צ'זארה בורג'ה וליאונרדו דה-וינצ'י הותירו לקח חשוב שיכול לשמש עורכי דין העוסקים בליטיגציה. בייחוד אמורים הדברים באלה שיודעים להחשיב אסטרטגיה טובה, ומבינים את חשיבותה ותרומתה לניצחון בהליך המשפטי. ואיך כל זה קשור למהפכת הבינה המלאכותית שבאה עלינו לטובה? תשובות לכך בפוסט זה.

ליאונרדו דה-וינצ'י ותרומתו לצבא בורג'ה

האם ידעתם שבין יתר עיסוקיו ליאונרדו דה-וינצ'י עסק גם בעניינים צבאיים? ובכן, הוא לא לבש אפוד ולא החזיק חרב בידו, אבל היה לו חלק בביצור העיר אימולה בשנת 1502. זה קרה משום שצ'זארה בורג'ה הזמין אותו לשרטט את מפת העיר אימולה אותה בורג'ה חפץ לבצר כחלק מתוכניות ההגנה שלו. ייחודה של המפה היה בכך שהיא לא נראתה כמו מפות אחרות בנות התקופה. עד אותה עת, מפות נראו כמו ציורים אמנותיים, אך דה-וינצ'י יצר מפה טופוגרפית מדויקת. כך בורג'ה ידע בדיוק רב היכן חומת העיר דקה יותר, היכן שעריה חלשים, היכן להציב את חייליו ואת תותחיו. למעשה, דבר שנראה כל כך פשוט ומתבקש בימינו היה ממש לא נהוג ולא טריוויאלי בתחילת המאה השש-עשרה.

להמשיך לקרוא המפה של דה-וינצ'י, צ'זארה בורג'ה והקשר שבין ליטיגטורים לבין בינה מלאכותית

לפני המון שנים עמדתי באולם בית המשפט, מוכן עם טיעון מסודר ואחרי שהתכוננתי היטב לדיון. התחלתי לטעון, אך אחרי כמה משפטים השופט קטע אותי: "בסדר, הבנו את העניין. יש טענות נוספות?" כמובן שניסיתי לטעון את כל הטענות שהיו באמתחתי, אבל כלום. השופט לא רצה להקשיב לי. הוא הגיע "נעול" בעמדה מסוימת, ואני חושב שכל מה שעניין אותו זה איך לסיים מהר את התיק.

אני חושב שהסצנה שתיארתי פה מוכרת לכל עורכי הדין, וגם לאנשים שהם לא עורכי דין, אבל יצא להם להופיע באולמות בית המשפט. אין מה לעשות, שופטים הם בני אדם, וגם להם יש אישיות, תפיסת עולם משלהם, דברים שמטרידים אותם ובייחוד עומס תיקים לטפל בהם. פעמים רבות יש להם יותר מדי משימות לבצע בו זמנית, ועליהם להספיק את כולן. לכן, לא תמיד יש לשופטים סבלנות לשמוע טיעונים. זהו מצב שצריך להביא אותו בחשבון. השאלה שנותרת היא מה אנחנו צריכים לעשות כשלבית המשפט אין סבלנות לשמוע אותנו.

להמשיך לקרוא מה עושים כשהשופט חסר סבלנות

כשדני ועמי החליטו לפתח יחד אפליקציה לניהול מסעדות, העתיד נראה ורוד. דני היה מתכנת מבריק וחבר ילדות של עמי, ועמי הביא עמו קשרים בתחום המזון ואת הכסף הראשוני לבניית העסק. תוך שנתיים העסק בניהולם הגיע למחזור של מיליון שקלים בשנה. אלא שבמהרה היחסים ביניהם עלו על שרטון. כיום הם לא מדברים, העסק דועך, והם מקללים את היום שבו החליטו לפתוח עסק יחדיו. הסיפור של דני ועמי הוא מסוג הדברים שכל יזם מקווה שלעולם לא יקרו לו. העסק הוקם בקול תרועה רמה ודעך בקול ענות חלשה והכול בשל סכסוך שארע בין השותפים.

למרבה הצער אין מדובר בסיפור נדיר. במשך השנים פגשתי פעם אחר פעם יזמים שהתחילו את דרכם כשותפים וחברים טובים – וסיימו אותה בנתק מוחלט. לרוב אפשר היה למנוע את הקרע בין השותפים, פשוט אף אחד מהם לא טרח לזהות בזמן את הטעויות ההדדיות שהובילו לסכסוך ביניהם. ישנן טעויות בולטות ששותפים עושים שמובילות למצב שכזה. בפוסט זה אציג חמש מהן.

טעות ראשונה ששותפים עושים: האם אסור לדבר על כסף?

לאיציק ומשה היה עסק משגשג. איציק טיפל בכספים, ומשה היה אחראי על ביצוע העבודה השוטפת. יום אחד, משה גילה במקרה שיש חשבון בנק נוסף על שם העסק – כזה שהוא בכלל לא ידע עליו. כששאל את איציק על כך, הלה פטר אותו ב"זה לניהול תזרים, נדבר על זה מתישהו".

רק שה"מתישהו" הזה לא הגיע, גם לא לאחר תקופה ארוכה. עם הזמן, משה הבין שישנם דברים רבים הנוגעים לעסק שהוא לא יודע. איציק מצידו, התחמק מתשובות ישירות ונהג לפטור את משה בתשובות כלליות קצרות כדוגמת: "זה מסובך", "אין זמן עכשיו", "אל תדאג, הכול בסדר". משה לא הסתפק בתשובות אלה, אלא חקר ודרש בעצמו וכך גילה כי העסק מצוי בחובות כבדים. תחושתו הייתה כי איציק לא גנב. אבל הוא הסתיר ממשה מידע.
לעיתים, גם הסתרה בלי כוונה רעה עלולה ליצור חוסר אמון שקשה לתקנו לאחר מכן. ברגע שאחד הצדדים מתחיל לחשוד ברעהו, החשד מתפשט כרעל ביחסים שבין השותפים.

