עד עוין הוא עד שבמהלך המשפט חוזר בו מעדות קודמת, ומעיד כנגד בעל הדין שהביא אותו לעדות.
דוגמא במישור הפלילי: עד שעדותו השתנתה לחלוטין לעומת ההודאה שנתן במשטרה. זהו עד שעתה טוען דברים אחרים שאינם מסייעים בהוכחת התביעה.
דוגמא לעד עוין בהליך אזרחי – עד שמעיד באופן שונה מכפי שהעיד בתצהיר שנתן בתיק.
הסיבות להפיכתו של עד עוין יכולות להיות רבות. בדרך כלל החשש הוא שמישהו איים עליו, או נתן לו טובת הנאה כדי שישנה את עדותו. כמובן שיכולות להיות סיבות רבות שבגללן עד חוזר בו מעדותו. לכן יש לוודא שהעד אכן חזר בו מהעדות, ולא סתם שכח את מה שהצהיר עליו בשלב מוקדם יותר.
לבקשת הצד שקרא את העד לעדות רשאי בית המשפט להכריז על העד כעוין. במקרה שכזה ניתן יהיה לחקור את העד בחקירה נגדית. בחקירתו הנגדית אפשר לעמת אותו עם גרסאות קודמות שנתן. אפשר לנהוג בו בכל דרך שניתן לנהוג בעד שהובא על ידי הצד שכנגד במשפט. הצד שזימן את העד יכול לבקש כי העדות המוקדמת (תצהיר, הודאה במשטרה) הם שייחשבו כעדות האמיתית של העד. זאת תחת הדברים שאמר בבית המשפט. כאשר עד מוכרז כעוין ניתן לבקש מבית המשפט כי העדות הקודמת תהיה קבילה. אפשר לבקש כי היא זו שתיחשב כעדותו של העד, ולא העדות העוינת.
במהלך החקירה הנגדית של העד שהוכרז כעוין, יכול העד להתמיד בעוינותו או לחזור לעדותו המקורית.
מה קורה כשעד מתכחש לגרסת עדותו במשטרה ומוסר עדות מנוגדת, ובית המשפט לא מכריז עליו כעד עויין?
מה הסיבה שבית המשפט דחה את הבקשה להכריז על העד כעוין?
האם התיק פלילי או תיק אזרחי שבמקרה אחד העדים בו מסר עדות במשטרה?
האם העד מהותי להוכחת הגרסה? או שישנם עדים/ראיות נוספות?