רבת עם השותף ואחד מכם צריך ללכת. מי זה יהיה, אתה או הוא?

אני יודע שקשה להסביר את זה, אבל כמעט לכל שותפות ישנו תאריך תפוגה. גם אם מדובר בשותפות בין שני אנשים וגם אם מדובר בחברה בע"מ. לא משנה מה תעשו, ואיך תתנהגו – בסופו של דבר יגיע היום שבו תסתכסכו עם השותף או השותפה שלכם. ממש כמו בנישואין – עצם הקשר הזוגי הוא זה שטומן בחובו גם זרעים של פרידה, רק בהבדל אחד: עם השותף אתה מבלה הרבה יותר זמן מאשר עם אשתך.

אז מה עושים כשהיום הזה מגיע? אין טיפול זוגי לשותפים, ואין יועצים פסיכולוגיים שיעזרו לכם לעבור את המשבר. למען האמת, אני חושב שבמקרים רבים עדיף גם לא לנסות ולהסתדר בכל מחיר עם השותף או השותפה ועדיף לפרק את החבילה. בסך הכל מדובר בקשר עסקי, וכאשר הקשר הזה מפסיק לספק מקור הכנסה בטוח ונוח – במקרים רבים עדיף שיפסיק להתקיים.

הבעיה היא שכמו בנישואין – הקשר הזוגי הביא להולדת ילדים, במקרה הזה: הילד הוא העסק עצמו. כל אחד מהשותפים רוצה את העסק לעצמו, ואם הוא חושב שעליו לעזוב, הוא משוכנע שמגיעה לו תמורה כבדה בעבור הסכמתו לעזוב. הרי בסך הכל הילד הזה גם שלו, אז למה להשאיר אותו אצל השותף? למעט מקרים בודדים של אנשים שרוצים לברוח מהעסק ללא תמורה – מרבית אנשי העסקים רוצים להישאר או עם העסק או עם התמורה הכי גבוהה שיוכלו להשיג. הבעיה היא שבדרך כלל גם הצד השני רוצה את אותו הדבר בדיוק: תשאיר לו את העסק או שתשלם לו הרבה כסף בתמורה לעזיבתו.

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על פוסטים חדשים באסטרטגיה ומשפט? עשו לנו לייק.

השאלה מי מהשותפים צריך להישאר עם העסק במקרה של מריבה עם השותף, ומי ללכת הביתה, ובאיזה מחיר, היא השאלה הכבדה והבעייתית ביותר בסכסוכי שותפים. זו השאלה שסביבה עלול להינטש סכסוך ארוך, מייגע ויקר. זו השאלה שאם היא לא תיפתר העסק עלול למצוא עצמו בפירוק והשותפים עלולים למצוא עצמם מנהלים מאבקים משפטיים ארוכים מול השותף ומול הנושים שהוא השאיר. הפתרון לשאלה הזו הוא מאוד מסובך, וכדאי להחליט עליו מראש, מיד כשניגשים לטפל בסכסוך.

אני, באופן אישי, סבור שהפתרון לשאלה מצוי במידת הזיקה של כל אחד מהשותפים לעסק. אני נוהג לחפש את השותף שלו הזיקה הגדולה ביותר לעסק, ושעשוי לזכות ברווח הגדול ביותר אם העסק ייפול בחלקו, ולבקש או לדרוש ממנו לקנות את חלקם של השותפים האחרים. ברוב העסקים ישנו אדם שאין לו תחליף ממשי מבחינת העסק, ושבלעדיו אין עסק. הדבר בולט במיוחד בשותפויות או חברות שבהן חברו איש מקצוע עם משקיעים פיננסיים. את המשקיעים הפיננסיים אפשר להחליף במשקיעים אחרים, או בהלוואות מבנקים, אבל קשה מאוד להחליף את איש המקצוע, בעיקר לא אם הוא זה אשר ניהל את העסק, והוא הסיבה שבגללה הלקוחות מעדיפים לקיים קשרי מסחר עם אותו העסק. ייתכן כמובן גם מקרה הפוך, שבו לאיש המקצוע אין כלל מזומנים לרכישת שותפיו, ואילו למשקיעים הפיננסיים ישנו רצון לרכוש את חלקו של איש המקצוע בעסק, ולהביא במקומו איש מקצוע שכיר. במקרה שכזה הזיקה הגדולה ביותר לעסק תהיה לאנשי הפיננסים משום שבאמצעות המזומנים שברשותם הם יכולים לדאוג שהעסק יוסיף להתקיים. לעתים סובב העסק סביב לקוחות הקשורים לאחד מן השותפים יותר מלאחרים, אם הוא יעזוב את העסק – ייתכן שגם הלקוחות יעזבו, ומכאן שהזיקה שלו לעסק גדולה משל שותפיו, וכך הלאה: בכל עסק יש לאתר את הזיקה של השותפים לעסק, לבדוק למי מהם הזיקה הגדולה ביותר, ולבחון כיצד הוא יכול לרכוש את שותפיו החוצה.

אחרי שהוחלט מי רוכש את העסק ממי – יש לבחון את השאלה באיזה מחיר תתבצע הרכישה. ישנן שיטות שונות לחישוב שווי חברה. הוויכוח הכספי עשוי להימשך זמן רב, אבל בסופו של דבר – במרבית המקרים – יגיעו הצדדים לעמק השווה. שהרי הבעיה המרכזית היא להגדיר מי רוכש את העסק, כאשר שאלת המחיר תחתך בהתאם לקביעה הזו. כפי שהתבטא ג'ורג' ברנרד שאו: "גבירתי, קבענו מה שאת. עכשיו אנו מתווכחים על המחיר בלבד."

לקריאה נוספת ראו גם:

סכסוך בין שותפים סביב חלוקת דיבידנד

רבתם עם השותף? אל תרוצו לבית המשפט