חקירה נגדית רכה מול חקירה נגדית קשוחה

כאשר חקרתי עדים בצורה קשוחה הלקוחות היו מאוד מרוצים ממני, אבל העד חשף פחות מידע

חקירה נגדית היא אומנות העומדת לעצמה. חלק מאומנות זו היא לדעת מתי לחקור נגדית בקשיחות ומתי ברכות. אין כללים קשיחים בנושא, אבל יש דרך שמומלץ לנהוג לפיה.

בשנים הראשונות לפעילותי כעו"ד שמתי לב לתופעה מעניינת. כאשר חקרתי עדים בצורה קשוחה הלקוחות היו מאוד מרוצים ממני, אבל העד חשף פחות מידע. ולהיפך: ככל שחקרתי יותר בעדינות אמנם הוצאתי מהעד מידע רב יותר וחיזוקים לדברים שרציתי לטעון בסיכומים. באופן מוזר כך זכיתי לפחות חיוכים מלקוחותיי.

בתוך זמן לא רב הבנתי שלקוחות רוצים "הצגה". הם מחפשים להכות ולהשפיל את הצד שכנגד. הם רוצים "להראות" לו "מה זה". אלא שטובתם של הלקוחות היא דווקא לא לערוך הצגות. טובתם היא לחקור בצורה יעילה שתחזק את הסיכויים להשיג את המטרות בחקירה של עדים. כך ינצחו במשפט.

חקירה נגדית רכה או קשוחה, מה עדיף? בתמונה - עורך דין בבית המשפט. התמונה לקישוט בלבד

להמשיך לקרוא חקירה נגדית רכה מול חקירה נגדית קשוחה

גברתי, העד צריך לשירותים!

חקירה נגדית היא כר פורה ליישום של טקטיקות שונות שנועדו לגרום לעד לומר את האמת. לא כולן יעילות, ולא כולן נשמעות מוסריות. אולם, לפני שחוקרים עדים יש להכיר את הטקטיקות האלה.

חקירה נגדית של עדים היא כר פורה ליישום של טקטיקות שונות שנועדו לגרום לעד לומר את האמת. לא כולן יעילות, ולא כולן נשמעות מוסריות. אולם, לפני ששואלים את העדים שאלות יש להכיר את הטקטיקות האלה.

חייב להודות: יש לי חולשה למחקרים מדעיים. לא סתם למחקרים מדעיים, אלא למופרכים ביותר שביניהם, כגון: מחקרים שזכו בפרס האיג נובל, אותו פרס לא חשוב, למחקרים שוליים שאתם יכולים לחיות חיים שלמים בלי לדעת עליהם כלום ולא להינזק מכך. אחד הנושאים שנחקרו וחביב עלי במיוחד נגע לזוכים באיג נובל לשנת 2011, שבדקו כיצד הדחף להשתין משפיע על קבלת ההחלטות, על ידי כך שנתנו למתנדבים לניסוי לשתות עוד ועוד מים בזמן עבודה מול המחשב. המחקר מצא, כמה לא מפתיע, שזיכרון העבודה ותשומת הלב נפגעים כשמתרכזים בצורך הבוער להשתין וכששלפוחית השתן עומדת להתפוצץ.

הקשר בין איג נובל לבין חקירה נגדית של עדים

עד כמה שזה יישמע מוזר ומופרך, מחקרים מהסוג הזה מאוד חשובים כשמגבשים אסטרטגיה משפטית. וכל זאת משום שאלו מחקרים שבודקים את ההתנהגות האנושית. ההתנהגות של בני אדם עומדת בדרך כלל בלב ליבו של כל תכנון אסטרטגי טוב.

כך למשל, תנסו לחשוב כיצד מחקר שעוסק ביכולת ההתאפקות של אדם שצריך לשירותים משפיע על ההחלטה איך לבצע חקירה נגדית של עד בבית המשפט? מה קורה עם עד שנחקר שעות על גבי שעות ברציפות, והוא צריך לשירותים. כיצד על עורכי הדין החוקרים לנהוג לגביו? האם ננסה לדחות את הפסקות השירותים שלו באופן שנספיק לשאול עוד מספר שאלות לפני ההפסקה, כאשר העד עדיין מתאפק, או שלהפך – נבקש לא לשאול שאלות נוספות עד לאחר שהעד יסיים את ענייניו בשירותים?

שאלה זו מערבת מכלול של שיקולים משיקולים שונים. בהם שיקולים מוסריים ואתיים, כמו גם שיקולים של יעילות הדיון והצורך לסיים תיקים בבית המשפט. לשאלה זו אין תשובה ברורה. התשובה לה תלויה הן בנסיבות העניין, הן באופיו של השופט והן באופיו של עורך הדין החוקר. מה שכן ניתן לומר הוא שחשוב מאוד "להרגיש" את העד ולהחליט כיצד לנהוג עמו בחקירתו. האם לחקור אותו באופן קצר וממוקד? או להפך, להעמיד אותו שעות על גבי שעות על דוכן העדים ולחקור אותו עד שיותש ויחשוף את האמת?

