דיון במעמד צד אחד הינו דיון שבו מקבל בית המשפט החלטה על סמך בקשה של בעל דין אחד בלבד. זאת בלי לבקש את תגובתו של בעל הדין שכנגד. לעיתים בית המשפט אף שומע בעל פה את טיעוניו של אחד הצדדים בלבד. הוא נותן החלטה על סמך טיעונים אלה מבלי לשמוע את טיעוניו של הצד האחר עובר להחלטה. דיון במעמד צד אחד הינו חריג לשיטה המשפטית האדוורסרית הנהוגה בישראל. לפי שיטה זו בית המשפט שומע את שני הצדדים בטרם מתן החלטה.
החריג של דיון במעמד צד אחד מתקיים כאשר יש צורך למנוע נזק מידי למבקש. חריג אחר הוא כשיש צורך למנוע הברחת נכסים. הדוגמה הטובה ביותר לכך הינה בבקשות לצווים זמניים. במקרה שבית המשפט נעתר לבקשה, הוא נותן בדרך כלל צו ארעי. תוקפו של הצו הוא עד לדיון בבקשה לצו זמני. בית המשפט מתנה את הצו בהפקדת ערבות ובמסירה מיידית של הבקשה והצו הארעי לצד השני. החובה ליתן ערבות ולמסור את הבקשה לצד שכנגד קבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, ובית המשפט מקפיד מאוד על קיום הוראות התקנות במקרה זה.