חייב הציע לך הסדר? קח את הכסף וברח

ההסדרים שהוצעו למחיקת חובות בקבוצת אי-די-בי, יחד עם תספורות האג"ח התכופות שאנו חווים בשנים האחרונות, העלו לכותרות את נושא מחיקת החובות של חייבים. אולי לא כולם יודעים – אבל מדי שנה מוחקים בנקים ונושים אחרים סכומי עתק בשל חובות שאינם נפרעים וכנראה גם לא ייפרעו לעולם, ואולי טוב שכך: ישנם חובות שאין להם עוד ערך כלכלי, משום שלא ניתן יהיה לעולם לגבות אותם, וכאשר חייב מסוגל לשלם משהו על חשבון חובותיו ובתמורה יימחקו שאר חובותיו, עדיף יהיה לעתים להסכים להסדר שכזה, מאשר להמשיך ולהחזיק לעד בחובות עתק שלעולם לא ניתן יהיה לגבותם. האם צריך למחוק חובות לכל חייב שהסתבך? בוודאי שלא: ישנם מקרים שבהם ראוי למחוק חובות, וישנם מקרים שבהם ראוי שלא למחוק. המחיקה אינה אוטומטית, ואינה צריכה להתקיים בכל מקרה ומקרה. להמשיך לקרוא חייב הציע לך הסדר? קח את הכסף וברח

מתלבטים האם להעסיק עו"ד שכיר? הנה כמה טיפים בשבילכם

עשר בלילה היא שעה נהדרת, העיר כולה מוארת באורות ניאון, התנועה בכביש דלילה, אנשים יושבים במסעדות ובבארים. חבל רק שאתם עדיין במשרד, ולא בפעם הראשונה. מאחר שהעבודה הלא נגמרת הפכה כבר לנושא יומיומי, אתם מתחילים לחשוב שאולי אתם כבר לא מסוגלים יותר לעבוד לבד, וזה הזמן לקחת עורך דין או עורכת דין צעירים שיקלו מעט את עומס העבודה ממכם. חושבים על זה, אבל קשה לעשות את הצעד. מאוד מפחיד לדעת שהוצאות המשרד שלכם יקפצו עכשיו בצורה דרסטית: משכורת נוספת, תנאים נלווים, חדר נוסף, מכשיר טלפון נוסף, הגברת הלחץ על מזכירות המשרד. וחוץ מזה, למי יש זמן להתחיל ללמד עכשיו את השכירים כיצד לעשות את העבודה, וכמובן גם להשקיע כל יום מספר שעות בלפקח עליהם ולבדוק שהם לא עושים לכם פאשלות. מצד שני – כמה אפשר לשבת במשרד עד לשעה עשר בלילה? להמשיך לקרוא מתלבטים האם להעסיק עו"ד שכיר? הנה כמה טיפים בשבילכם

כיצד תוכל ציפי ליבני להצליח בתפקידה?

הפרופ' דוד ליבאי נחשב לאחד משרי המשפטים הטובים והמוצלחים ביותר בכל תולדות מדינת ישראל. הצלחתו לא באה מעיסוק באף אחד מהנושאים הבוערים של מערכת המשפט: הפרופ' ליבאי לא פתר את בעיית עומס התיקים בבתי המשפט, הוא לא פתר את בעיית השחיקה במעמד המערכת, את העייפות והשחיקה המקצועית של שופטים, את הניכור בין לשכת עורכי הדין למערכת המשפט ואפילו לא את הצפת המקצוע בעורכי דין צעירים שהחלה כבר בתקופתו כשר משפטים. ובכל זאת הפרופ' ליבאי נחשב לשר משפטים מוצלח מאין כמוהו. סוד הצלחתו נעוץ בכך שלקח על עצמו פרוייקט שאיש לא טיפל בו, וביצע אותו עד תום: הוא השיג תקציב, תכנן והחל בבנייה של בניינים חדשים לבתי המשפט. כשנכנס לתפקידו היו רוב בתי המשפט בישראל מבנים מתפוררים ומוזנחים, ואילו כיום, בשל הפרוייקט שהחל בו כשר משפטים – נמצאים רוב בתי המשפט בבניינים חדשים ומפוארים. להמשיך לקרוא כיצד תוכל ציפי ליבני להצליח בתפקידה?