להמשיך לקרוא חמש טעויות ששותפים עושים

אשר ודני הם שני חברים טובים שפתחו יחדיו מסעדה. אשר, הוא שף מוכשר שהועסק כשכיר בכמה מסעדות יוקרה. דני הוא יזם. במשך השנים דני השקיע כספים בעסקים שונים בחלקם הוא הצליח יותר ובחלקם פחות. על פניו מדובר בשילוב מנצח: שותף שמביא עמו לעסק ניסיון מקצועי עשיר, חובר לאיש עסקים שיודע איך לנהל עסק. נוסף על כך לרשותו עומדים אמצעים כספיים לא מבוטלים.

אלא שבמציאות בבסיסו של שילוב כזה טמון קושי. בעת פתיחת העסק הצדדים חולקים חזון משותף. הם יודעים מה הם מתכננים לעשות ומתכוונים ליישם בעסק את היתרונות של כל אחד מהם. אולם החיים חזקים יותר מכל תוכנית ודברים יכולים להשתבש. בדוגמה של אשר ודני ייתכן שלקוחות לא יאהבו את המסעדה כפי שהיא. ייתכן שאשר ודני יצטרכו להחליף תפריט או לשנות עיצוב כדי שהלקוחות יסעדו אצלם. אולי אשר ודני יאלצו להשקיע יותר כסף מכפי שתוכנן מראש. אפשר שאשר ודני יידרשו להשקיע זמן רב יותר בניהול המסעדה מכפי שציפו מלכתחילה וכך הלאה. כל שינוי כזה עלול לפתוח פתח לחילוקי דעות ביניהם.

שני אנשים שמנהלים יחד עסק זה דבר נפוץ. אך כמו בכל מערכת יחסים אינטנסיבית בין בני אדם, גם בשותפות עסקית טמון פוטנציאל לסכסוכים. פעמים רבות שותפים לא מסכימים מהם השינויים שעליהם לערוך בעסק. העדר הסכמות מעיב על העבודה המשותפת. עם הזמן הוא עלול להוביל לפירוק השותפות, לפגיעה כלכלית משמעותית בעסק או לשניהם גם יחד.

להמשיך לקרוא סכסוכים בין שותפים: כשהחזון משתבש

מה עושים כאשר עד אינו משיב לעניין על שאלה שנשאל בחקירה נגדית?

איך לנהוג כאשר עד לא משיב לעניין על שאלה שנשאל בחקירה נגדית? האם חוזרים על השאלה? האם ממשיכים לחקור אותו באותו נושא? אולי יש טקטיקות שיגרמו לו לענות את התשובה המבוקשת?

כמו רוב השאלות בתחום הליטיגציה גם לשאלה זו יותר מתשובה אחת. כשבעת מתן עדות העד לא משיב לשאלה שנשאל הדרך להתמודד אתו קשורה בהמון שאלות משנה. כגון: מי העד; מה סוג הנושא שעליו חוקרים; מה חשיבות הנושא הנשאל לתיק; מיהו השופט והאם הוא מגלה סבלנות באותו יום חקירות; כמה זמן עבר מאז תחילת החקירה וכמה זמן משוער נותר לה; מהו הוותק של החוקר ומהם כישוריו, ועוד. כל אלה ועוד שאלות נוספות הן רכיבים בהחלטה שיש לקבל.

כמו תמיד, בעת החקירה הנגדית אין זמן לניתוח מעמיק של הסוגייה. צריך לקבל החלטה בתוך שבריר שנייה ועליה להיות ההחלטה הנכונה. חלק ניכר מהליטיגטורים מנווטים את החלטותיהם על פי האינסטינקטים שלהם. לדעתי זו דרך פחות טובה. עדיף ללמוד כיצד להתמודד עם סוגי עדים שונים ועם סיטואציות שכיחות בחקירה נגדית. מוטב לא לסמוך רק על האינסטינקט. אינסטינקטים זה דבר חשוב, אך תרומתם פחותה ביחס לתרומתו של ידע שנרכש באופן מסודר.

להמשיך לקרוא עד שאינו משיב לעניין על שאלה שנשאל

תנית בוררות היא בין הסעיפים הפופולאריים בהסכם בין שותפים. משמעה כי בכל מקרה של סכסוך בין הצדדים ימונה בורר שיכריע במחלוקות ביניהם. פעמים רבות התניה אף מגבילה את הבורר בזמן, באופן זה עליו ליתן פסק בוררות בתוך זמן קצר שאותו קוצבים הצדדים. כך למשל, במקרה מסוים נתקלתי בתנית בוררות שקבעה כי על הבורר לפסוק פסקו בתוך עשרה ימים מעת תחילת הבוררות. זו, כמובן, לא הוראה נפוצה – בדרך כלל בוררויות יימשכו זמן רב יותר. אורכן ייקבע לפי מורכבות התיק, ובהתאם לאופיו של הבורר ולעומס העבודה שמוטל עליו.

עורכי דין רבים ממליצים על תניה זו

לכאורה, תנית בוררות היא תניה מתבקשת בהסכמי מייסדים. בדרך כלל הסכסוכים בין השותפים מתגלעים בעת שהעסק פעיל. סכסוך שלא נפתר במהירות יפגע קשות בעסק; יוריד מערכו ועלול לסבך את השותפים בחובות לצדדים שלישיים. לכן, פעמים רבות עורכי דין ממליצים לצדדים לכלול בהסכמים ביניהם תנית בוררות. כך הם מקווים למנוע הליכים משפטיים ממושכים ולהכריע בסכסוך במהירות וביעילות.

להמשיך לקרוא תנית בוררות בהסכם שותפים: מדוע זה רעיון רע?

