ניהול המשפט מתחלק לשלבים שונים, העיקריים בהם אלו הליכי הדיון המקדמי, הליכי שמיעת הראיות (הוכחות) והסיכומים.
קדם המשפט (או ישיבה מקדמית) – הנו שלב בתחילת המשפט שבו בית המשפט עוסק בעניינים מקדמיים שיש להם חשיבות לצורך הכנת המשפט. בדרך כלל עוסק בית המשפט בשלב הזה בהליכי גילוי מסמכים, במתן תשובה על שאלונים, בצווים זמנים, בהפקדת ערובה, בקביעת מוסכמות ופלוגתאות, בנסיונות לפישור וגישור בין הצדדים וכיו"ב.
לשופט בקדם המשפט ישנם סמכויות מרחיקות לכת, וביניהן לתת את כל הצווים הנדרשים לצורך הכנת התיק לדיון, לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כהלכה, לסלק תביעה על הסף, ליתן פסק דין חלקי ואף לחקור עדים במהלך ישיבת הקדם. בפועל, רק לעתים נדירות עושים בתי המשפט שימוש בסמכויות החקירה בקדם המשפט, ובדרך כלל משמשת ישיבת הקדם לצורך דיון בבקשות מקדמיות, וגילוי כל החומר הנדרש לשם דיון בתיק.
שלב קדם המשפט משתרע בדרך כלל על פני מספר ישיבות, ורק כאשר הוא מסתיים, ובית המשפט (כלומר: השופטים) משתכנע שהתיק בשל לשמיעת ראיות, נקבעת ישיבת הוכחות. ענין שהוחלט בו בקדם-משפט אין לפתוח שנית במשפט, והמשפט יתנהל על פי ההכרעות בקדם-משפט. בית המשפט רשאי לסטות מכלל זה, ואולם צריך טעמים מיוחדים לכך, שיירשמו, וזאת כשהדבר נחוץ כדי למנוע עיוות דין.