חקירה נגדית של עדים. תמונה של פרקליט אנגלי חובש פאה מתלבט כיצד לנהוג. התמונה מתוך מאגר פיקסביי.
להמשיך לקרוא גברתי, העד צריך לשירותים!

משא ומתן בסכסוכי שותפים

משא ומתן בסכסוכי שותפים הוא דרך מצוינת להביא סכסוך לידי גמר. החלופה למשא ומתן הוא להביא את הסכסוך לפתחו של בית המשפט.

הסדר הוא דרך מצוינת לסיום סכסוך ופעמים רבות הוא המטרה הסופית העומדת לפני הצדדים. לא אחת כשהצדדים נלחמים ביניהם  הם עושים זאת מתוך שלוש סיבות אפשריות: האחת – משום שהם לא מאמינים שהקרקע בשלה להסדר, או שהיריב בשל להסדר. השנייה, משום שהם רוצים באמצעות החרפת הסכסוך לשפר את תנאי ההסדר. השלישית – משום שהשארת הסכסוך קיים משרתת אותם באופן אחר כלשהו.

הראיה לכך שהסדר הוא דרך מצוינת לסיום סכסוך היא שרוב הסכסוכים מסתיימים בהסדר. חלקם לפני שמישהו מהצדדים פונה לבית המשפט, וחלקם אחרי. ישנם הסכמי פשרה שנחתמים לאחר דיוני הוכחות, ואפילו לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ולפעמים ממש ערב מתן פסק דין בתיק.

משא ומתן בסכסוכי שותפים. בתמונה - שתי קבוצות של חיילי שחמט פשוטים עומדים על שולחן ובין שניהם מפריד מישהו אובייקטיבי. התמונה לקישוט בלבד
להמשיך לקרוא משא ומתן בסכסוכי שותפים

האם להתנגד לדרישה לגילוי מסמכים?

פעמים רבות אנחנו פותחים את המייל ומגלים שהצד שכנגד בתיק זה או אחר שלח לנו דרישה לגילוי מסמכים שאורכה כאורך הגלות. הוא מבקש מאיתנו מסמכים שקשורים לתיק, ויחד איתם מסמכים שלא קשורים לתיק, והרבה מאוד מסמכים שבכלל לא ברור לנו למה הוא ביקש אותם.

פעמים רבות אנחנו פותחים את המייל ומגלים שהצד שכנגד בתיק זה או אחר שלח לנו דרישה לגילוי מסמכים שאורכה כאורך הגלות. הוא מבקש מאיתנו חומרים שקשורים לתיק ויחד איתם גם כאלה שלא קשורים לתיק. הוא מבקש גם הרבה מאוד חומרים שכלל לא ברור מדוע ביקש אותם. האינסטינקט הראשון שלנו הוא להתנגד לדרישה, ולהשיב לו שחלק מהחומרים המבוקשים לא רלוונטיים. אם הוא יתעקש לדרוש אותם בבית המשפט – נגיב בתקיפות. נטען שהליך גילוי המסמכים לא נועד לשם דייג.

במקרים רבים התנגדות שכזו היא צודקת. פעמים רבות דרישה למסמכים רבים נועדה להתיש אותנו, או שהיא נובעת מכך שהצד השני לא התעמק בכתבי הטענות ולא השקיע זמן ומחשבה בדרישתו. יש סיכוי טוב שחלק מדרישותיו יידחו, וכך נזכה בניצחון מוראלי. אבל האם יהיה חכם מצדנו להתנגד? האם תמיד אנחנו צריכים להתנגד לדרישות "הצפה" מסוג זה?

תמונה לקישוט בלבד. צילום של ערמת ניירות.
להמשיך לקרוא האם להתנגד לדרישה לגילוי מסמכים?

איך סכסוך של עשרים שנים מסתיים בהכרעה בשתי פלוגתות?

עורכי דין ולקוחותיהם מתקשים לעתים להשלים עם פסק דין שמכריע בפלוגתות בודדות שבין הצדדים, וזאת כאשר הסכסוך ביניהם משתרע על מחלוקות רבות. אכזבתם גוברת כאשר פסק הדין משתרע על פני עשרות ואפילו מאות עמודים שיורדים לפרטי פרטים של הסכסוך, אך מכריעים בנקודות מחלוקת מעטות בלבד.

עורכי דין ולקוחותיהם מתקשים לעתים להשלים עם פסק דין שמכריע בפלוגתות בודדות שבין הצדדים, וזאת כאשר הסכסוך ביניהם משתרע על מחלוקות רבות. אכזבתם גוברת כאשר פסק הדין משתרע על פני עמודים רבים שיורדים לפרטי פרטים של הסכסוך, אך מכריעים במחלוקות מעטות בלבד. פעמים רבות חשים בעלי דין שבית המשפט כלל לא הכריע בסכסוך ביניהם. הם חשים שבית המשפט בחר באופן אקראי בשתיים או שלוש נקודות וסביבן בנה פסק דין.

בית משפט בוחר פלוגתות שבלב הסכסוך

חשיבה זו אינה נכונה. במרבית המקרים בית המשפט לא בוחר באופן אקראי בשניים או שלושה טיעונים, אלא מכריע בפלוגתאות שלדעתו עומדות בלב הסכסוך בין הצדדים. בדרך כלל הכרעה זו אינה שרירותית, אלא נובעת מתהליך זיקוק ארוך של טיעוני הצדדים. הליך זה נעשה באמצעות כלים משפטיים. המחלוקות המוכרעות בפסק הדין הן אלה שהגיעו "לשלב הגמר" בתחרות בין מחלוקות רבות שהתגלעו בין הצדדים. הגעתן לשלב הגמר יכולה להיות מקרית, אך יכולה להיות גם תוצאה של אסטרטגיה מכוונת של הצדדים. אלה מכוונים את בית המשפט להכריע בפלוגתא זו או אחרת.

איך סכסוך של עשרים שנה מסתיים בשתי פלוגתות? בתמונה - שני תיישים נוגחים זה בזה. התמונה לצורך קישוט בלבד.
להמשיך לקרוא איך סכסוך של עשרים שנים מסתיים בהכרעה בשתי פלוגתות?

מיהרת להגיש תביעה? זה עלול לעלות לך ביוקר

כשחבר הכנסת אורן חזן הגיש לבית המשפט תביעה נגד עמית סגל הוא בוודאי לא שיער לעצמו שבסופו של ההליך בית המשפט יקבע שהוא השתמש בסמים וניהל בית קזינו.

כשחבר הכנסת אורן חזן הגיש לבית המשפט תביעה נגד עמית סגל הוא בוודאי לא שיער לעצמו שבסופו של ההליך בית המשפט יקבע שהוא השתמש בסמים וניהל בית קזינו. אם היו אומרים למישהו ממקורביו שהתוצאה הזו תתרחש בפסק דין שבו תתקבל תביעתו באופן חלקי, והוא אף יזכה בפיצוי בסך לא מבוטל בסך של ארבעים אלף ש"ח, הוא בוודאי היה תופס בראשו כלא מאמין. הרעיון שניתן לזכות בדין ועם זאת לאבד את עולמך בן לילה אינו זר למי שעוסק בעולם המשפט, ומהווה בהחלט תוצאה אפשרית של הדיון המשפטי.

הגשת תביעה עלולה לעלות ביוקר. בתמונה: שופט יושב על כס המשפט
להמשיך לקרוא מיהרת להגיש תביעה? זה עלול לעלות לך ביוקר

לא רק דעאש: עריפת ראשים זו אסטרטגיה משתלמת בבתי המשפט

מה משמעות האסטרטגיה של הטלת מורא ואימה, מדוע היא אפשרית בבית המשפט ולמה צריך לשים לב אליה ולהתגונן מפניה?

האסטרטגיה של הטלת מורא ואימה טובה לא רק בשדה הקרב אלא גם בשדה המשפטי. יש לשים לב אליה ולהתגונן מפניה כראוי.

בזמן האחרון אנחנו עסוקים בסרטוני האימה מבית מדרשה של דעא"ש, שעורפת ראשים של עיתונאים מערביים ומפיצה את התמונות ביוטיוב וברשתות החברתיות האחרות. דעאש אינה היחידה שפועלת בדרכים אכזריות: ג'ינגיס חאן, שהיה מגדולי הכובשים והמצביאים בתולדות המין האנושי, היה ידוע כסמל לאכזריות. בעת המצור על בייג'ינג הודיע כי אם תכנע העיר בפני כוחותיו יחוס על חיי תושביה, אך אם היא לא תכנע הוא לא ישאיר אף אחד מהם בחיים. ואכן, לאחר שנכנס לבייג'ינג שרף את העיר יחד עם כל אנשיה. ישנם תיאורים מזוויעים של בני התקופה שלפיהם לאחר כניסת כוחותיו של חאן לעיר ושריפתה רחובותיה היו חלקלקים כתוצאה משומן אדם שזרם בהם.

ג'נגס חאן היה ידוע כסמל לאכזריות. בתמונה: יורט מונגולי. התמונה לקישוט בלבד.

רבים תוהים מדוע בוחרת דעא"ש לערוף ראשים, ומה היא מרוויחה מכך שהיא מזעזעת את העולם וגורמת לו להתאחד נגדה? ובכן, התשובה כנראה נמצאת ברצון להטיל אימה ומורא על האויב. לחרוט בו את הפחד ממלחמה, ולגרום לו להיכנע בשלבים מוקדמים של המערכה.

אסטרטגיה של הטלת אימה ומורא

האסטרטגיה של הטלת אימה ומורא נכונה לא רק בשדה הקרב, אלא גם בשדה המשפטי. לעתים בעלי דין שצופים ביריב מבצע את האסטרטגיה הזו מאבדים את הרצון להילחם ונדחפים להשגת פשרה נוחה פחות מכפי שיכולים היו להשיג אלמלא נקט היריב באסטרטגיה זו.

להמשיך לקרוא לא רק דעאש: עריפת ראשים זו אסטרטגיה משתלמת בבתי המשפט

מניות באלפיים ש"ח מספיקות כדי לחייב טייקון בתשלום של מיליונים

זה בטח יישמע לכם דמיוני, אבל בישראל של שנת 2014 תוכלו בקלות יחסית לתבוע טייקון בסכומים אגדתיים של עשרות מליוני דולרים, גם אם הטייקון לא גרם לכם באופן אישי כל נזק. את השיעור הזה למד לב לבייב על בשרו לאחרונה, כשבית המשפט המחוזי במחוז מרכז אישר להגיש תביעה נגזרת נגדו ונגד דירקטורים אחרים בחברת אפריקה ישראל בסך של כשמונים וששה מיליוני ש"ח (תנ"ג 7147-09-10 כהן נ' לבייב ואח').

את הבקשה להגשת תביעה נגזרת במקרה של לב לבייב הגיש בעל מניות באפריקה ישראל ששווי אחזקותיו בחברה נאמד בסך של 1900 ש"ח בלבד.

מהי תביעה נגזרת?

כדי להבין טוב יותר במה מדובר, חשוב להסביר כי תביעה נגזרת היא הליך שבמסגרתו רשאי בית המשפט להרשות לבעל מניות או דירקטור בחברה לתבוע בשם החברה כאשר מתקיימים תנאים מסויימים, על אף שהחברה אינה מעוניינת להגיש תביעה. אם יזכה התובע בתביעה בשם החברה יגיע הכסף שיתקבל מפסק הדין לקופת החברה, ובעל המניות-התובע יקבל גמול הולם בעבור תביעתו.

דיי באלפיים ש"ח כדי לתבוע טייקון במיליונים. בתמונה: מטבע של עשרים סנט
להמשיך לקרוא מניות באלפיים ש"ח מספיקות כדי לחייב טייקון בתשלום של מיליונים

מה עושים כשהצד שכנגד מגיש תצהירים רגע לפני הדיון?

אם יש משהו שמרגיז עורכי דין זו סיטואציה שבה הצד שכנגד מגיש תצהירי עדות ראשית ברגע האחרון לפני הדיון. הוא עושה זאת חודשים לאחר המועד שבו הוא היה צריך להגיש את התצהירים. באותה ההזדמנות הוא כולל בהם ראיות לא קבילות, עדויות שמיעה, שינוי חזית ואף מבקש להעיד עדים שישנן סיבות שונות שיכולות למנוע את העדתם. לא רק שזה מרגיז – זה גם גורם לדילמה כיצד להתנהג? לבקש מבית המשפט למנוע עדויות, או למחוק חלקים מהתצהיר? לחקור על התצהירים ולטעון בסיכומים לשינוי חזית? לסרב לקיים חקירות ביום הדיון משום שאינכם מוכנים?

מה עושים?

גישות שונות לתגובה

יש עורכי דין שסבורים שבמצב זה הדרך הטובה ביותר היא לבקש ביום הדיון למחוק את התצהירים. הם מקווים שגם אם התצהירים ם לא יימחקו – הצד שכנגד יאולץ לוותר על חלק מהעדים, ואולי על חלקים בתצהיריו. אחרים חושבים שאין ברירה, אלא לדחות את מועד הדיון. הם מעדיפים שיינתן להם זמן ראוי ומספיק להתכונן לחקירה על התצהירים שהוגשו באיחור. המהדרין אף מבקשים שבית המשפט יפסוק להם הוצאות. עורכי דין אחרים מוותרים מראש. הם "בולעים את הצפרדע" ומקיימים את הדיון במועדו, על בסיס התצהירים שהוגשו. והשופטת? היא בכלל חושבת שהמחדל הדיוני של אחד מבעלי הדין זו הזדמנות מצוינת ללחוץ על הצדדים לסיים את התיק בפשרה.

הגשת תצהירים רגע לפני הדיון. בתמונה: החתמה על מסמך. התמונה מתוך מאגר פיקסביי
להמשיך לקרוא מה עושים כשהצד שכנגד מגיש תצהירים רגע לפני הדיון?

אולי תשתקו?

שתיקה יכולה להיות ברכה גם בבית המשפט.
היום ניהלתי דיון שלם בבית המשפט מבלי להוציא מילה מהפה. זה לא שלא היה לי מה להגיד, דווקא היה לי הרבה מה להגיד, תמיד יש לי מה להגיד בתיקים שאני מטפל בהם. אבל היום החלטתי לשתוק.

הסיבה לשתיקתי היתה שהשופט תקף ללא הפסקה את הצד שכנגד. היא התפתלה וניסתה "להעביר את הכדור" אלי אבל אני לא התפתיתי להשיב לה. רק חייכתי כמו מונה ליזה ונתתי לה להמשיך להתפתל.

האמת, ריחמתי עליה. כששופט "נכנס בך" זה לא נעים, בעיקר שזה לא אישי אלא נוגע לעובדות המקרה. עורכת הדין הגישה תביעה מוצדקת, לא היתה לה שום ברירה אלא לפנות להליכים משפטיים. קרוב לוודאי שגם אני הייתי נוהג כמוה. כך לפחות חשבתי.

אדם מורה באצבעו לשתוק. התמונה לקוחה ממאגר פיקסביי, ומשמשת לצורך דקורציה בלבד
להמשיך לקרוא אולי תשתקו?