משא ומתן כשיש סכסוך שותפים בחברות הזנק עלול "להיתקע" עקב קושי בקביעת שווי החברה. כך למשל, עדן היא מהנדסת מחשבים שפרשה מחברה גדולה והקימה חברת הזנק קטנה בתחום הקריפטו. היא הצליחה לגייס משקיעים לשלב הראשוני של פיתוח המוצר. אך עתה אזל הכסף בקופת החברה. הליך פיתוח המוצר מתארך והולך ודורש עוד ועוד כסף. המשקיעים מגלים חוסר סבלנות. הם לא רוצים להשקיע כספים נוספים בפיתוח המוצר. עדן מרגישה שהמוצר עדיין לא בשל ליציאה לשוק, וזקוקה לסכום גדול נוסף כדי לסיים את פיתוחו. היחסים בין עדן למשקיעים מתוחים, עד כדי כך שהם כבר כמעט לא מדברים ביניהם. מה עושים במקרה כזה?

פתרונות מקובלים בסכסוך שותפים

יש פתרונות שונים למצבים אלה. אחד הפתרונות הנפוצים לסכסוך שותפים הוא "להפריד כוחות". בדרך כלל אחד הצדדים קונה את השני במחיר מוסכם. אם אין מחיר מוסכם הוא קונה אותו במחיר שקובע צד שלישי. פתרון זה לא חף מבעיות, אך הוא עובד כהלכה.

אלא שאליה וקוץ בה. כדי ליישם פתרון זה על הצדדים להסכים מהו המחיר שיש לשלם עבור מניות החברה. קשה מאוד להגיע להסכמות על נושא זה. בשל כך פעמים רבות הסכסוך הולך ומתמשך, ופתרון לא נראה באופק.

להמשיך לקרוא סכסוך שותפים: כמה שווים חלומות של יזם?

סכסוכי שותפים הפכו נפוצים יותר עקב המשבר הכלכלי בעקבות מגפת הקורונה. בשל כך מצורפים כמה כללי עשה ואל תעשה בסכסוכי שותפים, כולל סכסוכים בין בעלי מניות בחברות בע"מ.

חלק מהסכסוכים מבעבעים מתחת לפני השטח זמן רב וכתוצאה מהמשבר עולים אל פני השטח. חלק אחר הוא תוצאה ישירה של המשבר.

סכסוך שותפים הוא לא סוף העולם. אך סכסוך כזה יכול לגרום לחיסול עסקים ולקריסת מטה לחמם של השותפים. סכסוך שותפים שלא מטופל כראוי, יכול להתפתח לידי משבר כלכלי עמוק. קשה יהיה בהמשך לצאת ממשבר זה.

מטרת רשימה זו היא לתת כמה המלצות שיסייעו לבעלי עסקים שנקלעו לסכסוך עם השותף שלהם (לא משנה לצורך העניין אם הם מאוגדים כחברה בע"מ או כשותפות). לא כל האמצעים האלה הכרחיים וישנם גם אמצעים נוספים. יש אמצעים שמתאימים לעסק אחד ולא מתאימים לעסק אחר. ישנם אמצעים שמתאימים לאדם אחד ולא מתאימים לאחר. כל מקרה לפי נסיבותיו.

הרעיון הוא לתת כמה כללי אצבע שיסייעו במקרה של סכסוך, ומובן שהם לא תחליף לייעוץ מקצועי פרטני.

להמשיך לקרוא כללי עשה ואל תעשה בסכסוכי שותפים

אפשר לפתור סכסוכים בין שותפים באמצעות הסכם שותפות בחברה בע"מ. למעשה, רוב העסקים המסחריים בימינו מאוגדים כחברה בעירבון מוגבל (בע"מ). בחברה ישנם בעלי מניות שאוחזים כל אחד בחבילה של מניות.

פעמים רבות כמה אנשים מקימים עסק יחדיו. בדרך כלל הם עושים זאת על ידי ייסוד חברה, שבה כל אחד מהם מקבל מניות. מרגע זה ואילך הופכים המייסדים לבעלי מניות בחברה. אף על פי שהם קוראים לעצמם שותפים – מעמדם המשפטי הוא של בעלי מניות בחברה.

יתרונות וחסרונות להתאגדות כחברה

יש יתרונות להקים עסק באמצעות חברה בע"מ, ונעסוק בהם בפוסט אחר. אלא שלהתאגדות בדרך של חברה בע"מ יש גם חסרונות. אחד העיקריים שבהם הוא חוסר האפשרות של בעל מניות לפרק כרצונו את ה"שותפות" עם בעלי המניות האחרים. הוא יוכל לעשות כן רק במסגרת העילות הקבועות בחוק לפירוק חברה – והן לא רבות.

להמשיך לקרוא פתרון סכסוכים באמצעות הסכם שותפות בחברה בע"מ

סכסוכי שותפים מתאימים מאוד להליך של גישור. פעמים רבות סכסוכים אלה נוטים להסתיים בפשרה. הסיבות לכך הן מגוונות, החשובה בהן היא שהשותפים נלחמים על שליטתם בעסק חי. השותפים או בעלי המניות (אם מדובר בחברה מסחרית), מעדיפים פשרה על פני המשך המאבק ביניהם שעצם קיומו מאיים על שלמות העסק.

פעמים רבות מצליחים הצדדים בעצמם או בסיוע עורכי דינם להגיע לפשרה עוד טרם החלו הליכים משפטיים כלשהם. אחת הדרכים שמשמשת לשם פתרון הסכסוך היא להסתייע במגשרים.

אלא שאליה וקוץ בה: ישנם לא מעט גישורים בתחום זה שלא מסתיימים בפשרה. למעשה, הדבר מפתיע בשל העובדה שברמה הרעיונית סכסוכי שותפים מתאימים מאוד לגישור. מפתיע עד כמה הגישור מתגלה פעמים רבות ככלי לא יעיל. הדבר מעורר את השאלה מדוע לא מסתיימים באמצעות גישור יותר סכסוכים מסוג זה?

להמשיך לקרוא גישור בסכסוכי שותפים

האם כאשר שותפים מסתכסכים אפשר להוציא שותף מחברה בכפייה?

