עד כמה צריך לעדכן את הלקוח במצבו?

פעמים רבות כשישבו מולי לקוחות ותינו את צרותיהם, שאלתי את עצמי בשקט האם עלי לספר להם בדיוק מה מצבם, או לחסוך את זה מהם ופשוט לעשות מה שצריך כדי לחלץ אותם מהבוץ. תמיד בחרתי בשיטה של הגילוי המלא של האמת, גם אם היא לא נעימה, וגם אם הדבר הצריך ממני לבצע תפקיד של פסיכולוג יותר מאשר של עורך דין. באופן עקרוני אני מאלה שמאמינים שצריך לספר ללקוח את הכל וגם לומר לו מה האפשרויות ש"הולכות ליפול" עליו לאור מצבו. הבעיה היא שאחרי שאני מסיים את הנאום המשפטי המלומד אני תמיד מרגיש שהלקוח בודק בעדינות באיזה קומה המשרד שלי ממוקם ושוקל האם כדאי לקפוץ עכשיו, או שעדיף אחר כך.

אז נכון שעדיף שהלקוח יידע בדיוק מה מצבו, אבל מצד שני – מה זה בדיוק עוזר לו לדעת שהוא עומד לחטוף שתי תביעות חדשות, שופט עצבני, עיקול על חשבון הבנק וצו עיכוב יציאה מהארץ. האם בכלל מועיל שהוא יידע את כל זה, זה יעזור במשהו? תמיד אני תוהה למה אני טורח להכניס את הלקוח לדיכאון עמוק כשממילא הוא לא יכול לעשות שום דבר בנדון, חוץ מלסמוך עלי. באופן אישי, מאחר שלא נעים לי לראות לקוחות מדוכאים – הרי שלאחר נאום האופציות שעומדות להתקיים אני משקיע זמן רב בלעודד את הלקוחות, ולתת להם לראות שאחרי שיסתיימו שתי התביעות (בעוד כחמש עשרה שנה) מצבם יהיה נהדר והכל יחזור לקדמותו.

חשוב לעדכן את הלקוח במצבו. התמונה לצורך דקורציה בלבד. לקוחה ממאגר פיקסביי
להמשיך לקרוא עד כמה צריך לעדכן את הלקוח במצבו?

מתרשמים מתרומות? רק שתדעו שזה על חשבונכם

בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה מתמדת בכמות החברות הציבוריות שתורמות כספים למטרות וולנטריות לצד עלייה מקבילה בסכומים הנתרמים. מדי שנה תורמות חברות ציבוריות בישראל מליוני ש"ח למגוון רחב של מטרות ציבוריות הקשורות בקהילה, כחינוך, איכות הסביבה ורווחה. לכאורה, אנו עומדים בפתחו של עידן שבו חברות מכירות באחריותן לקהילה, ומשתתפות בצורה אקטיבית בקידום הקהילה שבה הן חיות וזאת לטובת הקהילה כולה, דבר שאמור לשרת את כולנו. בפועל, המצב רחוק מלהיות אידיאלי: חברות ציבוריות מנסות למרק ולפאר את תדמיתן ותדמית בעלי השליטה בהן באמצעות כספם של בעלי המניות. לדעתנו זהו מצב פסול מעיקרו ויש להטיל מגבלות על תרומות של חברות ציבוריות.

תרומה של חברות ציבוריות היא על חשבוננו. בתמונה: יד תורמת מטבע. מתוך מאגר פיקסביי

מבנה האחזקות בחברה ציבורית

בכדי להבין מה לא תקין  בתרומות של חברות ציבוריות חשוב להבין את מבנה האחזקות בחברות אלו: חברות ציבוריות הן חברות שמניותיהן מוחזקות בידי הציבור ונסחרות בבורסה לניירות ערך. חברות אלו מנוהלות על ידי הנהלה מעשית שממונה לתפקידה בידי דירקטוריון הנבחר בעצמו על ידי אסיפת בעלי המניות. הדמוקרטיה התאגידית שהינה נשמת אפה של חברה בערבון מוגבל מתעוותת בחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה. בחברות אלה אין לבעלי המניות יכולת השפעה ממשית על המבנה הניהולי של החברה. הסיבה לכך הינה שחברות אלו מחזיקות בכמויות עצומות של מניות, כאשר לבעל מניות בודד אין את היכולת להשפיע על המתרחש בחברה. בהעדר יכולת השפעה מנוהלת החברה על ידי אדם או קבוצה של אנשים שמצליחה לצבור כמות גדולה של מניות יחסית לשאר בעלי המניות. אלו הם בעלי השליטה בחברה. בעלי השליטה מצליחים לשלוט בחברה באמצעות המניות שבידיהם בצרוף יפויי כוח שהם אוספים מבעלי מניות אחרים. בצורה כזו, יכול להיווצר מצב שאדם שמחזיק 10% מהון המניות של החברה – הוא זה שישלוט בה, ימנה את הדירקטוריון, יכתיב את מדיניות החברה, ויהנה מרווחיה באמצעות משכורות והטבות שונות.

