פגרת בתי המשפט

פגרת בתי המשפט הינה תקופה שבה השופטים יוצאים לחופשה מרוכזת, ומשאירים שופטים תורניים שיידונו בעניינים דחופים. בתקופה זו לא מתנהלים התיקים הרגילים, לא נשמעים דיונים ואין חובה להגיש כתבי בי-דין. זאת אלא אם כן נקבע אחרת. בתקופת הפגרה נשמעים אך ורק עניינים דחופים, כגון: הארכות מאסר, צווים זמנים ועניינים אחרים שמנהל בית המשפט קבע באופן כללי, לאחר התייעצות עם נשיאי בית המשפט, או שנשיאי בית המשפט או שופטים שהוסמכו לכך על ידי הנשיאים –  החליטו לשמוע. הדיונים השייכים לקבוצת הנושאים שעליהם לא חלה פגרה נשמעים בפני שופט תורן. לכן, אם מוגשת בקשה לסעד זמני בתקופת הפגרה, יישמע אותה השופט התורן היושב לדין ביום שבו צריכה הבקשה להישמע. בפגרת הקיץ התורנות של כל שופט בדרך כלל נמשכת שבוע. מועדי התורנות של כל שופט מתפרסמים בלוח תורנויות השופטים.

תאריכי הפגרה

ישנן שלוש תקופות פגרה בבתי המשפט.

הפגרה הגדולה והארוכה ביותר היא פגרת הקיץ. היא מתקיימת בין התאריכים 21 ליולי עד 5 לספטמבר.

פגרה נוספת היא פגרת סוכות, המתקיימת מיום י"ד בתשרי ועד יום כ"א בתשרי.

הפגרה השלישית היא פגרת הפסח, המתקיימת מיום י"ד בניסן עד יום כ"א בניסן.

בנוסף לשלושת התקופות הללו, הרי שגם יום שישי נחשב ליום פגרה. לפיכך חלים עליו אותם כללים החלים בפגרה.

משמעות הפגרה

בעניינים אזרחיים ובעניינים שונים אחרים שנקבעו בחקיקה פגרת בתי המשפט עוצרת את מנין הימים לעשיית דברים. לפיכך ימי הפגרה אינם באים במניין הימים. יש לזכור שכלל זה אינו חל על כל עניין. על כן יש לבדוק היטב האם הפגרה עוצרת את מנין הימים למעשה מסוים שצריכים לעשות, או שאינה עוצרת את מנין הימים. אם אין היא עוצרת את מנין הימים אזי יש להגיש את כתב בי-הדין כרגיל.

יתר על כן, ישנם שופטים שקובעים מראש שימי הפגרה יבואו במניין הימים הקצובים לביצוע פעולות מסוימות. למשל, אם בית המשפט הורה על הגשת תגובה לבקשה מסוימת, הוא יכול גם לקבוע שהבקשה תוגש בתוך כך וכך ימים, כשימי הפגרה יבואו במניין הימים. הוא גם יכול לקבוע שהבקשה תוגש עד לתאריך מסוים. נניח, לצורך הדוגמה בלבד, עד ליום 2 לאוגוסט של אותה שנה. ישנם שופטים שמנצלים את הפגרה כדי לסיים עניינים תלויים ועומדים. כך הם עשויים להזמין את הצדדים לדיונים בעת שהם מכהנים כתורנים. היו אף מקרים ששופטים קבעו דיוני הוכחות בפגרה, שבהן נערכו חקירות עדים.