מיהרת להגיש תביעה? זה עלול לעלות לך ביוקר

כשחבר הכנסת אורן חזן הגיש לבית המשפט תביעה נגד עמית סגל הוא בוודאי לא שיער לעצמו שבסופו של ההליך בית המשפט יקבע שהוא השתמש בסמים וניהל בית קזינו.

כשחבר הכנסת אורן חזן הגיש לבית המשפט תביעה נגד עמית סגל הוא בוודאי לא שיער לעצמו שבסופו של ההליך בית המשפט יקבע שהוא השתמש בסמים וניהל בית קזינו. אם היו אומרים למישהו ממקורביו שהתוצאה הזו תתרחש בפסק דין שבו תתקבל תביעתו באופן חלקי, והוא אף יזכה בפיצוי בסך לא מבוטל בסך של ארבעים אלף ש"ח, הוא בוודאי היה תופס בראשו כלא מאמין. הרעיון שניתן לזכות בדין ועם זאת לאבד את עולמך בן לילה אינו זר למי שעוסק בעולם המשפט, ומהווה בהחלט תוצאה אפשרית של הדיון המשפטי.

הגשת תביעה עלולה לעלות ביוקר. בתמונה: שופט יושב על כס המשפט
להמשיך לקרוא מיהרת להגיש תביעה? זה עלול לעלות לך ביוקר

איך אפשר להגיע לבית המשפט מבלי לפתוח בהליכים משפטיים?

פסק דין זר:
לאישה שנכנסה לחדרי קראו מרגרט. היא הייתה כבת שמונים, שיערה היה אפור, גלי ועיניה עייפות. היא דיברה באנגלית רצוצה, למרות שהיא מתגוררת כבר שישים שנה באוסטרליה. מסתבר ששפה שלא נרכשת בגיל צעיר כנראה שאף פעם לא תתגלגל על הלשון כהלכה. היא הצליחה לברוח מאירופה מייד אחרי המלחמה ההיא, רגע לפני שמסך הברזל ירד על המדינה שבה נולדה, גדלה והצליחה לשרוד בה את השואה. היא התגלגלה לאוסטרליה, התחתנה שם, נולד לה ילד, אחר כך היא התגרשה ומאוחר יותר התחתנה בשנית. איש יהודי חם, בגיל העמידה, שצבר ממון רב בחייו.

בעלה השני נפטר חמש שנים קודם לכן. הוא השאיר רכוש באוסטרליה שחלקו נרכש בטרם חייהם המשותפים וחלקו תוך כדי, וכן דירה בישראל שנרכשה בתקופת חייהם המשותפת. הבנות שלו נאבקו איתה על הרכוש הן באוסטרליה והן בישראל. צוואה הוא לא השאיר, והיא מצאה עצמה נאבקת על זכויותיה בבתי המשפט הן באוסטרליה והן בישראל.

המאבק באוסטרליה ובישראל

המאבק בישראל היה על הדירה שהייתה רשומה על שם שניהם. בית המשפט דחה את תביעתן של הבנות שביקשו לבטל את זכויותיה של מרגרט בטענה שאביהן רכש את הדירה מכסף שצבר לפני נישואיו, וקיבל את תביעתה של מרגרט להכריז כי מחצית הדירה שייכת לה ויש לה זכות מגורים בלעדית בדירה לכל ימי חייה.

בתמונה: קריקטורה של משפט בפורום זר בשיטת משפט אחרת
להמשיך לקרוא איך אפשר להגיע לבית המשפט מבלי לפתוח בהליכים משפטיים?

בדוק מי השופט בטרם תגיש תביעה

בקורס לתורת משפט, בשנה א', מלמדים את הסטודנטים על הריאליזם האמריקאי – שגורס כי יש להסיט את הזרקור מפעולות המשפט כמערכת כללים אל אישיותו של השופט. או במילים אחרות: לא חשוב מהו הכלל המשפטי שחל על התיק, אלא מי יהיה השופט שיידון בתיק.