להמשיך לקרוא מתרשמים מתרומות? רק שתדעו שזה על חשבונכם

השותף מעצבן אותכם? כך תמנעו מפירוק השותפות בתקופה של משבר כלכלי

ירידה בעסקים זה דבר רע בעבור שותפות בין אנשים, ובכלל לא משנה אם זו שותפות ותיקה או חדשה. בתקופה שכזו עולה המתח בין השותפים, ודברים שבעבר נחשבו כדברים של מה בכך עלולים להפוך למוקשים בדרך לניהול יחסי עבודה תקינים . כל עוד שהעסק מרוויח מוצאים שותפים את הדרך לחיות האחד עם השני בשלום, ואפילו במערכת יחסים טובה, אולם, ברגע שהעסק מתחיל להפסיד – החיכוכים מתחילים לצאת החוצה, והופכים בהדרגה למריבות גלויות. מריבות אלה סופו של דבר עלולות להרוס עסקים טובים.

מה עושים כדי שהמשבר הכלכלי לא יחסל את השותפות, ויאפשר לה לשרוד את התקופה הקשה?

בתקופה של משבר כלכלי עולה המתח בין השותפים. התמונה לצורך דקורציה. לקוחה ממאגר פיקסביי
להמשיך לקרוא השותף מעצבן אותכם? כך תמנעו מפירוק השותפות בתקופה של משבר כלכלי

עורך דין עצמאי – כך תגבה את הכספים שחייבים לך

המשבר הכלכלי שעומד בפתח מטריד, נכון? עכשיו זה הזמן שלנו, עורכי הדין עצמאיים, לחשוב איך גובים כספים שחייבים לנו, ומבטיחים לשמור בעזרתם על התזרים שלנו. אין מה לעשות, אבל עם הידרדרות מוסר התשלומים בישראל נשחקה גם הקלישאה הוותיקה שישנם שלושה אנשים שתמיד משלמים את מה שחייבים להם: הרופא, המאפיונר ועורך הדין. רבים מעורכי הדין ניצבים כיום בפני מצב שלקוח שקיבל מהם טיפול שדרש עבודה רבה אינו משלם את חובו, ומצפצף עליהם בצפצוף אחד ארוך. לא אחת מתלבטים עורכי הדין מה לעשות כשלקוחות לא משלמים, ועבורם נכתב פוסט זה.

עורך דין עצמאי - כך תגבה כספים שחייבים לך. בתמונה: עורכת דין עם פטיש ביד אחת וספר ביד השניה
להמשיך לקרוא עורך דין עצמאי – כך תגבה את הכספים שחייבים לך

מצב מיוחד בעורף

בימים אלה של מתקפות טילים על העורף במדינת ישראל, חשוב יותר מתמיד להבין את ההוראות שבאמצעותן יכולה הממשלה לטפל בהגנת העורף במדינה. החוק שמטפל בנושא הוא חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א – 1951. סעיף 9ג' לחוק זה עוסק בהכרזה על מצב מיוחד בעורף. סעיף זה קובע כי במקרה בו שוכנעה הממשלה כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסיה האזרחית, היא רשאית להכריז על מצב מיוחד בעורף.

ביצוע הסעיף המאפשר מצב מיוחד בעורף

מי שמפקח על סעיף זה היא וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אשר רשאית לזמן את ראש הממשלה, שר הביטחון או הרמטכ"ל להופיע בפניה תוך 48 שעות מעת ההכרזה, לצורך אישורה. לא תאשר הוועדה  את המצב המיוחד – תפקע ההכרזה תוך חמישה ימים מיום הינתנה. הממשלה, באישור מראש של וועדת החוץ והביטחון של הכנסת רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה. מה יקרה אם ראש הממשלה או שר הביטחון או הרמטכ"ל יחליטו שלא להופיע בפני הוועדה? במקרה שכזה תפקע ההכרזה בתוך 48 שעות מעת הינתנה.

