ארכיון הקטגוריה: כללי

המלחמה, השותף הצ'ילבה וכבוד הבורר הקדוש

הטילים שעפים פה מכל עבר בימים האחרונים מזכירים לי את אחד הסבבים הקודמים בעימות המתמשך עם החמאס. גם אז עפו טילים, היו אזעקות ובתי הקפה התרוקנו מכל יושביהם. כשבתי הקפה מתרוקנים, אז לנו זה אומר שהפסדנו בילוי אחד או שנים או עשר. אבל יש כאלה שבשבילם ההתרוקנות הזו היא הרבה יותר גרועה: אלו הם הבעלים של בתי הקפה.

בסבב הטילים הקודם היה בית קפה אחד בעיירה דרומית כלשהי שבמשך עשרה ימים לא נכנסו אליו כמעט אנשים. כל יום הצוות היה מגיע, מכין אוכל כרגיל ומחכה אולי יבואו קצת לקוחות. אבל כלום, עשרה ימים אנשים לא באו, האוכל שהוכן הלך לפח, והצוות ישב באפס מעשה.

בית הקפה הוחזק על ידי חברה בע"מ שהיו לה שני בעלי מניות, שלצורך הענין נקרא להם דני ויוסי. כשפרץ המשבר הבטחוני מצב היחסים ביניהם כבר לא היה כל כך טוב כפי שהיה בהתחלה, אבל איכשהו הם הצליחו להסתדר ולפעול יחדיו למען המטרה המשותפת: עשיית כמה שיותר כסף.

כשהתחילו לעוף הטילים ויחד איתם התעופפו גם הלקוחות של בית הקפה, הפסיקו שני השותפים לדבר אחד עם השני. הפסקת שיתוף הפעולה ביניהם היתה עלולה לחסל את בית הקפה, אבל מאחר שממילא לא נכנסו לקוחות, אז הנזק שעשו שניהם לא היה כל כך גרוע. לכל מי שעבד בבית הקפה היה ברור שהשניים האלה לא יישארו ביחד ושבית הקפה הולך לפירוק.

היתה רק בעיה אחת עם סגירת בית הקפה: מי ישלם את החובות לבנקים ולספקים? להמשיך לקרוא

אישה חופנת את ראשה בידיה

למה סכסוכים בין בעלי מניות בחברה גורמים נזק למשק הישראלי?

כבר שבועיים שלרינה כואב הראש. היא חוזרת מהעבודה בלילה, מכינה אוכל לילדה, משכיבה אותה לישון, ואחר כך צונחת על הספה מול הטלביזיה. השעות האלה של הערב הן השעות הנסבלות היחידות בסדר היום של רינה.

אם לא דיי בכך שכואב לה הראש, גם רפי השותף שלה מתנהג לאחרונה בצורה מוזרה. הוא נעלם מהעסק לימים שלמים ללא סיבה ידועה מראש, וכשהוא חוזר הוא מתחמק מהשאלות שלה. פעם הוא היה מעדכן אותה על כל צעד שלו, כיום הוא מתנהג בחשאיות ובצורה חשודה.

אישה חופנת את ראשה בידיה

השותף עושה לך כאב ראש?

רינה עובדת ביחד עם רפי כבר חמש שנים. הם הקימו חברה קטנה שמייצרת צעצועים לילדים, ויש להם מחזור מכירות יפה של כמה מיליונים. רינה מתכננת את הצעצועים החדשים ומפקחת על העובדים. רפי משווק את הצעצועים לחנויות, ואחראי על הקשרים עם הלקוחות.

השותפות ביניהם מאוד מוצלחת, הם משלימים אחד את השני ורק לעיתים רחוקות הם מתערבים האחד בעבודתו של השני. בשביל רינה העסק הוא כמעט כל חייה, מקור הפרנסה שלה ושל בתה הקטנה, ומקור העניין שלה בחיים. להמשיך לקרוא

מה עושים כשהצד שכנגד מגיש תצהירים רגע לפני הדיון?

אם יש משהו שמרגיז עורכי דין זו סיטואציה שבה הצד שכנגד מגיש תצהירי עדות ראשית ברגע האחרון לפני הדיון, חודשים לאחר המועד שבו הוא היה צריך להגיש את התצהירים, ועל הדרך הוא גם מכניס ראיות לא קבילות, עדויות שמיעה, שינוי חזית ואף מבקש להעיד עדים שקיימים סיבות שונות ומשונות העשויות למנוע את העדתם. לא רק שזה מרגיז – זה גם גורם לדילמה, כיצד להתנהג? לבקש מבית המשפט למנוע עדויות, או למחוק חלקים מהתצהיר? לחקור על התצהירים ולטעון בסיכומים לשינוי חזית? לסרב לקיים חקירות ביום הדיון משום שאינכם מוכנים? מה עושים?

ישנם כל מיני גישות לבעיה הזו: ישנם עורכי דין שסבורים שהדרך הטובה ביותר היא לבקש ביום הדיון למחוק את התצהירים, תוך כוונה שגם אם הם לא יימחקו – ייתכן שהצד שכנגד יאולץ לוותר על חלק מהעדים, ואולי על חלקים בתצהיריו. אחרים חושבים שאין ברירה – אלא לדחות את מועד הדיון כדי שניתן יהיה להתכונן לחקירה על התצהירים שהוגשו באיחור, והמהדרין אף מבקשים שבית המשפט יפסוק להם הוצאות. עורכי דין אחרים מוותרים מראש, בולעים את הצפרדע, ומקיימים את הדיון במועדו, על בסיס התצהירים שהוגשו. והשופטת? היא בכלל חושבת שהמחדל הדיוני של אחד מבעלי הדין זו הזדמנות מצויינת ללחוץ על הצדדים לסיים את התיק בפשרה.

מה הדרך הנכונה להתנהג בסיטואציה שכזו?

להמשיך לקרוא

חייב הציע לך הסדר? קח את הכסף וברח

ההסדרים שהוצעו למחיקת חובות בקבוצת אי-די-בי, יחד עם תספורות האג"ח התכופות שאנו חווים בשנים האחרונות, העלו לכותרות את נושא מחיקת החובות של חייבים. אולי לא כולם יודעים – אבל מדי שנה מוחקים בנקים ונושים אחרים סכומי עתק בשל חובות שאינם נפרעים וכנראה גם לא ייפרעו לעולם, ואולי טוב שכך: ישנם חובות שאין להם עוד ערך כלכלי, משום שלא ניתן יהיה לעולם לגבות אותם, וכאשר חייב מסוגל לשלם משהו על חשבון חובותיו ובתמורה יימחקו שאר חובותיו, עדיף יהיה לעתים להסכים להסדר שכזה, מאשר להמשיך ולהחזיק לעד בחובות עתק שלעולם לא ניתן יהיה לגבותם. האם צריך למחוק חובות לכל חייב שהסתבך? בוודאי שלא: ישנם מקרים שבהם ראוי למחוק חובות, וישנם מקרים שבהם ראוי שלא למחוק. המחיקה אינה אוטומטית, ואינה צריכה להתקיים בכל מקרה ומקרה. להמשיך לקרוא

מתלבטים האם להעסיק עו"ד שכיר? הנה כמה טיפים בשבילכם

עשר בלילה היא שעה נהדרת, העיר כולה מוארת באורות ניאון, התנועה בכביש דלילה, אנשים יושבים במסעדות ובבארים. חבל רק שאתם עדיין במשרד, ולא בפעם הראשונה. מאחר שהעבודה הלא נגמרת הפכה כבר לנושא יומיומי, אתם מתחילים לחשוב שאולי אתם כבר לא מסוגלים יותר לעבוד לבד, וזה הזמן לקחת עורך דין או עורכת דין צעירים שיקלו מעט את עומס העבודה ממכם. חושבים על זה, אבל קשה לעשות את הצעד. מאוד מפחיד לדעת שהוצאות המשרד שלכם יקפצו עכשיו בצורה דרסטית: משכורת נוספת, תנאים נלווים, חדר נוסף, מכשיר טלפון נוסף, הגברת הלחץ על מזכירות המשרד. וחוץ מזה, למי יש זמן להתחיל ללמד עכשיו את השכירים כיצד לעשות את העבודה, וכמובן גם להשקיע כל יום מספר שעות בלפקח עליהם ולבדוק שהם לא עושים לכם פאשלות. מצד שני – כמה אפשר לשבת במשרד עד לשעה עשר בלילה? להמשיך לקרוא

כיצד תוכל ציפי ליבני להצליח בתפקידה?

הפרופ' דוד ליבאי נחשב לאחד משרי המשפטים הטובים והמוצלחים ביותר בכל תולדות מדינת ישראל. הצלחתו לא באה מעיסוק באף אחד מהנושאים הבוערים של מערכת המשפט: הפרופ' ליבאי לא פתר את בעיית עומס התיקים בבתי המשפט, הוא לא פתר את בעיית השחיקה במעמד המערכת, את העייפות והשחיקה המקצועית של שופטים, את הניכור בין לשכת עורכי הדין למערכת המשפט ואפילו לא את הצפת המקצוע בעורכי דין צעירים שהחלה כבר בתקופתו כשר משפטים. ובכל זאת הפרופ' ליבאי נחשב לשר משפטים מוצלח מאין כמוהו. סוד הצלחתו נעוץ בכך שלקח על עצמו פרוייקט שאיש לא טיפל בו, וביצע אותו עד תום: הוא השיג תקציב, תכנן והחל בבנייה של בניינים חדשים לבתי המשפט. כשנכנס לתפקידו היו רוב בתי המשפט בישראל מבנים מתפוררים ומוזנחים, ואילו כיום, בשל הפרוייקט שהחל בו כשר משפטים – נמצאים רוב בתי המשפט בבניינים חדשים ומפוארים. להמשיך לקרוא

ספירת העומר במערכת המשפט

הזמן שבין החזרה מפסח לבין תחילתה של פגרת הקיץ של בתי המשפט נחשב לאחת התקופות המלחיצות ביותר במשרדי עורכי הדין ובבתי המשפט. זו תקופה של מירוץ נגד הזמן, להספיק לסיים או לקדם תיקים עד לתחילתה של הפגרה. הפגרה שמסתיימת בתחילת חודש ספטמבר עלולה להיות מאוד ארוכה, בעיקר בשנים שתקופת החגים נופלת בתאריך מוקדם. מהטעם הזה, ישנם דברים שאם לא ניתן יהיה לסיים אותם בשלושת החודשים הקרובים – הם יאלצו להמתין עד לחודש נובמבר. אם מוסיפים לכך את בוא האביב ועמו את שעון הקיץ שנכנס לתוקף בימים אלה, אפשר להבין מדוע שעות העבודה במשרדי עורכי הדין עומדות להיות מאוד ארוכות בחודשים הקרובים, מפלס הלחץ עומד לעלות, ולהקרין על כל המערכת המשפטית. מאחר וקיים לחץ עצום של עבודה בתקופה הזו, קשה מאוד לעשות דברים נוספים בחודשים אלה חוץ מלעבוד על תיקים קיימים.

מכאן שאם אתם מתכננים איזה שהם שינויים במשרד שלכם, כנראה שבתקופה הקרובה יהיה קשה מאוד להוציא אותם אל הפועל. זה לא זמן לרענן את הצוות, לדון במשכורות, להחליף משרד או אפילו לשפץ את הקיים, ואפילו לא זמן לעסוק בגיוס לקוחות חדשים. להמשיך לקרוא

עד כמה צריך לעדכן את הלקוח במצבו?

פעמים רבות כשישבו מולי לקוחות ותינו את צרותיהם, שאלתי את עצמי בשקט האם עלי לספר להם בדיוק מה מצבם, או לחסוך את זה מהם ופשוט לעשות מה שצריך כדי לחלץ אותם מהבוץ. תמיד בחרתי בשיטה של הגילוי המלא של האמת, גם אם היא לא נעימה, וגם אם הדבר הצריך ממני לבצע תפקיד של פסיכולוג יותר מאשר של עורך דין. באופן עקרוני אני מאלה שמאמינים שצריך לספר ללקוח את הכל וגם לומר לו מה האפשרויות ש"הולכות ליפול" עליו לאור מצבו. הבעיה היא שאחרי שאני מסיים את הנאום המשפטי המלומד אני תמיד מרגיש שהלקוח בודק בעדינות באיזה קומה המשרד שלי ממוקם ושוקל האם כדאי לקפוץ עכשיו, או שעדיף אחר כך.

אז נכון שעדיף שהלקוח יידע בדיוק מה מצבו, אבל מצד שני – מה זה בדיוק עוזר לו לדעת שהוא עומד לחטוף שתי תביעות חדשות, שופט עצבני, עיקול על חשבון הבנק וצו עיכוב יציאה מהארץ. האם בכלל מועיל שהוא יידע את כל זה, זה יעזור במשהו? תמיד אני תוהה למה אני טורח להכניס את הלקוח לדיכאון עמוק כשממילא הוא לא יכול לעשות שום דבר בנדון, חוץ מלסמוך עלי. באופן אישי, מאחר שלא נעים לי לראות לקוחות מדוכאים – הרי שלאחר נאום האופציות שעומדות להתקיים אני משקיע זמן רב בלעודד את הלקוחות, ולתת להם לראות שאחרי שייסתיימו שתי התביעות (בעוד כחמש עשרה שנה) מצבם יהיה נהדר והכל יחזור לקדמותו. להמשיך לקרוא