ספירת העומר במערכת המשפט

הזמן שבין החזרה מפסח לבין תחילתה של פגרת הקיץ של בתי המשפט נחשב לאחת התקופות המלחיצות ביותר במשרדי עורכי הדין ובבתי המשפט. זו תקופה של מירוץ נגד הזמן, להספיק לסיים או לקדם תיקים עד לתחילתה של הפגרה. הפגרה שמסתיימת בתחילת חודש ספטמבר עלולה להיות מאוד ארוכה, בעיקר בשנים שתקופת החגים נופלת בתאריך מוקדם. מהטעם הזה, ישנם דברים שאם לא ניתן יהיה לסיים אותם בשלושת החודשים הקרובים – הם יאלצו להמתין עד לחודש נובמבר. אם מוסיפים לכך את בוא האביב ועמו את שעון הקיץ שנכנס לתוקף בימים אלה, אפשר להבין מדוע שעות העבודה במשרדי עורכי הדין עומדות להיות מאוד ארוכות בחודשים הקרובים, מפלס הלחץ עומד לעלות, ולהקרין על כל המערכת המשפטית. מאחר וקיים לחץ עצום של עבודה בתקופה הזו, קשה מאוד לעשות דברים נוספים בחודשים אלה חוץ מלעבוד על תיקים קיימים.

מכאן שאם אתם מתכננים איזה שהם שינויים במשרד שלכם, כנראה שבתקופה הקרובה יהיה קשה מאוד להוציא אותם אל הפועל. זה לא זמן לרענן את הצוות, לדון במשכורות, להחליף משרד או אפילו לשפץ את הקיים, ואפילו לא זמן לעסוק בגיוס לקוחות חדשים. להמשיך לקרוא ספירת העומר במערכת המשפט

עד כמה צריך לעדכן את הלקוח במצבו?

פעמים רבות כשישבו מולי לקוחות ותינו את צרותיהם, שאלתי את עצמי בשקט האם עלי לספר להם בדיוק מה מצבם, או לחסוך את זה מהם ופשוט לעשות מה שצריך כדי לחלץ אותם מהבוץ. תמיד בחרתי בשיטה של הגילוי המלא של האמת, גם אם היא לא נעימה, וגם אם הדבר הצריך ממני לבצע תפקיד של פסיכולוג יותר מאשר של עורך דין. באופן עקרוני אני מאלה שמאמינים שצריך לספר ללקוח את הכל וגם לומר לו מה האפשרויות ש"הולכות ליפול" עליו לאור מצבו. הבעיה היא שאחרי שאני מסיים את הנאום המשפטי המלומד אני תמיד מרגיש שהלקוח בודק בעדינות באיזה קומה המשרד שלי ממוקם ושוקל האם כדאי לקפוץ עכשיו, או שעדיף אחר כך.

אז נכון שעדיף שהלקוח יידע בדיוק מה מצבו, אבל מצד שני – מה זה בדיוק עוזר לו לדעת שהוא עומד לחטוף שתי תביעות חדשות, שופט עצבני, עיקול על חשבון הבנק וצו עיכוב יציאה מהארץ. האם בכלל מועיל שהוא יידע את כל זה, זה יעזור במשהו? תמיד אני תוהה למה אני טורח להכניס את הלקוח לדיכאון עמוק כשממילא הוא לא יכול לעשות שום דבר בנדון, חוץ מלסמוך עלי. באופן אישי, מאחר שלא נעים לי לראות לקוחות מדוכאים – הרי שלאחר נאום האופציות שעומדות להתקיים אני משקיע זמן רב בלעודד את הלקוחות, ולתת להם לראות שאחרי שייסתיימו שתי התביעות (בעוד כחמש עשרה שנה) מצבם יהיה נהדר והכל יחזור לקדמותו. להמשיך לקרוא עד כמה צריך לעדכן את הלקוח במצבו?