מצב מיוחד בעורף. בתמונה: ציור של טנק ירוק זית

שר הביטחון רשאי גם הוא להכריז על מצב מיוחד בעורף, ובמקרה כזה הוא יודיע על ההכרזה מיד לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תוקפה של הכרזה שכזו של שר הביטחון הוא ל-48 שעות בלבד, אך השר או הממשלה רשאים לבטל את ההכרזה עוד לפני כן. הממשלה רשאית גם להאריך את תוקפה של הכרזת שר הביטחון, ובמקרה כזה תצטרך  לעבור את פרוצדורת האישור של וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

התקופה של 48 שעות לא כוללת שבתות וחגים בתוכה.

משמעות ההכרזה על מצב מיוחד בעורף

בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה על העורף, רשאים הרמטכ"ל, סגנו, ראש אגף המטה הכללי בצבא הגנה לישראל, ראש פיקוד העורף, או קצין בצבא הגנה לישראל שדרגתו אלוף המשמש בתפקיד אלוף פיקוד, לגבי המרחב שעליו הוא ממונה –  לתת כל הוראה הנדרשת לשמירתם או להצלתם של חיי אדם או של רכוש. אותם בעלי תפקידים שנמנו כאן רשאים, בין היתר, להטיל חובה לשהות במקומות מסוימים, לרבות בבתים או בבניינים אחרים, בחדרי בטחון או במקלטים, לאסור או להגביל את הלימודים במוסדות חינוך, לתת הוראות לגבי ציוד אישי, לצורכי התגוננות אזרחית, לבטל רישיונות המקנים זכות שימוש במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה, להורות למחזיק במקלט לפנותו מיד מהמיטלטלין שבו ועוד.

למי שתהה מה קורה אם ההוראה לא הגיעה לידיו של מי שאמור למלא אחריה, הרי שהחוק קובע כי ההוראה תפורסם בהקדם האפשרי ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונות ובכל דרך שימצא בעל התפקיד לנכון, וכן קובע חזקה כי יראו את ההוראה כאילו הגיעה לידיעתו של אדם, בתוך שעה משעת פרסומה ברדיו או בטלוויזיה, או בתוך ארבע שעות משעת הפצת העיתונים שבהם פורסמה ההוראה, או מהמועד שבו פורסמה ההוראה בדרך אחרת, לפי המוקדם. ההוראה תחייב כל אדם, משעה שנמסרה לו או משעה שהגיעה לידיעתו, זולת אם הוכיח שלא יכול היה לדעת עליה.

כדי להגביל את תוקף ההכרזה נקבע כי אין בהוראות הסעיף העוסק בהפצת ההוראה על מצב מיוחד בעורף כדי לפגוע בפעולת העיתונות והתקשורת האלקטרונית.

אולי תשתקו?

היום ניהלתי דיון שלם בבית המשפט מבלי להוציא מילה מהפה. זה לא שלא היה לי מה להגיד, דווקא היה לי הרבה מה להגיד, תמיד יש לי מה להגיד בתיקים שאני מטפל בהם. אבל היום החלטתי לשתוק.

הסיבה לשתיקתי היתה שהשופט תקף ללא הפסקה את הצד שכנגד. היא התפתלה וניסתה "להעביר את הכדור" אלי אבל אני לא התפתיתי להשיב לה. רק חייכתי כמו מונה ליזה ונתתי לה להמשיך להתפתל.

האמת, ריחמתי עליה. כששופט "נכנס בך" זה לא נעים, בעיקר שזה לא אישי אלא נוגע לעובדות המקרה. עורכת הדין הגישה תביעה מוצדקת, לא היתה לה שום ברירה אלא לפנות להליכים משפטיים. קרוב לוודאי שגם אני הייתי נוהג כמוה. כך לפחות חשבתי.

להמשיך לקרוא אולי תשתקו?

ההבדל בין חוזה רגיל לחוזה אחיד

חוק החוזים בישראל מקדש את התפיסה לפיה צדדים יכולים לרשום בחוזה ככל העולה על נפשם, והמדינה אינה צריכה להתערב בחוזה, גם אם הוראותיו אינן צודקות. כל עוד הוראות החוזה חוקיות, ואינן נוגדות את תקנת הציבור – יכולים הצדדים לחוזה לרשום בו ככל העולה על רוחם, ומי שחותם על החוזה יהיה מחויב להוראות הכתובות בו – גם אם הן אבסורד.

