אתה מייצג נאשם בתיק רצח גדול, וטוען להעדר אשמה. התביעה סיימה להביא את עדיה, ואתה כבר התחלת להביא עדים מטעם הנאשם. עכשיו הגיע רגע השיא – אתה עומד להעיד את הנאשם עצמו. בשיחות מוקדמות שהיו לך עם הנאשם התרשמת ממנו לטובה, הוא נראה כמי שמסוגל לעמוד היטב בחקירה הנגדית, לענות על השאלות בצורה יפה, ולהבין מה שואלים אותו לפני שהוא מתחיל לדבר שטויות. אי אפשר לומר שאתה לא דואג במקצת, אבל יחסית לתיקים אחרים – פה אתה מרגיש בטוח.
ערב לפני העדות אתה מבקר את הנאשם. אתה עובר עמו על פרטי העדות האחרונים, מלטש כל פרט, ומוודא שהוא עונה היטב גם על השאלות הכי קשות. עבודת ההכנה הסתיימה, ואתה קם ללכת. ואז הלקוח שלך, בחצי חיוך אומר, "אז מה, יש סיכוי טוב שאני הולך הביתה אפילו שמרחתי לו את הראש?"
נהיה שקט. אתה לא יודע מה לעשות, ומתוך מבוכה נמלט משם. כל הלילה הספקות אוכלים אותך: איך תעיד אדם שאתה יודע שהוא אשם, הרי בכך אתה נותן יד להטעיית בית המשפט – וזה בפירוש אסור. מצד שני – אתה לא יכול להתפטר – השופטת לא תשחרר אותך מייצוג בגלל טעמים זניחים, תצטרך לרמוז לה שיש בעיה עם החפות של הלקוח, ובכך תמעל בשליחותך ובאמונו. נשארה כמובן האופציה לבטל את עדותו, אבל בכך אתה בעצם מצהיר שהלקוח שלך אשם. מה עושים?
מה אתם הייתם עושים?
אני לא עורכת דין, אבל לא מבינה מה הבעיה. מה זה משנה מה הלקוח אמר לך, אתה מהתחלה יודע שהלקוח שלך הוא לא טלית תכלת, אז מה זה משנה. במילא עורכי דין משקרים לבית משפט בשביל להרוויח חבילות של כסף, אז מה פתאום עכשיו להיות יפה נפש?
רואים שאת לא עורכת דין. אם היית עורכת דין היית מבינה שעורך דין לא יכול לטעון לחפות של לקוח בבית המשפט אם הוא יודע שהוא אשם. במקרה כזה הוא יכול או להתפטר מייצוג או לא להעיד את הלקוח שלו. אז נכון שהלקוח נדפק – אבל הוא באמת עשה את זה, כך שזה לא משנה. אני הייתי מזהיר את הלקוח מהיום הראשון שהוא לא צריך להגיד לי אם הוא אשם, ושאם יגיד לי זה יכול לפגוע בהגנה שלו. זו טעות של עורך הדין שלא הזהיר את הלקוח מלכתחילה.
עורך הדין לא יכול להתפטר ברגע האחרון, משום שאסור לא להתפטר בנסיבות שיכולות לגרום נזק ללקוחו. מצד שני – אסור לו גם להעיד את הלקוח כשהוא יודע שהלקוח אמור לשקר. מה שצריך עורך הדין לעשות זה אחד משנים: או שהוא מבקש את דחיית הדיון, ועד למועד הנדחה משתחרר בנסיבות שלא גורמות נזק ללקוח. אפשרות שנייה – הוא מעיד את הלקוח אבל נמנע משאלות שהתשובה עליהם עלולה להיות שקרית.
ישנה אפשרות נוספת לכל מה שאמרו כאן.
שמוציאה גם את הרוצח נשכר, גם את העו"ד אמין כלפי הלקוח שלו (הרוצח) וגם כלפי בית המשפט.
האפשרות הנוספת העומדת לפניו, היא לשנות את כל מטרת ההגנה שלו.
ובמקום להגיד כי הלקוח שלו – אינו אשם. ואף חף מפשע. הוא עדין לא רוצח שהמאיים על הציבור, ולא רק זה אלא הוא מודה במעשיו, מצטער וזה בעד כמובן עונש מופחת. כמו כן, אפשר להגיע עם המדינה להסכם. ולתת לבית המשפט לאשר את הסכם זה, כדי שיתפוס חוקתית. כמובן שכל זה, תלוי גם בהסכמת הלקוח.
יש לציין, שאני לא עו"ד. ולא קרוב לזה. אבל אני לאחרונה נכנסתי לעולם הזה חזק, כדי להתכונן לתביעה קטנה, כנגד חברת סלולר גדולה. שיהיה בהצלחה 🙂