מתרשמים מתרומות? רק שתדעו שזה על חשבונכם

בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה מתמדת בכמות החברות הציבוריות שתורמות כספים למטרות וולנטריות לצד עלייה מקבילה בסכומים הנתרמים. מדי שנה תורמות חברות ציבוריות בישראל מליוני ש"ח למגוון רחב של מטרות ציבוריות הקשורות בקהילה, כחינוך, איכות הסביבה ורווחה. לכאורה, אנו עומדים בפתחו של עידן שבו חברות מכירות באחריותן לקהילה, ומשתתפות בצורה אקטיבית בקידום הקהילה שבה הן חיות וזאת לטובת הקהילה כולה, דבר שאמור לשרת את כולנו. בפועל, המצב רחוק מלהיות אידיאלי: חברות ציבוריות מנסות למרק ולפאר את תדמיתן ותדמית בעלי השליטה בהן באמצעות כספם של בעלי המניות. לדעתנו זהו מצב פסול מעיקרו ויש להטיל מגבלות על תרומות של חברות ציבוריות.

בכדי להבין מה לא תקין  בתרומות של חברות ציבוריות חשוב להבין את מבנה האחזקות בחברות אלו: חברות ציבוריות הן חברות שמניותיהן מוחזקות בידי הציבור ונסחרות בבורסה לניירות ערך. חברות אלו מנוהלות על ידי הנהלה מעשית שממונה לתפקידה בידי דירקטוריון הנבחר בעצמו על ידי אסיפת בעלי המניות. הדמוקרטיה התאגידית שהינה נשמת אפה של חברה בערבון מוגבל מתעוותת בחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה. בחברות אלה אין לבעלי המניות יכולת השפעה ממשית על המבנה הניהולי של החברה. הסיבה לכך הינה שחברות אלו מחזיקות בכמויות עצומות של מניות, כאשר לבעל מניות בודד אין את היכולת להשפיע על המתרחש בחברה. בהעדר יכולת השפעה מנוהלת החברה על ידי אדם או קבוצה של אנשים שמצליחה לצבור כמות גדולה של מניות יחסית לשאר בעלי המניות. אלו הם בעלי השליטה בחברה. בעלי השליטה מצליחים לשלוט בחברה באמצעות המניות שבידיהם בצרוף יפויי כוח שהם אוספים מבעלי מניות אחרים. בצורה כזו, יכול להיווצר מצב שאדם שמחזיק 10% מהון המניות של החברה – הוא זה שישלוט בה, ימנה את הדירקטוריון, יכתיב את מדיניות החברה, ויהנה מרווחיה באמצעות משכורות והטבות שונות. להמשיך לקרוא מתרשמים מתרומות? רק שתדעו שזה על חשבונכם

השותף מעצבן אותכם? כך תמנעו מפירוק השותפות בתקופה של משבר כלכלי

ירידה בעסקים זה דבר רע בעבור שותפות בין אנשים, ובכלל לא משנה אם זו שותפות ותיקה או חדשה. בתקופה שכזו עולה המתח בין השותפים, ודברים שבעבר נחשבו כדברים של מה בכך עלולים להפוך למוקשים בדרך לניהול יחסי עבודה תקינים בין שותפים. כל עוד שהעסק מרוויח מוצאים שותפים את הדרך לחיות האחד עם השני בשלום, ואפילו במערכת יחסים טובה, אולם, ברגע שהעסק מתחיל להפסיד – החיכוכים מתחילים לצאת החוצה, והופכים בהדרגה למריבות גלויות. מריבות אלה סופו של דבר עלולות להרוס עסקים טובים.

מה עושים כדי שהמשבר הכלכלי לא יחסל את השותפות, ויאפשר לה לשרוד את התקופה הקשה? להמשיך לקרוא השותף מעצבן אותכם? כך תמנעו מפירוק השותפות בתקופה של משבר כלכלי

כמה רשויות צריך בשביל לקבל כוס מים אחת?

הגשמים הרבים שירדו השבוע החזירו את נושא ניהול משק המים בישראל למרכז הבמה. למרות שכרגע אנחנו מוצפים במים, מחיר המים עדין בשמיים, ואין כל סימנים שהוא עומד לרדת. בדיקת החקיקה שעומדת מאחרי אספקת המים בישראל מגלה חוק מסורבל, שיש בו המון ביורוקרטיה והמון גופים שונים שתפקיד כולם לדאוג שנקבל מים, אלא שכאשר ישנם כל כך הרבה גופים – הרי שצריך הרבה מאוד כסף בשביל לתחזק את כולם. בדקנו את חוק המים ואנו מביאים להלן את עיקריו, כדי שכולכם תדעו במה מדובר.

