סכסוכי שותפים – אסטרטגיה ומשפט – הבלוג של עו"ד ניר גולן

משא ומתן בסכסוכי שותפים

הסדר הוא דרך מצוינת לסיום סכסוך ופעמים רבות הוא המטרה הסופית העומדת לפני הצדדים. לא אחת כשהצדדים נלחמים ביניהם הם עושים זאת מתוך שלוש סיבות אפשריות: האחת – משום שהם לא מאמינים שהקרקע בשלה להסדר, או שהיריב בשל להסדר. השנייה, משום שהם רוצים באמצעות החרפת הסכסוך לשפר את תנאי ההסדר. השלישית – משום שהשארת הסכסוך קיים משרתת אותם באופן אחר כלשהו.

הראיה לכך שהסדר הוא דרך מצוינת לסיום סכסוך היא שרוב הסכסוכים מסתיימים בהסדר. חלקם לפני שמישהו מהצדדים פונה לבית המשפט, וחלקם אחרי. ישנם הסכמי פשרה שנחתמים לאחר דיוני הוכחות, ואפילו לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ולפעמים ממש ערב מתן פסק דין בתיק. להמשיך לקרוא משא ומתן בסכסוכי שותפים

מניות באלפיים ש"ח מספיקות כדי לחייב טייקון בתשלום של מיליונים

זה בטח יישמע לכם דמיוני, אבל בישראל של שנת 2014 תוכלו בקלות יחסית לתבוע טייקון בסכומים אגדתיים של עשרות מליוני דולרים, גם אם הטייקון לא גרם לכם באופן אישי כל נזק. את השיעור הזה למד לב לבייב על בשרו לאחרונה, כשבית המשפט המחוזי במחוז מרכז אישר להגיש תביעה נגזרת נגדו ונגד דירקטורים אחרים בחברת אפריקה ישראל בסך של כשמונים וששה מיליוני ש"ח (תנ"ג 7147-09-10 כהן נ' לבייב ואח').

את הבקשה להגשת תביעה נגזרת במקרה של לב לבייב הגיש בעל מניות באפריקה ישראל ששווי אחזקותיו בחברה נאמד בסך של 1900 ש"ח בלבד.

מטבעות של עשר אגורות צילום: ניר גולן — בעל מניות שמחזיק במניות בשיעור זעום יכול להגיש תביעה של מיליונים בשם החברה

כדי להבין טוב יותר במה מדובר, חשוב להסביר כי תביעה נגזרת היא הליך שבמסגרתו רשאי בית המשפט להרשות לבעל מניות או דירקטור בחברה לתבוע בשם החברה כאשר מתקיימים תנאים מסויימים, על אף שהחברה אינה מעוניינת להגיש תביעה. אם יזכה התובע בתביעה בשם החברה יגיע הכסף שיתקבל מפסק הדין לקופת החברה, ובעל המניות-התובע יקבל גמול הולם בעבור תביעתו. להמשיך לקרוא מניות באלפיים ש"ח מספיקות כדי לחייב טייקון בתשלום של מיליונים

המלחמה, השותף הצ'ילבה וכבוד הבורר הקדוש

הטילים שעפים פה מכל עבר בימים האחרונים מזכירים לי את אחד הסבבים הקודמים בעימות המתמשך עם החמאס. גם אז עפו טילים, היו אזעקות ובתי הקפה התרוקנו מכל יושביהם. כשבתי הקפה מתרוקנים, אז לנו זה אומר שהפסדנו בילוי אחד או שנים או עשר. אבל יש כאלה שבשבילם ההתרוקנות הזו היא הרבה יותר גרועה: אלו הם הבעלים של בתי הקפה.

בסבב הטילים הקודם היה בית קפה אחד בעיירה דרומית כלשהי שבמשך עשרה ימים לא נכנסו אליו כמעט אנשים. כל יום הצוות היה מגיע, מכין אוכל כרגיל ומחכה אולי יבואו קצת לקוחות. אבל כלום, עשרה ימים אנשים לא באו, האוכל שהוכן הלך לפח, והצוות ישב באפס מעשה.

