כמה רשויות צריך בשביל לקבל כוס מים אחת?

הגשמים הרבים שירדו השבוע החזירו את נושא ניהול משק המים בישראל למרכז הבמה. למרות שכרגע אנחנו מוצפים במים, מחיר המים עדין בשמיים, ואין כל סימנים שהוא עומד לרדת. בדיקת החקיקה שעומדת מאחרי אספקת המים בישראל מגלה חוק מסורבל, שיש בו המון ביורוקרטיה והמון גופים שונים שתפקיד כולם לדאוג שנקבל מים, אלא שכאשר ישנם כל כך הרבה גופים – הרי שצריך הרבה מאוד כסף בשביל לתחזק את כולם. בדקנו את חוק המים ואנו מביאים להלן את עיקריו, כדי שכולכם תדעו במה מדובר.

הזכות למים

חוק המים, התשי"ט – 1959 הוא חוק ותיק שאמור לשמור על זכותנו הבסיסית לקבל מים. בחוק הגדרה רחבה למקורות המים בישראל, והוא קובע כיצד יש לפתח את המקורות הללו, ולהבטיח את הספקתם לציבור. החוק קובע כי מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ. מקורות המים הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים. בהגדרת המים בחוק נכללים גם מי ניקוז ומי שופכין. סעיף 3 לחוק מבסס את זכותו של הפרט למים. הסעיף קובע כי כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות החוק. החוק מבסס את העיקרון כי המים בישראל הינם קנינו של הציבור ואינם יכולים להיות קנינו של אדם כזה או אחר. ביטוי לעיקרון זה נמצא בסעיף 4 לחוק, הקובע כי  זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה. כמובן שסעיף זה אינו גורע מזכותו של כל אדם לקבל מים. סייג לזכות לקבל מים הינה כי אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו. חוק המים קובע בסעיף 6 רשימה של מטרות המים בישראל, שהם צרכי בית, חקלאות, תעשייה, מלאכה, מסחר ושירותים, שירותים ציבוריים, ושמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים.

החובה לנהוג במים בחיסכון ולשמור על נקיונם

חוק המים קובע בסעיף 9 כי כל אדם חייב לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון, להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים, להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים, ולמנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים. על גופים ציבוריים מטיל החוק את החובה להתקין אביזרים לחיסכון במים במבנה שבבעלותם או בהחזקתם בשכירות לתקופה העולה על חמש שנים, כאשר מועצת הרשות הממשלתית אמורה לקבוע כללים לעניין התקנתם של אביזרים לחיסכון במים. סעיף 20 לחוק מטיל חובה על כל אדם להימנע מפעולות המזהמות או עלולות לגרום לזיהום מים, גם אם מדובר במקור מים שכבר היה מזוהם. הסעיף אוסר על השלכה של חומרים נוזלים, מוצקים או גזיים, או על הנחתם במקור מים או בקרבתו.

כמה רשויות צריך בשביל כוס מים אחת?

חוק המים קובע כי אין להפיק מים ממקור מים או לספק מים ואין להתפיל מי-ים, אלא על פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון, כאשר מתן רישיון הפקה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית. החוק גם מונה את הרשויות שתפקידם לספק לנו מים: מועצת הרשות הממשלתית, שהינה מועצה בת שמונה חברים שתפקידה להסדיר את משק המים, לפתחו, לפקח עליו, לבצע את מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים ולקבוע כללים למתן רישיונות, מועצת המים – שהינה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים, הרשות הממשלתית למים ולביוב שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב, ורשות המים הארצית – שתפקידיה הם להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו. מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים. אם מוסיפים לכל הגופים הללו גם את תאגידי המים והביוב, שהוקמו בהתאם לחוק המים והביוב משנת 2001, מגלים שבמשק המים בישראל פועלים הרבה מאוד גופים.

בדיקת כמות הרשויות ותאגידי המים הפועלים בשוק, והחובות שהוטלו עליהן מגלה שיש צורך בהרבה מאוד אנשים לשם טיפול במשק המים בהתאם לחוק: מנכל"ים, סמנכל"ים, חשבים, עורכי דין, מהנדסי מים, ועובדים רבים שלכל אחד מהם תפקיד בגוף בו הוא עובד. כשישנם כל כך הרבה פיות להאכיל – מאמיר מחיר המים לגבהים שכמותם לא ידענו בעבר. הגופים המטפלים במים צריכים לכסות את הוצאותיהם, ובשביל לעשות את זה הם חייבים שמחיר המים יהיה גבוה, אחרת הם יפסידו כסף.

מציאות זו מביאה אותנו להרהור האם צריך בכלל כל כך הרבה גופים בתחום המים בישראל, או שמספיק שיהיה תאגיד מים ארצי אחד שיספק לנו מים באמצעות הרשויות המקומיות, כפי שהיה בעבר. אחרי ככלות הכל, מים הם מוצר בסיסי, ומוצר שכזה צריך גם לשמור על מחיר בסיסי, כדי שכולם יוכלו ליהנות ממנו. השאלה המרכזית היא האם כיום, לאחר שכבר נוצרו משרות, וישנם אנשים רבים שמסתמכים עליהם, ניתן עדיין להחזיר את הגלגל לאחור, ולבטל רשויות וגופים שקמו במשך השנים?

לקריאה נוספת:

חוק המים, כפי שהוא מופיע באתר נבו.

חוק תאגידי מים וביוב, כפי שהוא מופיע באתר נבו.