הזכות למים

חוק המים, התשי"ט – 1959 הוא חוק ותיק שאמור לשמור על זכותנו הבסיסית לקבל מים. בחוק הגדרה רחבה למקורות המים בישראל, והוא קובע כיצד יש לפתח את המקורות הללו, ולהבטיח את הספקתם לציבור. החוק קובע כי מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ. מקורות המים הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים. בהגדרת המים בחוק נכללים גם מי ניקוז ומי שופכין. סעיף 3 לחוק מבסס את זכותו של הפרט למים. הסעיף קובע כי כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות החוק. החוק מבסס את העיקרון כי המים בישראל הינם קנינו של הציבור ואינם יכולים להיות קנינו של אדם כזה או אחר. ביטוי לעיקרון זה נמצא בסעיף 4 לחוק, הקובע כי  זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה. כמובן שסעיף זה אינו גורע מזכותו של כל אדם לקבל מים. סייג לזכות לקבל מים הינה כי אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו. חוק המים קובע בסעיף 6 רשימה של מטרות המים בישראל, שהם צרכי בית, חקלאות, תעשייה, מלאכה, מסחר ושירותים, שירותים ציבוריים, ושמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים. להמשיך לקרוא כמה רשויות צריך בשביל לקבל כוס מים אחת?

עורך דין עצמאי – כך תגבה את הכספים שחייבים לך

המשבר הכלכלי שעומד בפתח מטריד, נכון? עכשיו זה הזמן לחשוב איך גובים כספים שחייבים לנו, ומבטיחים לשמור בעזרתם על התזרים שלנו. אין מה לעשות, אבל עם הידרדרות מוסר התשלומים בישראל נשחקה גם הקלישאה הוותיקה שישנם שלושה אנשים שתמיד משלמים את מה שחייבים להם: הרופא, המאפיונר ועורך הדין. רבים מעורכי הדין ניצבים כיום בפני מצב שלקוח שקיבל מהם טיפול שדרש עבודה רבה אינו משלם את חובו, ומצפצף עליהם בצפצוף אחד ארוך. לא אחת מתלבטים עורכי הדין מה לעשות כשלקוחות לא משלמים, ועבורם נכתב פוסט זה. להמשיך לקרוא עורך דין עצמאי – כך תגבה את הכספים שחייבים לך

למי יש אינטרס בהצפת השוק בעורכי דין?

שיחה שהתקיימה השבוע עם ידידה עורכת דין הדגישה לי כי עורכי הדין עדיין מחכים שמישהו ישים את האצבע בסכר, ויעצור את ההצפה של השוק בישראל בעורכי דין. אותה ידידה היתה שמחה לדעת אם יש לה עתיד במקצוע, ואם היתה יודעת בוודאות שלא – סביר להניח שהיתה מחפשת לה כבר עכשיו מקצוע אחר לעסוק בו. אלא שאצל ידידתי, כמו אצל עורכי דין רבים נוספים, מקנן החשש שדקה לאחר שתעזוב את המקצוע ייסגר סוף-סוף שוק עורכי הדין, וניתן יהיה לשוב לעבודה נורמלית, בלי לחץ ומרדפים אחרי לקוחות. לצערה של ידידתי, ניתוח פשוט של האינטרסים הקיימים בשוק המשפטי מלמד שכפי שיש מי שמפסידים מהצפת המקצוע בעורכי דין חדשים – הרי שיש גם מי שמרוויחים מכך. מאחר שהמרוויחים הם קבוצות אינטרס חזקות, אפשר להניח שבשנים הקרובות ימשיכו להתווסף מדי שנה עוד אלפי עורכי דין לשוק הישראלי, ומספר עורכי הדין העוסקים במקצוע יגדל בצורה משמעותית. להמשיך לקרוא למי יש אינטרס בהצפת השוק בעורכי דין?

מה עדיף, לאבד אמינות או לקלף עגבניות במטבח בית הסוהר?

פרשת המאסטר שף אייל שני הצליחה לתפוס כותרות בעיתונות בשבועיים האחרונים, וכנראה שבצדק: זו פרשה צבעונית, שיש בה רכילות עסיסית, והיא נוגעת לדמות טלוויזיונית מוכרת שאנחנו רגילים לראותו בסלון שלנו מדי שבוע. אני סבור שהיה עדיף שהתקשורת תעסוק בבעיה המהותית שקשורה לצווי חיוב בתשלומים של חייבים בפשיטת רגל, במקום לעסוק בבעיה של אייל שני. אבל לפחות אפשר להתנחם בעובדה שבעקבות החשיפה הרבה אנשים למדו מהו תשלום חודשי בהליכי פשיטת רגל ומה קורה אם לא משלמים אותו.

