ארכיון תגיות: בתי משפט

מה עורכי הדין יכולים ללמוד מצוק איתן?

בשדה המשפט מתרחשת מלחמה יומיומית. גדודים של עורכי דין מתנגחים האחד בשני ולא לוקחים שבויים, ממש כמו בשדב קרב אמיתי. אך חלק גדול מ"הלוחמים" הללו אינם מונעים על ידי תוכנית אסטרטגית מבוססת, אלא על ידי מכלול של טקטיקות, במקרה הטוב, או גחמות של הלקוחות, במקרה הטוב פחות.

מבצע צוק איתן הזכיר לכולנו עד כמה חשוב לנהל מלחמה על פי אסטרטגיה צבאית ברורה שהוכנה מראש, ועד כמה יכולות אסטרטגיות עשויות לקבוע את גורל המערכה. בהכנת תוכניות אסטרטגיות מביא הצבא בכלל חישוביו מכלול של גורמים, ובהם יעדים שקבע הדרג המדיני, מודיעין, סדרי כוחות, אופן חימוש של הצבא כמו גם חימושו של האויב, לוגיסטיקה וכיוב'. כדי לנצח בשדה הקרב יש לקחת בחשבון כמות עצומה של מטרות, בעיות ונתונים מסוגים שונים.

גם עורכי דין צריכים לכוון היטב לפני שהם יורים. בתמונה: חייל מכוון אם 16 במארב

גם עורכי דין צריכים לכוון היטב לפני שהם יורים. בתמונה: חייל מכוון אם 16 במארב. צילום: רפאל בן ארי (מתוך מאגר פוטוליה)

ישנם דברים רבים שעורכי דין יכולים ללמוד מהנעשה בשדה הקרב, וליישמם על הנעשה בתיק שבפניהם. דוגמאות לכך לא חסר. כך למשל הצורך במודיעין מקדים שאוספים צבאות לפני היציאה לקרב ובמהלכה. עורכי דין עשויים להפיק תועלת רבה מאיסוף מודיעין על הצד היריב. אמנם נכון שלצד המתדיין במשפט לא חשוב לדעת היכן נמצא היריב וכמה אנשים חיים בביתו, כפי שלצבא חשוב לדעת היכן נמצא האויב ומהו סדר כוחותיו, אך לצד המתדיין חשוב לדעת האם היריב היה מעורב בתביעות דומות מאותו הסוג של התיק שמתנהל בין הצדדים, ומה היתה תוצאתן, האם היריב מסוכסך עם גורמים עסקיים שניתן לכרות איתם ברית ואולי אף לזמנם כעדים וכיוב'. ככל שהמודיעין רב יותר כך תשתפר תוצאת ההליך. להמשיך לקרוא

האם משה קצב צריך להחליף אסטרטגיה?

פרסום הפרוטוקול מהחקירה הנגדית שפך אור במידה רבה על האסטרטגיה שנקט משה קצב במשפטו: אסטרטגיה שגורסת שהוא צודק לחלוטין, ושכל התלונות כנגדו מופרכות. קצב נשאל שאלות רבות במהלך החקירה ובכולם העמיד גרסה שהפוכה לחלוטין לגרסת המתלוננות נגדו. קצב שכר את מיטב עורכי הדין בארץ, וחזקה עליהם שהכינו אותו ימים שלמים לעדות – כך שכל דבר שיצא מפיו בחקירה הראשית, לפחות, נבחן היטב על ידי צוות ההגנה במשך תקופה ארוכה. קרוב לוודאי שקצב הוכן לחקירה נגדית על ידי כך שלוטשה עבורו תשובה למבול של שאלות שניתן היה לצפות שהתביעה תשאל אותו במהלך חקירתו. אם אחרי כל ההכנה הזו קצב עדיין טרח לסתור כל פרט מעדותן של המתלוננות במשטרה ובבית המשפט – זה סימן שמדובר באסטרטגיה ולא בפליטת פה רגעיות של נאשם הנמצא במצוקה. להמשיך לקרוא

אישי ציבור והסוס שאולי ימות

או שהפריץ ימות או שהסוס ימות: תמצית אסטרטגיית הדחייה של אנשי הציבור

בשנים האחרונות התרגלנו שאנשי ציבור רבים שנחשדים בפלילים נוקטים באסטרטגיה של סחבת ודחייה בהליכים המשפטים, ומשתדלים לדחות את הקץ בתקווה שמשהו יצוץ מאי שם וימנע את העונש הצפוי להם אם יורשעו. אסטרטגיה זו באה לידי ביטוי במיצוי כל הליך אפשרי במשפט, גם אם לא בטוח שיועיל להגנתם. אנחנו רואים שאישי ציבור מנצלים את זכות השימוע הקיימת להם בפני היועץ המשפטי לממשלה, ואחדים אף ניצלו את זכות השתיקה. לאסטרטגיה זו הגיון משלה: נדחה, ואז או שהפריץ ימות, או שהסוס ימות, או שאני אמות. אסטרטגיה זו זכתה לביקורת ציבורית רבה, והיו שחשבו שלאישי ציבור אין זכות לנקוט באסטרטגיה זו. היו שסברו שאיש ציבור צריך להוות דוגמא ולשתף פעולה עם מערכת המשפט באופן שמשפטו (שמן הסתם יהיה מתוקשר) יתנהל במהירות, ביעילות ובסדר מופתי.