עסקים רבים בנויים במתכונת של שותפות. זו יכולה להיות שותפות של אנשים שמחזיקים יחד במניות של חברה בע"מ. זו יכולה להיות שותפות רשומה. יכולה להיות שותפות שלא מוסדרת בדרך חוקית כלשהי אך היא שותפות לכל דבר ועניין. לעיתים הבעלים של העסק מסתכסכים ביניהם. זהו מצב שמכונה "סכסוך שותפים".

הסיבה שבגללה מתאגדים

הצורך של אנשים להתאגד ולהקים עסק יחד הוא טבעי. יש בו יתרונות רבים גם בצד המימוני, גם בצד השיווקי וגם בחלוקת נטל העבודה.

אלא שכמו בכל שותפות אחרת בין אנשים, פעמים מגיע רגע שבו לשותפים נמאס האחד מהשני. הם כבר לא רואים שום סיבה להמשיך יחד.

במצב שכזה חלק מהשותפים או כולם רוצים לפרק את החבילה. הם שואפים ללכת איש-איש לדרכו.

אך מה קורה אם בין השותפים ישנם כאלה שרוצים להיפרד אך יש גם כאלה שלא מעוניינים בפרידה? האם אפשר להוציא אותם מהשותפות ללא הסכמתם?

הוצאת שותף משותפות כאשר יש סכסוך שותפים

דרך המלך לפתרון מצב שכזה עוברת דרך משא ומתן בין השותפים בחברה (בעלי מניות). כשזה לא מסתייע פונים להכרעה שיפוטית.

להמשיך לקרוא הוצאת שותף מחברה – האם זה אפשרי?

פוסט זה עוסק בהצעת חוק הגישור שמסדירה את נושא הגישור שהוגשה על ידי ח"כ מרב מיכאלי.

רישיון לגישור

היום אני רוצה לחרוג ממנהגי לכתוב על פרקטיקות בחיי היומיום המשפטיים ולדבר דווקא על הצעת חוק. לא סתם הצעת חוק, אלא הצעת חוק הגישור, התש"ף – 2020. הסיבה העיקרית לכך היא שגישור הוא אמצעי שיכול להיות גם אסטרטגי וגם טקטי (תלוי באיזה נסיבות ומי המשתמש). כמו כן זהו נושא הקרוב לליבי.

הצעת חוק הגישור היא הצעת חוק פרטית, שהוצעה על ידי ח"כ מרב מיכאלי. לאור היותה כזו הסיכוי של ההצעה להפוך לחוק לא נראה מזהיר. עם זאת מדובר בהצעה מעניינת. היא באה לפתור ויכוח רב שנים על הסדרה בחוק של תחום העיסוק בגישור.

כיום כל אדם יכול לעסוק בגישור, בין אם הוסמך לכך ובין אם לאו. יש לציין שכמה מהמגשרים הטובים ביותר לא הוסמכו מעולם לגישור. עובדה זו לא מונעת מהם לעשות עבודתם נאמנה. עם זאת, החריג אינו מעיד על הכלל. אם רוצים להבטיח רמה נאותה של גישור יש צורך להסדיר את ההסמכה לגישור. יש להבטיח שאדם המשמש כמגשר אומנם יהא בעל הכשרה מתאימה לכך.

הסדרת הגישור

ביטוי לעקרון זה אפשר למצוא בדברי ההסבר של החוק שם נכתב כהאי לישנא:

להמשיך לקרוא האם מגשר יצטרך רישיון כדי לעסוק בגישור?

פעמים רבות מוצע לאנשים שמסתכסכים זה עם זה לפתור את הסכסוך ביניהם באמצעות גישור. אומרים להם שמגשר יכול להביא אותם לעמק השווה, למצוא פתרון לסכסוך ולחסוך להם זמן וכסף רב. לא אחת ממליצים שופטים לבעלי דין לנסות את הליך הגישור כמזור לסכסוך: "אם לא תלכו למגשר ולא תתפשרו – סופו של דבר תמצאו עצמכם תחת הגליוטינה של הדין, ואחד מכם עלול לאבד בה את ראשו", הם אומרים שוב ושוב.

ואומנם, מאז שפרץ לחיינו בסערה לפני למעלה משני עשורים נחשב מוסד הגישור כפתרון קסם, גלולת פלא לכל סכסוך, הדרך הטובה, הפשוטה והחסכונית ביותר לסיים מאבק, בלי לעבור את ספו של בית המשפט, ובלי לסבול בזבוז של זמן והוצאות רק כדי לגלות כי בסוף הדרך עלולה התוצאה להיות לא נעימה.

אלא שישנם מקרים בהם גישור לא רק שהוא לא תרופת פלא, אלא הוא עשוי לגרום נזק לאחד מבעלי הדין, ולהביא אותו להסכים לפשרה לא אופטימלית שתהיה עבורו גרועה מפסק דין בבית המשפט.

להמשיך לקרוא כדאי לסיים סכסוך בגישור? מסתבר שלא תמיד

בניגוד למקובל לחשוב תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שייכנסו לתוקפן בספטמבר 2020, לא בהכרח יקצרו את הזמן שבו תיק מתנהל בבית המשפט, אלא אולי דווקא להיפך – יאריכו אותו באורח משמעותי.

שני דברים יגרמו להארכת הדיון המשפטי לאחר כניסת התקנות החדשות לתוקפן: האחד – יהיו פחות פשרות בין בעלי הדין, שכן לפשרה לוקח זמן והיא "מתבשלת" במהלך ישיבות קדם המשפט. בהתאם לתקנות החדשות בית המשפט ישאף ששלב קדם המשפט לא ייקח יותר משתי ישיבות. בפועל, המצב כיום הוא שתיקים רבים מסתיימים בפשרה לאחר ישיבה שלישית ורביעית.

להמשיך לקרוא האם התקנות החדשות באמת יקצרו את משך הדיון בתיק?

האמרה כי בעת חקירה נגדית לא שואלים שאלה שאינכם יודעים מה העד יענה עליה זקוקה מדי פעם לרענון. זאת חרף העובדה שמדובר באמרה נפוצה שמקובלת על חלקים נרחבים מקהל הליטיגטורים שמרבים בחקירה נגדית.

אלא שבשנים האחרונות ישנה מגמה לתקוף את האמרה הזו. ספרי עיון שעוסקים בחקירה נגדית מפקפקים במוחלטות של האמירה הזו, ומציינים את הצורך לשאול גם שאלות שלא יודעים את התשובה עליהם, ועורכי דין בכירים מטילים בה ספק במסגרת הרצאות שהם נושאים.

בספרי "אסטרטגיה וטקטיקה במשפט" (בורסי, 2018) הצגתי גישות שונות לגבי שאלה זו. בפוסט זה אני רוצה להיות ממוקד יותר, ולהראות שלפעמים אין ברירה וחייבים לשאול את העד שאלות שאין יודעים מהי התשובה עליהן.

להמשיך לקרוא האם בחקירה נגדית של עד כדאי לשאול שאלה שאינכם יודעים את התשובה עליה?

חקירה נגדית היא אומנות העומדת לעצמה. חלק מאומנות זו היא לדעת מתי לחקור נגדית בקשיחות ומתי ברכות. אין כללים קשיחים בנושא, אבל יש דרך שמומלץ לנהוג לפיה.

בשנים הראשונות לפעילותי כעו"ד שמתי לב לתופעה מעניינת. כאשר חקרתי עדים בצורה קשוחה הלקוחות היו מאוד מרוצים ממני, אבל העד חשף פחות מידע. ולהיפך: ככל שחקרתי יותר בעדינות אמנם הוצאתי מהעד מידע רב יותר וחיזוקים לדברים שרציתי לטעון בסיכומים. באופן מוזר כך זכיתי לפחות חיוכים מלקוחותיי.

בתוך זמן לא רב הבנתי שלקוחות רוצים "הצגה". הם מחפשים להכות ולהשפיל את הצד שכנגד. הם רוצים "להראות" לו "מה זה". אלא שטובתם של הלקוחות היא דווקא לא לערוך הצגות. טובתם היא לחקור בצורה יעילה שתחזק את הסיכויים להשיג את המטרות בחקירה של עדים. כך ינצחו במשפט.

להמשיך לקרוא חקירה נגדית רכה מול חקירה נגדית קשוחה

חקירה נגדית של עדים היא כר פורה ליישום של טקטיקות שונות שנועדו לגרום לעד לומר את האמת. לא כולן יעילות, ולא כולן נשמעות מוסריות. אולם, לפני ששואלים את העדים שאלות יש להכיר את הטקטיקות האלה.

חייב להודות: יש לי חולשה למחקרים מדעיים. לא סתם למחקרים מדעיים, אלא למופרכים ביותר שביניהם, כגון: מחקרים שזכו בפרס האיג נובל, אותו פרס לא חשוב, למחקרים שוליים שאתם יכולים לחיות חיים שלמים בלי לדעת עליהם כלום ולא להינזק מכך. אחד הנושאים שנחקרו וחביב עלי במיוחד נגע לזוכים באיג נובל לשנת 2011, שבדקו כיצד הדחף להשתין משפיע על קבלת ההחלטות, על ידי כך שנתנו למתנדבים לניסוי לשתות עוד ועוד מים בזמן עבודה מול המחשב. המחקר מצא, כמה לא מפתיע, שזיכרון העבודה ותשומת הלב נפגעים כשמתרכזים בצורך הבוער להשתין וכששלפוחית השתן עומדת להתפוצץ.

הקשר בין איג נובל לבין חקירה נגדית של עדים

עד כמה שזה יישמע מוזר ומופרך, מחקרים מהסוג הזה מאוד חשובים כשמגבשים אסטרטגיה משפטית. וכל זאת משום שאלו מחקרים שבודקים את ההתנהגות האנושית. ההתנהגות של בני אדם עומדת בדרך כלל בלב ליבו של כל תכנון אסטרטגי טוב.

כך למשל, תנסו לחשוב כיצד מחקר שעוסק ביכולת ההתאפקות של אדם שצריך לשירותים משפיע על ההחלטה איך לבצע חקירה נגדית של עד בבית המשפט? מה קורה עם עד שנחקר שעות על גבי שעות ברציפות, והוא צריך לשירותים. כיצד על עורכי הדין החוקרים לנהוג לגביו? האם ננסה לדחות את הפסקות השירותים שלו באופן שנספיק לשאול עוד מספר שאלות לפני ההפסקה, כאשר העד עדיין מתאפק, או שלהפך – נבקש לא לשאול שאלות נוספות עד לאחר שהעד יסיים את ענייניו בשירותים?

שאלה זו מערבת מכלול של שיקולים משיקולים שונים. בהם שיקולים מוסריים ואתיים, כמו גם שיקולים של יעילות הדיון והצורך לסיים תיקים בבית המשפט. לשאלה זו אין תשובה ברורה. התשובה לה תלויה הן בנסיבות העניין, הן באופיו של השופט והן באופיו של עורך הדין החוקר. מה שכן ניתן לומר הוא שחשוב מאוד "להרגיש" את העד ולהחליט כיצד לנהוג עמו בחקירתו. האם לחקור אותו באופן קצר וממוקד? או להפך, להעמיד אותו שעות על גבי שעות על דוכן העדים ולחקור אותו עד שיותש ויחשוף את האמת?

להמשיך לקרוא גברתי, העד צריך לשירותים!

משא ומתן בסכסוכי שותפים הוא דרך מצוינת להביא סכסוך לידי גמר. החלופה למשא ומתן הוא להביא את הסכסוך לפתחו של בית המשפט.

