ארכיון הקטגוריה: פירוקים ופשיטות רגל

חייב הציע לך הסדר? קח את הכסף וברח

ההסדרים שהוצעו למחיקת חובות בקבוצת אי-די-בי, יחד עם תספורות האג"ח התכופות שאנו חווים בשנים האחרונות, העלו לכותרות את נושא מחיקת החובות של חייבים. אולי לא כולם יודעים – אבל מדי שנה מוחקים בנקים ונושים אחרים סכומי עתק בשל חובות שאינם נפרעים וכנראה גם לא ייפרעו לעולם, ואולי טוב שכך: ישנם חובות שאין להם עוד ערך כלכלי, משום שלא ניתן יהיה לעולם לגבות אותם, וכאשר חייב מסוגל לשלם משהו על חשבון חובותיו ובתמורה יימחקו שאר חובותיו, עדיף יהיה לעתים להסכים להסדר שכזה, מאשר להמשיך ולהחזיק לעד בחובות עתק שלעולם לא ניתן יהיה לגבותם. האם צריך למחוק חובות לכל חייב שהסתבך? בוודאי שלא: ישנם מקרים שבהם ראוי למחוק חובות, וישנם מקרים שבהם ראוי שלא למחוק. המחיקה אינה אוטומטית, ואינה צריכה להתקיים בכל מקרה ומקרה. להמשיך לקרוא

מה עדיף, לאבד אמינות או לקלף עגבניות במטבח בית הסוהר?

פרשת המאסטר שף אייל שני הצליחה לתפוס כותרות בעיתונות בשבועיים האחרונים, וכנראה שבצדק: זו פרשה צבעונית, שיש בה רכילות עסיסית, והיא נוגעת לדמות טלוויזיונית מוכרת שאנחנו רגילים לראותו בסלון שלנו מדי שבוע. אני סבור שהיה עדיף שהתקשורת תעסוק בבעיה המהותית שקשורה לצווי חיוב בתשלומים של חייבים בפשיטת רגל, במקום לעסוק בבעיה של אייל שני. אבל לפחות אפשר להתנחם בעובדה שבעקבות החשיפה הרבה אנשים למדו מהו תשלום חודשי בהליכי פשיטת רגל ומה קורה אם לא משלמים אותו.

המפסיד העיקרי מהפרשה היה אייל שני. הוא לא הפסיד בגלל שנאלץ לשלם 190,000 ש"ח בסיבוב אחד קצר, אלא הפסיד משום שאמינותו בעיני נושיו פחתה מאוד. חייב שמצהיר מעל כל בימה שאין לו אפשרות לשלם חוב פיגורים צריך לדעת שהמשמעות של הצהרתו היא ישיבה בכלא. אם הוא לא רוצה לשבת בכלא – שלא יצהיר שאינו יכול לשלם חוב פיגורים, אם כבר יצאה הצהרה שכזו מפיו – עליו להיכנס לכלא. המצב הכי גרוע לחייב הוא אבדן האמינות בעיני הנושים, מכיוון שמעתה הנושים ינידו ראשם בחוסר אמון בכל פעם שיטען שאינו מסוגל לשלם 50,000 ש"ח בחודש. להמשיך לקרוא

מתי יתמנה כונס למימוש אגרת חוב?

בפסק דין חדש עושה השופט אורנשטיין סדר בשאלה מתי ממנים כונס נכסים לאגרת חוב, ומי מתמנה ככונס. מדובר בשש בקשות למימוש אגרת חוב שהוגשו באותו ענין כנגד קבוצת חברות קמן, ובית המשפט החליט למנות כונס נכסים אחד בלבד בעבור מימוש השעבוד הצף.

בית המשפט מדגיש כי  אופן מימוש הבטוחות נקבע בתנאי אגרת החוב שעשתה החברה הלווה, כאשר בהתאם לתנאים אלו מתגבש השעבוד הצף לשעבוד קבוע, והוא נאכף באמצעות כונס נכסים שבית המשפט ממנה. בית המשפט קובע שני מקרים מובהקים שבהם יתמנה כונס נכסים: האחד, כשתנאי חוזה ההלוואה הופרו, למשל, כשהחברה החייבת לא משלמת את הקרן והרבית באופן המעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי. השני – כשקיים חשש שהחברה תתקשה בפירעון חובותיה גם אם עדיין לא הופר הסכם ההלוואה; למשל, כאשר קיימת סכנה לשווי הבטוחה או שחיקתה, כאשר ניתן נגד החברה פסק דין, צו פירוק, כשפעילות החברה הופסקה או כשהיא מבצעת דיספוזיציות בנכסיה בניגוד לתנאי אגרת החוב. להמשיך לקרוא

מאבק של חייב בנושים במסגרת פשיטת רגל: מקרה אלי רייפמן

פשיטת רגל מעוררת לעתים קרובות שאלות של אסטרטגיה משפטית. לאחר שהתאושש במקצת מעצם כניסתו לסטטוס החדש, ולאחר שהתרגל שהנושים שוב אינם רודפים אחריו – מחפש פושט הרגל את הדרך הקצרה והמהירה ביותר לצאת מפשיטת הרגל עם הסדר נושים שיפטירו מחובותיו. כיצד ייעשה זאת, כיצד ישכנע את הנושים שאין כספים נוספים שניתן לגבות ממנו וכי יש לאפשר לו להשתקם ולפתוח דף חדש בחייו? לצורך כך עליו לקבל בראש וראשונה החלטה באיזו אסטרטגיה לנקוט. למרבה הצער, לא תמיד פושטי רגל מקבלים החלטה אסטרטגית כיצד לפעול והם נדונים לשנים של חיים בסטטוס של פושט רגל בטרם יצליחו לקבל הפטר מחובותיהם.

הכרזתו של אלי רייפמן לפני מספר שבועות כפושט רגל מהווה הזדמנות טובה לבחון מהי האסטרטגיה הרצויה שעל פושט רגל לנקוט אם הוא רוצה לקבל במהירות הפטר מחובותיו. הכרזתו של רייפמן כפושט רגל אינה מהווה סוף פסוק בסאגה המשפטית המתגלגלת ששמה אלי רייפמן. אלא דווקא מהווה את תחילתו של הליך ארוך טווח שבסופו קיים ספק כמה כסף יראו נושיו, מתי ובאיזה שיעור מסך כל חובותיו כלפיהם. להמשיך לקרוא