חובות ופשיטת רגל כתוצאה מקשיים תזרימיים: מעגל שוטה שמפרק עסקים טובים

לפעמים עסקים טובים מתפרקים ללא סיבה נראית לעין: העסק מוכר היטב, הלקוחות מרוצים, העובדים חרוצים והשוק טוב, ובכל זאת העסק מגיע לסוף דרכו. מקרים כאלה הם לעתים תוצאה של "מעגל שוטה" שתחילתו בהפסקה או בהקטנה של מסגרת אשראי על ידי בנק, וסופו בפירוק העסק ואף בפשיטת רגל של בעליו.

לבנקים לעתים ישנו תפקיד לא מבוטל בקריסה של עסק. לעתים ההחלטה אם להוסיף ולהעניק אשראי לעסק עם פרופיל ביצועים לא טוב תקבע את עתידו, האם יוסיף להתקיים או ייכנס לפירוק. חשוב להדגיש שפרופיל ביצועים לא טוב לעסק אין פירושו שמדובר בעסק רע, אלא בעסק במשבר. לעתים קרובות עסקים כאלה הם עסקים טובים שנתקלים בקשיים בשל מצב שוק מסוים, או בשל משבר מנהיגות עסקית עקב מנהל לא מוצלח, לפעמים עוזב לקוח גדול והדבר משפיע על ביצועיו של עסק בטווח הקצר. במקרים שכאלה העסק עשוי להתאושש ולהביא לרווחים גדולים לבעליו. להמשיך לקרוא חובות ופשיטת רגל כתוצאה מקשיים תזרימיים: מעגל שוטה שמפרק עסקים טובים

מאבק של חייב בנושים במסגרת פשיטת רגל: מקרה אלי רייפמן

פשיטת רגל מעוררת לעתים קרובות שאלות של אסטרטגיה משפטית. לאחר שהתאושש במקצת מעצם כניסתו לסטטוס החדש, ולאחר שהתרגל שהנושים שוב אינם רודפים אחריו – מחפש פושט הרגל את הדרך הקצרה והמהירה ביותר לצאת מפשיטת הרגל עם הסדר נושים שיפטירו מחובותיו. כיצד ייעשה זאת, כיצד ישכנע את הנושים שאין כספים נוספים שניתן לגבות ממנו וכי יש לאפשר לו להשתקם ולפתוח דף חדש בחייו? לצורך כך עליו לקבל בראש וראשונה החלטה באיזו אסטרטגיה לנקוט. למרבה הצער, לא תמיד פושטי רגל מקבלים החלטה אסטרטגית כיצד לפעול והם נדונים לשנים של חיים בסטטוס של פושט רגל בטרם יצליחו לקבל הפטר מחובותיהם.

הכרזתו של אלי רייפמן לפני מספר שבועות כפושט רגל מהווה הזדמנות טובה לבחון מהי האסטרטגיה הרצויה שעל פושט רגל לנקוט אם הוא רוצה לקבל במהירות הפטר מחובותיו. הכרזתו של רייפמן כפושט רגל אינה מהווה סוף פסוק בסאגה המשפטית המתגלגלת ששמה אלי רייפמן. אלא דווקא מהווה את תחילתו של הליך ארוך טווח שבסופו קיים ספק כמה כסף יראו נושיו, מתי ובאיזה שיעור מסך כל חובותיו כלפיהם. להמשיך לקרוא מאבק של חייב בנושים במסגרת פשיטת רגל: מקרה אלי רייפמן

למה לא למהר להליכי פשיטת רגל

מהירות הפנייה להליכי פשיטת רגל
אחד הדברים שמפתיעים אותי בכל פעם מחדש הינה המהירות שבה חייבים פונים להליכי פשיטת רגל. מרגע שחייב הגיע למסקנה שהוא אינו מסוגל לפרוע את חובותיו, ועד הרגע שהוא מוכרז כפושט רגל חולפים לעתים חודשים ספורים בלבד. ישנה אקסיומה במערכת המשפט בארץ ולפיה אדם שאינו סולבנטי צריך להיות מוכרז כפושט רגל. תפיסה זו משותפת לעורכי דין רבים העוסקים בתחום, וגם לרשמים בהוצאה לפועל הדנים בבקשות לאיחוד תיקים. לעתים קרובות מקשים על חייב לקבל איחוד תיקים בתואנה שההליך המתאים לו הוא הליך פשיטת רגל. אם בעבר היה חסם משמעותי בפני כניסה להליכי פשיטת רגל בדמות הדרישה לתועלת שתצמח מהליכים אלה, הרי שחסם זה בוטל בשנות התשעים, והפך כל חייב לכשיר להליכי פשיטת רגל. להמשיך לקרוא למה לא למהר להליכי פשיטת רגל

איך להגיש בקשה לפשיטת רגל?

בקשה לפשיטת רגל יכולה להיות מוגשת הן על ידי נושה של החייב והן על ידי החייב עצמו. העילה לבקשה היא מעשה פשיטת רגל שביצע החייב. סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם 1980, מפרט מהם מעשי פשיטת הרגל, שבגינם ניתן לנקוט בהליכי פשיטת רגל. להמשיך לקרוא איך להגיש בקשה לפשיטת רגל?

נושים – אל תמהרו לגבות חובות

פשיטות רגל, חובות והסדרי נושים הם תחום שבו משחק השחמט המשפטי יודע לייצר אינספור מהלכים. עד כמה שלעתים זה נראה בלתי מתקבל על הדעת הרי שדיני חדלות הפירעון, מספקים התלבטויות לא מעטות כיצד לנהוג. למעשה, האסטרטגיה המשפטית עולה ופורחת דווקא במצבים שכאלה שיש בהם צורך לקבל החלטות חשובות ומרחיקות לכת, לעתים במהירות גדולה. הצורך בתכנון אסטרטגי אינו רק נחלתם של החייבים אלא גם של הנושים. אחת השאלות שמטרידות נושים שחייבים להם כסף הינה עיתוי גביית החוב: האם כדאי למהר ולגבות את החוב מייד כשהוא נוצר או שאולי לחכות קצת ולתת לחייב הזדמנות להסתדר ולהחזיר את חובו? להמשיך לקרוא נושים – אל תמהרו לגבות חובות

סחבת בהסדרי נושים ככלי אסטרטגי להשגת מטרות

פרופסור אריה בבצו'ק: מצא כי מנהלי חברות בשיקום נוקטים בהליכים של סחבת באישור ההסדר (התמונה לקוחה מאתר אוניברסיטת הארוורד)

אסטרטגיה משפטית יכולה להתבטא בפעולה או בסדרת פעולות שמבצע המתדיין, אך היא יכולה לבוא לידי ביטוי גם באי עשייה של פעולות מסויימות שישנה ציפייה לעשייתן בזמן נתון. אחת הדוגמאות הטובות לכך קשורה בדרך שבה מתייחסים לרציפותו של המו"מ לקבלתו או דחייתו של הסדר נושים. מסתבר שלעיתוי קבלת ההחלטה אם לתמוך בהסדר ישנו חשיבות באשר לפירות שיכולים בעלי מניות ונושים לקצור בהסדר נושים. יש לסייג שלצורך השגת הישגים על ידי נושים על הנושה להיות גדול או אסטרטגי או שמושג שיתוף פעולה בין קבוצה של נושים.