בתי משפט יתערבו בתוכן החוזה רק אם יסתבר שהחוזה הושג בכפייה, או בעושק, או תוך פגם אחר שנקוב בחוק החוזים. בתי משפט גם יכולים ליצוק תוכן במילות החוזה על דרך פרשנות, כאשר יש להם סמכות רחבה לפרש את החוזה באופן הנראה להם. בעקבות תיקון  בחוק החוזים שהתקבל לא מזמן – פרשנות זו תעשה בראש וראשונה על פי לשון החוזה, ורק אם זו אינה ברורה ניתן יהיה לפנות לכללים פרשניים אחרים.

חוזים אחידים. בתמונה: חוזה לא חתום. התמונה לקוחה ממאגר פיקסביי
להמשיך לקרוא ההבדל בין חוזה רגיל לחוזה אחיד

רוח רפאים באולם

בית משפט הוא מקום בו מתקיימים דיונים וניתנת הכרעה לגבי נושאים שונים הקשורים לצדדים לדיון. הצדדים לדיון הם התובע (או המבקש) והנתבע (או המשיב). אלו הם שני הצדדים לדיון, כשלעתים ישנם גם צדדים שלישיים ואפילו רביעיים. אבל העיקרון הוא שמי שמשתתף בדיון המשפטי הוא צד במשפט. מי שאינו צד במשפט אינו יכול להשתתף בדיון, אינו יכול להגיש כתבי טענות ואינו יכול להביא עדים או לחקור עדים של צדדים אחרים.

אבל לפעמים ישנם מצבים שאדם כלשהו חושב שהוא עלול להיפגע מתוצאות הדיון או שיש לו עניין בתוצאות הדיון, ואז הוא מבקש להצטרף כצד לדיון. בית משפט רשאי לצרף אותו כצד, ואם בקשתו מתקבלת – הוא הופך לבעל דין לכל דבר ועניין, ועומדים לרשותו כל הכלים שעומדים לרשות בעלי הדין לשם בירור עניינם.

רוח רפאים באולם. התמונה לצורך דקורציה בלבד.
להמשיך לקרוא רוח רפאים באולם

גילוי מסמכים זה עניין של אסטרטגיה משפטית

הרבה פעמים עורכי דין מתלבטים עד כמה להיות נדיבים בהליכי גילוי מסמכים. לפעמים ההליכים האלה מתישים, מציקים ואפילו חצופים. למה לתת לצד שכנגד באמצעות עורך הדין שלו את דף החשבון של הסבתא מ-1928 בתביעה שעניינה בכלל סכסוך שכנים? יותר קל לטעון שמדובר במסמך לא רלבנטי וכך להיפטר מהחובה לגלות את המסמך. יש עורכי דין שכאשר הם מייצגים נתבעים הרי באופן עקרוני הם לא מעוניינים לשתף פעולה עם גילוי מסמכים, שהרי תפקידו של התובע הוא להוכיח את התביעה ואין שום סיבה לעזור לו למצוא חומר כנגד הלקוח.

גילוי מסמכים זה עניין של אסטרטגיה משפטית. התמונה לצורך דקורציה בלבד. לקוחה ממאגר פיקסביי
להמשיך לקרוא גילוי מסמכים זה עניין של אסטרטגיה משפטית

הסתכסכת עם השותפים? מי מכם יעזוב?

סכסוכי שותפים הם דבר שקורה ברוב העסקים. אני יודע שקשה להסביר את זה, אבל כמעט לכל שותפות ישנו תאריך תפוגה. גם אם מדובר בשותפות בין שני אנשים וגם אם מדובר בחברה בע"מ. לא משנה מה תעשו, ואיך תתנהגו – בסופו של דבר יגיע היום שבו השותפים מסתכסכים. ממש כמו בנישואין – עצם הקשר הזוגי הוא זה שטומן בחובו גם זרעים של פרידה, רק בהבדל אחד: עם השותף אתה מבלה הרבה יותר זמן מאשר עם אשתך.

אז מה עושים כשהיום הזה מגיע? אין טיפול זוגי לשותפים, ואין יועצים פסיכולוגיים שיעזרו לכם לעבור את המשבר. למען האמת, אני חושב שבמקרים רבים עדיף גם לא לנסות ולהסתדר בכל מחיר עם השותף או השותפה ועדיף לפרק את החבילה. בסך הכל מדובר בקשר עסקי, וכאשר הקשר הזה מפסיק לספק מקור הכנסה בטוח ונוח – במקרים רבים עדיף שיפסיק להתקיים.

