עד עוין

עד עוין הוא עד שבמהלך המשפט חוזר בו מעדות קודמת, ומעיד כנגד בעל הדין שהביא אותו לעדות.

דוגמא  לעד עוין במישור הפלילי – היא של עד שעדותו השתנתה לחלוטין לעומת ההודאה שנתן במשטרה, ועתה הוא טוען דברים אחרים שאינם מסייעים בהוכחת התביעה.

דוגמא לעד עוין בהליך אזרחי – עד שמעיד באופן שונה מכפי שהעיד במסגרת התצהיר שנתן קודם לכן בתיק.

הסיבות להפיכתו של עד עוין יכולות להיות רבות, אך בדרך כלל החשש הוא שמישהו איים עליו, או נתן לו טובת הנאה כדי שישנה את עדותו. כמובן שיכולות להיות סיבות רבות שבגללן עד חוזר בו מעדותו, ולכן יש לוודא שהעד אכן חזר בו מהעדות, ולא סתם שכח את מה שהצהיר עליו בשלב מוקדם יותר.

בית המשפט רשאי, לבקשת הצד שקרא את העד לעדות – להכריז על העד כעד עוין. במקרה שכזה ניתן יהיה לחקור את העד בחקירה נגדית, לעמת אותו עם גרסאות קודמות שנתן, ולנהוג בו בכל דרך שניתן לנהוג בעד שהובא על ידי הצד שכנגד במשפט. הצד שקרא לעד לעדות יכול גם לבקש כי העדות המוקדמת (תצהיר, הודאה במשטרה) הם אלו שייחשבו כעדות האמיתית של העד, ולא הדברים שאמר בבית המשפט. כאשר עד מוכרז כעוין ניתן לבקש מבית המשפט כי העדות הקודמת תהיה קבילה, והיא זו שתיחשב כעדותו של העד, ולא העדות העוינת.

במהלך החקירה הנגדית של העד שהוכרז כעוין, יכול העד להתמיד בעוינותו או לחזור לעדותו המקורית.