שופטים הם בני אדם ולכל אחד מהם יש את הדעות שלו, העקרונות שלו והדרך שבו הוא רואה את העולם. תפיסת עולמו של השופט היא קריטית כשמנסים לנבא מה תהיה התוצאה המשפטית. ברור לחלוטין שאין טעם להביא תיק שבו קיימת מחלוקת על פרשנותו של חוזה בפני שופט המקדש את המילה הכתובה, ואין להביא תיק שענינו אחריות דירקטורים בפני שופט שמלכתחילה סבור שאחריות הדירקטורים בחברה היא קטנה או שבכלל אינה קיימת.

מן הרעיון האמור עולה כי חשוב לבחור את השופט לפני שמגישים את התביעה, אבל האם הדבר אפשרי בכלל?

מערכת המשפט הישראלית בנויה באופן שבו שופט מתמנה לתיק בהוראות נשיא בית המשפט, כלליות או פרטניות, באופן שאין לדעת מראש מי יהיה השופט שדן בתיק. המערכת גורסת שעל מתדיין לקבל את השופט שנקבע לו, וכי אין הבדל בין שופט לשופט לענין איכות התוצאה, ובכל מקרה התוצאה המשפטית תיגזר לפי נסיבות המקרה והכללים המשפטיים שחלים על אותו מקרה.

למרות זאת ישנם דרכים שונות להעלות את הסיכוי ששופט הרצוי לכם יישב בדין בתיק הספציפי שבו הנכם מתעתדים להגיש תביעה. הדרך המרכזית הנה הדרך של בחירת בית המשפט שבו יתנהל התיק. אמנם בישראל ישנם כללים הקובעים לאיזה בית משפט ישנו סמכות מקומית לדון בכל ענין וענין, אלא שהכללים מספיק רחבים על מנת לאפשר שימוש מושכל בהם ובחירה של השופט הרצוי מבין מספר שופטים אפשריים.

לדוגמא: מערכת כללי הסמכות המקומית גורסת כי ניתן להגיש תביעה בכל בית משפט המצוי באותו מחוז שיפוטי שבו מתגורר הנתבע. אם ניקח, למשל, את מחוז מרכז, נמצא שיש בו לא פחות מחמישה בתי משפט בדרג של בית משפט שלום: רחובות, רמלה, פתח תקוה, כפר סבא ונתניה. מכאן שאם הנתבע מתגורר בפתח תקוה, למשל, ניתן יהיה להגיש את התביעה בכל אחד מבתי המשפט שבוארו לעיל. לפיכך, עורך דין מנוסה בודק מיהם השופטים הדנים בסוג הענין שהוא מתכוון להגיש בו תביעה בכל אחד מבתי המשפט של המחוז, ובוחר מהם את אותו שופט שאצלו יש את הסיכוי הרב ביותר לזכות בתיק. באותה מידה, אם ישנם מספר נתבעים, הרי שניתן להגיש את התביעה בכל בית משפט במחוז שבו מתגורר כל אחד מהנתבעים. אם הנתבעים מתגוררים במקומות שונים בארץ, אזי עולה כמות בתי המשפט שניתן להגיש בהם את התביעה ועמם עולה מספר השופטים הפוטנציאלים.

כמובן שכדי לברר מה דעותיהם של השופטים הפוטנציאלים יש ללמוד היטב את פסיקתם במקרים דומים, ולנסות להעריך כיצד יתייחסו לתביעה שתובא בפניהם בהסתמך על נסיון העבר.

שיטה זו אינה בטוחה לחלוטין – משום שתמיד קיימת אפשרות שהתיק יישמע לא בפני אותו שופט שבדרך כלל דן באותו סוג עניינים (בשל סיבות מנהליות, כגון: עומס בבתי משפט, שנת שבתון של שופט וכיוב'), וכן שהשופט יחליט שבמקרה הספציפי יש לפסוק כנגד התובע, מסיבות הקשורות בתיק עצמו, או משום ששינה את תפיסת עולמו ודעתו בקשר לסוג העניינים שעליהם נמנה התיק.

(השימוש בלשון זכר בפוסט זה נעשה לצרכי נוחיות בלבד, והכוונה היא לזכר ונקבה גם יחד. אין באמור בפוסט זה משום ייעוץ משפטי כללי או פרטני, ויש לבדוק כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו).