סכסוך בין בעלי מניות עשוי להוביל אנשים למצב שבו אין הם יודעים מהו רצונם.
כלל ברזל במשא ומתן הוא שהמשתתפים שואפים לקדם את האינטרס שלהם ואת רצונותיהם. אלא שלמרבה ההפתעה לא פעם קורה שהלקוח לא יודע מה הוא רוצה. הוא מבקש מעורכי דינו להחליט עבורו. מצב זה בעייתי עבור עורכי דין: התפקיד של עורכי הדין הוא לייעץ ללקוחות, להגן עליהם ולקדם את ענייניהם. לא נכון להמליץ להם מה עליהם לרצות.
היה לי לקוח שניהלתי עבורו משא ומתן מפרך על פתרון סכסוך עם שותפיו בחברה פלונית. לפני כל ישיבה עם הצד השני ביקשתי ממנו שיאמר לי מה הוא רוצה להשיג. בדרך כלל, התשובה שקיבלתי הייתה: "בוא נראה מה הם יציעו".
יש הגיון בתשובה כזו כשרוצים להשאיר את כל האופציות "על השולחן". אלא שעבור עורך דין תשובה כזו מעוררת קושי. כדי להשיג את המטרות במשא ומתן צריך להוביל, לא להיגרר אחרי הצד השני. חשוב ליזום, לתת הצעות, ל"סובב" כל עניין לטובת הלקוח.

נכון שלעיתים דווקא מועיל יותר לשבת בשקט. עורך דין מיומן יודע שלעיתים עליו לשתוק, להאזין בסבלנות ואפילו לומר "לא" להצעות שהוא מקבל. עורך דין מיומן יודע מתי להיות אקטיבי ומתי להיות פאסיבי במשא ומתן. זו חלק מאומנותו. אך גם כשהוא פאסיבי הוא עושה זאת כדי לקדם מטרה מסוימת. כשהלקוח לא יודע מה הוא רוצה, אי אפשר לנקוט באמצעים המתאימים שיקדמו את המשא ומתן.
להמשיך לקרוא האיש שלא ידע מה הוא רוצה