שני שותפים רבים. התמונה לדקורציה בלבד.
להמשיך לקרוא הסתכסכת עם השותפים? מי מכם יעזוב?

רוצים להיפרד מהשותף? – כך תצאו מהסכסוך עמו כשידכם על העליונה

כשוולינגטון התכונן לקרב ווטרלו מול נפוליאון, הוא מצא שיטה מעניינת שתתן לו יתרון על נפוליאון בקרב: בסריקות מוקדמות של שדה הקרב, שביצעו אנשיו, הוא גילה שישנם מקומות באזור הקרב שבהן האדמה מתייבשת יותר מהר מאשר במקומות אחרים שבהם האדמה נשארת לחה ובוצית במשך רוב שעות היום. לפיכך הציב וולינגטון את חילותיו במקום בו האדמה מתייבשת מהר, והשאיר את נפוליאון להתבוסס באיזור הבוצי של שדה הקרב. כך זכה וולינגטון ליתרון ראשון וחשוב באחד הקרבות הגדולים והחשובים בהיסטוריה עוד בטרם החל הקרב.

פרידה משותף היא תמיד דבר קשה. ממש כוולינגטון שותף שרוצה לצאת מסכסוך שותפים כשידו על העליונה צריך לערוך סריקות מוקדמות של השטח, במקרה זה – העסק המשותף, על מנת להעריך מהן נקודות התורפה האפשריות שאליהן יתומרן יריבו, ומהן נקודות החוזקה האסטרטגיות של העסק עליהן עליו להשתלט. לכל עסק ישנן נקודות מפתח שמי שיחזיק בהן, יחזיק בעסק כולו. הכנה מוקדמת לקראת הסכסוך עשויה להיות קריטית בקביעת תוצאותיו. הבעיה העיקרית היא כיצד לאבחן את אותן הנקודות האסטרטגיות של העסק. לאחר שנקודות אלו נחשפות, ההשתלטות עליהן היא קלה יחסית.

פרידה משותף היא תמיד קשה. התמונה לצורך דקורציה בלבד. לקוחה ממאגר פיקסביי
להמשיך לקרוא רוצים להיפרד מהשותף? – כך תצאו מהסכסוך עמו כשידכם על העליונה

רבתם עם השותף? אל תרוצו לבית משפט

אם יש משהו שמסוגל להרגיז אותי באמת זה כאשר עורכי דין מחפשים פסיקה רלבנטית על סכסוך שותפים. לא שאין פסיקה בנושא, יש פסיקה כזו, אבל אני הייתי מעדיף שלא תהיה פסיקה בכלל. חלק גדול מזמני אני משקיע בשיחות ממושכות עם לקוחות ועם עורכי דין של הצד שכנגד במטרה להגיע לפתרון סכסוכי שותפים, כזה שייתר לחלוטין את הצורך בפנייה לבית המשפט. מרגע שסכסוך בין שותפים מגיע לבית המשפט, כולם מפסידים: העסק, הלקוחות, הספקים ובעיקר – השותפים עצמם.

להמשיך לקרוא רבתם עם השותף? אל תרוצו לבית משפט

ושאינו יודע לשאול

בזה הרגע הסתיימה החקירה נגדית. העד מתחיל להתרומם ממושבו, השופטת מרימה עיניה מעל התצהירים וממלמלת בקול עייף, "חקירה חוזרת?". אתה מעיף מבט על העד שלך, הוא לא מוצא את הדרך שיורדת מן הדוכן, פניו חיוורות כסיד – הוא היה נותן כל סכום שבעולם בשביל לחזור שלוש שעות אחורה, לימים הטובים ההם – כלומר לזמן שלפני שהתחילה בו החקירה הנגדית. עורכת הדין של הצד שכנגד מבליעה חיוך מלא סיפוק, היא את היומית שלה עשתה. הלקוחות שלה מגחכים בינם לבין עצמם.

בשבריר שנייה גלגלי השיניים במוח פועלים במהירות כפולה מן המותר, כאב ראש חד מפלח את הרקה: אתה מסתכל שוב על העד, הוא שבור לגמרי. עוד שאלה אחת והוא נשבר ומכתיב לפרוטוקול הודאה שהצד השני בכלל לא חייב לו כסף, והוא הגיש את התביעה סתם משום שאשתו לחצה, או משום שלנתבעים יש רכב יותר יפה משלו. אולי תחזור לכסא ותתקן נזקים בחקירה הנגדית. מצד שני – העד שלך ענה כל כך לא לענין שבטוח שהשופטת לא מבינה עכשיו מה הגרסה שלו, וגם אם תבין, הרי שבהעדר עדויות היא לא תוכל לקבל את הגרסה. אתה מחליט לחקור.