לאסטרטגיית הדחייה שורשים עמוקים, מקורה בנוהג אנושי לדחות דברים שאינם נעימים, הן מתוך חוסר רצון לעשותם והן מתוך תקווה שאולי הדחייה תעביר את רוע הגזירה. ויש הרואים בה גם משום הפרעה נפשית הנקראת דחיינות (ויקיפדיה) וזאת כאשר אדם נוטה לדחות פעולות באופן עקבי כתוצאה מחרדה, הערכה עצמית נמוכה, הלך רוח של תבוסתנות או מבעייה נפשית כגון: דיכאון. להמשיך לקרוא

בדוק מי השופט בטרם תגיש תביעה

בקורס לתורת משפט, בשנה א', מלמדים את הסטודנטים על הריאליזם האמריקאי – שגורס כי יש להסיט את הזרקור מפעולות המשפט כמערכת כללים אל אישיותו של השופט. או במילים אחרות: לא חשוב מהו הכלל המשפטי שחל על התיק, אלא מי יהיה השופט שיידון בתיק.

שופטים הם בני אדם ולכל אחד מהם יש את הדעות שלו, העקרונות שלו והדרך שבו הוא רואה את העולם. תפיסת עולמו של השופט היא קריטית כשמנסים לנבא מה תהיה התוצאה המשפטית. ברור לחלוטין שאין טעם להביא תיק שבו קיימת מחלוקת על פרשנותו של חוזה בפני שופט המקדש את המילה הכתובה, ואין להביא תיק שענינו אחריות דירקטורים בפני שופט שמלכתחילה סבור שאחריות הדירקטורים בחברה היא קטנה או שבכלל אינה קיימת.

מן הרעיון האמור עולה כי חשוב לבחור את השופט לפני שמגישים את התביעה, אבל האם הדבר אפשרי בכלל?

מערכת המשפט הישראלית בנויה באופן שבו שופט מתמנה לתיק בהוראות נשיא בית המשפט, כלליות או פרטניות, באופן שאין לדעת מראש מי יהיה השופט שדן בתיק. המערכת גורסת שעל מתדיין לקבל את השופט שנקבע לו, וכי אין הבדל בין שופט לשופט לענין איכות התוצאה, ובכל מקרה התוצאה המשפטית תיגזר לפי נסיבות המקרה והכללים המשפטיים שחלים על אותו מקרה.

למרות זאת ישנם דרכים שונות להעלות את הסיכוי ששופט הרצוי לכם יישב בדין בתיק הספציפי שבו הנכם מתעתדים להגיש תביעה. הדרך המרכזית הנה הדרך של בחירת בית המשפט שבו יתנהל התיק. אמנם בישראל ישנם כללים הקובעים לאיזה בית משפט ישנו סמכות מקומית לדון בכל ענין וענין, אלא שהכללים מספיק רחבים על מנת לאפשר שימוש מושכל בהם ובחירה של השופט הרצוי מבין מספר שופטים אפשריים.

לדוגמא: מערכת כללי הסמכות המקומית גורסת כי ניתן להגיש תביעה בכל בית משפט המצוי באותו מחוז שיפוטי שבו מתגורר הנתבע. אם ניקח, למשל, את מחוז מרכז, נמצא שיש בו לא פחות מחמישה בתי משפט בדרג של בית משפט שלום: רחובות, רמלה, פתח תקוה, כפר סבא ונתניה. מכאן שאם הנתבע מתגורר בפתח תקוה, למשל, ניתן יהיה להגיש את התביעה בכל אחד מבתי המשפט שבוארו לעיל. לפיכך, עורך דין מנוסה בודק מיהם השופטים הדנים בסוג הענין שהוא מתכוון להגיש בו תביעה בכל אחד מבתי המשפט של המחוז, ובוחר מהם את אותו שופט שאצלו יש את הסיכוי הרב ביותר לזכות בתיק. באותה מידה, אם ישנם מספר נתבעים, הרי שניתן להגיש את התביעה בכל בית משפט במחוז שבו מתגורר כל אחד מהנתבעים. אם הנתבעים מתגוררים במקומות שונים בארץ, אזי עולה כמות בתי המשפט שניתן להגיש בהם את התביעה ועמם עולה מספר השופטים הפוטנציאלים.

כמובן שכדי לברר מה דעותיהם של השופטים הפוטנציאלים יש ללמוד היטב את פסיקתם במקרים דומים, ולנסות להעריך כיצד יתייחסו לתביעה שתובא בפניהם בהסתמך על נסיון העבר.

שיטה זו אינה בטוחה לחלוטין – משום שתמיד קיימת אפשרות שהתיק יישמע לא בפני אותו שופט שבדרך כלל דן באותו סוג עניינים (בשל סיבות מנהליות, כגון: עומס בבתי משפט, שנת שבתון של שופט וכיוב'), וכן שהשופט יחליט שבמקרה הספציפי יש לפסוק כנגד התובע, מסיבות הקשורות בתיק עצמו, או משום ששינה את תפיסת עולמו ודעתו בקשר לסוג העניינים שעליהם נמנה התיק.

(השימוש בלשון זכר בפוסט זה נעשה לצרכי נוחיות בלבד, והכוונה היא לזכר ונקבה גם יחד. אין באמור בפוסט זה משום ייעוץ משפטי כללי או פרטני, ויש לבדוק כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו).