מתרשמים מתרומות? רק שתדעו שזה על חשבונכם

תרומות של חברות ציבוריות הן דבר נפוץ. בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה מתמדת בכמות החברות הציבוריות שתורמות כספים למטרות וולנטריות. זאת לצד עלייה מקבילה בסכומים הנתרמים. מדי שנה תורמות חברות ציבוריות בישראל מיליוני ש"ח למגוון רחב של מטרות ציבוריות. מטרות אלה קשורות בקהילה, כחינוך, איכות הסביבה ורווחה. לכאורה, אנו עומדים בפתחו של עידן שבו חברות מכירות באחריותן לקהילה. חברות רבות משתתפות בצורה אקטיבית בקידום הקהילה שבה הן חיות וזאת לטובת הקהילה כולה. הדבר אמור לשרת את כולנו. בפועל, המצב רחוק מלהיות אידיאלי: חברות ציבוריות מנסות למרק ולפאר את תדמיתן ותדמית בעלי השליטה בהן באמצעות כספם של בעלי המניות. לדעתנו זהו מצב פסול מעיקרו ויש להטיל מגבלות על תרומות של חברות ציבוריות.

תרומה של חברות ציבוריות היא על חשבוננו. בתמונה: יד תורמת מטבע. מתוך מאגר פיקסביי

מבנה האחזקות בחברה ציבורית

כדי להבין מה לא תקין בתרומות של חברות ציבוריות יש להבין את מבנה האחזקות בחברות אלו. חברות ציבוריות הן חברות שמניותיהן מוחזקות בידי הציבור ונסחרות בבורסה לניירות ערך. חברות אלו מנוהלות על ידי הנהלה מעשית שממונה לתפקידה בידי דירקטוריון. הדירקטוריון נבחר על ידי אספת בעלי המניות. הדמוקרטיה התאגידית, שהינה נשמת אפה של חברה בערבון מוגבל, לא באה לידי ביטוי נאות בחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה. בחברות אלה אין לבעלי המניות יכולת השפעה ממשית על המבנה הניהולי של החברה. חברות אלו מחזיקות בכמויות עצומות של מניות. ואולם לבעל מניות בודד אין את היכולת להשפיע על המתרחש בחברה. בהעדר יכולת השפעה מנוהלת החברה על ידי אדם או קבוצה של אנשים שמצליחה לצבור כמות גדולה של מניות יחסית לשאר בעלי המניות. אלו הם בעלי השליטה בחברה. בעלי השליטה מצליחים לשלוט בחברה באמצעות המניות שבידיהם. למניות אלה נוספים יפוי כוח שהם אוספים מבעלי מניות אחרים. בצורה כזו, יכול להיווצר מצב שבחברה ישלוט אדם שמחזיק 10% מהון המניות של החברה בלבד. אדם זה ימנה את הדירקטוריון; יכתיב את מדיניות החברה; וייהנה מרווחיה באמצעות משכורות והטבות שונות.

למי שייכות מניות החברות הציבוריות?

כל האמור עד כה לא היה כל כך מרגיז אלמלא העובדה שמניות החברה בפועל שייכות לנו, לכולנו. קרנות הפנסיה וההשתלמות שבהן אנו מפקידים את מיטב חסכונותינו רוכשות מניות בבורסה. אלו הן המניות של החברות הציבוריות. הקרנות צריכות להשיג תשואה לכספנו ולשם כך הן רוכשות מניות. מצד שני הן אינן יכולות לשלוט בחברות שאת מניותיהן הן קונות. בישראל יש כמות גדולה של חברות וקשה למנהלי הקרנות לפקח עליהן. מאחר שבעלי השליטה בחברה הם אלו שמנהלים אותה בפועל, הרי הם גם אלו שקובעים כיצד להשתמש בכספי החברה. בעלי השליטה הם אלו שמחליטים כיצד, למי וכמה כספים לתרום. אותם כספים שהם תורמים למטרות וולנטריות אלו למעשה הכספים שלנו. כספים שהגיעו אליהם באמצעות קרנות הפנסיה וההשתלמות שרכשנו במיטב כספנו.

בעל השליטה בחברות הציבוריות תורם על חשבוננו

כתוצאה ממצב דברים זה נוצרים עיוותים. נניח שבעל שליטה מסוים רוצה להקים אגף בבית חולים או באוניברסיטה על שמו או על שם משפחתו, כשמטרתו היא להנציח את שם משפחתו. כדי לעשות זאת הוא תורם סכומי כסף גדולים לאותו בית חולים או אוניברסיטה. הכספים שבהם הוא משתמש לצורך התרומה הם רווחי החברה. כאמור רווחים אלה שייכים לנו, לכולנו. כך יוצא שאנחנו מכספי חסכונותינו בונים אגף באוניברסיטה שנושא את שמו של בעל השליטה בחברה.

עלינו לברך על תרומות. אלא שעליהן לבוא מכיסו של מי שרוצה לתרום. בעלי השליטה בחברה יכולים לתרום מכיסם הפרטי לאיזו מטרה שהם רוצים, אולם אין להם כל זכות לתרום מכיסנו. צריך לזכור גם שתפקידה של חברה הוא לדאוג לרווח כמה שיותר גדול לבעלי המניות, ולא לפאר את שמם של בעלי השליטה בה. יתר על כן אין תפקידה לדאוג לקהילה שבה היא חיה. הגיע הזמן שהמחוקק יתערב ויאסור על חברות ציבוריות לתרום כספים על חשבון הציבור. וכלל משנה עבור איזו מטרה נתרמים הכספים האלה.

מאת: עו"ד ניר גולן

עורך דין מאז שנת 1996, עוסק בחברות, סכסוכי שותפים וייעוץ משפטי-אסטרטגי לעסקים ולעורכי דין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *