קטגוריה: סכסוכי שותפים

ימי הקורונה והמשבר הכלכלי בעקבות המגפה גורמים לא רק לקריסה כלכלית של עסקים, אלא גם לפריצת סכסוכים בין השותפים.

חלק מהסכסוכים מבעבעים מתחת לפני השטח זמן רב וכתוצאה מהמשבר עולים אל פני השטח. חלק אחר הוא תוצאה ישירה של המשבר.

סכסוך שותפים הוא לא סוף העולם, אבל הוא יכול לגרום לחיסול עסקים ולקריסת מטה לחמם של השותפים. סכסוך שותפים שלא מטופל כראוי יכול להתפתח לידי משבר כלכלי עמוק שקשה יהיה בהמשך לצאת ממנו.

מטרת רשימה זו היא לתת כמה המלצות שיסייעו לבעלי עסקים שנקלעו לסכסוך עם השותף שלהם (לא משנה לצורך העניין אם הם מאוגדים כחברה בע"מ או כשותפות). לא כל האמצעים האלה הכרחיים וישנם גם אמצעים נוספים. יש אמצעים שמתאימים לעסק אחד ולא מתאימים לעסק אחר, וישנם אמצעים שמתאימים לאדם אחד ולא מתאימים לאחר, כל מקרה לפי נסיבותיו.

הרעיון הוא לתת כמה כללי אצבע שיסייעו במקרה של סכסוך, ומובן שהם לא תחליף לייעוץ מקצועי פרטני.

להמשיך לקרוא כללי עשה ואל תעשה בסכסוכי שותפים

סכסוכי שותפים נוטים להסתיים פעמים רבות בפשרה. הסיבות לכך הן מגוונות, החשובה בהן היא שהסכסוך נסב על קיומו של עסק חי, והשותפים או בעלי המניות (אם מדובר בחברה מסחרית), מעדיפים פשרה על פני המשך הסכסוך שעצם קיומו מאיים על שלמות העסק.

פעמים רבות מצליחים הצדדים בעצמם או בסיוע עורכי דינם להגיע לפשרה עוד טרם החלו הליכים משפטיים כלשהם. אחת הדרכים שמשמשת לשם פתרון הסכסוך היא להסתייע במגשרים.

אלא שאליה וקוץ בה: ישנם לא מעט גישורים בתחום זה שלא מסתיימים בפשרה. למעשה, לנוכח העובדה שברמה הרעיונית סכסוכי שותפים מתאימים מאוד לגישור, מפתיע עד כמה הגישור מתגלה פעמים רבות ככלי לא יעיל. הדבר מעורר את השאלה מדוע לא מסתיימים יותר סכסוכי שותפים במהלך הגישור?

להמשיך לקרוא גישור בסכסוכי שותפים

עסקים רבים במדינת ישראל בנויים על מתכונת של שותפות. זו יכולה להיות שותפות של אנשים שמחזיקים ביחד במניות של חברה בע"מ, או שותפות רשומה או שותפות שלא מוסדרת בדרך חוקית כלשהי אך היא שותפות לכל דבר ועניין.

הצורך של אנשים להתאגד ולהקים עסק יחד הוא טבעי, ויש בו יתרונות רבים גם בצד המימוני, גם בצד השיווקי וגם בחלוקת נטל העבודה.

אלא שכמו בכל שותפות אחרת בין אנשים, פעמים מגיע רגע שבו לשותפים נמאס האחד מהשני, והם לא רואים שום סיבה להמשיך יחד.

במצב שכזה חלק מהשותפים או כולם רוצים לפרק את החבילה, וללכת איש-איש לדרכו.

אך מה קורה אם בין השותפים ישנם כאלה שרוצים להיפרד אך יש גם כאלה שלא מעוניינים בפרידה? האם אפשר להוציא אותם מהשותפות ללא הסכמתם?

להמשיך לקרוא הוצאת שותף מחברה – האם זה אפשרי?

הסדר הוא דרך מצוינת לסיום סכסוך ופעמים רבות הוא המטרה הסופית העומדת לפני הצדדים. לא אחת כשהצדדים נלחמים ביניהם  הם עושים זאת מתוך שלוש סיבות אפשריות: האחת – משום שהם לא מאמינים שהקרקע בשלה להסדר, או שהיריב בשל להסדר. השנייה, משום שהם רוצים באמצעות החרפת הסכסוך לשפר את תנאי ההסדר. השלישית – משום שהשארת הסכסוך קיים משרתת אותם באופן אחר כלשהו.

הראיה לכך שהסדר הוא דרך מצוינת לסיום סכסוך היא שרוב הסכסוכים מסתיימים בהסדר. חלקם לפני שמישהו מהצדדים פונה לבית המשפט, וחלקם אחרי. ישנם הסכמי פשרה שנחתמים לאחר דיוני הוכחות, ואפילו לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ולפעמים ממש ערב מתן פסק דין בתיק. להמשיך לקרוא משא ומתן בסכסוכי שותפים

הטילים שעפים פה מכל עבר בימים האחרונים מזכירים לי את אחד הסבבים הקודמים בעימות המתמשך עם החמאס. גם אז עפו טילים, היו אזעקות ובתי הקפה התרוקנו מכל יושביהם. כשבתי הקפה מתרוקנים, אז לנו זה אומר שהפסדנו בילוי אחד או שנים או עשר. אבל יש כאלה שבשבילם ההתרוקנות הזו היא הרבה יותר גרועה: אלו הם הבעלים של בתי הקפה.

