חקירה נגדית רכה מול חקירה נגדית קשוחה

כאשר חקרתי עדים בצורה קשוחה הלקוחות היו מאוד מרוצים ממני, אבל העד חשף פחות מידע

חקירה נגדית היא אומנות העומדת לעצמה. חלק מאומנות זו היא לדעת מתי לחקור נגדית בקשיחות ומתי ברכות. אין כללים קשיחים בנושא, אבל יש דרך שמומלץ לנהוג לפיה.

בשנים הראשונות לפעילותי כעו"ד שמתי לב לתופעה מעניינת. כאשר חקרתי עדים בצורה קשוחה הלקוחות היו מאוד מרוצים ממני, אבל העד חשף פחות מידע. ולהיפך: ככל שחקרתי יותר בעדינות אמנם הוצאתי מהעד מידע רב יותר וחיזוקים לדברים שרציתי לטעון בסיכומים. באופן מוזר כך זכיתי לפחות חיוכים מלקוחותיי.

בתוך זמן לא רב הבנתי שלקוחות רוצים "הצגה". הם מחפשים להכות ולהשפיל את הצד שכנגד. הם רוצים "להראות" לו "מה זה". אלא שטובתם של הלקוחות היא דווקא לא לערוך הצגות. טובתם היא לחקור בצורה יעילה שתחזק את הסיכויים להשיג את המטרות בחקירה של עדים. כך ינצחו במשפט.

חקירה נגדית רכה או קשוחה, מה עדיף? בתמונה - עורך דין בבית המשפט. התמונה לקישוט בלבד

עם השנים המשוואה הזו הפכה לפחות חדה. לקוחות סומכים יותר על עורכי דין ותיקים, מתוך שהם מבינים שאלה יודעים "מה הם עושים". ככל שלקוחותיי נתנו לי קרדיט גדול יותר, כך הרגשתי חופשי יותר לחקור כפי שאני מבין, וכפי שאני  מעריך את אופיו וטבעו של העד.

מדוע אסור להכניס את העד למגננה?

לאחר שנים רבות שבהן צברתי ניסיון, אין לי ספק שאפשר להשיג בחקירה נגדית הרבה יותר כאשר מתנהגים לעד בנימוס ובדרך ארץ. אני מעדיף לא לתקוף את העד, ולא להכניס אותו למגננה. עד שמתגונן הוא עד שחושש לדבר, ועד שחושש לדבר הוא עד שלא תורם מידע, ולא אומר את הדברים שנרצה שיאמר.

לשמחתי הרבה, בעת שכתבתי את הספר "אסטרטגיה וטקטיקה במשפט", הבנתי ששופטים ועורכי דין רבים חושבים כמוני. במחקר שערכתי ובראיונות שקיימתי התברר לי שחקירה רכה של עד היא דרך המלך בביצוע חקירות נגדיות. חקירה שכזו נותנת לעד תחושה נוחה. היא מחזקת את הביטחון שלו ומאפשרת לו להתבטא בחופשיות. עד שמתבטא בחופשיות ומשתף פעולה מועיל לנו יותר מאשר עד ש"ננעל" בתוך עצמו. ומועיל לנו יותר מעד שחוזר על תשובות שעורכי דין הכתיבו לו.

לכל כלל יש יוצא מהכלל

כמו כל דבר בעולם המשפט, שום כלל אינו תקף בכלל החקירות הנגדיות וכלפי כלל העדים. ישנם עדים שצריך להיות קשוח איתם, אחרת אי אפשר יהיה להוציא מהם מאום. לסוג זה של עדים משתייכים עדים שמשקרים באופן בוטה; עדים שמופיעים הרבה בבתי המשפט (לאו דווקא עדים מקצועיים), ועדים שלא משתפים פעולה באופן בולט ומופגן. זו לא רשימה סגורה של עדים, ולא כלל ברזל. אלה הם סממנים שבהתקיימם נוכל לשקול לאמץ קו חקירה תקיף. או לפחות תקיף יותר מאשר קו החקירה הרגיל.

גם כאשר נחקור עד בתקיפות, נקפיד לא לביישו, לא נטיל דופי באופיו, נחקור בהגינות וכמובן נשמור על כללי האתיקה המקצועית.

מאת: עו"ד ניר גולן

עורך דין מאז שנת 1996, עוסק בחברות, סכסוכי שותפים וייעוץ משפטי-אסטרטגי לעסקים ולעורכי דין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.