האם נפוליאון הפסיד כי לא שינה אסטרטגיה?

שינוי אסטרטגיות הכרחי עבור כל עורך דין. מי שדבק פעם אחר פעם באסטרטגיות שבהן דבק בעבר בסופו של דבר עלול להיכשל. המציאות משתנה, היריבים משתנים, השופטים מתחלפים והפסיקה מתעדכנת. כל אלה מחייבים לנקוט באסטרטגיות וטקטיקות חדשות.

מלכוד ההצלחה כמכשול המונע שינוי אסטרטגיה

בשלושים השנים שבהן אני עורך דין וליטיגטור, ראיתי לא מעט קולגות שנופלים ל"מלכוד ההצלחה". הם מצאו שיטה לנצח בתיקים,  שעבדה להם פעם אחר פעם. אסטרטגיה מצוינת, טקטיקות קבועות,  ואפילו כתבי טענות שמנוסחים באותו האופן בדיוק. ממש "העתק-הדבק". וזה הלך מצוין. הם זכו בתיקים, גבו את שכר טרחתם ורכשו לעצמם מוניטין של עורכי דין מוצלחים.

עד שיום אחד השיטה הזו הפסיקה לעבוד. מישהו נקט נגדם באסטרטגיה לא מוכרת, ופתאום האסטרטגיה שלהם הפסיקה לעבוד. לעיתים קשה לי להאמין באיזו מהירות הצלחות חזויות של עורכי דין מסוימים הופכות לכישלונות מפוארים. לקוחות נפגעו ועזבו את המשרד, לקוחות חדשים הפסיקו להגיע. ומה עשו עורכי הדין? בערך שום דבר. הם המשיכו לעשות מה שהם רגילים, והוסיפו לדבוק באסטרטגיות שאליהן התרגלו.

מה קרה לנפוליאון ברוסיה?

וזה בדיוק מה שקרה לנפוליאון בונפרטה. האיש היה גאון צבאי מהמעלה הראשונה. נפוליאון אולי היה האסטרטג הצבאי הגדול ביותר מאז אלכסנדר הגדול. כל קרב אליו יצא הוכרע עוד לפני שהתחיל. הוא נע מהר מאוד, הגיע ראשון לשדה הקרב, פיצל את האויב ותקף את החלק שהכי התאים מבחינתו. מרגע שהחליט לתקוף מדינה אחרת כל שנותר היה להחליט מה הפיצוי שידרוש ממנה בהסכם השלום. ואחרי כל מלחמה הגיע הסכם שכזה.

כך הוא עשה גם לצאר הרוסי אלכסנדר הראשון בסיבוב הראשון ביניהם. אבל אלכסנדר היה צעיר ופתוח לרעיונות חדשים. במלחמתו השנייה בנפוליאון הוא נהג אחרת מבראשונה. כשנפוליאון פלש לרוסיה בשנת 1812 אלכסנדר נקט באסטרטגיה שונה מזו של מלכי אירופה. הוא נקט באסטרטגיה שנפוליאון לא נתקל בה קודם לכן. הייתה זו אסטרטגיית האדמה החרוכה. אלכסנדר נמנע מקרבות. נסוג מכפרים. השמיד יבולים ומשקים חקלאיים.

מהר מאוד התברר לנפוליאון שהוא מתקדם מהר בכיבוש שטחים, אבל גם שהמזון אוזל במהירות. השטח שכבש היה הרוס ולא יכול היה לפרנס את צבאו. לאסטרטגיית האדמה החרוכה התלוותה מלחמת גרילה אכזרית. הדבר התבטא בהתקפות של יחידות רוסיות קטנות על הצבא הצרפתי שעשו בו שמות. ונוסף לכל אלה נאלץ נפוליאון להתמודד עם החורף הרוסי מקפיא העצמות.

בדיעבד נפוליאון טען שהוא הפסיד ל"גנרל חורף". אך האמת היא שהוא הפסיד לעצמו. הוא עשה בדיוק מה שהוא עשה במשך שנים. נפוליאון נקט באותה שיטת לוחמה. שום דבר לא השתנה. נפוליאון הפיץ באירופה את בשורת השינוי של המהפכה הצרפתית. אבל הוא עצמו לא השכיל להשתנות.

שינוי אסטרטגי חיוני לצורך הצלחה

וזה בדיוק מה שקורה לעורכי דין ותיקים. הם עושים שוב ושוב את מה שהצליח להם בעבר. הם לא משתנים. אך העולם משתנה. הם לא שמים לב ששופטים מתחלפים. עורכי דין לא מתעדכנים מספיק בפסיקה חדשה. לא לוקחים בחשבון שהצד השני לומד את דפוסי הפעולה שלהם ומנצל את חסרונותיהם. וגרוע מכול: עורכי דין חדשים וצעירים מפעילים נגדם טקטיקות שלפני עשרים או שלושים שנה איש לא היה מעז להפעיל אותם בבתי משפט. וזה מצליח להם לא רע.

עורך דין שלא מוכן לשנות את האסטרטגיות שלו דומה לנפוליאון שצועד בשלג ומחפש מזון בכפרים שהושמדו על ידי הרוסים. הוא צועד בדרך שצעד בה בעבר בהצלחה יתרה, אבל לא רואה את המכשולים החדשים וההזדמנויות הייחודיות לתיק הנוכחי. אני מודה שגם אני נפלתי בזה לא פעם בתחילת דרכי. עשיתי דברים זהים פעם אחר פעם. אבל עם השנים למדתי שאני צריך להשתנות. כל הזמן לאמץ אסטרטגיות חדשות ושיטות פעולה חדשות. אף פעם לא להתקבע במוכר ובנוח. הזמן לימד אותי שמה שעבד אתמול, לא בהכרח יעבוד מחר.

אני לא נפוליאון, אלא אדם פשוט מהשורה. אבל אני יכול להפיק לקחים מהכישלון של נפוליאון. בסופו של דבר הוא היה בן אדם, והאויבים שלו היו בני אדם. הזמנים משתנים והטכנולוגיות מתקדמות, אבל בני אדם נותרים זהים. אותם רצונות, פחדים, חסרונות ויתרונות מלווים את כולנו. ולכן ההיסטוריה היא כלי מצוין ללמוד ממנו מה לעשות.