מתי יתמנה כונס למימוש אגרת חוב?

בפסק דין חדש עושה השופט אורנשטיין סדר בשאלה מתי ממנים כונס נכסים לאגרת חוב, ומי מתמנה ככונס. מדובר בשש בקשות למימוש אגרת חוב שהוגשו באותו ענין כנגד קבוצת חברות קמן, ובית המשפט החליט למנות כונס נכסים אחד בלבד בעבור מימוש השעבוד הצף.

בית המשפט מדגיש כי  אופן מימוש הבטוחות נקבע בתנאי אגרת החוב שעשתה החברה הלווה, כאשר בהתאם לתנאים אלו מתגבש השעבוד הצף לשעבוד קבוע, והוא נאכף באמצעות כונס נכסים שבית המשפט ממנה. בית המשפט קובע שני מקרים מובהקים שבהם יתמנה כונס נכסים: האחד, כשתנאי חוזה ההלוואה הופרו, למשל, כשהחברה החייבת לא משלמת את הקרן והרבית באופן המעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי. השני – כשקיים חשש שהחברה תתקשה בפירעון חובותיה גם אם עדיין לא הופר הסכם ההלוואה; למשל, כאשר קיימת סכנה לשווי הבטוחה או שחיקתה, כאשר ניתן נגד החברה פסק דין, צו פירוק, כשפעילות החברה הופסקה או כשהיא מבצעת דיספוזיציות בנכסיה בניגוד לתנאי אגרת החוב.

בית המשפט קובע כי החברות שכנגדן הוגשה בקשת המימוש לא עמדו בתנאי הסכמי המימון, לא פרעו את החובות המגיעים למבקשים, וזאת למרות שניתנו להן ארכות  לתיקון ההפרה. לאור זאת זכאים הלווים להעמיד את ההלוואות לפירעון, לאכוף את אגרות החוב, ולמנות כונס נכסים לשם מימוש הבטוחות. בית המשפט קובע גם שאם החברות רוצות להימנע ממינוי כונס נכסים הנטל עליהן לשכנע כי אין מקום למינוי הכונס. בית המשפט דוחה את הנימוקים שהעלו החברות ומורה על מינוי כונס נכסים.

באשר לשאלה מי יתמנה ככונס נכסים (כאמור הוגשו שש בקשות ובהן נתבקש מינויים של ארבעה כונסים שונים), קובע בית המשפט כי ככלל, ישנה נטייה לכבד את רצון הנושה המובטח ולמנות כבעל תפקיד את מי שמוצע על ידיו, אך ישנן נסיבות בהן ניתן לסטות מהכלל. במקרה זה סבר בית המשפט כי אין מקום לכונס נכסים נפרד בכל אחת מששת התביעות, ומינה כונס נכסים אחד לכל הנכסים המשועבדים. הטעם לכך היה רצון לחסוך בעלויות ובהתדיינויות שיהיו אם ימונה מספר רב של כונסי נכסים, ובשל מורכבות קבוצת החברות שכנגדה התבקש מינוי הכונס והצורך בראייה כוללת של התמונה.

פר"ק 9268-10-12 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' קמן אחזקות בע"מ