השיקולים שצריך לשקול אם לחקור חקירה חוזרת. בתמונה עורך דין עומד על דוכן ולידו ספרים ומאזניי צדק. התמונה לצורך אילוסטרציה בלבד
השיקולים שצריך לשקול אם לחקור חקירה חוזרת

השניות המועטות הללו שבהן עורך דין צריך לקבל החלטה האם לחקור את העד בחקירה חוזרת או לוותר על זכותו לחקירה זו אינן צריכות להתרחש כלל. החלטות הרות גורל מסוג זה ראוי שלא יתקבלו בלחץ הרגע, ועל פי תוצאות עבודתו או עבודתה של הצד שכנגד. ההחלטה האם לחקור עד בחקירה חוזרת הינה החלטה אסטרטגית שצריכה להתקבל הרחק מאולם בית המשפט, במשרד עורך הדין, בטרם יום שמיעת הראיות, שהרי משפטים מנצחים באמצעות אסטרטגיה, ולא  על פי מצב רוח רגעי.

בשעת שמיעת הראיות ישנן שלושה סוגי חקירות שבהן על העד לעמוד. החקירה החוזרת היא האחרונה בהן, היא מתבצעת לאחר שהעד כבר נחקר בחקירה הנגדית המתישה והקשה, והיא מאוד קצרה מבחינת ההיקף שלה, אך מאוד רחבה מבחינת השאלות שמותר לשאול. השאלות אינן יכולות להיות נקודתיות, הן אינן יכולות להדריך את העד ואינן יכולות להזמין תשובה הרצויה לשואל. אי אפשר להכין עד לחקירה זו כפי שניתן להכינו לחקירה נגדית: עורך דין מנוסה יודע פחות או יותר על מה ייחקר העד שלו בשעת שמיעת הראיות, אבל אין לו מושג מה העד יענה, ומה יהיה צורך להבהיר ולתקן בחקירה החוזרת. חקירה זו היא ענין של החלטה שמתקבלת ומתעצבת תוך כדי חקירתו הנגדית של העד, ותועלתה היא תמיד מוטלת בספק. לעתים היא תגרום נזק ותסבך את דברי העד עוד יותר, לעתים דווקא תבהיר נקודה שהעד כשל בה בשעת חקירתו הנגדית ותציל את התיק כולו.

איך מקבלים החלטה מראש האם לקיים חקירה חוזרת?

השאלה האם לחקור את העד בחקירה חוזרת אינה צריכה להתקבל בזמן הדיון עצמו אלא בשקט, במשרד, בשעת הכנת התיק להוכחות. על אף שלכאורה נראה שחקירה זו היא דבר שאין אפשרות לחזות את נחיצותו הרי שבפועל עבודה דקדקנית על התיק תגלה את נחיצותה של עוד טרם החלה החקירה הנגדית. למעשה, עורך דין חד מספיק יודע מראש מה ישאל הצד שכנגד את העד שלו, וכפי שברור לו שעליו להכין את העד לחקירה הנגדית – כך עליו להתכונן לאפשרות שתהיה חקירה חוזרת. למרבה הצער, רובנו לא חושבים כל כך רחוק אלא מניחים כהנחת עבודה שנחליט בדבר לאחר שתשמע החקירה הנגדית.

אני כשלעצמי רואה בחקירה החוזרת עניין של אסטרטגיה: אחרי שאני לומד את השופט או השופטת שיושבים בדין, ואחרי שאני עורך מספר סימולציות עם העדים, אני מחליט האם האסטרטגיה שלי תהיה לערוך חקירה שכזו או שאוותר עליה. את ההחלטה הזו אני מקבל מראש ולא בזמן החקירה הנגדית של היריב. הפרמטרים שמשפיעים על החלטתי הינם: האם השופט/ת סבלני/ת להארכה של הדיון (אני לא אוהב להסתכן בהוצאות משפט מיותרות), האם העדים שלי רהוטים ויודעים להסביר את עצמם, האם מדובר בתיק שנסמך על מסמכים חזקים או שזהו תיק שנסמך על גרסאות הצדדים –  ככל שבתיק ישנן פחות ראיות כתובות כך הנטייה תהיה למקד את דיון הראיות בעדויות וכמובן להשתמש בכלי של חקירה חוזרת, האם המחלוקת בין הצדדים הנה עובדתית או משפטית וכיוב'.  כעקרון, אני מאמין שכאסטרטגיה צריך להשתמש בכלי היעיל של חקירה חוזרת, אלא אם כן מדובר בתיק שבו העדויות בעל פה משניות לשם הכרעה בסכסוך.

הכנה מראש לחקירה

בניגוד לרבים מחבריי אני סבור שאפשר לדעת מראש אילו נושאים יעלו בחקירה הנגדית ולהתכונן אליהם, ואפשר גם להכין את העדים להתמודד בכוחותיהם שלהם מול מתקפת השאלות שצפויה לרדת על ראשם. חשוב לציין שאת החקירה החוזרת ניתן לנצל לא רק להבהרת נושאים שעלו בשעת החקירה הנגדית, אלא גם להבהרת דברים שעלו בתצהירי הצד שכנגד ולא זכו למענה הולם בתצהיר מטעם הצד שאותו אנחנו מייצגים. שימוש מושכל בחקירה החוזרת עשוי להועיל לחדד את הנקודות השנויות במחלוקת, להבהיר את עמדת הלקוח ולהשלים חסרים שנוצרו בתצהירים.

מהי האסטרטגיה הנכונה בבחירת העיתוי להגשת תביעה

אחת השאלות שמטרידה עורכי דין רבים הנה מתי העיתוי הנכון להגיש את התביעה: האם לאחר משא ומתן בין הצדדים, האם להקדים ולהגיש את התביעה בטרם התקיימה הידברות כלשהי, האם כדאי לשלוח טיוטת כתב תביעה לנתבע לפני ההגשה על מנת "להלחיץ" אותו ולגרום לו לשנות את עמדתו, האם כדאי להגיש תביעה בתקופת חגים – על מנת להעצים את הלחץ הפסיכולוגי, וכיוצ'ב שאלות שמטרידות את עורכי הדין בטרם יעשו את הצעד של הגשת תביעה.

ישנם עורכי דין ששאלת העיתוי כלל אינה מטרידה אותם: הם מקבלים את התיק, מכינים כתב תביעה ומיד מגישים אותו. ככל שכתב התביעה יוגש מהר יותר כך יטב מבחינתם. ישנם עורכי דין שסבורים שתפקידם הוא ביצועי: הם צריכים לבצע את העבודה שהלקוח הורה להם עליה, ואם הלקוח שכר את עורך הדין להגיש תביעה – אזי יש להגיש אותה. לעתים מתלווה לסוג כזה של החלטה החשש שאי הגשת התביעה במהירות תגרום לאיבוד הלקוח או לפגיעה בו, משום שלעתים השתהות בעמידה על זכות משפטית פוגעת בזכות עצמה. להמשיך לקרוא מהי האסטרטגיה הנכונה בבחירת העיתוי להגשת תביעה

אי הבאת מצהיר לחקירה – אסטרטגיה שעלולה לעלות ביוקר

ישנם תכסיסים משפטיים שלעתים מצליחים ולעתים נכשלים, אבל כישלון בהם עלול לעלות ביוקר. אחד המקרים הוא כאשר לא מביאים מצהיר לחקירה בבקשת רשות להתגונן, במטרה שהשופט ידחה את הדיון וכך ירוויח מגיש הבקשה זמן. התכסיס הזה משמש למקרים בהם קיים חוב כספי, אך הלקוח אינו יכול או אינו רוצה לשלם אותו. במקרה כזה ממתין הלקוח לתביעה וכאשר היא נמסרת לו הוא שוכר עו"ד ומגיש בקשת רשות להתגונן שנימוקיה לקוחים "מן היקב ומן הגורן" או בשפה פשוטה – אין בה נימוקים כלל.

היתרון בהגשת בקשה כזו היא לנצל את פרק הזמן הארוך שעובר מעת הגשת הבקשה לרשות להתגונן ועד לדיון בה. כאשר בינתיים הלקוח מרוויח זמן, יכול לנסות ולארגן כסף על מנת לשלם את חובו, ואולי אפילו לנצל את העובדה שקיימים עורכי דין בתמונה על מנת להגיע לפשרה נוחה. ניצול שכזה של מערכת המשפט הוא לגיטימי, אבל לא ממש ראוי, ובתי המשפט מאוד לא אוהבים אותו. אך הבעיה המרכזית בהגשת בקשה כזו, שהינה בקשת סרק במהותה, הוא שהרווח בגינה לעתים מתמצה בדחיית הקץ במספר חודשים בלבד. להמשיך לקרוא אי הבאת מצהיר לחקירה – אסטרטגיה שעלולה לעלות ביוקר

חובות ופשיטת רגל כתוצאה מקשיים תזרימיים: מעגל שוטה שמפרק עסקים טובים

לפעמים עסקים טובים מתפרקים ללא סיבה נראית לעין: העסק מוכר היטב, הלקוחות מרוצים, העובדים חרוצים והשוק טוב, ובכל זאת העסק מגיע לסוף דרכו. מקרים כאלה הם לעתים תוצאה של "מעגל שוטה" שתחילתו בהפסקה או בהקטנה של מסגרת אשראי על ידי בנק, וסופו בפירוק העסק ואף בפשיטת רגל של בעליו.

לבנקים לעתים ישנו תפקיד לא מבוטל בקריסה של עסק. לעתים ההחלטה אם להוסיף ולהעניק אשראי לעסק עם פרופיל ביצועים לא טוב תקבע את עתידו, האם יוסיף להתקיים או ייכנס לפירוק. חשוב להדגיש שפרופיל ביצועים לא טוב לעסק אין פירושו שמדובר בעסק רע, אלא בעסק במשבר. לעתים קרובות עסקים כאלה הם עסקים טובים שנתקלים בקשיים בשל מצב שוק מסוים, או בשל משבר מנהיגות עסקית עקב מנהל לא מוצלח, לפעמים עוזב לקוח גדול והדבר משפיע על ביצועיו של עסק בטווח הקצר. במקרים שכאלה העסק עשוי להתאושש ולהביא לרווחים גדולים לבעליו. להמשיך לקרוא חובות ופשיטת רגל כתוצאה מקשיים תזרימיים: מעגל שוטה שמפרק עסקים טובים

האם משה קצב צריך להחליף אסטרטגיה?

פרסום הפרוטוקול מהחקירה הנגדית שפך אור במידה רבה על האסטרטגיה שנקט משה קצב במשפטו: אסטרטגיה שגורסת שהוא צודק לחלוטין, ושכל התלונות כנגדו מופרכות. קצב נשאל שאלות רבות במהלך החקירה ובכולם העמיד גרסה שהפוכה לחלוטין לגרסת המתלוננות נגדו. קצב שכר את מיטב עורכי הדין בארץ, וחזקה עליהם שהכינו אותו ימים שלמים לעדות – כך שכל דבר שיצא מפיו בחקירה הראשית, לפחות, נבחן היטב על ידי צוות ההגנה במשך תקופה ארוכה. קרוב לוודאי שקצב הוכן לחקירה נגדית על ידי כך שלוטשה עבורו תשובה למבול של שאלות שניתן היה לצפות שהתביעה תשאל אותו במהלך חקירתו. אם אחרי כל ההכנה הזו קצב עדיין טרח לסתור כל פרט מעדותן של המתלוננות במשטרה ובבית המשפט – זה סימן שמדובר באסטרטגיה ולא בפליטת פה רגעיות של נאשם הנמצא במצוקה. להמשיך לקרוא האם משה קצב צריך להחליף אסטרטגיה?

האסטרטגיה המומלצת בהכנת הסכם מייסדים

לפני מספר שנים הגיעו אלי חברה צעירים שעמדו להקים עסק חדש. הם היו נלהבים מאוד, ניכר היה בהם כי מדובר בחברים טובים, מאז ילדותם. הם פנו אלי על מנת להקים חברה והתייעצו עמי האם יש צורך בהסכם מייסדים. המלצתי להם בחום לעשות ביניהם הסכם מייסדים. הם שמעו אותי בנימוס, הנהנו בראשם, אך בסופו של דבר החליטו שלא לערוך הסכם שכזה. לימים פגשתי את אחד מהם בדרך מקרה, הוא שמח לראות אותי, אולם כשהתעניינתי בנעשה בעסק, סיפר לי כי השותפים נמצאים כיום בסכסוך קשה, הגיעו הדברים עד כדי כך שחלקם כבר שכרו שירותיהם של עורכי דין. הם לא הצליחו להגיע ביניהם להסכמה כיצד לפרק את השותפות שעשו ביניהם במסגרת של חברה, ואת נכסיה. הוא ציין בצער שחבל שלא ערכו בשעתו הסכם מייסדים שהיה מקל על הפירוד. להמשיך לקרוא האסטרטגיה המומלצת בהכנת הסכם מייסדים