מצב מיוחד בעורף

בימים אלה של מתקפות טילים על העורף במדינת ישראל, חשוב יותר מתמיד להבין את ההוראות שבאמצעותן יכולה הממשלה לטפל בהגנת העורף במדינה. החוק שמטפל בנושא הוא חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א – 1951. סעיף 9ג' לחוק זה עוסק בהכרזה על מצב מיוחד בעורף. סעיף זה קובע כי במקרה בו שוכנעה הממשלה כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסיה האזרחית, היא רשאית להכריז על מצב מיוחד בעורף.

מי שמפקח על סעיף זה היא וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אשר רשאית לזמן את ראש הממשלה, שר הביטחון או הרמטכ"ל להופיע בפניה תוך 48 שעות מעת ההכרזה, לצורך אישורה. לא תאשר הוועדה  את המצב המיוחד – תפקע ההכרזה תוך חמישה ימים מיום הינתנה. הממשלה, באישור מראש של וועדת החוץ והביטחון של הכנסת רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה. מה יקרה אם ראש הממשלה או שר הביטחון או הרמטכ"ל יחליטו שלא להופיע בפני הוועדה? במקרה שכזה תפקע ההכרזה בתוך 48 שעות מעת הינתנה.

שר הביטחון רשאי גם הוא להכריז על מצב מיוחד בעורף, ובמקרה כזה הוא יודיע על ההכרזה מיד לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תוקפה של הכרזה שכזו של שר הביטחון הוא ל-48 שעות בלבד, אך השר או הממשלה רשאים לבטל את ההכרזה עוד לפני כן. הממשלה רשאית גם להאריך את תוקפה של הכרזת שר הביטחון, ובמקרה כזה תצטרך  לעבור את פרוצדורת האישור של וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

התקופה של 48 שעות לא כוללת שבתות וחגים בתוכה.

בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה על העורף, רשאים הרמטכ"ל, סגנו, ראש אגף המטה הכללי בצבא הגנה לישראל, ראש פיקוד העורף, או קצין בצבא הגנה לישראל שדרגתו אלוף המשמש בתפקיד אלוף פיקוד, לגבי המרחב שעליו הוא ממונה –  לתת כל הוראה הנדרשת לשמירתם או להצלתם של חיי אדם או של רכוש. אותם בעלי תפקידים שנמנו כאן רשאים, בין היתר, להטיל חובה לשהות במקומות מסוימים, לרבות בבתים או בבניינים אחרים, בחדרי בטחון או במקלטים, לאסור או להגביל את הלימודים במוסדות חינוך, לתת הוראות לגבי ציוד אישי, לצורכי התגוננות אזרחית, לבטל רישיונות המקנים זכות שימוש במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה, להורות למחזיק במקלט לפנותו מיד מהמיטלטלין שבו ועוד.

למי שתהה מה קורה אם ההוראה לא הגיעה לידיו של מי שאמור למלא אחריה, הרי שהחוק קובע כי ההוראה תפורסם בהקדם האפשרי ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונות ובכל דרך שימצא בעל התפקיד לנכון, וכן קובע חזקה כי יראו את ההוראה כאילו הגיעה לידיעתו של אדם, בתוך שעה משעת פרסומה ברדיו או בטלוויזיה, או בתוך ארבע שעות משעת הפצת העיתונים שבהם פורסמה ההוראה, או מהמועד שבו פורסמה ההוראה בדרך אחרת, לפי המוקדם. ההוראה תחייב כל אדם, משעה שנמסרה לו או משעה שהגיעה לידיעתו, זולת אם הוכיח שלא יכול היה לדעת עליה.

כדי להגביל את תוקף ההכרזה נקבע כי אין בהוראות הסעיף העוסק בהפצת ההוראה על מצב מיוחד בעורף כדי לפגוע בפעולת העיתונות והתקשורת האלקטרונית.

מאת: עו"ד ניר גולן

עורך דין מאז שנת 1996, עוסק בחברות, סכסוכי שותפים וייעוץ משפטי-אסטרטגי לעסקים ולעורכי דין