אסטרטגיה משפטית נגזרת מאסטרטגיה כללית, אך עוסקת בתחום המשפטי. האסטרטגיה המשפטית יכולה להיות קשורה לדרך שבה יש לנהל תיק בבית המשפט, אך גם לעצם ההחלטה האם לגשת לבית המשפט או להפעיל אמצעים משפטיים אחרים, כגון: פשרה, הסדר, תמרון היריב להסתלק מדרישותיו וכיוב'.
באופן כללי אסטרטגיה היא תוכנית פעולה כוללת ומפורטת. היא אמורה להכיל תכנון של מערך מאורגן של פעולות בהתאם לאפשרויות, לאמצעים, וללוח זמנים, תוך פרוט שלבי ביצוע.
על האסטרטגיה שנבחרה להיות נתונה לבקרה ולהערכה.
המונח אסטרטגיה משמש בדרך-כלל לתיאור ניהול אופן הפעולה בתמונה הכוללת. אסטרטגיה משפטית עוסקת באופן הניהול הכולל של הליך בבית המשפט. היא כוללת תוכנית מה יעשה בכל שלב של ההליך. באילו פעולות עורך הדין ינקוט. מתי הוא ינקוט בפעולות אלה. איך יתמודד עם האסטרטגיה של היריב. וכך הלאה.
טקטיקה, לעומתה, עוסקת באופן ההוצאה לפועל של המהלכים הנדרשים.
מתוך האבחנה בין המישור האסטרטגי למישור הטקטי ייתכן ניצחון טקטי בקרב, אך כישלון אסטרטגי במלחמה, שהוא כישלון בהשגת היעדים וראיית התמונה הכוללת. מכך נגזר המונח "ניצח בקרב אך הפסיד במלחמה", או הביטוי "ניצחון פירוס" המיוחס למלך יווני בשם פירוס שניצח את הרומאים בקרב קשה במהלך המלחמה הפונית הראשונה, אך צבאו הושמד כמעט לחלוטין ולכן הוא הפסיד במערכה הכוללת.
האסטרטגיה והטקטיקה נועדו לשרת את המטרה בהליך המשפטי. את המטרה קובעים עורך הדין ולקוחו יחד. בדרך כלל המטרה תהיה לנצח בהליך. אך לא תמיד. לפעמים המטרה היא להגיע לפשרה. לפעמים המטרה היא לגרום לצד השני לעשות משהו בעולם שמחוץ לבית המשפט. לאחר שמגדירים את המטרה קובעים את האסטרטגיה להוציאה אל הפועל. אחרי שקובעים מהי האסטרטגיה קובעים את הטקטיקות השונות בהן עורך הדין ינקוט.