המפסיד העיקרי מהפרשה היה אייל שני. הוא לא הפסיד בגלל שנאלץ לשלם 190,000 ש"ח בסיבוב אחד קצר, אלא הפסיד משום שאמינותו בעיני נושיו פחתה מאוד. חייב שמצהיר מעל כל בימה שאין לו אפשרות לשלם חוב פיגורים צריך לדעת שהמשמעות של הצהרתו היא ישיבה בכלא. אם הוא לא רוצה לשבת בכלא – שלא יצהיר שאינו יכול לשלם חוב פיגורים, אם כבר יצאה הצהרה שכזו מפיו – עליו להיכנס לכלא. המצב הכי גרוע לחייב הוא אבדן האמינות בעיני הנושים, מכיוון שמעתה הנושים ינידו ראשם בחוסר אמון בכל פעם שיטען שאינו מסוגל לשלם 50,000 ש"ח בחודש. להמשיך לקרוא מה עדיף, לאבד אמינות או לקלף עגבניות במטבח בית הסוהר?

מצב מיוחד בעורף

בימים אלה של מתקפות טילים על העורף במדינת ישראל, חשוב יותר מתמיד להבין את ההוראות שבאמצעותן יכולה הממשלה לטפל בהגנת העורף במדינה. החוק שמטפל בנושא הוא חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א – 1951. סעיף 9ג' לחוק זה עוסק בהכרזה על מצב מיוחד בעורף. סעיף זה קובע כי במקרה בו שוכנעה הממשלה כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסיה האזרחית, היא רשאית להכריז על מצב מיוחד בעורף.

מי שמפקח על סעיף זה היא וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אשר רשאית לזמן את ראש הממשלה, שר הביטחון או הרמטכ"ל להופיע בפניה תוך 48 שעות מעת ההכרזה, לצורך אישורה. לא תאשר הוועדה  את המצב המיוחד – תפקע ההכרזה תוך חמישה ימים מיום הינתנה. הממשלה, באישור מראש של וועדת החוץ והביטחון של הכנסת רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה. מה יקרה אם ראש הממשלה או שר הביטחון או הרמטכ"ל יחליטו שלא להופיע בפני הוועדה? במקרה שכזה תפקע ההכרזה בתוך 48 שעות מעת הינתנה. להמשיך לקרוא מצב מיוחד בעורף

האם אגרת רשות השידור מוטלת באופן שוויוני?

בשנים האחרונות מתגברת הדרישה לבטל את אגרת הטלוויזיה והרדיו. המתנגדים לאגרה מבססים את נימוקיהם, בדרך כלל, על כך שמדובר באגרה אנכרוניסטית שמוטלת על תושבי המדינה שרובם אינם צופים כלל בערוץ 1, או שצופים בו דרך חברות הכבלים שגם הן לוקחות כסף על השידור. מסתבר שעם אגרת הטלוויזיה קיימות בעיות נוספות, חלקן קשורות לאפלייה בין מחזיקים שונים. כך למשל מגלה בחינה של חוק רשות השידור ותקנות שהותקנו מכוחו כי קיימת אפלייה בהטלת האגרה בין אנשים שנשואים כדת וכדין, לבין זוגות לא נשואים, ואפילו בין משפחות המתגוררות בדירה אחת לבין שותפים החולקים יחד דירה. להמשיך לקרוא האם אגרת רשות השידור מוטלת באופן שוויוני?

אולי תשתקו?

היום ניהלתי דיון שלם בבית המשפט מבלי להוציא מילה מהפה. זה לא שלא היה לי מה להגיד, דווקא היה לי הרבה מה להגיד, תמיד יש לי מה להגיד בתיקים שאני מטפל בהם. אבל היום החלטתי לשתוק.

הסיבה לשתיקתי היתה שהשופט תקף ללא הפסקה את הצד שכנגד. היא התפתלה וניסתה "להעביר את הכדור" אלי אבל אני לא התפתיתי להשיב לה. רק חייכתי כמו מונה ליזה ונתתי לה להמשיך להתפתל.

