בוררות היא שיטה לפתרון סכסוכים שבה לא בית המשפט מכריע בסכסוך, אלא אדם או מספר אנשים שממונים על ידי הצדדים לצורך הכרעה במחלוקת ביניהם. הבורר אינו חייב להיות בעל השכלה והסמכה משפטית (בניגוד לשופט), והוא יכול להיות מומחה לעניין מסוים שעליו מתנהלת הבוררות (למשל: בורר שהוא מהנדס בניין בתביעה שעניינה ליקויי בניה).
הבוררות תחילתה בהסכם בין הצדדים, כאשר ההסכם יכול להיות מיוחד לענין זה (ואז הוא נקרא שטר בוררות), או סעיף בתוך הסכם אחר. לעתים קרובות קובעים הצדדים להסכמים בכל מיני תחומים כי במקרה בו תהיה מחלוקת ביניהם יכריע בה בורר. במקרה שישנו סעיף בוררות שכזה לא ידון בית משפט בתביעה שתוגש לו בשל ההסכם, ויפנה את הצדדים לבורר שנקבע.
היתרון שבסעיף בוררות בהסכם
סעיף בוררות בהסכם מקנה יתרון מובהק במקרה שבו רוצים לשמור על סודיות ההסכם (פנייה לבית המשפט עלולה להפוך את ההסכם לגלוי לעין כל), או במקרה שהנתבע הינו נתבע סדרתי (כגון חברת בנייה גדולה) שאינו רוצה לאפשר שיגררו אותו למספר רב של משפטים שעלולים לגרום לו נזק. לפעמים קביעת סעיף בוררות חובה הינה אסטרטגיה שבה נוקט הצד החזק להסכם, שמעוניין לגרום לכך שההסכם יידון בפני גורם שנוח לו שיכריע בהסכם, ולא בית המשפט הנחשב לאובייקטיבי יותר.
גם עמותות ואגודות שונות מעדיפות פעמים רבות להכניס סעיפי בוררות לתקנונים שלהם, על מנת שהסכסוכים הפנימיים לא יידונו בבית המשפט.
קביעת זהות הבורר
זהות הבורר יכולה להיקבע על ידי הצדדים עצמם או על ידי בית המשפט, אם הצדדים מסכימים שבית המשפט יקבע את זהותו. הצדדים יכולים גם להחליט שצד שלישי ייקבע את זהות הבורר. כך למשל, הסכמי בוררות רבים מקנים ללשכת עורכי הדין או למועצת רואי החשבון את הסמכות למנות בורר בעניין שבין הצדדים.
בוררות משמשת בדרך כלל בהליכים אזרחים. ישנם נושאים שלא ניתן להעבירם לבוררות, כגון: ענייני מעמד אישי, דיירות מוגנת, פירוק חברה וכיוב'. אם פועל הבורר בחוסר סמכות ניתן יהיה לבטל את הפסק שלו. הבורר אינו מוסמך לדון בשאלת סמכותו ולקבוע האם יש לו סמכות להכריע במקרה. במקרה שמתעוררת שאלת הסמכות רשאי הבורר לפנות לבית המשפט על מנת שיכריע בשאלת סמכותו.
האם אפשר לערער על פסק בורר?
על פסק הדין של הבורר לא ניתן לערער, אלא אם כן קבעו הצדדים במפורש בשטר הבוררות כי ניתן יהיה לערער על הפסק. עם זאת, אפשר לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול פסק בורר וזאת בשל רשימה של סיבות המנויה בחוק הבוררות.
אם קבעו הצדדים כי ניתן יהיה לערער על הפסק יוכלו הם לקבוע בורר אחר כערכאת ערעור, או שבית המשפט ישמש כערכאה לערעור ברשות אם יסתבר כי בפסק הבוררות נפלה טעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום לעיוות דין.
הצדדים רשאים לקבוע את סדר הדין בבוררות, ורשאים גם לקבוע כי הבורר לא יהיה כפוף לסדרי דין. הבורר לא חייב לפסוק על פי הדין המהותי, אלא אם כן קבעו הצדדים שיפסוק לפי הדין המהותי. הצדדים יכולים לפטור את הבורר מהנמקת הפסק שנתן, אך אם לא עשו כן יהיה חייב הבורר לנמק את פסק דינו.