בית הקפה הוחזק על ידי חברה בע"מ שהיו לה שני בעלי מניות, שלצורך הענין נקרא להם דני ויוסי. כשפרץ המשבר הבטחוני מצב היחסים ביניהם כבר לא היה כל כך טוב כפי שהיה בהתחלה, אבל איכשהו הם הצליחו להסתדר ולפעול יחדיו למען המטרה המשותפת: עשיית כמה שיותר כסף.

כשהתחילו לעוף הטילים ויחד איתם התעופפו גם הלקוחות של בית הקפה, הפסיקו שני השותפים לדבר אחד עם השני. הפסקת שיתוף הפעולה ביניהם היתה עלולה לחסל את בית הקפה, אבל מאחר שממילא לא נכנסו לקוחות, אז הנזק שעשו שניהם לא היה כל כך גרוע. לכל מי שעבד בבית הקפה היה ברור שהשניים האלה לא יישארו ביחד ושבית הקפה הולך לפירוק.

היתה רק בעיה אחת עם סגירת בית הקפה: מי ישלם את החובות לבנקים ולספקים? להמשיך לקרוא המלחמה, השותף הצ'ילבה וכבוד הבורר הקדוש

למה סכסוכים בין בעלי מניות בחברה גורמים נזק למשק הישראלי?

כבר שבועיים שלרינה כואב הראש. היא חוזרת מהעבודה בלילה, מכינה אוכל לילדה, משכיבה אותה לישון, ואחר כך צונחת על הספה מול הטלביזיה. השעות האלה של הערב הן השעות הנסבלות היחידות בסדר היום של רינה.

אם לא דיי בכך שכואב לה הראש, גם רפי השותף שלה מתנהג לאחרונה בצורה מוזרה. הוא נעלם מהעסק לימים שלמים ללא סיבה ידועה מראש, וכשהוא חוזר הוא מתחמק מהשאלות שלה. פעם הוא היה מעדכן אותה על כל צעד שלו, כיום הוא מתנהג בחשאיות ובצורה חשודה.

אישה חופנת את ראשה בידיה — השותף עושה לך כאב ראש?

רינה עובדת ביחד עם רפי כבר חמש שנים. הם הקימו חברה קטנה שמייצרת צעצועים לילדים, ויש להם מחזור מכירות יפה של כמה מיליונים. רינה מתכננת את הצעצועים החדשים ומפקחת על העובדים. רפי משווק את הצעצועים לחנויות, ואחראי על הקשרים עם הלקוחות.

השותפות ביניהם מאוד מוצלחת, הם משלימים אחד את השני ורק לעיתים רחוקות הם מתערבים האחד בעבודתו של השני. בשביל רינה העסק הוא כמעט כל חייה, מקור הפרנסה שלה ושל בתה הקטנה, ומקור העניין שלה בחיים. להמשיך לקרוא למה סכסוכים בין בעלי מניות בחברה גורמים נזק למשק הישראלי?

כיצד תבחרו את שותפיכם – חלק א'

להקים עסק לבד זו משימה קשה: תמיד בעייתי להשיג את המימון, את הפנאי, את הידע ואת הלקוחות שנדרשים כדי להפוך רעיון שצץ בראש לעסק בר קיימא. אין פלא שרבים מעדיפים לפתוח עסק ביחד עם שותפים, כדי ליהנות מהיתרונות של עבודת צוות, ושל חלוקה בנטל, במימון ובאחריות. אלא שלעתים קרובות עולה השותפות על שרטון, היחסים בין השותפים נעכרים, ופורצות מריבות שמפרנסות היטב עורכי דין, רואי חשבון ויועצים עסקיים למיניהם. ניסיון החיים מלמד אותנו שחלק גדול ממריבות השותפים ניתן היה למנוע מראש על ידי כך שמלכתחילה היו נבחרים השותפים הנכונים לנו, במקום שותפים שצפויים איתם בעיות.