כלל השוויון בין נושים
בדיני פשיטת רגל בכלל ובדינים הקשורים בהבראת חברות בפרט, קיים כלל האוסר על העדפת נושים. פירושו של הכלל הנו כי בחלוקת נכסי החברה או הדיבידנד במקרה של הסדר נושים, יזכה כל נושה לחלק זהה לחלקיהם של נושים אחרים באותה קבוצת נשייה. פירושו של דבר הנו שאם אתה ספק של החברה שבהקפאת הליכים, למשל, ואינך אוחז בבטוחות לחובה של החברה שבהסדר כלפייך, הרי שהנך נושה בלתי מובטח וחלקך בדיבידינד או בנכסים שתקבל במסגרת הסדר הנושים יהיה שווה לחלק שמקבל כל נושה אחר הנמצא במעמדך. באותה מידה, אם אתה עובד של החברה, חלקך יהיה כחלקם של עובדים אחרים, ואם אתה רשות מס חלקך יהיה כחלקה של כל רשות מס אחרת וזאת בכפוף לכללי החלוקה של הנשייה, המוסדרים בפקודת פשיטת הרגל ובפקודת החברות.

האמנם זה מה שקורה בפועל?
במחקרים אמפיריים שנערכו בארה"ב התגלה כבר לפני כעשרים שנה שבעלי מניות בחברה המשתקמת עשויים ליהנות מחלוקת זכויות בערך הגבוה מהערך המגיע להם. הפרופ' בבצ'וק וצ'אנג תולים תופעה זו, בין השאר, ביכולתם של מנהלי החברה לנקוט סחבת בהליכי השיקום ולסחוט עבור בעלי המניות זכויות שבעלי המניות אינם זכאים להם.[i] כאשר חברה נכנסת להליך של הבראה ושיקום ומציעה מייד תוכנית הסדר לנושיה, סביר יהיה להניח שתוכנית ההסדר תשקף את הזכויות האמיתיות המגיעות לצדדים. אולם כאשר לא מתקבלת תוכנית מייד עם הכניסה להליכי השיקום, אזי נשארת החברה בעיכוב הליכים עוד תקופה לא מבוטלת, תקופה שבה יפחת ערך הזכויות העומדות לחלוקה.

ומה קורה בארץ?
בארץ השיטה קצת שונה מאשר בארה"ב. אצלנו מנהלי החברה אינם יכולים להמשיך ולנהלה בזמן הקפאת ההליכים שכן מתמנה נאמן שנוטל את ניהול החברה לידיו (זאת בדומה לשיטה האנגלית). בנוסף, תקופת הקפאת ההליכים בישראל מוגבלת מלכתחילה לפרק זמן מירבי של תשעה חודשים, כך שהיכולת לנקוט סחבת מוגבלת למדי.
עם זאת, יש מי שנוקט סחבת גם בישראל, אלא שבארץ דווקא הנושים לעתים נוקטים סחבת. לעתים קרובות נמצא שנושה משהה את הסכמתו או אי הסכמתו להסדר הנושים המוצע לפרק זמן ממושך, על מנת שהנאמן והחברה ייכנסו לסד זמנים נוקשה יותר, ולסיכון שהקפאת הליכים תסתיים והחברה תיכנס לפירוק. טקטיקה זו היא לגיטימית, אם כי מאוד לא רצויה. כתוצאה משימוש בטקטיקה של סחבת עלולה החברה המשתקמת להיכנס להליכי פירוק במקום בו כל הצדדים דווקא היו מעוניינים בשיקומה. לפעמים, כולם רוצים את הסדר הנושים, אבל עד שהמו"מ מסתיים, מסתיימת גם הקפאת ההליכים ולא ניתן עוד להגיע להסדר.
מקרים כאלה נדירים, שכן גם הנושים, גם בעלי המניות וגם הנאמן יודעים היטב שיש גבול לכל טקטיקה שניתן לנקוט במו"מ, וכאשר כל הצדדים סבורים כי הסדר הנושים הוא טוב, הם יעשו כל מאמץ לאשר אותו במועד הקבוע בחוק ובהחלטות בית המשפט ולא לקחת סיכונים מיותרים.
יש לקוות למיעוט מצבים שבהם הסדר נושים אינו מאושר כתוצאה מטקטיקת מו"מ כזו או אחרת.

[i] 1. L.A Bebchuk&H.F. Chang "Bargaining and the Division of Value in Corporate Reorganization" 8 J.L.Econ& organ. (1992) 253,254.

המאמר פורסם בחלקו גם בבלוג בקפה דה מרקר.