מתרשמים מתרומות? רק שתדעו שזה על חשבונכם

בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה מתמדת בכמות החברות הציבוריות שתורמות כספים למטרות וולנטריות לצד עלייה מקבילה בסכומים הנתרמים. מדי שנה תורמות חברות ציבוריות בישראל מליוני ש"ח למגוון רחב של מטרות ציבוריות הקשורות בקהילה, כחינוך, איכות הסביבה ורווחה. לכאורה, אנו עומדים בפתחו של עידן שבו חברות מכירות באחריותן לקהילה, ומשתתפות בצורה אקטיבית בקידום הקהילה שבה הן חיות וזאת לטובת הקהילה כולה, דבר שאמור לשרת את כולנו. בפועל, המצב רחוק מלהיות אידיאלי: חברות ציבוריות מנסות למרק ולפאר את תדמיתן ותדמית בעלי השליטה בהן באמצעות כספם של בעלי המניות. לדעתנו זהו מצב פסול מעיקרו ויש להטיל מגבלות על תרומות של חברות ציבוריות.

בכדי להבין מה לא תקין  בתרומות של חברות ציבוריות חשוב להבין את מבנה האחזקות בחברות אלו: חברות ציבוריות הן חברות שמניותיהן מוחזקות בידי הציבור ונסחרות בבורסה לניירות ערך. חברות אלו מנוהלות על ידי הנהלה מעשית שממונה לתפקידה בידי דירקטוריון הנבחר בעצמו על ידי אסיפת בעלי המניות. הדמוקרטיה התאגידית שהינה נשמת אפה של חברה בערבון מוגבל מתעוותת בחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה. בחברות אלה אין לבעלי המניות יכולת השפעה ממשית על המבנה הניהולי של החברה. הסיבה לכך הינה שחברות אלו מחזיקות בכמויות עצומות של מניות, כאשר לבעל מניות בודד אין את היכולת להשפיע על המתרחש בחברה. בהעדר יכולת השפעה מנוהלת החברה על ידי אדם או קבוצה של אנשים שמצליחה לצבור כמות גדולה של מניות יחסית לשאר בעלי המניות. אלו הם בעלי השליטה בחברה. בעלי השליטה מצליחים לשלוט בחברה באמצעות המניות שבידיהם בצרוף יפויי כוח שהם אוספים מבעלי מניות אחרים. בצורה כזו, יכול להיווצר מצב שאדם שמחזיק 10% מהון המניות של החברה – הוא זה שישלוט בה, ימנה את הדירקטוריון, יכתיב את מדיניות החברה, ויהנה מרווחיה באמצעות משכורות והטבות שונות.

כל האמור עד כה לא היה כל כך מרגיז אלמלא העובדה שמניות החברה בפועל שייכות לנו, לכולנו: קרנות הפנסיה וההשתלמות שבהן אנו מפקידים את מיטב חסכונותינו רוכשות מניות בבורסה, ואלו אותן מניות בדיוק של החברות הציבוריות. הקרנות אינן יכולות להימנע מרכישת מניות, משום שעליהן להשיג תשואה, מצד שני הן אינן יכולות לשלוט בחברות שאת מניותיהן הן קונות או אפילו לפקח עליהן כיאות שכן מדובר בכמות גדולה של חברות. מאחר שבעלי השליטה בחברה הם אלו שמנהלים אותה בפועל, הרי הם גם אלו שקובעים כיצד להשתמש בכספי החברה, והם גם אלו שמחליטים כיצד, למי וכמה כספים לתרום. אותם כספים שהם תורמים למטרות וולנטריות אלו למעשה הכספים שלנו, שהגיעו אליהם באמצעות קרנות הפנסיה וההשתלמות שרכשנו במיטב כספנו.

כתוצאה ממצב דברים זה נוצרים עיוותים: נניח שבעל שליטה מסויים רוצה להקים אגף בבית חולים או באוניברסיטה על שמו או על שם משפחתו על מנת להנציח את שם משפחתו. כדי לעשות זאת הוא תורם סכומי כסף גדולים לאותו בית חולים או אוניברסיטה. הכספים שבהם הוא משתמש לצורך התרומה הם רווחי החברה, שכאמור שייכים לנו, לכולנו. כך יוצא שאנחנו מכספי חסכונותינו בונים אגף באוניברסיטה שנושא את שמו של בעל השליטה באותה חברה.

לתרום זה דבר טוב, אבל תרומה צריכה לבוא מכיסו של מי שרוצה לתרום. בעלי השליטה בחברה יכולים לתרום מכיסם הפרטי לאיזו מטרה שהם רוצים, אבל אין להם כל זכות לתרום מכיסנו. צריך לזכור גם שתפקידה של חברה הוא לדאוג לרווח כמה שיותר גדול לבעלי המניות, ולא לפאר את שמם של בעלי השליטה בה, ואפילו לא לדאוג לקהילה שבה היא חיה. הגיע הזמן שהמחוקק יתערב ויאסור על חברות ציבוריות לתרום כספים על חשבון הציבור, ולא משנה עבור איזו מטרה נתרמים הכספים האלה.

מאת: עו"ד ניר גולן

עורך דין מאז שנת 1996, עוסק בחברות, סכסוכי שותפים וייעוץ משפטי-אסטרטגי לעסקים ולעורכי דין