האם ישנה משמעות למיקום פגישות במשא ומתן? היכן המקום הטוב ביותר לנהל בו משא ומתן? אצלכם, אצל הצד האחר או במקום ניטראלי? האם כדאי להתעקש כי הפגישות בין הצדדים יתקיימו אצלכם?
פעמים רבות צדדים למשא ומתן מעוניינים להיפגש כדי לקדם משא ומתן. פגישה פנים אל פנים יעילה יותר משיחות באמצעי תקשורת אלקטרונים. בוודאי יעילה היא יותר מהתכתבויות. בפגישה פנים אל פנים בני אדם מעבירים זה לזה מסרים שאינם דווקא מילוליים. אלה יכולים להיות הבעות פנים, מבטים ותנועות גוף. בין תנועות רצוניות ובין תנועות בלתי-רצוניות. יתר על כן, בפגישות פנים אל פנים יכולים הצדדים לעשות אתנחתות לשיחות על ענייני דיומא שעילתן בדברים שקורים להם במשותף. רעש מסוים מבחוץ, משהו שראו בדרך או בלובי הבניין וכדומה. כשאנו מקיימים שיחות מסוג "סמול-טוק" קל לנו יותר לשבור את הקרח וליצור אווירה מתאימה לדיון בענייני פשרה.
אלא שגם כאשר מחליטים להיפגש יש וקשה לתאם פגישה היות שכל צד מתעקש כי הפגישה תהא אצלו. מהצד התעקשות שכזו נראית ילדותית במקצת. אך, למעשה, יש לה סיבות ריאליות לחלוטין. במצבים מסוימים צד שמארח פגישה זוכה ליתרון במשא ומתן.
הרצון בביתיות משפיע על מיקום הפגישות במשא ומתן
אירוח פגישה מקנה יתרונות מסוימים. אחד הבולטים שבהם נראה כלקוח מתחום הספורט. זהו יתרון הביתיות. אכן, כל אוהד כדורגל או כדורסל יודע שעדיף לשחק בבית מאשר בחוץ. במשך שנים מכבי תל אביב בכדורסל ניצחה את מרבית משחקי הבית בנוקיה, אך התקשתה במשחקי חוץ. בדרך כלל הסיבה לכך הייתה הקהל האוהד, והיכרות עם המגבלות והיתרונות הפיסיים של המגרש. אך גם העובדה שהשחקנים הגיעו רעננים מהבית. להבדיל ממשחקי חוץ אליהם הגיעו אחרי טיסה, ולילה במיטה זרה בבית מלון.
להמשיך לקרוא מיקום פגישות במשא ומתן