האמת, ריחמתי עליה. כששופט "נכנס בך" זה לא נעים, בעיקר שזה לא אישי אלא נוגע לעובדות המקרה. עורכת הדין הגישה תביעה מוצדקת, לא היתה לה שום ברירה אלא לפנות להליכים משפטיים. קרוב לוודאי שגם אני הייתי נוהג כמוה. כך לפחות חשבתי. להמשיך לקרוא אולי תשתקו?

ההבדל בין חוזה רגיל לחוזה אחיד

חוק החוזים בישראל מקדש את התפיסה לפיה צדדים יכולים לרשום בחוזה ככל העולה על נפשם, והמדינה אינה צריכה להתערב בחוזה, גם אם הוראותיו אינן צודקות. כל עוד הוראות החוזה חוקיות, ואינן נוגדות את תקנת הציבור – יכולים הצדדים לחוזה לרשום בו ככל העולה על רוחם, ומי שחותם על החוזה יהיה מחוייב להוראות הכתובות בו – גם אם הן אבסורד.

בתי משפט יתערבו בתוכן החוזה רק אם יסתבר שהחוזה הושג בכפייה, או בעושק, או תוך פגם אחר שנקוב בחוק החוזים. בתי משפט גם יכולים ליצוק תוכן במילות החוזה על דרך פרשנות, כאשר יש להם סמכות רחבה לפרש את החוזה באופן הנראה להם. בעקבות תיקון  בחוק החוזים שהתקבל לא מזמן – פרשנות זו תעשה בראש וראשונה על פי לשון החוזה, ורק אם זו אינה ברורה ניתן יהיה לפנות לכללים פרשניים אחרים. להמשיך לקרוא ההבדל בין חוזה רגיל לחוזה אחיד

רוח רפאים באולם

בית משפט הוא מקום בו מתקיימים דיונים וניתנת הכרעה לגבי נושאים שונים הקשורים לצדדים לדיון. הצדדים לדיון הם התובע (או המבקש) והנתבע (או המשיב). אלו הם שני הצדדים לדיון, כשלעתים ישנם גם צדדים שלישיים ואפילו רביעיים. אבל העיקרון הוא שמי שמשתתף בדיון המשפטי הוא צד במשפט. מי שאינו צד במשפט אינו יכול להשתתף בדיון, אינו יכול להגיש כתבי טענות ואינו יכול להביא עדים או לחקור עדים של צדדים אחרים.

אבל לפעמים ישנם מצבים שאדם כלשהו חושב שהוא עלול להיפגע מתוצאות הדיון או שיש לו עניין בתוצאות הדיון, ואז הוא מבקש להצטרף כצד לדיון. בית משפט רשאי לצרף אותו כצד, ואם בקשתו מתקבלת – הוא הופך לבעל דין לכל דבר ועניין, ועומדים לרשותו כל הכלים שעומדים לרשות בעלי הדין לשם בירור עניינם.

אסטרטגיה מעניינת היא לפנות לבית המשפט ולבקש להצטרף כצד להליך גם כשאין נימוקים טובים שמאפשרים לצרף את אותו אדם כצד להליך. באופן זה יכול אדם לגרום לכך שעמדתו תהיה בפני בית המשפט, ותוכל להשפיע על התוצאה, מבלי לעמוד בסיכונים המוטלים על צד להליך. האם אסטרטגיה שכזו יכולה להצליח? להמשיך לקרוא רוח רפאים באולם

גילוי מסמכים זה עניין של אסטרטגיה משפטית

הרבה פעמים עורכי דין מתלבטים עד כמה להיות נדיבים בהליכי גילוי מסמכים. לפעמים ההליכים האלה מתישים, מציקים ואפילו חצופים. למה לתת לצד שכנגד באמצעות עורך הדין שלו את דף החשבון של הסבתא מ-1928 בתביעה שעניינה בכלל סכסוך שכנים? יותר קל לטעון שמדובר במסמך לא רלבנטי וכך להיפטר מהחובה לגלות את המסמך. יש עורכי דין שכאשר הם מייצגים נתבעים הרי באופן עקרוני הם לא מעוניינים לשתף פעולה עם גילוי מסמכים, שהרי תפקידו של התובע הוא להוכיח את התביעה ואין שום סיבה לעזור לו למצוא חומר כנגד הלקוח. להמשיך לקרוא גילוי מסמכים זה עניין של אסטרטגיה משפטית

רבת עם השותף ואחד מכם צריך ללכת. מי זה יהיה, אתה או הוא?

