רשם

רשם בית המשפט הנו עורך דין או שופט, שיושב בבית המשפט כבעל תפקיד המוסמך לבצע סוגים מסויימים של הכרעות שיפוטיות או מינהליות שבהן נותן החוק סמכויות לרשמים. רשם בבית משפט השלום אינו שופט, ואולם הוא חלק ממערכת המשפט, ומבצע כמות רבה של עבודה המוטלת על המערכת, וזאת לצד השופטים של אותו בית משפט. במילוי תפקידו נוהג הרשם של בית משפט השלום כמו שופט בכל הנוגע לכללים החלים על אדם המוסמך להכריע בסוגיות משפטיות, וזאת למרות שלא מונה לשופט. עם זאת, חלק גדול מהשופטים בישראל החלו את מסלול השפיטה בתור רשמים, ולאחר מכן מונו לשופטים.

בניגוד לרשם של בית משפט השלום – רשם של בית המשפט העליון ושל בתי המשפט המחוזיים הינו שופט שלום. סמכויותיו של רשם שהוא שופט גדולות יותר משל רשם רגיל. עם זאת, בכהנו כרשם בבית המשפט העליון או בבתי המשפט המחוזיים מוגבל הרשם אך ורק לסוגי ענינים שהסמכות לדון בהם ניתנה לרשם או לרשם שהוא שופט.

לרשם סמכויות שונות, וביניהן: מתן החלטות בתביעות שבהן הנתבע לא התגונן (פסק דין בהיעדר הגנה), אישור הסכם פשרה בין צדדים לתיק, מתן צו עיקול או ביטולו, החלטות מינהליות הקשורות בהליך, דוגמת פסיקת הוצאות משפט, מתן ערובה, וכיוב'. לרשם בית המשפט המחוזי קיימות סמכויות גם לפי פקודת פשיטת רגל, ובהן מתן צו כינוס נכסים כנגד חייב, ניהול חקירות כנגד חייב ועוד. על החלטות הרשם ניתן לערער בזכות לבית המשפט בו הוא מכהן, ועל פסק דינו ניתן לערער לבית המשפט בערכאה גבוהה יותר.

כדי להתמנות לרשם על המבקש להתמנות להיות כשיר לכהונה של שופט משפט שלום (כלומר, הוא בעל השכלה משפטית וותק משפטי מתאים). הרשם מתמנה לתפקידו על ידי נשיא בית המשפט העליון, ובאישור של שר המשפטים.

תגובה אחת בנושא “רשם”

  1. ומה בעניין סמכות הרשם בביהמ"ש המחוזי כאשר מכריז על ביטול פש"ר? האם קיימת סמכותו להורות כך?

    לא כתוב בחוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *