ארכיון הקטגוריה: מידע בקצרה

האם להתנגד לדרישה לגילוי מסמכים?

פעמים רבות אנחנו פותחים את המייל ומגלים שהצד שכנגד בתיק זה או אחר שלח לנו דרישה לגילוי מסמכים שאורכה כאורך הגלות. הוא מבקש מאיתנו מסמכים שקשורים לתיק, ויחד איתם מסמכים שלא קשורים לתיק, והרבה מאוד מסמכים שבכלל לא ברור לנו למה הוא ביקש אותם. האינסטינקט הראשון שלנו הוא להתנגד לדרישה, ולכתוב לו שחלק מהמסמכים שהוא ביקש לא רלוונטיים. אם הוא יתעקש לדרוש את המסמכים בבית המשפט – נגיב בתקיפות ונטען שהליך גילוי המסמכים לא נועד לשם דייג.

במקרים רבים התנגדות שכזו היא צודקת. פעמים רבות דרישה למסמכים רבים נועדה להתיש אותנו, או שהיא נובעת מכך שהצד השני לא התעמק בכתבי הטענות ולא השקיע זמן ומחשבה בדרישת המסמכים שלו. יש סיכוי טוב שחלק מדרישותיו יידחו, וכך נזכה בניצחון מוראלי. אבל האם יהיה חכם מצדנו להתנגד? האם תמיד אנחנו צריכים להתנגד לדרישות "הצפה" מסוג זה? להמשיך לקרוא

איך סכסוך של עשרים שנים מסתיים בהכרעה בשתי פלוגתאות?

זיקוק מחלוקות הוא תהליך

זיקוק מחלוקות בדרך לפסק הדין

עורכי דין ולקוחותיהם מתקשים לעתים להשלים עם פסק דין שמכריע בעניינים בודדים שבין הצדדים, וזאת כאשר הסכסוך ביניהם משתרע על מחלוקות רבות. אכזבתם גוברת כאשר פסק הדין משתרע על פני עשרות ואפילו מאות עמודים שיורדים לפרטי פרטים של הסכסוך, אך מכריעים בנקודות מחלוקת מעטות בלבד. פעמים רבות חשים בעלי דין שבית המשפט כלל לא הכריע בסכסוך ביניהם, אלא בחר באופן אקראי בשתיים או שלוש נקודות וסביבן בנה פסק דין.

אלא שחשיבה זו אינה נכונה. במרבית המקרים בית המשפט לא בוחר באופן אקראי בשניים או שלושה טיעונים, אלא מכריע בפלוגתאות שלדעתו עומדות בלב הסכסוך בין הצדדים. בדרך כלל הכרעה זו אינה שרירותית, אלא נובעת מתהליך זיקוק ארוך של טיעוני הצדדים, שנעשה באמצעות כלים משפטיים. המחלוקות המוכרעות בפסק הדין הן אלה שהגיעו "לשלב הגמר" בתחרות בין מחלוקות רבות שהתגלעו בין הצדדים. הגעתן לשלב הגמר יכולה להיות מקרית, אך יכולה להיות גם תוצאה של אסטרטגיה מכוונת של הצדדים שכיוונו את בית המשפט להכריע בפלוגתא זו או אחרת. להמשיך לקרוא