רבתם עם השותף? אל תרוצו לבית משפט

אם יש משהו שמסוגל להרגיז אותי באמת זה כאשר עורכי דין מחפשים פסיקה רלבנטית על סכסוך שותפים. לא שאין פסיקה בנושא, יש פסיקה כזו, אבל אני הייתי מעדיף שלא תהיה פסיקה בכלל. חלק גדול מזמני אני משקיע בשיחות ממושכות עם לקוחות ועם עורכי דין של הצד שכנגד במטרה להגיע לפתרון סכסוכי שותפים, כזה שייתר לחלוטין את הצורך בפנייה לבית המשפט. מרגע שסכסוך בין שותפים מגיע לבית המשפט, כולם מפסידים: העסק, הלקוחות, הספקים ובעיקר – השותפים עצמם.

עסק מסחרי הוא רגיש

עסק מסחרי הוא יצור רגיש למדי: כל טלטול קטן יכול לפגוע בו באופן בלתי הפיך. לכן, צריך להיזהר עם העסק עד מאוד ובוודאי להימנע מלשתק אותו באמצעות הליכים משפטיים. הליכים משפטיים הם דבר ארוך עד מאוד, הם לוקחים שנים על גבי שנים, ובזמן שהם מתנהלים לא יכולים השותפים להמשיך לנהל את העסק משום שגם אם לא שנאו את שותפיהם בטרם פנו לבית המשפט – לאחר תחילת ההליכים הם ישנאו אותם. אף בן אנוש לא יכול לחבב אדם אחר כאשר הוא תחת מתקפה של עורכי דין מטעמו של אותו אדם, אשר מפשפשים לו בקרביים,  מבזים אותו ומכניסים אותו ללחץ. סביר להניחו שעד שיסתיימו ההליכים המשפטיים – העסק יקרוס, תוך שהוא מותיר את השותפים בהפסדים כבדים.

איך להימנע מפנייה לבית המשפט

ברגע ששותף מזהה כי מתפתח סכסוך עם שותפיו, הוא צריך לנקוט בסדרה של צעדים שיבטיחו שלא ניתן יהיה לסלק אותו מהעסק. זכויות חתימה, מידע על העסק וקשר עם לקוחות – הם בין האמצעים הנפוצים לשמירה על מעמד בעסק, שיגנו על אותו שותף מסילוק מהעסק, במיוחד כזה שלא מתלווה לו תמורה. חשוב לדאוג שכל האמצעים הללו יינקטו לפני שהסכסוך מגיע למימדים גלויים.

בשלב הבא צריך לשוחח עם השותפים ולהעלות את הבעיות על שולחן הדיונים. רצוי לפתור את הבעיות בשלב שהן עדיין קטנות ולא להמתין עד אשר יצברו תאוצה. אם לא ניתן לקיים תקשורת סבירה עם השותפים ולא ניתן להגיע עמם להסכמה – כדאי למצוא צד שלישי שנאמן על כל הצדדים ולשלוח אותו לגשר בין השותפים. אם אין בנמצא צד שכזה – כדאי לפנות למגשר מקצועי. רצוי שבכל השלבים הללו ילווה את השותף עו"ד שיוכל לייעץ לו כיצד לנהוג, ולמנוע ממנו מעשים פזיזים שיסבכו אותו בהמשך.

מתי בכל זאת יהיה צורך לפנות לבית המשפט?

שיחות בין השותפים או גישור או שניהם יפתרו את מרבית הסכסוכים. רק במקומות שבהן ישנן אמוציות חזקות, או צד הנעדר הגיון בסיסי, או כאשר מסולק שותף מן העסק ללא הסכמתו – יהיה צורך בפניה לבית המשפט. גם אז – רצוי שהפניה תהיה נקודתית ולא מערכתית. אפשר להגיש תביעות על נושאים מנושאים שונים שבהן ההכרעה תהיה יותר מהירה ויותר פשוטה מאשר בתיקים רגילים, נושאים כגון זכויות חתימה או החזרת הלוואות פרטיות בין השותפים יכולים לשמש כמנוף יעיל שיושיב את הצדדים לשולחן המשא ומתן, ויאפשר לסיים בפשרה את כל הסוגיות הפתוחות ביניהם. בקשה לפירוק חברה או שותפות, לעומת זאת, או תביעות כספיות הדדיות – עשויים להכניס את העסק לסחרור ולגרום לקריסתו. גם בפניות נקודתיות לבתי המשפט כדאי לשקול אפשרויות לקבל סעדים זמניים, כגון צו מניעה, שההכרעה בהם מהירה ויש בהם להוות תמריץ לכניסה למשא ומתן. תמיד כדאי לחפש את האפשרויות שבהן ניתן יהיה לפתור את הסכסוך בין השותפים או בעלי המניות בפשרה, ולהעדיף אותם על האפשרות של השגת ניצחון על שותף בבית המשפט. ניצחון כזה עלול, בסופו של דבר, להתגלות כ'ניצחון פירוס', ואת זה – אף אחד לא באמת רוצה.

 

מאת: עו"ד ניר גולן

עורך דין מאז שנת 1996, עוסק בחברות, סכסוכי שותפים וייעוץ משפטי-אסטרטגי לעסקים ולעורכי דין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *