טען ביניים

טען ביניים הוא הליך שהיה קיים בעבר בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. אולם, הליך זה לא קיים בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות מ2018 שחלות כיום.

טען ביניים הוא הליך שנועד להכריע בבקשה של אדם או גוף משפטי שנתבע או צפוי להיתבע על ידי כמה גורמים לקבלת זכויות זהות, כאשר מטרת ההליך היא לקבוע מי מהצדדים הטוענים לזכויות אכן מגיעות לו אותן הזכויות. במילים אחרות: שני אנשים או יותר טוענים שמגיעה להן זכות מאותו אדם, ואילו אותו אדם אינו יודע למי לתת את הזכות, והוא עלול למצוא עצמו נתבע פעמיים או יותר בשל אותה זכות.

דוגמה קלאסית למצב בו צריך טען ביניים: עורך דין מחזיק בכספי נאמנות אצלו, כאשר שני אנשים או יותר טוענים שמגיע להם לקבל את הכסף. אם עורך הדין לא רוצה להיתבע פעמיים או יותר בתביעה שהסעד המבוקש בה הוא להעברת הכסף, הדרך הטובה ביותר מבחינתו היא להגיש טען ביניים, ולבקש מבית משפט שייקבע למי עליו להעביר את הכסף.

כמובן שתנאי לקיום הליך שכזה הוא שמגיש טען הביניים אינו בעל אינטרס לקבלת הזכויות בעצמו. אם הוא טוען שמגיעות לו אותן זכויות, הרי שהדרך הנכונה לקיום הבירור בנושא היא באמצעות תביעה רגילה. למעשה, בטען ביניים מגיש ההליך יוצא בפועל מן התמונה, שכן אין לו שום אינטרס בתוצאת ההליך, והוא יעביר את הזכויות למי שבית משפט ייקבע שמגיעות לו אותן זכויות.

כאשר מוגש טען ביניים כנגד מספר טוענים לקבלת הזכויות, עליהם להחליט האם הם מעוניינים לטעון שהזכויות מגיעות להם, ואז עליהם להתגונן בפני טען הביניים בכתב בי-דין שנקרא "הודעת פרטים", או שהם מוותרים על טענותיהם לגבי אותן הזכויות, ואז עליהם להגיש כתב בי-דין שנקרא "הודעת הסתלקות". בית משפט רשאי לתת צו כנגד טוען שהגיש הודעת הסתלקות, לקבוע בו שהטוען אינו רשאי להגיש תביעות בעתיד לגבי אותן זכויות. צו כזה נקרא "צו גודר".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *