גברתי, העד צריך לשירותים!

חקירה נגדית היא כר פורה ליישום של טקטיקות שונות שנועדו לגרום לעד לומר את האמת. לא כולן יעילות, ולא כולן נשמעות מוסריות. אולם, לפני שחוקרים עדים יש להכיר את הטקטיקות האלה.

חקירה נגדית של עדים היא כר פורה ליישום של טקטיקות שונות שנועדו לגרום לעד לומר את האמת. לא כולן יעילות, ולא כולן נשמעות מוסריות. אולם, לפני ששואלים את העדים שאלות יש להכיר את הטקטיקות האלה.

חייב להודות: יש לי חולשה למחקרים מדעיים. לא סתם למחקרים מדעיים, אלא למופרכים ביותר שביניהם, כגון: מחקרים שזכו בפרס האיג נובל, אותו פרס לא חשוב, למחקרים שוליים שאתם יכולים לחיות חיים שלמים בלי לדעת עליהם כלום ולא להינזק מכך. אחד הנושאים שנחקרו וחביב עלי במיוחד נגע לזוכים באיג נובל לשנת 2011, שבדקו כיצד הדחף להשתין משפיע על קבלת ההחלטות, על ידי כך שנתנו למתנדבים לניסוי לשתות עוד ועוד מים בזמן עבודה מול המחשב. המחקר מצא, כמה לא מפתיע, שזיכרון העבודה ותשומת הלב נפגעים כשמתרכזים בצורך הבוער להשתין וכששלפוחית השתן עומדת להתפוצץ.

הקשר בין איג נובל לבין חקירה נגדית של עדים

עד כמה שזה יישמע מוזר ומופרך, מחקרים מהסוג הזה מאוד חשובים כשמגבשים אסטרטגיה משפטית. וכל זאת משום שאלו מחקרים שבודקים את ההתנהגות האנושית. ההתנהגות של בני אדם עומדת בדרך כלל בלב ליבו של כל תכנון אסטרטגי טוב.

כך למשל, תנסו לחשוב כיצד מחקר שעוסק ביכולת ההתאפקות של אדם שצריך לשירותים משפיע על ההחלטה איך לבצע חקירה נגדית של עד בבית המשפט? מה קורה עם עד שנחקר שעות על גבי שעות ברציפות, והוא צריך לשירותים. כיצד על עורכי הדין החוקרים לנהוג לגביו? האם ננסה לדחות את הפסקות השירותים שלו באופן שנספיק לשאול עוד מספר שאלות לפני ההפסקה, כאשר העד עדיין מתאפק, או שלהפך – נבקש לא לשאול שאלות נוספות עד לאחר שהעד יסיים את ענייניו בשירותים?

שאלה זו מערבת מכלול של שיקולים משיקולים שונים, בהם שיקולים מוסריים ואתיים, כמו גם שיקולים של יעילות הדיון והצורך לסיים תיקים בבית המשפט. לשאלה זו אין תשובה ברורה והיא תלויה הן בנסיבות, הן באופיו של השופט והן באופיו של עורך הדין החוקר. מה שכן ניתן לומר הוא שחשוב מאוד "להרגיש" את העד ולהחליט כיצד לנהוג עמו בחקירתו. האם לחקור אותו באופן קצר וממוקד, או שלהפך, להעמיד אותו שעות על גבי שעות על דוכן העדים ולחקור אותו עד שיותש ויחשוף את האמת?

דילמה בחקירת עד? תמונה של פרקליט אנגלי חובש פאה מתלבט כיצד לנהוג. התמונה מתוך מאגר פיקסביי.
להמשיך לקרוא גברתי, העד צריך לשירותים!

משא ומתן בסכסוכי שותפים

משא ומתן בסכסוכי שותפים הוא דרך מצוינת להביא סכסוך לידי גמר. החלופה למשא ומתן הוא להביא את הסכסוך לפתחו של בית המשפט.

הסדר הוא דרך מצוינת לסיום סכסוך ופעמים רבות הוא המטרה הסופית העומדת לפני הצדדים. לא אחת כשהצדדים נלחמים ביניהם  הם עושים זאת מתוך שלוש סיבות אפשריות: האחת – משום שהם לא מאמינים שהקרקע בשלה להסדר, או שהיריב בשל להסדר. השנייה, משום שהם רוצים באמצעות החרפת הסכסוך לשפר את תנאי ההסדר. השלישית – משום שהשארת הסכסוך קיים משרתת אותם באופן אחר כלשהו.

הראיה לכך שהסדר הוא דרך מצוינת לסיום סכסוך היא שרוב הסכסוכים מסתיימים בהסדר. חלקם לפני שמישהו מהצדדים פונה לבית המשפט, וחלקם אחרי. ישנם הסכמי פשרה שנחתמים לאחר דיוני הוכחות, ואפילו לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ולפעמים ממש ערב מתן פסק דין בתיק.