גילוי מסמכים זה עניין של אסטרטגיה משפטית

הרבה פעמים עורכי דין מתלבטים עד כמה להיות נדיבים בהליכי גילוי מסמכים. לפעמים ההליכים האלה מתישים, מציקים ואפילו חצופים. למה לתת לצד שכנגד באמצעות עורך הדין שלו את דף החשבון של הסבתא מ-1928 בתביעה שעניינה בכלל סכסוך שכנים? יותר קל לטעון שמדובר במסמך לא רלבנטי וכך להיפטר מהחובה לגלות את המסמך. יש עורכי דין שכאשר הם מייצגים נתבעים הרי באופן עקרוני הם לא מעוניינים לשתף פעולה עם גילוי מסמכים, שהרי תפקידו של התובע הוא להוכיח את התביעה ואין שום סיבה לעזור לו למצוא חומר כנגד הלקוח.

גילוי מסמכים זה עניין של אסטרטגיה משפטית. התמונה לצורך דקורציה בלבד. לקוחה ממאגר פיקסביי
להמשיך לקרוא גילוי מסמכים זה עניין של אסטרטגיה משפטית

ושאינו יודע לשאול

בזה הרגע הסתיימה החקירה נגדית. העד מתחיל להתרומם ממושבו, השופטת מרימה עיניה מעל התצהירים וממלמלת בקול עייף, "חקירה חוזרת?". אתה מעיף מבט על העד שלך, הוא לא מוצא את הדרך שיורדת מן הדוכן, פניו חיוורות כסיד – הוא היה נותן כל סכום שבעולם בשביל לחזור שלוש שעות אחורה, לימים הטובים ההם – כלומר לזמן שלפני שהתחילה בו החקירה הנגדית. עורכת הדין של הצד שכנגד מבליעה חיוך מלא סיפוק, היא את היומית שלה עשתה. הלקוחות שלה מגחכים בינם לבין עצמם.

בשבריר שנייה גלגלי השיניים במוח פועלים במהירות כפולה מן המותר, כאב ראש חד מפלח את הרקה: אתה מסתכל שוב על העד, הוא שבור לגמרי. עוד שאלה אחת והוא נשבר ומכתיב לפרוטוקול הודאה שהצד השני בכלל לא חייב לו כסף, והוא הגיש את התביעה סתם משום שאשתו לחצה, או משום שלנתבעים יש רכב יותר יפה משלו. אולי תחזור לכסא ותתקן נזקים בחקירה הנגדית. מצד שני – העד שלך ענה כל כך לא לענין שבטוח שהשופטת לא מבינה עכשיו מה הגרסה שלו, וגם אם תבין, הרי שבהעדר עדויות היא לא תוכל לקבל את הגרסה. אתה מחליט לחקור.

השיקולים שצריך לשקול אם לחקור חקירה חוזרת. בתמונה עורך דין עומד על דוכן ולידו ספרים ומאזניי צדק. התמונה לצורך אילוסטרציה בלבד
השיקולים שצריך לשקול אם לחקור חקירה חוזרת

השניות המועטות הללו שבהן עורך דין צריך לקבל החלטה האם לחקור את העד בחקירה חוזרת או לוותר על זכותו לחקירה זו אינן צריכות להתרחש כלל. החלטות הרות גורל מסוג זה ראוי שלא יתקבלו בלחץ הרגע, ועל פי תוצאות עבודתו או עבודתה של הצד שכנגד. ההחלטה האם לחקור עד בחקירה חוזרת הינה החלטה אסטרטגית שצריכה להתקבל הרחק מאולם בית המשפט, במשרד עורך הדין, בטרם יום שמיעת הראיות, שהרי משפטים מנצחים באמצעות אסטרטגיה, ולא  על פי מצב רוח רגעי.

בשעת שמיעת הראיות ישנן שלושה סוגי חקירות שבהן על העד לעמוד. החקירה החוזרת היא האחרונה בהן, היא מתבצעת לאחר שהעד כבר נחקר בחקירה הנגדית המתישה והקשה, והיא מאוד קצרה מבחינת ההיקף שלה, אך מאוד רחבה מבחינת השאלות שמותר לשאול. השאלות אינן יכולות להיות נקודתיות, הן אינן יכולות להדריך את העד ואינן יכולות להזמין תשובה הרצויה לשואל. אי אפשר להכין עד לחקירה זו כפי שניתן להכינו לחקירה נגדית: עורך דין מנוסה יודע פחות או יותר על מה ייחקר העד שלו בשעת שמיעת הראיות, אבל אין לו מושג מה העד יענה, ומה יהיה צורך להבהיר ולתקן בחקירה החוזרת. חקירה זו היא ענין של החלטה שמתקבלת ומתעצבת תוך כדי חקירתו הנגדית של העד, ותועלתה היא תמיד מוטלת בספק. לעתים היא תגרום נזק ותסבך את דברי העד עוד יותר, לעתים דווקא תבהיר נקודה שהעד כשל בה בשעת חקירתו הנגדית ותציל את התיק כולו.

איך מקבלים החלטה מראש האם לקיים חקירה חוזרת?

