עיפרון כחול הוא מושג מדיני חוזים. משמעו שצד נפגע עקב הפרת חוזה או בית המשפט יכולים לבודד סעיף או כמה סעיפים מחוזה ולהכיר בהם כתקפים. זאת בעוד ששאר החוזה ייחשב כבלתי תקף. משמעות המונח עיפרון כחול היא סימבולית. בית המשפט כמו מסמן בעיפרון כחול את הסעיפים שהחליט להשאיר בחוזה (או להיפך – להוציא מהחוזה). עיקרון העיפרון הכחול בא לידי ביטוי בסעיף 19 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973.
העיקרון חשוב בחוזים שלא ניתן לקיימם. למשל: חוזים הנוגדים את תקנת הציבור, או שהם בלתי חוקיים. בית המשפט לא ימהר לאכוף חוזה בלתי חוקי. אולם הוא לא יתקשה להוציא מתוך החוזה את החלקים החוקיים ולאכוף אותם. בית המשפט יכול גם לאכוף את החוזה ללא החלקים הלא חוקיים שבו.
כאשר מתחילים להפריד בין סעיפים מסוימים בחוזה לבין סעיפים אחרים קיים תמיד חשש של פגיעה בכוונת הצדדים. ההנחה היא כי ברצונם של הצדדים להתקשר בחוזה כפי שהוא כמקשה אחת. אילו הצדדים היו יודעים מראש שרק חלק מהחוזה יקוים, ספק אם היו מתקשרים בחוזה מלכתחילה. כדי למנוע מצב זה קובע סעיף 19 לחוק החוזים כי אם יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה, רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את החוזה כולו. כלומר, בידי הצד הנפגע מהפרת החוזה להחליט האם ניתן לבטל את כל החוזה או רק חלק ממנו.