אני יודע שקשה להסביר את זה, אבל כמעט לכל שותפות ישנו תאריך תפוגה. גם אם מדובר בשותפות בין שני אנשים וגם אם מדובר בחברה בע"מ. לא משנה מה תעשו, ואיך תתנהגו – בסופו של דבר יגיע היום שבו תסתכסכו עם השותף או השותפה שלכם. ממש כמו בנישואין – עצם הקשר הזוגי הוא זה שטומן בחובו גם זרעים של פרידה, רק בהבדל אחד: עם השותף אתה מבלה הרבה יותר זמן מאשר עם אשתך.

אז מה עושים כשהיום הזה מגיע? אין טיפול זוגי לשותפים, ואין יועצים פסיכולוגיים שיעזרו לכם לעבור את המשבר. למען האמת, אני חושב שבמקרים רבים עדיף גם לא לנסות ולהסתדר בכל מחיר עם השותף או השותפה ועדיף לפרק את החבילה. בסך הכל מדובר בקשר עסקי, וכאשר הקשר הזה מפסיק לספק מקור הכנסה בטוח ונוח – במקרים רבים עדיף שיפסיק להתקיים. להמשיך לקרוא רבת עם השותף ואחד מכם צריך ללכת. מי זה יהיה, אתה או הוא?

רוצים להיפרד מהשותף? – כך תצאו מהסכסוך עמו כשידכם על העליונה

כשוולינגטון התכונן לקרב ווטרלו מול נפוליאון, הוא מצא שיטה מעניינת שתתן לו יתרון על נפוליאון בקרב: בסריקות מוקדמות של שדה הקרב, שביצעו אנשיו, הוא גילה שישנם מקומות באזור הקרב שבהן האדמה מתייבשת יותר מהר מאשר במקומות אחרים שבהם האדמה נשארת לחה ובוצית במשך רוב שעות היום. לפיכך הציב וולינגטון את חילותיו במקום בו האדמה מתייבשת מהר, והשאיר את נפוליאון להתבוסס באיזור הבוצי של שדה הקרב. כך זכה וולינגטון ליתרון ראשון וחשוב באחד הקרבות הגדולים והחשובים בהיסטוריה עוד בטרם החל הקרב.

גם שותף שרוצה לצאת מסכסוך שותפים כשידו על העליונה צריך לערוך סריקות מוקדמות של השטח, במקרה זה – העסק המשותף, על מנת להעריך מהן נקודות התורפה האפשריות שאליהן יתומרן יריבו, ומהן נקודות החוזקה האסטרטגיות של העסק עליהן עליו להשתלט. לכל עסק ישנן נקודות מפתח שמי שיחזיק בהן, יחזיק בעסק כולו. הכנה מוקדמת לקראת הסכסוך עשויה להיות קריטית בקביעת תוצאותיו. הבעיה העיקרית היא כיצד לאבחן את אותן הנקודות האסטרטגיות של העסק. לאחר שנקודות אלו נחשפות, ההשתלטות עליהן היא קלה יחסית. להמשיך לקרוא רוצים להיפרד מהשותף? – כך תצאו מהסכסוך עמו כשידכם על העליונה

רבתם עם השותף? אל תרוצו לבית משפט

אם יש משהו שמסוגל להרגיז אותי באמת זה כאשר עורכי דין מחפשים פסיקה רלבנטית על סכסוך שותפים. לא שאין פסיקה בנושא, יש פסיקה כזו, אבל אני הייתי מעדיף שלא תהיה פסיקה בכלל. חלק גדול מזמני אני משקיע בשיחות ממושכות עם לקוחות ועם עורכי דין של הצד שכנגד במטרה להגיע לפתרון סכסוכי שותפים, כזה שייתר לחלוטין את הצורך בפנייה לבית המשפט. מרגע שסכסוך בין שותפים מגיע לבית המשפט, כולם מפסידים: העסק, הלקוחות, הספקים ובעיקר – השותפים עצמם. להמשיך לקרוא רבתם עם השותף? אל תרוצו לבית משפט