גילוי מסמכים זה עניין של אסטרטגיה משפטית

הרבה פעמים עורכי דין מתלבטים עד כמה להיות נדיבים בהליכי גילוי מסמכים. לפעמים ההליכים האלה מתישים, מציקים ואפילו חצופים. למה לתת לצד שכנגד באמצעות עורך הדין שלו את דף החשבון של הסבתא מ-1928 בתביעה שעניינה בכלל סכסוך שכנים? יותר קל לטעון שמדובר במסמך לא רלבנטי וכך להיפטר מהחובה לגלות את המסמך. יש עורכי דין שכאשר הם מייצגים נתבעים הרי באופן עקרוני הם לא מעוניינים לשתף פעולה עם גילוי מסמכים, שהרי תפקידו של התובע הוא להוכיח את התביעה ואין שום סיבה לעזור לו למצוא חומר כנגד הלקוח.

על גילוי מסמכים ראה הערך "גילוי מסמכים" בלקסיקון שלנו.

ההתלבטות הופכת קשה עוד יותר כשמפחדים מהסנקציות הנלוות להפרת צו גילוי מסמכים: אי יכולת להשתמש במשפט במסמך שלא גולה, ובמקרים חריגים גם מחיקת כתב תביעה או הגנה ואפילו קנס. כמו כן – מאוד לא נעים לעמוד בבית המשפט ולקבל "שטיפה" על אי קיום צו שיפוטי.

בסופו של דבר השאלה האם לגלות מסמך היא שאלה שבאסטרטגיה: מה רוצים להפיק מהליך גילוי המסמכים, וכיצד הוא מקדם אותנו?

במסגרת זו ישנם מספר שיקולים שכדאי לשקול:

1. האם האסטרטגיה שבחרתי היא למשוך את ההליך או לקצר אותו? אם אני מייצג תובעים בוודאי ארצה לקצר את ההליך כמה שיותר. אז ייתכן שעדיף לי לשתף פעולה ולמסור את כל המסמכים הנדרשים וכך לחסוך התדיינות ממושכת ומציקה בנושא המסמכים שתבזבז לי זמן יקר ותדחה את בירור המשפט. אם אני מייצג נתבעים, לעומת זאת, ייתכן שלא אמהר לקדם את ההליך, בעיקר אם אני חושב שעדיף שהתיק יסתיים בפשרה ולא בפסק דין.

2. מה אני רוצה לשדר לצד שכנגד ולעורכי דינו? – האם האסטרטגיה שלי היא לגרום להם לחשוב שהמסמכים שאני מסרב לגלותם הם מסמכים שקריטיים להליך, או שאני דווקא רוצה להפיס את החשדנות שלהם כלפיהם? ישנם עורכי דין שהאסטרטגיה שלהם גורסת שהתנגדות לגילוי מסמך רק תפנה את תשומת לב הצד היריב לחשיבותו, ולעומתם ישנם עורכי דין שהאסטרטגיה שלהם בנויה על אמונה שעורך הדין של היריב בכל מקרה יגלה את חשיבותו של המסמך אם יהיה בידו, ולכן אסור לעזור לו להשיג את המסמך.

3. האם האסטרטגיה שלי היא לערער את ביטחונם של הצד היריב ועורכי הדין שלו בקייס שלהם, או להפתיע אותם בשעת דיון  הבאת הראיות?  – אם יש לי ביד מסמך חזק – ייתכן שארצה שעורך הדין של הצד היריב ייראה אותו כדי שיפחד מהמשך העימות עם הלקוח שלי. מצד שני – ברגע שאני מגלה לו את המסמך אני מונע מעצמי את האפשרות להפתיע אותו בשעת דיון הבאת הראיות.

4. מיהו השופט/ת ומהו מדיניותו/ה כלפי אי גילוי מסמכים? – אם יש בידי מסמך חשוב אני ארצה להבטיח שהוא יהיה בתיק. אם אני משוכנע למעלה מכל ספק שבית המשפט יתיר לי להגיש אותו בשעת דיוני הבאת הראיות, ייתכן שהאסטרטגיה שלי תהיה מוטה לעבר לקיחת הסיכון באי גילוי המסמך בשלבים המוקדמים של המשפט. מצד שני אם אני חושש שבית המשפט עלול שלא להתיר לי את הגשת המסמך בשלבים מאוחרים של המשפט, ייתכן שאקח את הסיכון שהצד שכנגד יכין גרסה נגדית למסמך, ואגבש אסטרטגיה הגורסת שצריך להגיש מסמכים בשלבים מוקדמים של המשפט.

5. האם הלקוח/ה בנוי נפשית להליך גילוי מסמכים ממושך? – ישנם לקוחות שאינם מתערבים בשלבי קדם המשפט ואינם נחפזים לקדם את ההליך המשפטי, וישנם לקוחות שדרכם אצה להם, ואינם אינם מסוגלים לסבול את התמשכות ההליך בשל הליכי גילוי המסמכים.

בסופו של דבר ההחלטה איזו אסטרטגיה משפטית צריך לאמץ תלויה בעובדות התיק, באישיות הלקוח, באישיות עורך הדין ובזהות בית המשפט. כל החלטה כיצד לנהוג בהליכי גילוי מסמכים צריכה להיות החלטה אסטרטגית, להיעשות בזהירות, ואסור לתת לכעס על התנהגות הצד שכנגד או עורך הדין של הצד שכנגד להכשיל אותנו, ולסרב לגלות מסמכים רק משום שהצד שכנגד או עורכי דינו "מנדנדים". צריך לזכור שתיקים לא מנצחים באמצעות פסקי דין, אלא באמצעות אימוץ אסטרטגיה משפטית מנצחת.