משא ומתן בסכסוכי שותפים. בתמונה - שתי קבוצות של חיילי שחמט פשוטים עומדים על שולחן ובין שניהם מפריד מישהו אובייקטיבי. התמונה לקישוט בלבד
להמשיך לקרוא משא ומתן בסכסוכי שותפים

איך סכסוך של עשרים שנים מסתיים בהכרעה בשתי פלוגתות?

עורכי דין ולקוחותיהם מתקשים לעתים להשלים עם פסק דין שמכריע בפלוגתות בודדות שבין הצדדים, וזאת כאשר הסכסוך ביניהם משתרע על מחלוקות רבות. אכזבתם גוברת כאשר פסק הדין משתרע על פני עשרות ואפילו מאות עמודים שיורדים לפרטי פרטים של הסכסוך, אך מכריעים בנקודות מחלוקת מעטות בלבד.

עורכי דין ולקוחותיהם מתקשים לעתים להשלים עם פסק דין שמכריע בפלוגתות בודדות שבין הצדדים, וזאת כאשר הסכסוך ביניהם משתרע על מחלוקות רבות. אכזבתם גוברת כאשר פסק הדין משתרע על פני עמודים רבים שיורדים לפרטי פרטים של הסכסוך, אך מכריעים במחלוקות מעטות בלבד. פעמים רבות חשים בעלי דין שבית המשפט כלל לא הכריע בסכסוך ביניהם. הם חשים שבית המשפט בחר באופן אקראי בשתיים או שלוש נקודות וסביבן בנה פסק דין.

בית משפט בוחר פלוגתות שבלב הסכסוך

חשיבה זו אינה נכונה. במרבית המקרים בית המשפט לא בוחר באופן אקראי בשניים או שלושה טיעונים, אלא מכריע בפלוגתאות שלדעתו עומדות בלב הסכסוך בין הצדדים. בדרך כלל הכרעה זו אינה שרירותית, אלא נובעת מתהליך זיקוק ארוך של טיעוני הצדדים. הליך זה נעשה באמצעות כלים משפטיים. המחלוקות המוכרעות בפסק הדין הן אלה שהגיעו "לשלב הגמר" בתחרות בין מחלוקות רבות שהתגלעו בין הצדדים. הגעתן לשלב הגמר יכולה להיות מקרית, אך יכולה להיות גם תוצאה של אסטרטגיה מכוונת של הצדדים. אלה מכוונים את בית המשפט להכריע בפלוגתא זו או אחרת.

איך סכסוך של עשרים שנה מסתיים בשתי פלוגתות? בתמונה - שני תיישים נוגחים זה בזה. התמונה לצורך קישוט בלבד.
להמשיך לקרוא איך סכסוך של עשרים שנים מסתיים בהכרעה בשתי פלוגתות?

מיהרת להגיש תביעה? זה עלול לעלות לך ביוקר

כשחבר הכנסת אורן חזן הגיש לבית המשפט תביעה נגד עמית סגל הוא בוודאי לא שיער לעצמו שבסופו של ההליך בית המשפט יקבע שהוא השתמש בסמים וניהל בית קזינו.

כשחבר הכנסת אורן חזן הגיש לבית המשפט תביעה נגד עמית סגל הוא בוודאי לא שיער לעצמו שבסופו של ההליך בית המשפט יקבע שהוא השתמש בסמים וניהל בית קזינו. אם היו אומרים למישהו ממקורביו שהתוצאה הזו תתרחש בפסק דין שבו תתקבל תביעתו באופן חלקי, והוא אף יזכה בפיצוי בסך לא מבוטל בסך של ארבעים אלף ש"ח, הוא בוודאי היה תופס בראשו כלא מאמין. הרעיון שניתן לזכות בדין ועם זאת לאבד את עולמך בן לילה אינו זר למי שעוסק בעולם המשפט, ומהווה בהחלט תוצאה אפשרית של הדיון המשפטי.

הגשת תביעה עלולה לעלות ביוקר. בתמונה: שופט יושב על כס המשפט
להמשיך לקרוא מיהרת להגיש תביעה? זה עלול לעלות לך ביוקר

איך אפשר להגיע לבית המשפט מבלי לפתוח בהליכים משפטיים?

פסק דין זר:
לאישה שנכנסה לחדרי קראו מרגרט. היא הייתה כבת שמונים, שיערה היה אפור, גלי ועיניה עייפות. היא דיברה באנגלית רצוצה, למרות שהיא מתגוררת כבר שישים שנה באוסטרליה. מסתבר ששפה שלא נרכשת בגיל צעיר כנראה שאף פעם לא תתגלגל על הלשון כהלכה. היא הצליחה לברוח מאירופה מייד אחרי המלחמה ההיא, רגע לפני שמסך הברזל ירד על המדינה שבה נולדה, גדלה והצליחה לשרוד בה את השואה. היא התגלגלה לאוסטרליה, התחתנה שם, נולד לה ילד, אחר כך היא התגרשה ומאוחר יותר התחתנה בשנית. איש יהודי חם, בגיל העמידה, שצבר ממון רב בחייו.

