לא מזמן עורכת דין מסוימת ניגשה אלי אחרי הרצאה וסיפרה לי על בעיה שיש לה בתיק שהיא מייצגת בו. היא הסבירה את הבעיה, וציינה שוב ושוב שהפסיקה תומכת בעמדת הלקוח שלה. אבל משום מה, השופט ממש לא מתרשם מהפסיקה ופעם אחר פעם פוסק נגד הלקוח. היא חושבת לבקש רשות לערער על החלטה מסוימת שלו.
אני מכיר את הפסיקה שהיא ציינה, והיא צודקת לחלוטין. הפסיקה ברורה והולמת היטב את עובדות המקרה. אני חושב שגם יש לה סיכויים לא רעים להצליח בערעור.
בואו ונעזוב רגע את השאלה אם צריך להגיש ערעור או בקשת רשות לערער בכל פעם ששופט טועה. יש פה היבטים אסטרטגיים שתלויים בתיק, בנסיבות ובנזק האפשרי מהחלטת הביניים. השאלה שהטרידה אותי היא למה מלכתחילה השופט פסק בניגוד להלכה הפסוקה? הרי שופטים מכירים את ההלכה הפסוקה מעולה. הם כל הזמן קוראים פסיקה.
ביקשתי ממנה לספר לי בקצרה מה היה הטיעון שלה. אחרי שסיימה הבנתי את הבעיה. השופט פשוט לא ירד לסוף דעתה של עורכת הדין. הוא לא הבין מדוע עובדות המקרה היבשות מתאימות לפסיקה שהיא הציגה. אני חושש שעורכת הדין התרכזה יותר מדי בפסיקה ופחות מדי בסיפור המקרה שבייצוגה.
בית משפט אינו מחשב אנושי
עורכי דין רבים נופלים שוב ושוב לאותה מלכודת בבואם לטעון בפני בית המשפט. הם מניחים שהשופט הוא מעין מחשב-על משפטי. הם חושבים שיש להזין אותו בנתונים יבשים, ושהוא מפיק החלטות על בסיס שקלול מתמטי של תקדימים. כתוצאה מתפיסה זו, טיעונים בעל פה הופכים לא פעם להקראה מונוטונית של רשימות מכולת ארוכות. אלה מורכבות מעשרות ציטוטי פסיקה, מספרי סעיפים ומובאות מתוך ע"א פלוני או דנ"א אלמוני. תפיסה זו מעייפת את השומע ומחטיאה לחלוטין את מטרתו המרכזית של הטיעון המשפטי: שכנוע.
שופטים בעידן המודרני כורעים תחת עומס בלתי נתפס של מאות תיקים. הקשב שלהם באולם הדיונים הוא משאב יקר ומוגבל במיוחד. כאשר ליטיגטור מרבה בציטוטי פסיקה, הוא אינו בונה טיעון, אלא מציג את יכולת המחקר שלו. הפסיקה והחקיקה אינן הטיעון עצמו; הן בסך הכול העוגנים שאמורים לתמוך בו. הניסיון לנצח תיק באמצעות "משקל סגולי" של תקדימים, מבלי לצקת לתוכם רוח חיים, מייצר טיעונים טכניים, קרים ומרוחקים. אלה אינם מצליחים להותיר חותם בנפשו של השופט. הם לא מצליחים להניע אותו לפעולה בעת כתיבת החלטתו.
להמשיך לקרוא הנרטיב השולט בליטיגציה: מדוע הציטוט המשפטי היבש כבר לא תופס באולם המשפט?











