ברור שאילו הייינו יודעים מראש כיצד לבחור את השותפים המתאימים לנו היה סיכוי רב למנוע את המריבות בתוך השותפות, אך כיצד נדע האם שותף פוטנציאלי מתאים לנו? כדי להקל עליכם לבחור בשותפים נכונים ריכזנו כאן מספר טיפים שיעזרו לכם לבחור את השותף או השותפה שיקימו עסק או ייכנסו לעסק קיים יחד איתכם, וילוו אותכם בהמשך בניהול העסק. להמשיך לקרוא כיצד תבחרו את שותפיכם – חלק א'

השותף מעצבן אותכם? כך תמנעו מפירוק השותפות בתקופה של משבר כלכלי

ירידה בעסקים זה דבר רע בעבור שותפות בין אנשים, ובכלל לא משנה אם זו שותפות ותיקה או חדשה. בתקופה שכזו עולה המתח בין השותפים, ודברים שבעבר נחשבו כדברים של מה בכך עלולים להפוך למוקשים בדרך לניהול יחסי עבודה תקינים בין שותפים. כל עוד שהעסק מרוויח מוצאים שותפים את הדרך לחיות האחד עם השני בשלום, ואפילו במערכת יחסים טובה, אולם, ברגע שהעסק מתחיל להפסיד – החיכוכים מתחילים לצאת החוצה, והופכים בהדרגה למריבות גלויות. מריבות אלה סופו של דבר עלולות להרוס עסקים טובים.

מה עושים כדי שהמשבר הכלכלי לא יחסל את השותפות, ויאפשר לה לשרוד את התקופה הקשה? להמשיך לקרוא השותף מעצבן אותכם? כך תמנעו מפירוק השותפות בתקופה של משבר כלכלי

המצב הביטחוני מפרק שותפויות

המצב הביטחוני ששורר במדינה בשבוע האחרון מביא לגילויים של אחדות בתוך העם: שכנים שבקושי הכירו אחד את השני מוצאים עצמם מרכלים במקלט בזמן אזעקות, אנשי שמאל וימין שמתווכחים כל השנה מאוחדים כנגד החמאס, אנשים מסכימים בקלות על ארכות בביצוע חיובים חוזיים, ואפילו בתי משפט נעתרים בקלות יתרה לדחיית מועדי דיון.

אבל ישנה קבוצת אוכלוסיה אחת שהמצב הביטחוני דווקא גורם לפרימת היחסים בתוכה. הכוונה היא לשותפויות בעסקים קטנים. זה יכול להיות שנים או יותר אנשים שמנהלים עסק ביחד, או בעלי מניות בחברות קטנות. אנשים אלו פועלים כל השנה יחדיו לצורך קידום האינטרס המשותף שיש להם בעסק שבבעלותם, כאשר הדלק שמניע את השותפות הוא רווחיה. בין שותפים בחברות קטנות ישנם מתחים סמויים כל העת: תמיד ישנו צד שמרגיש שהוא תורם לשותפות יותר מהצד האחר אבל מקבל ממנה פחות ביחס להשקעתו, תמיד מישהו מרגיש שהצד השני "תופס עליו טרמפ" בין אם מבחינה כספית ובין מבחינת כוח עבודה. להמשיך לקרוא המצב הביטחוני מפרק שותפויות

רבת עם השותף ואחד מכם צריך ללכת. מי זה יהיה, אתה או הוא?

אני יודע שקשה להסביר את זה, אבל כמעט לכל שותפות ישנו תאריך תפוגה. גם אם מדובר בשותפות בין שני אנשים וגם אם מדובר בחברה בע"מ. לא משנה מה תעשו, ואיך תתנהגו – בסופו של דבר יגיע היום שבו תסתכסכו עם השותף או השותפה שלכם. ממש כמו בנישואין – עצם הקשר הזוגי הוא זה שטומן בחובו גם זרעים של פרידה, רק בהבדל אחד: עם השותף אתה מבלה הרבה יותר זמן מאשר עם אשתך.

אז מה עושים כשהיום הזה מגיע? אין טיפול זוגי לשותפים, ואין יועצים פסיכולוגיים שיעזרו לכם לעבור את המשבר. למען האמת, אני חושב שבמקרים רבים עדיף גם לא לנסות ולהסתדר בכל מחיר עם השותף או השותפה ועדיף לפרק את החבילה. בסך הכל מדובר בקשר עסקי, וכאשר הקשר הזה מפסיק לספק מקור הכנסה בטוח ונוח – במקרים רבים עדיף שיפסיק להתקיים. להמשיך לקרוא רבת עם השותף ואחד מכם צריך ללכת. מי זה יהיה, אתה או הוא?