מהי האסטרטגיה הנכונה בבחירת העיתוי להגשת תביעה

אחת השאלות שמטרידה עורכי דין רבים הנה מתי העיתוי הנכון להגיש את התביעה: האם לאחר משא ומתן בין הצדדים, האם להקדים ולהגיש את התביעה בטרם התקיימה הידברות כלשהי, האם כדאי לשלוח טיוטת כתב תביעה לנתבע לפני ההגשה על מנת "להלחיץ" אותו ולגרום לו לשנות את עמדתו, האם כדאי להגיש תביעה בתקופת חגים – על מנת להעצים את הלחץ הפסיכולוגי, וכיוצ'ב שאלות שמטרידות את עורכי הדין בטרם יעשו את הצעד של הגשת תביעה.

ישנם עורכי דין ששאלת העיתוי כלל אינה מטרידה אותם: הם מקבלים את התיק, מכינים כתב תביעה ומיד מגישים אותו. ככל שכתב התביעה יוגש מהר יותר כך יטב מבחינתם. ישנם עורכי דין שסבורים שתפקידם הוא ביצועי: הם צריכים לבצע את העבודה שהלקוח הורה להם עליה, ואם הלקוח שכר את עורך הדין להגיש תביעה – אזי יש להגיש אותה. לעתים מתלווה לסוג כזה של החלטה החשש שאי הגשת התביעה במהירות תגרום לאיבוד הלקוח או לפגיעה בו, משום שלעתים השתהות בעמידה על זכות משפטית פוגעת בזכות עצמה.

מולם נמצאים עורכי דין שמהססים האם יש להגיש את התביעה או שמא יש למצות את ההליכים בטרם הגשתה. לעתים קרובות יחששו אותם עורכי דין שהגשת התביעה תגרום להתבצרות הצד השני בעמדותיו וכך תקטין את האפשרות לסיים את התיק במהירות וביעילות. לעתים הם חוששים כי הצד השני מחזיק באמתחתו נשק כנגד הלקוח או הוא ישלוף ברגע שתוגש התביעה.

אז מה נכון לעשות, למהר או לא למהר להגיש את התביעה?

כמו בהרבה דברים בחיים – גם כאן יש לבחון כל תיק לגופו: לא הרי תיק שיש להגיש בו צו מניעה על מנת למנוע שינוי של מצב קיים כהרי תיק שאין בו שום דחיפות. ישנו הבדל בין עילת תביעה שעומדת על סף התיישנות לבין עילת תביעה שזה עתה נולדה ושיש בידי התובע זמן רב על מנת לגבשה ולאסוף את כל הראיות הנדרשות לו. ברור שאם יש צורך למנוע שינוי במצב הקיים הרי שיש למהר ולהגיש בקשה לצו מניעה ולשם כך יש צורך להגיש תביעה, שהרי רק לעתים רחוקות ייעתר בית המשפט לבקשה לצו מניעה שלפני הגשת תביעה, וגם אז יהיה צורך להגיש את התביעה עצמה בתוך שבעה ימים.

מה קורה בתיקים שאינם על סף התיישנות ואין צורך בצו מניעה?

בתיקים שאין בהם בעיה של צו מניעה, התיישנות או שינוי – רצוי לא למהר ולהגיש את התביעה לפני שאוספים מספיק ראיות להוכחתה, ולפני שממצים את אפשרויות ההידברות עם הצד שכנגד. אני באופן אישי אוהב לשלוח מכתב התראה לפני הגשת התביעה שמזהיר את הצד שכנגד כי אני עומד להגיש תביעה. למכתב שכזה שני יתרונות מעשיים: האחד – אם הצד שכנגד מעוניין בפשרה, לעתים הוא ינצל את המכתב על מנת להידבר. השני – אם לצד שכנגד ישנם טענות כנגד הלקוח – הוא בדרך כלל יעלה אותם במכתב התשובה. באופן זה ניתן יהיה לדעת מראש האם הלקוח צפוי להתמודד עם טענות הגנה טובות או שמא אין לצד השני טענות הגנה ראויות. כמו כן ניתן יהיה ללמוד מהמכתב האם הלקוח עומד בפני סכנה של תביעה שכנגד. אלמנטים אלו חשובים לעורך הדין המתכוון להגיש תביעה בכדי לדעת להעריך את סיכויי ההצלחה, ולתת ללקוח חוות דעת שלמה עד כמה שניתן בשאלה האם כדאי להגיש תביעה. הבנת טענות הצד שכנגד תסייע גם בניסוח כתב תביעה טוב, שיוכל להתמודד היטב עם טענות ההגנה גם בשלב הבאת הראיות.

