתן לתכנן את המצב המשפטי באופן שיקשה על תובע בתביעה נגזרת לקבל סעד מבית המשפט?

אי גיבוש תוכנית פעולה מתאימה מראש, עלולה לגרום בעתיד לחברה ובעלי השליטה בה להוצאות של עשרות מיליונים הן בשל פסקי דין שינתנו כנגד בעלי השליטה והן בשל ההוצאות הנלוות לניהול הליך בבית המשפט.

נהניתם לקרוא? הירשמו לבלוג ותקבלו עדכונים שוטפים ישירות למייל!!!