ארכיון תגיות: בית המשפט

האם להתנגד לדרישה לגילוי מסמכים?

פעמים רבות אנחנו פותחים את המייל ומגלים שהצד שכנגד בתיק זה או אחר שלח לנו דרישה לגילוי מסמכים שאורכה כאורך הגלות. הוא מבקש מאיתנו מסמכים שקשורים לתיק, ויחד איתם מסמכים שלא קשורים לתיק, והרבה מאוד מסמכים שבכלל לא ברור לנו למה הוא ביקש אותם. האינסטינקט הראשון שלנו הוא להתנגד לדרישה, ולכתוב לו שחלק מהמסמכים שהוא ביקש לא רלוונטיים. אם הוא יתעקש לדרוש את המסמכים בבית המשפט – נגיב בתקיפות ונטען שהליך גילוי המסמכים לא נועד לשם דייג.

במקרים רבים התנגדות שכזו היא צודקת. פעמים רבות דרישה למסמכים רבים נועדה להתיש אותנו, או שהיא נובעת מכך שהצד השני לא התעמק בכתבי הטענות ולא השקיע זמן ומחשבה בדרישת המסמכים שלו. יש סיכוי טוב שחלק מדרישותיו יידחו, וכך נזכה בניצחון מוראלי. אבל האם יהיה חכם מצדנו להתנגד? האם תמיד אנחנו צריכים להתנגד לדרישות "הצפה" מסוג זה? להמשיך לקרוא

מטבעות של עשר אגורות צילום: ניר גולן

מניות באלפיים ש"ח מספיקות כדי לחייב טייקון בתשלום של מיליונים

זה בטח יישמע לכם דמיוני, אבל בישראל של שנת 2014 תוכלו בקלות יחסית לתבוע טייקון בסכומים אגדתיים של עשרות מליוני דולרים, גם אם הטייקון לא גרם לכם באופן אישי כל נזק. את השיעור הזה למד לב לבייב על בשרו לאחרונה, כשבית המשפט המחוזי במחוז מרכז אישר להגיש תביעה נגזרת נגדו ונגד דירקטורים אחרים בחברת אפריקה ישראל בסך של כשמונים וששה מיליוני ש"ח (תנ"ג 7147-09-10 כהן נ' לבייב ואח').

את הבקשה להגשת תביעה נגזרת במקרה של לב לבייב הגיש בעל מניות באפריקה ישראל ששווי אחזקותיו בחברה נאמד בסך של 1900 ש"ח בלבד.

מטבעות של עשר אגורות צילום: ניר גולן

בעל מניות שמחזיק במניות בשיעור זעום יכול להגיש תביעה של מיליונים בשם החברה

כדי להבין טוב יותר במה מדובר, חשוב להסביר כי תביעה נגזרת היא הליך שבמסגרתו רשאי בית המשפט להרשות לבעל מניות או דירקטור בחברה לתבוע בשם החברה כאשר מתקיימים תנאים מסויימים, על אף שהחברה אינה מעוניינת להגיש תביעה. אם יזכה התובע בתביעה בשם החברה יגיע הכסף שיתקבל מפסק הדין לקופת החברה, ובעל המניות-התובע יקבל גמול הולם בעבור תביעתו. להמשיך לקרוא

רוח רפאים באולם

בית משפט הוא מקום בו מתקיימים דיונים וניתנת הכרעה לגבי נושאים שונים הקשורים לצדדים לדיון. הצדדים לדיון הם התובע (או המבקש) והנתבע (או המשיב). אלו הם שני הצדדים לדיון, כשלעתים ישנם גם צדדים שלישיים ואפילו רביעיים. אבל העיקרון הוא שמי שמשתתף בדיון המשפטי הוא צד במשפט. מי שאינו צד במשפט אינו יכול להשתתף בדיון, אינו יכול להגיש כתבי טענות ואינו יכול להביא עדים או לחקור עדים של צדדים אחרים.

אבל לפעמים ישנם מצבים שאדם כלשהו חושב שהוא עלול להיפגע מתוצאות הדיון או שיש לו עניין בתוצאות הדיון, ואז הוא מבקש להצטרף כצד לדיון. בית משפט רשאי לצרף אותו כצד, ואם בקשתו מתקבלת – הוא הופך לבעל דין לכל דבר ועניין, ועומדים לרשותו כל הכלים שעומדים לרשות בעלי הדין לשם בירור עניינם.

אסטרטגיה מעניינת היא לפנות לבית המשפט ולבקש להצטרף כצד להליך גם כשאין נימוקים טובים שמאפשרים לצרף את אותו אדם כצד להליך. באופן זה יכול אדם לגרום לכך שעמדתו תהיה בפני בית המשפט, ותוכל להשפיע על התוצאה, מבלי לעמוד בסיכונים המוטלים על צד להליך. האם אסטרטגיה שכזו יכולה להצליח? להמשיך לקרוא

מאבק של חייב בנושים במסגרת פשיטת רגל: מקרה אלי רייפמן

פשיטת רגל מעוררת לעתים קרובות שאלות של אסטרטגיה משפטית. לאחר שהתאושש במקצת מעצם כניסתו לסטטוס החדש, ולאחר שהתרגל שהנושים שוב אינם רודפים אחריו – מחפש פושט הרגל את הדרך הקצרה והמהירה ביותר לצאת מפשיטת הרגל עם הסדר נושים שיפטירו מחובותיו. כיצד ייעשה זאת, כיצד ישכנע את הנושים שאין כספים נוספים שניתן לגבות ממנו וכי יש לאפשר לו להשתקם ולפתוח דף חדש בחייו? לצורך כך עליו לקבל בראש וראשונה החלטה באיזו אסטרטגיה לנקוט. למרבה הצער, לא תמיד פושטי רגל מקבלים החלטה אסטרטגית כיצד לפעול והם נדונים לשנים של חיים בסטטוס של פושט רגל בטרם יצליחו לקבל הפטר מחובותיהם.

הכרזתו של אלי רייפמן לפני מספר שבועות כפושט רגל מהווה הזדמנות טובה לבחון מהי האסטרטגיה הרצויה שעל פושט רגל לנקוט אם הוא רוצה לקבל במהירות הפטר מחובותיו. הכרזתו של רייפמן כפושט רגל אינה מהווה סוף פסוק בסאגה המשפטית המתגלגלת ששמה אלי רייפמן. אלא דווקא מהווה את תחילתו של הליך ארוך טווח שבסופו קיים ספק כמה כסף יראו נושיו, מתי ובאיזה שיעור מסך כל חובותיו כלפיהם. להמשיך לקרוא