חוזה אחיד הוא חוזה שצד אחד מהמתקשרים מכתיב את תנאיו לצד השני, והצד השני אינו יכול לשנות את הוראותיו. חוזה שכזה משמש למספר רב של מתקשרים. כולם צריכים לחתום על נוסח אחיד. כלומר, כל החוזים מכילים בדיוק את אותן תניות. אין הבדל בין חוזה אחד שעליו חותם לקוח פלוני, לבין חוזה אחר שעליו חותם לקוח אלמוני. המטרה ביצירת חוזים כאלה היא למנוע שיתוק של חברות גדולות החותמות אלפי חוזים ביום. כך הן לא יצטרכו להשקיע זמן וכסף בניסוח של חוזים בנפרד.
דוגמא לחוזים מסוג זה: חוזים של בנקים, חברות ביטוח, חברות סלולאר, חברות תקשורת וכיוצא בזה. בחברות אלה כל החוזים עליהם חותמים הלקוחות הם זהים. הלקוח לא יכול לנהל משא ומתן לשינוי תנאי החוזה. עליו לחתום על החוזה כמות שהוא, או לא לחתום בכלל. כפיצוי על כך שלא ניתן לנהל מו"מ על החוזה כפוף החוזה לפיקוח של בית הדין לחוזים אחידים. בית הדין שומע הליכים לאישור החוזה. כמו כן הוא מוסמך לבטל תניות בשל היותן תניות מקפחות.
התניות בחוזה אחיד לא פתוחות למשא ומתן
התניות בחוזה אחיד שונות מאלה של חוזה רגיל בכך שאין הן פתוחות למשא ומתן. אפשר שהחברה והלקוח יסכימו ביניהם על תנאים שונים, שיתבטאו בחתימה על מסמכים נוספים. אך החוזה הבסיסי שעליו יחתום הלקוח יהיה זהה לחוזים האחרים שעליהם חתמו לקוחות אחרים של אותה חברה.
ראו עוד בנושא זה: