שטר חוב מוגדר בפקודת השטרות כהתחייבות חתומה בכתב של אדם לשלם לאדם אחר סכום כסף מסוים מייד עם דרישה או במועד קבוע מראש. משמעות הדבר היא כי ראובן נותן לשמעון שטר שבו הוא מתחייב כי ביום מסוים הוא ישלם לו סכום מסוים, וזאת כאשר שמעון ידרוש ממנו את התשלום. ההתחייבות בשטר צריכה להיות מוחלטת, ללא כל תנאי, שאחרת לא יהיה זה שטר חוב.
מדוע לתת שטר את השטר?
מדוע צריך לתת מסמך זה אם אפשר לשלם את הכסף בשיק או במזומן?
בדרך כלל המטרה היא ליצור בטוחה לתשלום עתידי או תשלום מותנה: כך למשל, אם משכיר רוצה להבטיח ששוכר ישלם בעתיד בעבור נזקים שגרם, או בעבור חובות שהשאיר במושכר – הוא יכול לדרוש מהשוכר שטר שבו יתחייב השוכר, נניח, לשלם באמצעות בטוחה זו כל חוב שהשאיר בקשר עם המושכר. אלמלא יעשה כן לא תהיה למשכיר אפשרות לגבות את הכספים שהשוכר יהיה חייב לו בעתיד, והוא יאלץ להגיש תביעה כנגד השוכר.
שטר חוב יכול להימסר כשהוא ריק, ומותר לאוחז בו למלא פרטים כרצונו. זאת בלבד שהוא נחתם כשורה, ולא חלו פגמים במסירתו. על שטר זה חלים דיני השטרות. זהו מקרה פרטי של שטר ואין סיבה לתת לו מעמד שונה משל כל שטר אחר.
יתרונו של השטר
שטר חוב מאפשר לבצע עסקאות רבות בצורה בטוחה יותר, ולכן מאפשר פעילות כלכלית רבה יותר. בכך הוא תורם גם ליציבות ולביטחון בעסקאות וגם לקיום עסקאות באופן כללי. זו גם הסיבה מדוע בעידן כרטיסי השטר וההעברות הבנקאיות עדין יש לו מעמד חשוב בעסקאות. למעשה, ביטול האפשרות למסור מסמך זה עלולה לפגוע בחיי המסחר. הוא ימנע ממתקשרים בטוחה פשוטה, מהירה וזולה המשמשת בעסקאות ביניהם. יש להניח כי שטרות כאלה יוסיפו וישרדו עוד עת ארוכה, וכי מתקשרים בעסקאות יוסיפו ליתן אותם.
ריבוי משפטים
אחת הבעיות בשטר חוב הוא שלעתים קרובות יש מחלוקת על החבות לשלם ועל סכום התשלום. לכן שטרות אלה מככבים במשפטים רבים. פעמים קרובות אנשים שמסרו שטרות מסרבים לשלם אותם, וכך השטר הופך מכסף לפיסת נייר. במקרה שכזה מוצא עצמו הצד השני עם שטר מסורב, שלא ניתן לקבל תמורה בגינו. אולם בתי המשפט עושים ככל יכולתם לתת לשטר החוב מעמד של כסף מזומן. רק לעתים רחוקות מבוטלים אלה על ידי בית המשפט. בשל מדיניות שיפוטית זו מוסיף השטר לשמש כבטוחה זמינה וזולה לעסקות, בעיקר קטנות. עם זאת, אין לו מעמד זהה למעמד שיש לערבות בנקאית למשל. ניתן לסרב לפרוע שטר חוב וזאת בזמן שלא ניתן לסרב לפירעון של ערבות בנקאית. בזמן שהחייב הוא זה שצריך לשלם את השטר הרי במקרה של ערבות בנקאית צד שלישי (הבנק) הוא שישלם את החוב. הוא יעשה כן בשל הערבות הבנקאית שהנפיק.