השאלה האם לחקור את העד בחקירה חוזרת אינה צריכה להתקבל בזמן הדיון עצמו אלא בשקט, במשרד, בשעת הכנת התיק להוכחות. על אף שלכאורה נראה שחקירה זו היא דבר שאין אפשרות לחזות את נחיצותו הרי שבפועל עבודה דקדקנית על התיק תגלה את נחיצותה של עוד טרם החלה החקירה הנגדית. למעשה, עורך דין חד מספיק יודע מראש מה ישאל הצד שכנגד את העד שלו, וכפי שברור לו שעליו להכין את העד לחקירה הנגדית – כך עליו להתכונן לאפשרות שתהיה חקירה חוזרת. למרבה הצער, רובנו לא חושבים כל כך רחוק אלא מניחים כהנחת עבודה שנחליט בדבר לאחר שתשמע החקירה הנגדית.

אני כשלעצמי רואה בחקירה החוזרת עניין של אסטרטגיה: אחרי שאני לומד את השופט או השופטת שיושבים בדין, ואחרי שאני עורך מספר סימולציות עם העדים, אני מחליט האם האסטרטגיה שלי תהיה לערוך חקירה שכזו או שאוותר עליה. את ההחלטה הזו אני מקבל מראש ולא בזמן החקירה הנגדית של היריב. הפרמטרים שמשפיעים על החלטתי הינם: האם השופט/ת סבלני/ת להארכה של הדיון (אני לא אוהב להסתכן בהוצאות משפט מיותרות), האם העדים שלי רהוטים ויודעים להסביר את עצמם, האם מדובר בתיק שנסמך על מסמכים חזקים או שזהו תיק שנסמך על גרסאות הצדדים –  ככל שבתיק ישנן פחות ראיות כתובות כך הנטייה תהיה למקד את דיון הראיות בעדויות וכמובן להשתמש בכלי של חקירה חוזרת, האם המחלוקת בין הצדדים הנה עובדתית או משפטית וכיוב'.  כעקרון, אני מאמין שכאסטרטגיה צריך להשתמש בכלי היעיל של חקירה חוזרת, אלא אם כן מדובר בתיק שבו העדויות בעל פה משניות לשם הכרעה בסכסוך.

הכנה מראש לחקירה

בניגוד לרבים מחבריי אני סבור שאפשר לדעת מראש אילו נושאים יעלו בחקירה הנגדית ולהתכונן אליהם, ואפשר גם להכין את העדים להתמודד בכוחותיהם שלהם מול מתקפת השאלות שצפויה לרדת על ראשם. חשוב לציין שאת החקירה החוזרת ניתן לנצל לא רק להבהרת נושאים שעלו בשעת החקירה הנגדית, אלא גם להבהרת דברים שעלו בתצהירי הצד שכנגד ולא זכו למענה הולם בתצהיר מטעם הצד שאותו אנחנו מייצגים. שימוש מושכל בחקירה החוזרת עשוי להועיל לחדד את הנקודות השנויות במחלוקת, להבהיר את עמדת הלקוח ולהשלים חסרים שנוצרו בתצהירים.

מה צריכה להיות האסטרטגיה התקשורתית בזמן ניהול משפט?

שאלה שמעניינת עורכי דין היא האם צריך אסטרטגיה תקשורתית בזמן ניהול משפט, ואם כן, מה צריכה להיות אותה אסטרטגיה?

בשנים האחרונות נדמה שיותר ויותר משרדי עורכי דין עושים שימוש בתקשורת על מנת לקדם את התיק שאותו הם מנהלים. הצוותים שמנהלים את המשפט כוללים כיום, לעתים קרובות, יחצנ"ים ואנשי תוכן שמטרתם להזין את התקשורת במידע המתאים לאותו בעל דין שאותו הם מייצגים. במיוחד ניתן לראות את התופעה הזו בתחום המשפט הפלילי, שגם כך מעניין את הציבור יותר מאשר ענפים אחרים של המשפט, אבל לא רק במשפט הפלילי:  ניהול המשפט בתקשורת כאסטרטגיה משפטית מתאים מאוד גם לתיקים בתחום האזרחי. בהקשר זה נשאלת השאלה האם כדאי לשתף את התקשורת בניהול המשפט, ואיזו אסטרטגיה תקשורתית כדאי לנקוט אם בכלל.

האסטרטגיה התקשורתית בזמן ניהול משפט. בתמונה: צוות עיתונות.
אסטרטגיה תקשורתית נכונה תגרוס שלפעמים עדיף שלא לשלב את התקשורת בתיק

בעד ונגד תכנון אסטרטגיה תקשורתית

כדי לפשט את הנושא ננסה לתת לכם נימוקים בעד ונגד תכנון אסטרטגיה תקשורתית טובה ושיתוף התקשורת בניהול המשפט:

בעד: בימינו חלק מקבלת ההחלטות בכל תחום מתחומי החיים, גם של השופט, נגזר מדעת הקהל. אם הקהל תומך בצד מסויים במשפט זה עשוי להשפיע גם על השופט. לכן כדאי לדאוג שדעת הקהל תאהד את הלקוח שלנו, וכדי לעצב את דעת הקהל אנו זקוקים לתקשורת. כמו כן – יש להניח שהצד השני משתמש בתקשורת, ואם אנחנו לא נעשה את זה – הוא יזכה ביתרון על פנינו.

נגד: השופטים עלולים להתרגז עלינו כתוצאה מהדלפת חומרים מהתיק לתקשורת, והדבר יפעל כבומרנג ויטה את דעת השופטים כנגדנו. כמו כן – התקשורת אינה נשלטת על ידינו וקיימת סכנה שהחומרים שאנו מוסרים לה ישמשו כנגדנו. כמו כן, במשפט אזרחי עודף חשיפה עלול למנוע מאיתנו להשיג פשרה טובה בתיק או אף למנוע השגת פשרה בכלל, משום שהפרסום יגרע מהאמון שרוכש לנו הצד שכנגד, שגם כך אינו רב במיוחד.

יש לקחת בחשבון לעניין השיקולים גם את ההיבט האתי: חובת החסיון שחלה על עורך הדין  מונעת ממנו להדליף לתקשורת פרטים מתיקים אותם הוא מנהל. עצם השימוש בתקשורת עלול לפגוע במוניטין של עורך הדין ואף לגרום להעמדתו לדין בגין עבירה אתית.

שימוש בתקשורת בצורה מושכלת

דווקא בשל היתרונות והחסרונות שישנם בכל אחד מהמקרים מחוייב עורך הדין שמחליט בסופו של דבר להשתמש בתקשורת ככלי אסטרטגי במשפט לעשות את זה בצורה מושכלת, תוך שהוא מתכנן אסטרטגיה שבה ינקוט במהלך המשפט כולו, בהתאם לצרכי הלקוח שלו.  אסטרטגיה תקשורתית אפשרית בניהול המשפט תהיה כזו:

–  יש לערב את הלקוח בהחלטה על יציאה לתקשורת, להסביר לו את היתרונות והחסרונות ולקבל את הסכמתו למהלך. רק כך ימנעו חיכוכים אפשריים בין עורך הדין ללקוח כאשר יתפרסמו חומרים חסויים מהתיק.

–  יש לקבוע את כמות ואיכות החומרים שיוצאים לתקשורת בהתאם לשלבי ניהול התיק. בשלבים ההתחלתיים רצוי שהתקשורת תוזן במידע כללי בלבד, שיכלול בעיקר סיסמאות וכותרות מהטיעון הצפוי במשפט. אסור בשלב זה להדליף חומרים של ממש מהתיק. הדלפה של חומרים מהתיק בשלב הזה עלולה לגרום לנזק כפול – גם להרגיז את השופטים שלא מצפים שהתקשורת תדע לפניהם מה מתרחש בתיק, וגם לאבד את יסוד ההפתעה כלפי היריב, שהעברת החומר לתקשורת תעזור לו להתכונן טוב יותר למשפט.

–  עם סיום השלבים המקדמיים של התיק, ניתן לעשות הערכה כוללת של עמדת השופטים ולפי זה לקבוע איזה חומר אם בכלל ראוי שיתפרסם, ויגרום כמה שפחות נזק ביחסים בין הצדדים ובין עורכי הדין לשופטים בתוך אולם בית המשפט.

–  בשלב קיום ההוכחות (חקירות) אפשר להעביר לתקשורת ציטוטים מהעדויות והראיות שתומכים בטיעונכם המשפטי והעובדתי.

–  בשלב הסיכומים כדאי לשוב ולהיות זהיר, ולהתמקד בתמציות הטיעון כפי שהוא עולה גם מהסיכומים המוגשים או נטענים בעל פה בבית המשפט.

–  יש להמנע מהעברת חומר סודי לתקשורת, ורצוי להתמקד בחומרים שידועים לציבור גם כך, וששני הצדדים משתמשים בהם ממילא כל אחד לפי צרכיו.

באופן כללי, יציאתו של הצד השני לתקשורת, ראשון, פותרת את ההתלבטות האם יש לשתף את התקשורת בתיק, משום שאין להפקיר את הזירה התקשורתית לצד שכנגד, לאור הנזק העלול להגרם ללקוח מכך שהציבור ישמע רק צד אחד מהצדדים שבמחלוקת.

סיכום: שימוש באסטרטגיה תקשורתית במשפט

יציאה לתקשורת הינה צעד כבד משקל, שאינו מתאים לכל אחד מהתיקים. לפעמים כדאי שלא לערב את התקשורת בתיק, לא לאבד את גורם ההפתעה בניהול התיק ולא להתעמת בהתעמתות מיותרת עם השופטים. אך לעתים דווקא יצירת דעת הקהל יכולה לסייע לשפר את סיכויי הזכיה בתיק. ההחלטה האם להשתתף בזירה התקשורתית צריכה להתקבל בזהירות, תוך הערכת מכלול הגורמים הפועלים בתיק ובכללם מיהות השופט ויחסו האפשרי לשיתוף התקשורת בתיק, מידת האמון הקיימת עם הצד השני, והיכולת להגיע או לא להגיע לפשרה בתיק. גם לאחר קבלת ההחלטה לנהל את המשפט בתקשורת יש לבנות אסטרטגיה מסודרת שתקבע אילו חומרים יועברו לתקשורת, באיזה עיתוי ובכפוף לאיזו תגובה אפשרית של בית המשפט והצד שכנגד. רצוי לקבוע מראש אילו עתונאים יקבלו את החומרים המשפטיים, ולא להחליף את העתונאים המסקרים במהלך ניהול התיק.

בדוק מי השופט בטרם תגיש תביעה

בקורס לתורת משפט, בשנה א', מלמדים את הסטודנטים על הריאליזם האמריקאי – שגורס כי יש להסיט את הזרקור מפעולות המשפט כמערכת כללים אל אישיותו של השופט. או במילים אחרות: לא חשוב מהו הכלל המשפטי שחל על התיק, אלא מי יהיה השופט שיידון בתיק.

שופטים הם בני אדם ולכל אחד מהם יש את הדעות שלו, העקרונות שלו והדרך שבו הוא רואה את העולם. תפיסת עולמו של השופט היא קריטית כשמנסים לנבא מה תהיה התוצאה המשפטית. ברור לחלוטין שאין טעם להביא תיק שבו קיימת מחלוקת על פרשנותו של חוזה בפני שופט המקדש את המילה הכתובה, ואין להביא תיק שענינו אחריות דירקטורים בפני שופט שמלכתחילה סבור שאחריות הדירקטורים בחברה היא קטנה או שבכלל אינה קיימת.

מן הרעיון האמור עולה כי חשוב לבחור את השופט לפני שמגישים את התביעה, אבל האם הדבר אפשרי בכלל?

מערכת המשפט הישראלית בנויה באופן שבו שופט מתמנה לתיק בהוראות נשיא בית המשפט, כלליות או פרטניות, באופן שאין לדעת מראש מי יהיה השופט שדן בתיק. המערכת גורסת שעל מתדיין לקבל את השופט שנקבע לו, וכי אין הבדל בין שופט לשופט לענין איכות התוצאה, ובכל מקרה התוצאה המשפטית תיגזר לפי נסיבות המקרה והכללים המשפטיים שחלים על אותו מקרה.

למרות זאת ישנם דרכים שונות להעלות את הסיכוי ששופט הרצוי לכם יישב בדין בתיק הספציפי שבו הנכם מתעתדים להגיש תביעה. הדרך המרכזית הנה הדרך של בחירת בית המשפט שבו יתנהל התיק. אמנם בישראל ישנם כללים הקובעים לאיזה בית משפט ישנו סמכות מקומית לדון בכל ענין וענין, אלא שהכללים מספיק רחבים על מנת לאפשר שימוש מושכל בהם ובחירה של השופט הרצוי מבין מספר שופטים אפשריים.

לדוגמא: מערכת כללי הסמכות המקומית גורסת כי ניתן להגיש תביעה בכל בית משפט המצוי באותו מחוז שיפוטי שבו מתגורר הנתבע. אם ניקח, למשל, את מחוז מרכז, נמצא שיש בו לא פחות מחמישה בתי משפט בדרג של בית משפט שלום: רחובות, רמלה, פתח תקוה, כפר סבא ונתניה. מכאן שאם הנתבע מתגורר בפתח תקוה, למשל, ניתן יהיה להגיש את התביעה בכל אחד מבתי המשפט שבוארו לעיל. לפיכך, עורך דין מנוסה בודק מיהם השופטים הדנים בסוג הענין שהוא מתכוון להגיש בו תביעה בכל אחד מבתי המשפט של המחוז, ובוחר מהם את אותו שופט שאצלו יש את הסיכוי הרב ביותר לזכות בתיק. באותה מידה, אם ישנם מספר נתבעים, הרי שניתן להגיש את התביעה בכל בית משפט במחוז שבו מתגורר כל אחד מהנתבעים. אם הנתבעים מתגוררים במקומות שונים בארץ, אזי עולה כמות בתי המשפט שניתן להגיש בהם את התביעה ועמם עולה מספר השופטים הפוטנציאלים.

כמובן שכדי לברר מה דעותיהם של השופטים הפוטנציאלים יש ללמוד היטב את פסיקתם במקרים דומים, ולנסות להעריך כיצד יתייחסו לתביעה שתובא בפניהם בהסתמך על נסיון העבר.

שיטה זו אינה בטוחה לחלוטין – משום שתמיד קיימת אפשרות שהתיק יישמע לא בפני אותו שופט שבדרך כלל דן באותו סוג עניינים (בשל סיבות מנהליות, כגון: עומס בבתי משפט, שנת שבתון של שופט וכיוב'), וכן שהשופט יחליט שבמקרה הספציפי יש לפסוק כנגד התובע, מסיבות הקשורות בתיק עצמו, או משום ששינה את תפיסת עולמו ודעתו בקשר לסוג העניינים שעליהם נמנה התיק.

(השימוש בלשון זכר בפוסט זה נעשה לצרכי נוחיות בלבד, והכוונה היא לזכר ונקבה גם יחד. אין באמור בפוסט זה משום ייעוץ משפטי כללי או פרטני, ויש לבדוק כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו).