האם התקנות החדשות באמת יקצרו את משך הדיון בתיק?

בניגוד למקובל לחשוב תקנות סדר הדין האזרחי לא בהכרח יקצרו את הזמן שבו תיק מתנהל בבית המשפט, אלא אולי דווקא להיפך – יאריכו אותו באורח משמעותי.

הפרוצדורה לוחצת? חכו לגזירות שבתקנות החדשות
הפרוצדורה לוחצת? חכו לגזירות שבתקנות החדשות

בניגוד למקובל לחשוב תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שייכנסו לתוקפן בספטמבר 2020, לא בהכרח יקצרו את הזמן שבו תיק מתנהל בבית המשפט, אלא אולי דווקא להיפך – יאריכו אותו באורח משמעותי.

שני דברים יגרמו להארכת הדיון המשפטי לאחר כניסת התקנות החדשות לתוקפן: האחד – יהיו פחות פשרות בין בעלי הדין, שכן לפשרה לוקח זמן והיא "מתבשלת" במהלך ישיבות קדם המשפט. בהתאם לתקנות החדשות בית המשפט ישאף ששלב קדם המשפט לא ייקח יותר משתי ישיבות. בפועל, המצב כיום הוא שתיקים רבים מסתיימים בפשרה לאחר ישיבה שלישית ורביעית.

כל מגשר מתחיל יודע שלמימד הזמן יש משמעות רבה בדרך להשגת פשרה. כשהצדדים מגיעים לגישור בתחילת התיק הם עדיין "טעונים" אמוציונאלית, הם כועסים והם משוכנעים בצדקתם. לאחר שחולף זמן הם "מתקררים", ומתחילים לנתח את סיכויי התיק ואת האינטרסים שלהם באופן רציונלי. כאשר הצדדים מגיעים לגישור לאחר שהתיק מתנהל זמן רב גוברת נכונותם לפשרה וקל יותר להביאם לעמק השווה.

הדבר השני החשוב בהקשר זה – השופטים רוצים לעשות צדק, ולכן הם לא יאפשרו להכריע תיק באמצעות משפט "שדה" בו הדברים מתבררים על אתר ללא אפשרות ללבן אותם כהלכה ולרדת לשורשם. הפרוצדורה הנהוגה בתקנות סדר הדין האזרחי החלות כיום שהותקנו בשנת 1984 מחייבת את הצדדים לדיון ללבן את כל הסוגיות המקדמיות ביניהם במהלך קדם המשפט, וכך להגיע לדיון ההוכחות כשהסוגיות החשובות והראיות נמצאות כולן "על השולחן" וכל מה שנותר זה אך ורק לחקור את העדים, ולהגיש סיכומים.

הפרוצדורה הקבועה בתקנות החדשות אמורה לקצר את ההליכים הנוהגים כיום. כתבי הטענות מוגבלים בעמודים, ואי אפשר להגיש בקשות עבות כרס. בהתאם לתקנות החדשות הדיון בתיק מתחיל ברשימה של בקשות ובית המשפט ייקבע כיצד אלה יישמעו. בשל העומס על בתי המשפט יש להניח שבקשות רבות יידונו בעל פה ובלי לרדת לעומקם של דברים. בחלק גדול מהתיקים לא יוגשו תצהירי עדות ראשית עובר לשלב ההוכחות, כך עולה מהשוואת נוסח התקנות החדשות לאלה הישנות.

לכאורה, ההוראות הללו ואחרות אמורות לקצר את פרק הזמן שבו התיק יתנהל. אך בפועל, אמרנו כבר ששופטים רוצים לעשות צדק, ולכן הם יידונו בטענות הצדדים ובראיות שלהם לעומק, אלא שבמקום לעשות זאת בשלב הדיון המקדמי הם ייעשו זאת בשלב שמיעת הראיות.

למשל, ערן ואיריס הם שותפים בחנות לממכר פיצוחים. ברבות הימים הם מסתכסכים, ואיריס טוענת שערן שלשל כספים לכיסו. מאחר והצדדים לא מאוגדים כחברה בע"מ איריס מגישה תביעה כספית רגילה נגד ערן. בתיק מתנהל גילוי מסמכים מאוד בסיסי, שנערך בשלב ראשוני כשהצדדים עדיין לא חשבו על התיק כהלכה, והסוגיות המרכזיות בו עדיין לא הופנמו על ידי עורכי הדין. חשוב מכך, בשלב הדיון המקדמי התקיים רק דיון אחד, והצדדים לא הצליחו לעמוד במדויק על עמדתו של השופט לגבי טענותיהם.

בשעת חקירה הנגדית של איריס ערן רוצה להציג לה כרטיס ממערכת הנהלת החשבונות שמפרט את כל תנועות הקופה בחנות. הכרטיס מכיל 200 עמודים. עורך דינה של איריס מתנגד להצגת הכרטיס בטענה שזה לא גולה לו במסגרת הליכי גילוי המסמכים בתיק. עורך דינו של ערן טוען שהכרטיס דווקא נכלל בתצהיר גילוי המסמכים הכללי, אך איריס לא ביקשה לעיין בו ולהעתיקו כפי שהתקנות מאפשרות לה.

שופט הדבק בפרוצדורה עשוי להטיל על שכמה של איריס את האשמה באי עיון בכרטיס והעתקתו, ולהתיר את הגשתו. שופט אחר יכול להחליט שהכרטיס יוגש בכפוף להתנגדות, וקבילותו ומשקלו יידונו בהמשך. אבל ישנה אפשרות נוספת: שופטים רבים יאפשרו את הגשת הכרטיס, אבל ייתנו לאיריס את האפשרות להשלים עדותה לגבי הכרטיס, ויאפשרו לעורך דינה לחקור את ערן עליו. אי אפשר לעשות את שני הדברים האלה על אתר. יש צורך לקבוע דיון נוסף שעד אליו איריס תשלים עדותה, ועורך דינה ילמד את הכרטיס ויכין חקירה נגדית לערן.

בפרוצדורה הנהוגה כיום, בהתאם לתקנות סדר הדין מ-1984, סביר להניח כי הכרטיס היה מצורף לתצהיר העדות הראשית של ערן. איריס הייתה יכולה להכין חקירה נגדית לערן טרם דיון ההוכחות וכך נושא זה היה מלובן עד תום. באופן זה דיון ההוכחות אפשר והיה מסתיים באותו יום בו הוא התחיל. אלא שבמצב שייווצר לאחר כניסתן לתוקף של התקנות החדשות ייתכן בהחלט שלא יתקיימו הליכי גילוי מסמכים מספקים ולא יוגש תצהיר עדות ראשית, ועל כן לא יהא מנוס מלקבוע מועד נוסף להוכחות ובו לחקור את ערן על הכרטיס. כתוצאה מכך עלול משך שמיעת התיק להתעכב ולהדחות לזמן רב.

מהמקובץ עולה, אפוא, כי בניגוד לדעה המקובלת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לא בהכרח יקצרו את משך הזמן בו מתנהל ההליך. הם יקשו על הצדדים להגיע לפשרה, ויגרמו לכך שסוגיות מקדמיות במהותן "יגלשו" לתוך דיוני ההוכחות ויעכבו את משך בירורם.

מאת: עו"ד ניר גולן

עורך דין מאז שנת 1996, עוסק בחברות, סכסוכי שותפים וייעוץ משפטי-אסטרטגי לעסקים ולעורכי דין