הסדר הוא דרך מצוינת לסיום סכסוך ופעמים רבות הוא המטרה הסופית העומדת לפני הצדדים. לא אחת כשהצדדים נלחמים ביניהם  הם עושים זאת מתוך שלוש סיבות אפשריות: האחת – משום שהם לא מאמינים שהקרקע בשלה להסדר, או שהיריב בשל להסדר. השנייה, משום שהם רוצים באמצעות החרפת הסכסוך לשפר את תנאי ההסדר. השלישית – משום שהשארת הסכסוך קיים משרתת אותם באופן אחר כלשהו.

הראיה לכך שהסדר הוא דרך מצוינת לסיום סכסוך היא שרוב הסכסוכים מסתיימים בהסדר. חלקם לפני שמישהו מהצדדים פונה לבית המשפט, וחלקם אחרי. ישנם הסכמי פשרה שנחתמים לאחר דיוני הוכחות, ואפילו לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ולפעמים ממש ערב מתן פסק דין בתיק.

להמשיך לקרוא משא ומתן בסכסוכי שותפים

זה בטח יישמע לכם דמיוני, אבל בישראל של שנת 2014 תוכלו בקלות יחסית לתבוע טייקון בסכומים אגדתיים של עשרות מליוני דולרים, גם אם הטייקון לא גרם לכם באופן אישי כל נזק. את השיעור הזה למד לב לבייב על בשרו לאחרונה, כשבית המשפט המחוזי במחוז מרכז אישר להגיש תביעה נגזרת נגדו ונגד דירקטורים אחרים בחברת אפריקה ישראל בסך של כשמונים וששה מיליוני ש"ח (תנ"ג 7147-09-10 כהן נ' לבייב ואח').

את הבקשה להגשת תביעה נגזרת במקרה של לב לבייב הגיש בעל מניות באפריקה ישראל ששווי אחזקותיו בחברה נאמד בסך של 1900 ש"ח בלבד.

מהי תביעה נגזרת?

כדי להבין טוב יותר במה מדובר, חשוב להסביר כי תביעה נגזרת היא הליך שבמסגרתו רשאי בית המשפט להרשות לבעל מניות או דירקטור בחברה לתבוע בשם החברה כאשר מתקיימים תנאים מסויימים, על אף שהחברה אינה מעוניינת להגיש תביעה. אם יזכה התובע בתביעה בשם החברה יגיע הכסף שיתקבל מפסק הדין לקופת החברה, ובעל המניות-התובע יקבל גמול הולם בעבור תביעתו.

להמשיך לקרוא מניות באלפיים ש"ח מספיקות כדי לחייב טייקון בתשלום של מיליונים

פסק דין זר:
לאישה שנכנסה לחדרי קראו מרגרט. היא הייתה כבת שמונים, שיערה היה אפור, גלי ועיניה עייפות. היא דיברה באנגלית רצוצה, למרות שהיא מתגוררת כבר שישים שנה באוסטרליה. מסתבר ששפה שלא נרכשת בגיל צעיר כנראה שאף פעם לא תתגלגל על הלשון כהלכה. היא הצליחה לברוח מאירופה מייד אחרי המלחמה ההיא, רגע לפני שמסך הברזל ירד על המדינה שבה נולדה, גדלה והצליחה לשרוד בה את השואה. היא התגלגלה לאוסטרליה, התחתנה שם, נולד לה ילד, אחר כך היא התגרשה ומאוחר יותר התחתנה בשנית. איש יהודי חם, בגיל העמידה, שצבר ממון רב בחייו.

בעלה השני נפטר חמש שנים קודם לכן. הוא השאיר רכוש באוסטרליה שחלקו נרכש בטרם חייהם המשותפים וחלקו תוך כדי, וכן דירה בישראל שנרכשה בתקופת חייהם המשותפת. הבנות שלו נאבקו איתה על הרכוש הן באוסטרליה והן בישראל. צוואה הוא לא השאיר, והיא מצאה עצמה נאבקת על זכויותיה בבתי המשפט הן באוסטרליה והן בישראל.

המאבק באוסטרליה ובישראל

המאבק בישראל היה על הדירה שהייתה רשומה על שם שניהם. בית המשפט דחה את תביעתן של הבנות שביקשו לבטל את זכויותיה של מרגרט בטענה שאביהן רכש את הדירה מכסף שצבר לפני נישואיו, וקיבל את תביעתה של מרגרט להכריז כי מחצית הדירה שייכת לה ויש לה זכות מגורים בלעדית בדירה לכל ימי חייה.

להמשיך לקרוא איך אפשר להגיע לבית המשפט מבלי לפתוח בהליכים משפטיים?

חוק החוזים בישראל מקדש תפיסה לפיה צדדים יכולים לרשום בחוזה תניות ככל העולה על רוחם. המדינה אינה צריכה להתערב בחוזה, גם אם הוראותיו אינן צודקות. כל עוד הוראות החוזה חוקיות, ואינן נוגדות את תקנת הציבור – יכולים הצדדים לקבוע את תוכן החוזה כרצונם. מי שחותם על החוזה יהיה מחויב להוראות הכתובות בו, גם אם אלו הן תניות הגובלות באבסורד.

בתי משפט יתערבו בתוכן החוזה רק אם יסתבר שהחוזה הושג בכפייה, או בעושק, או תוך פגם אחר שנקוב בחוק החוזים. בתי משפט גם יכולים ליצוק תוכן במילות החוזה על דרך פרשנות. לבתי המשפט סמכות רחבה לפרש את החוזה באופן הנראה להם. פרשנות זו תעשה בראש וראשונה על פי לשון החוזה. רק אם זו אינה ברורה ניתן יהיה לפנות לכללים פרשניים אחרים.