בעוד שמכתב דרישה פשוט עשוי לסייע בניסוח התביעה – הרי שהנוהג של עורכי דין מסוימים לשלוח טיוטת כתב תביעה לצד שכנגד הנו נוהג נפסד. הגם שנכון הדבר שמשלוח הטיוטה עשוי "להלחיץ" את הצד השני ולהגביר את נכונותו להתפשר, הרי שטיוטה שכזו, בעיקר אם היא שלמה וכוללת את כל עילות התובענה, יש בה לעזור לנתבע להכין את הגנתו. יש להניח שמכתב התשובה לטיוטת התביעה יהיה מנוסח ככתב הגנה, וכך יפסיד התובע את האפשרות לקבל מהנתבע הודאה בחלק מדרישותיו, וכן מידע חדש ו"ספונטני" שעשוי לגרום לו לשנות את ניסוח התביעה.

סיכומו של דבר – יש להיזהר היטב בבחירת העיתוי להגשת תביעה, לאסוף את הראיות כפי שצריך ולקבל את תגובת הצד שכנגד. אם העילה זה עתה נולדה, אין בעיה של התיישנות או שיהוי ואין צורך בצו מניעה, הרי שעדיף להמתין עוד מעט ולגבש את עילת התביעה באופן המיטבי, ולא למהר להגיש את התביעה. חשוב לציין שגם במקרה שממתינים עם התביעה אין להמתין אלא זמן סביר בלבד, שהרי המתנה ממושכת עלולה להיחשב מאוחר יותר כהשתהות בהגשת התביעה וכאי עמידה על זכות משפטית.

תגובות

  1. אורי הגיב:

    מאמר מצויין, ניר. הבאת את מרבית השיקולים.

    אינני חושב שהנוהג לשלוחו טיוטת כתב תביעה הוא מנהג נפסד. ראשית, הטיוטה איננה כובלת את ידיך, אתה רשאי לשנות אותה, ובהחלט לשנות גם בהתאם לנימוקי התשובה שתקבל – אם תקבל .

    לעתים הצד שכנגד לא ישגר תשובה, גם לא למכתב התראה, כדי שלא תתקן את כתב התביעה ואז תיפול למלכודת של עובדות לא נכונות שהלקוח שלך מוסר לך. למעשה, אם הצד השני בטוח שתגיש תביעה, ולא משנה מה יהיה כתוב במכתב התשובה שלו, כי אז, מבחינתו, כתיבת תשובה הינה אספקת אינפורמציה לצד השני בשלב מוקדם מדי.

    עורך דין שמגיש תביעה במהירות כדי לכבול אליו את הלקוח – נו באמת. על זה באמת אין מה לדון במישור המקצועי. אולי במישור האתי.

  2. עו"ד ניר גולן הגיב:

    אורי, ישנם דרכים לאתגר את הצד שכנגד להגיב על הגרסה של הלקוח גם מבלי לשלוח לו טיוטת כתב תביעה. מכתב התראה שמנוסח היטב, ואפילו מתובלל בפרובקציות קלות (ובתנאי שהם לגיטימיות) יכול לעשות את העבודה היטב.
    לעומת זאת, כשהצד השני מקבל את טיוטת התביעה, ומגבש את תשובתו לפיה, קשה מאוד להשתחרר מכבלי הטיוטה: הגם שפורמלית אין לטיוטה כל מעמד משפטי מחייב – הרי שבפועל בית המשפט עשוי להתייחס אליה כאינדיקציה להלך רוחם של הצדדים בזמן אמת, ולהבדלים בינה לבין כתב התביעה שיוגש בסופו של דבר עשוי בית המשפט להתייחס כשינויים של עורך דין שהומצאו בשביל התיק, ואין ביניהם לבין עובדות המקרה ולא כלום.
    עורך דין שמנסה לכבול את הלקוח אליו באמצעות הגשת התביעה כשאין סיבה ענינית להגיש את התביעה במהירות, וכאשר הגשתה במהירות עשויה לגרום נזק ללקוח – אכן עושה עבירה אתית. אבל לצערנו, יש הרבה עורכי דין שנוהגים כך.