בעלה השני נפטר חמש שנים קודם לכן. הוא השאיר רכוש באוסטרליה שחלקו נרכש בטרם חייהם המשותפים וחלקו תוך כדי, וכן דירה בישראל שנרכשה בתקופת חייהם המשותפת. הבנות שלו נאבקו איתה על הרכוש הן באוסטרליה והן בישראל. צוואה הוא לא השאיר, והיא מצאה עצמה נאבקת על זכויותיה בבתי המשפט הן באוסטרליה והן בישראל.

המאבק באוסטרליה ובישראל

המאבק בישראל היה על הדירה שהייתה רשומה על שם שניהם. בית המשפט דחה את תביעתן של הבנות שביקשו לבטל את זכויותיה של מרגרט בטענה שאביהן רכש את הדירה מכסף שצבר לפני נישואיו, וקיבל את תביעתה של מרגרט להכריז כי מחצית הדירה שייכת לה ויש לה זכות מגורים בלעדית בדירה לכל ימי חייה.

בתמונה: קריקטורה של משפט בפורום זר בשיטת משפט אחרת
להמשיך לקרוא איך אפשר להגיע לבית המשפט מבלי לפתוח בהליכים משפטיים?

מה עושים כשהצד שכנגד מגיש תצהירים רגע לפני הדיון?

אם יש משהו שמרגיז עורכי דין זו סיטואציה שבה הצד שכנגד מגיש תצהירי עדות ראשית ברגע האחרון לפני הדיון, חודשים לאחר המועד שבו הוא היה צריך להגיש את התצהירים, ועל הדרך הוא גם מכניס ראיות לא קבילות, עדויות שמיעה, שינוי חזית ואף מבקש להעיד עדים שקיימים סיבות שונות ומשונות העשויות למנוע את העדתם. לא רק שזה מרגיז – זה גם גורם לדילמה, כיצד להתנהג? לבקש מבית המשפט למנוע עדויות, או למחוק חלקים מהתצהיר? לחקור על התצהירים ולטעון בסיכומים לשינוי חזית? לסרב לקיים חקירות ביום הדיון משום שאינכם מוכנים? מה עושים?

גישות שונות לתגובה

ישנם כל מיני גישות לבעיה הזו: ישנם עורכי דין שסבורים שהדרך הטובה ביותר היא לבקש ביום הדיון למחוק את התצהירים, תוך כוונה שגם אם הם לא יימחקו – ייתכן שהצד שכנגד יאולץ לוותר על חלק מהעדים, ואולי על חלקים בתצהיריו. אחרים חושבים שאין ברירה – אלא לדחות את מועד הדיון כדי שניתן יהיה להתכונן לחקירה על התצהירים שהוגשו באיחור, והמהדרין אף מבקשים שבית המשפט יפסוק להם הוצאות. עורכי דין אחרים מוותרים מראש, בולעים את הצפרדע, ומקיימים את הדיון במועדו, על בסיס התצהירים שהוגשו. והשופטת? היא בכלל חושבת שהמחדל הדיוני של אחד מבעלי הדין זו הזדמנות מצוינת ללחוץ על הצדדים לסיים את התיק בפשרה.

הגשת תצהירים רגע לפני הדיון. בתמונה: החתמה על מסמך. התמונה מתוך מאגר פיקסביי
להמשיך לקרוא מה עושים כשהצד שכנגד מגיש תצהירים רגע לפני הדיון?

ההבדל בין חוזה רגיל לחוזה אחיד

חוק החוזים בישראל מקדש את התפיסה לפיה צדדים יכולים לרשום בחוזה ככל העולה על נפשם, והמדינה אינה צריכה להתערב בחוזה, גם אם הוראותיו אינן צודקות. כל עוד הוראות החוזה חוקיות, ואינן נוגדות את תקנת הציבור – יכולים הצדדים לחוזה לרשום בו ככל העולה על רוחם, ומי שחותם על החוזה יהיה מחויב להוראות הכתובות בו – גם אם הן אבסורד.

בתי משפט יתערבו בתוכן החוזה רק אם יסתבר שהחוזה הושג בכפייה, או בעושק, או תוך פגם אחר שנקוב בחוק החוזים. בתי משפט גם יכולים ליצוק תוכן במילות החוזה על דרך פרשנות, כאשר יש להם סמכות רחבה לפרש את החוזה באופן הנראה להם. בעקבות תיקון  בחוק החוזים שהתקבל לא מזמן – פרשנות זו תעשה בראש וראשונה על פי לשון החוזה, ורק אם זו אינה ברורה ניתן יהיה לפנות לכללים פרשניים אחרים.

חוזים אחידים. בתמונה: חוזה לא חתום. התמונה לקוחה ממאגר פיקסביי
להמשיך לקרוא ההבדל בין חוזה רגיל לחוזה אחיד