להמשיך לקרוא ההבדל בין חוזה רגיל לחוזה אחיד

הרבה פעמים עורכי דין מתלבטים עד כמה להיות נדיבים בהליכי גילוי מסמכים. לפעמים ההליכים האלה מתישים, מציקים ואפילו חצופים. למה לתת לצד שכנגד באמצעות עורך הדין שלו את דף החשבון של הסבתא מ-1928 בתביעה שעניינה בכלל סכסוך שכנים? יותר קל לטעון שמדובר במסמך לא רלבנטי וכך להיפטר מהחובה לגלות את המסמך. יש עורכי דין שכאשר הם מייצגים נתבעים הרי באופן עקרוני הם לא מעוניינים לשתף פעולה עם גילוי מסמכים, שהרי תפקידו של התובע הוא להוכיח את התביעה ואין שום סיבה לעזור לו למצוא חומר כנגד הלקוח.

להמשיך לקרוא גילוי מסמכים זה עניין של אסטרטגיה משפטית

סכסוכי שותפים הם דבר שקורה ברוב העסקים. אני יודע שקשה להסביר את זה, אבל כמעט לכל שותפות ישנו תאריך תפוגה. גם אם מדובר בשותפות בין שני אנשים וגם אם מדובר בחברה בע"מ. לא משנה מה תעשו, ואיך תתנהגו – בסופו של דבר יגיע היום שבו השותפים מסתכסכים. ממש כמו בנישואין – עצם הקשר הזוגי הוא זה שטומן בחובו גם זרעים של פרידה, רק בהבדל אחד: עם השותף אתה מבלה הרבה יותר זמן מאשר עם אשתך.

אז מה עושים כשהיום הזה מגיע? אין טיפול זוגי לשותפים, ואין יועצים פסיכולוגיים שיעזרו לכם לעבור את המשבר. למען האמת, אני חושב שבמקרים רבים עדיף גם לא לנסות ולהסתדר בכל מחיר עם השותף או השותפה ועדיף לפרק את החבילה. בסך הכל מדובר בקשר עסקי, וכאשר הקשר הזה מפסיק לספק מקור הכנסה בטוח ונוח – במקרים רבים עדיף שיפסיק להתקיים.

להמשיך לקרוא הסתכסכת עם השותפים? מי מכם יעזוב?

כשוולינגטון התכונן לקרב ווטרלו מול נפוליאון, הוא מצא שיטה מעניינת שתתן לו יתרון על נפוליאון בקרב: בסריקות מוקדמות של שדה הקרב, שביצעו אנשיו, הוא גילה שישנם מקומות באזור הקרב שבהן האדמה מתייבשת יותר מהר מאשר במקומות אחרים שבהם האדמה נשארת לחה ובוצית במשך רוב שעות היום. לפיכך הציב וולינגטון את חילותיו במקום בו האדמה מתייבשת מהר, והשאיר את נפוליאון להתבוסס באיזור הבוצי של שדה הקרב. כך זכה וולינגטון ליתרון ראשון וחשוב באחד הקרבות הגדולים והחשובים בהיסטוריה עוד בטרם החל הקרב.

פרידה משותף היא תמיד דבר קשה. ממש כוולינגטון שותף שרוצה לצאת מסכסוך שותפים כשידו על העליונה צריך לערוך סריקות מוקדמות של השטח, במקרה זה – העסק המשותף, על מנת להעריך מהן נקודות התורפה האפשריות שאליהן יתומרן יריבו, ומהן נקודות החוזקה האסטרטגיות של העסק עליהן עליו להשתלט. לכל עסק ישנן נקודות מפתח שמי שיחזיק בהן, יחזיק בעסק כולו. הכנה מוקדמת לקראת הסכסוך עשויה להיות קריטית בקביעת תוצאותיו. הבעיה העיקרית היא כיצד לאבחן את אותן הנקודות האסטרטגיות של העסק. לאחר שנקודות אלו נחשפות, ההשתלטות עליהן היא קלה יחסית.

להמשיך לקרוא רוצים להיפרד מהשותף? – כך תצאו מהסכסוך עמו כשידכם על העליונה

בזה הרגע הסתיימה החקירה נגדית. העד מתחיל להתרומם ממושבו, השופטת מרימה עיניה מעל התצהירים וממלמלת בקול עייף, "חקירה חוזרת?". אתה מעיף מבט על העד שלך, הוא לא מוצא את הדרך שיורדת מן הדוכן, פניו חיוורות כסיד – הוא היה נותן כל סכום שבעולם בשביל לחזור שלוש שעות אחורה, לימים הטובים ההם – כלומר לזמן שלפני שהתחילה בו החקירה הנגדית. עורכת הדין של הצד שכנגד מבליעה חיוך מלא סיפוק, היא את היומית שלה עשתה. הלקוחות שלה מגחכים בינם לבין עצמם.

בשבריר שנייה גלגלי השיניים במוח פועלים במהירות כפולה מן המותר, כאב ראש חד מפלח את הרקה: אתה מסתכל שוב על העד, הוא שבור לגמרי. עוד שאלה אחת והוא נשבר ומכתיב לפרוטוקול הודאה שהצד השני בכלל לא חייב לו כסף, והוא הגיש את התביעה סתם משום שאשתו לחצה, או משום שלנתבעים יש רכב יותר יפה משלו. אולי תחזור לכסא ותתקן נזקים בחקירה הנגדית. מצד שני – העד שלך ענה כל כך לא לענין שבטוח שהשופטת לא מבינה עכשיו מה הגרסה שלו, וגם אם תבין, הרי שבהעדר עדויות היא לא תוכל לקבל את הגרסה. אתה מחליט לחקור.

השניות המועטות הללו שבהן עורך דין צריך לקבל החלטה האם לחקור את העד בחקירה חוזרת או לוותר על זכותו לחקירה זו אינן צריכות להתרחש כלל. החלטות הרות גורל מסוג זה ראוי שלא יתקבלו בלחץ הרגע, ועל פי תוצאות עבודתו או עבודתה של הצד שכנגד. ההחלטה האם לחקור עד בחקירה חוזרת הינה החלטה אסטרטגית שצריכה להתקבל הרחק מאולם בית המשפט, במשרד עורך הדין, בטרם יום שמיעת הראיות, שהרי משפטים מנצחים באמצעות אסטרטגיה, ולא  על פי מצב רוח רגעי.

בשעת שמיעת הראיות ישנן שלושה סוגי חקירות שבהן על העד לעמוד. החקירה החוזרת היא האחרונה בהן, היא מתבצעת לאחר שהעד כבר נחקר בחקירה הנגדית המתישה והקשה, והיא מאוד קצרה מבחינת ההיקף שלה, אך מאוד רחבה מבחינת השאלות שמותר לשאול. השאלות אינן יכולות להיות נקודתיות, הן אינן יכולות להדריך את העד ואינן יכולות להזמין תשובה הרצויה לשואל. אי אפשר להכין עד לחקירה זו כפי שניתן להכינו לחקירה נגדית: עורך דין מנוסה יודע פחות או יותר על מה ייחקר העד שלו בשעת שמיעת הראיות, אבל אין לו מושג מה העד יענה, ומה יהיה צורך להבהיר ולתקן בחקירה החוזרת. חקירה זו היא ענין של החלטה שמתקבלת ומתעצבת תוך כדי חקירתו הנגדית של העד, ותועלתה היא תמיד מוטלת בספק. לעתים היא תגרום נזק ותסבך את דברי העד עוד יותר, לעתים דווקא תבהיר נקודה שהעד כשל בה בשעת חקירתו הנגדית ותציל את התיק כולו.

איך מקבלים החלטה מראש האם לקיים חקירה חוזרת?

השאלה האם לחקור את העד בחקירה חוזרת אינה צריכה להתקבל בזמן הדיון עצמו אלא בשקט, במשרד, בשעת הכנת התיק להוכחות. על אף שלכאורה נראה שחקירה זו היא דבר שאין אפשרות לחזות את נחיצותו הרי שבפועל עבודה דקדקנית על התיק תגלה את נחיצותה של עוד טרם החלה החקירה הנגדית. למעשה, עורך דין חד מספיק יודע מראש מה ישאל הצד שכנגד את העד שלו, וכפי שברור לו שעליו להכין את העד לחקירה הנגדית – כך עליו להתכונן לאפשרות שתהיה חקירה חוזרת. למרבה הצער, רובנו לא חושבים כל כך רחוק אלא מניחים כהנחת עבודה שנחליט בדבר לאחר שתשמע החקירה הנגדית.

אני כשלעצמי רואה בחקירה החוזרת עניין של אסטרטגיה: אחרי שאני לומד את השופט או השופטת שיושבים בדין, ואחרי שאני עורך מספר סימולציות עם העדים, אני מחליט האם האסטרטגיה שלי תהיה לערוך חקירה שכזו או שאוותר עליה. את ההחלטה הזו אני מקבל מראש ולא בזמן החקירה הנגדית של היריב. הפרמטרים שמשפיעים על החלטתי הינם: האם השופט/ת סבלני/ת להארכה של הדיון (אני לא אוהב להסתכן בהוצאות משפט מיותרות), האם העדים שלי רהוטים ויודעים להסביר את עצמם, האם מדובר בתיק שנסמך על מסמכים חזקים או שזהו תיק שנסמך על גרסאות הצדדים –  ככל שבתיק ישנן פחות ראיות כתובות כך הנטייה תהיה למקד את דיון הראיות בעדויות וכמובן להשתמש בכלי של חקירה חוזרת, האם המחלוקת בין הצדדים הנה עובדתית או משפטית וכיוב'.  כעקרון, אני מאמין שכאסטרטגיה צריך להשתמש בכלי היעיל של חקירה חוזרת, אלא אם כן מדובר בתיק שבו העדויות בעל פה משניות לשם הכרעה בסכסוך.

הכנה מראש לחקירה

בניגוד לרבים מחבריי אני סבור שאפשר לדעת מראש אילו נושאים יעלו בחקירה הנגדית ולהתכונן אליהם, ואפשר גם להכין את העדים להתמודד בכוחותיהם שלהם מול מתקפת השאלות שצפויה לרדת על ראשם. חשוב לציין שאת החקירה החוזרת ניתן לנצל לא רק להבהרת נושאים שעלו בשעת החקירה הנגדית, אלא גם להבהרת דברים שעלו בתצהירי הצד שכנגד ולא זכו למענה הולם בתצהיר מטעם הצד שאותו אנחנו מייצגים. שימוש מושכל בחקירה החוזרת עשוי להועיל לחדד את הנקודות השנויות במחלוקת, להבהיר את עמדת הלקוח ולהשלים חסרים שנוצרו בתצהירים.

מהו הסכם מייסדים? זו השאלה שבה נדון בפוסט זה, וננסה להסביר מהו ההסכם ומהם היתרונות בהכנת הסכם שכזה.

לפני מספר שנים הגיעו אלי חבר'ה צעירים שעמדו להקים עסק חדש. הם היו נלהבים מאוד, ניכר היה בהם כי מדובר בחברים טובים, מאז ילדותם. הם פנו אלי על מנת להקים חברה והתייעצו עמי האם יש צורך בהסכם מייסדים. המלצתי להם בחום לעשות ביניהם הסכם מייסדים. הם שמעו אותי בנימוס, הנהנו בראשם, אך בסופו של דבר החליטו שלא לערוך הסכם שכזה. לימים פגשתי את אחד מהם בדרך מקרה, הוא שמח לראות אותי, אולם כשהתעניינתי בנעשה בעסק, סיפר לי כי השותפים נמצאים כיום בסכסוך קשה, הגיעו הדברים עד כדי כך שחלקם כבר שכרו שירותיהם של עורכי דין. הם לא הצליחו להגיע ביניהם להסכמה כיצד לפרק את השותפות שעשו ביניהם במסגרת של חברה, ואת נכסיה. הוא ציין בצער שחבל שלא ערכו בשעתו הסכם מייסדים שהיה מקל על הפירוד.

להמשיך לקרוא האסטרטגיה המומלצת בהכנת הסכם מייסדים