בסבב הטילים הקודם היה בית קפה אחד בעיירה דרומית כלשהי שבמשך עשרה ימים לא נכנסו אליו כמעט אנשים. כל יום הצוות היה מגיע, מכין אוכל כרגיל ומחכה אולי יבואו קצת לקוחות. אבל כלום, עשרה ימים אנשים לא באו, האוכל שהוכן הלך לפח, והצוות ישב באפס מעשה.

בית הקפה הוחזק על ידי חברה בע"מ שהיו לה שני בעלי מניות, שלצורך הענין נקרא להם דני ויוסי. כשפרץ המשבר הבטחוני מצב היחסים ביניהם כבר לא היה כל כך טוב כפי שהיה בהתחלה, אבל איכשהו הם הצליחו להסתדר ולפעול יחדיו למען המטרה המשותפת: עשיית כמה שיותר כסף.

כשהתחילו לעוף הטילים ויחד איתם התעופפו גם הלקוחות של בית הקפה, הפסיקו שני השותפים לדבר אחד עם השני. הפסקת שיתוף הפעולה ביניהם היתה עלולה לחסל את בית הקפה, אבל מאחר שממילא לא נכנסו לקוחות, אז הנזק שעשו שניהם לא היה כל כך גרוע. לכל מי שעבד בבית הקפה היה ברור שהשניים האלה לא יישארו ביחד ושבית הקפה הולך לפירוק.

היתה רק בעיה אחת עם סגירת בית הקפה: מי ישלם את החובות לבנקים ולספקים? להמשיך לקרוא המלחמה, השותף הצ'ילבה וכבוד הבורר הקדוש

אני יודע שקשה להסביר את זה, אבל כמעט לכל שותפות ישנו תאריך תפוגה. גם אם מדובר בשותפות בין שני אנשים וגם אם מדובר בחברה בע"מ. לא משנה מה תעשו, ואיך תתנהגו – בסופו של דבר יגיע היום שבו תסתכסכו עם השותף או השותפה שלכם. ממש כמו בנישואין – עצם הקשר הזוגי הוא זה שטומן בחובו גם זרעים של פרידה, רק בהבדל אחד: עם השותף אתה מבלה הרבה יותר זמן מאשר עם אשתך.

אז מה עושים כשהיום הזה מגיע? אין טיפול זוגי לשותפים, ואין יועצים פסיכולוגיים שיעזרו לכם לעבור את המשבר. למען האמת, אני חושב שבמקרים רבים עדיף גם לא לנסות ולהסתדר בכל מחיר עם השותף או השותפה ועדיף לפרק את החבילה. בסך הכל מדובר בקשר עסקי, וכאשר הקשר הזה מפסיק לספק מקור הכנסה בטוח ונוח – במקרים רבים עדיף שיפסיק להתקיים. להמשיך לקרוא רבת עם השותף ואחד מכם צריך ללכת. מי זה יהיה, אתה או הוא?

כשוולינגטון התכונן לקרב ווטרלו מול נפוליאון, הוא מצא שיטה מעניינת שתתן לו יתרון על נפוליאון בקרב: בסריקות מוקדמות של שדה הקרב, שביצעו אנשיו, הוא גילה שישנם מקומות באזור הקרב שבהן האדמה מתייבשת יותר מהר מאשר במקומות אחרים שבהם האדמה נשארת לחה ובוצית במשך רוב שעות היום. לפיכך הציב וולינגטון את חילותיו במקום בו האדמה מתייבשת מהר, והשאיר את נפוליאון להתבוסס באיזור הבוצי של שדה הקרב. כך זכה וולינגטון ליתרון ראשון וחשוב באחד הקרבות הגדולים והחשובים בהיסטוריה עוד בטרם החל הקרב.

גם שותף שרוצה לצאת מסכסוך שותפים כשידו על העליונה צריך לערוך סריקות מוקדמות של השטח, במקרה זה – העסק המשותף, על מנת להעריך מהן נקודות התורפה האפשריות שאליהן יתומרן יריבו, ומהן נקודות החוזקה האסטרטגיות של העסק עליהן עליו להשתלט. לכל עסק ישנן נקודות מפתח שמי שיחזיק בהן, יחזיק בעסק כולו. הכנה מוקדמת לקראת הסכסוך עשויה להיות קריטית בקביעת תוצאותיו. הבעיה העיקרית היא כיצד לאבחן את אותן הנקודות האסטרטגיות של העסק. לאחר שנקודות אלו נחשפות, ההשתלטות עליהן היא קלה יחסית. להמשיך לקרוא רוצים להיפרד מהשותף? – כך תצאו מהסכסוך עמו כשידכם על העליונה