חובות ופשיטת רגל כתוצאה מקשיים תזרימיים: מעגל שוטה שמפרק עסקים טובים

לפעמים עסקים טובים מתפרקים ללא סיבה נראית לעין: העסק מוכר היטב, הלקוחות מרוצים, העובדים חרוצים והשוק טוב, ובכל זאת העסק מגיע לסוף דרכו. מקרים כאלה הם לעתים תוצאה של "מעגל שוטה" שתחילתו בהפסקה או בהקטנה של מסגרת אשראי על ידי בנק, וסופו בפירוק העסק ואף בפשיטת רגל של בעליו.

לבנקים לעתים ישנו תפקיד לא מבוטל בקריסה של עסק. לעתים ההחלטה אם להוסיף ולהעניק אשראי לעסק עם פרופיל ביצועים לא טוב תקבע את עתידו, האם יוסיף להתקיים או ייכנס לפירוק. חשוב להדגיש שפרופיל ביצועים לא טוב לעסק אין פירושו שמדובר בעסק רע, אלא בעסק במשבר. לעתים קרובות עסקים כאלה הם עסקים טובים שנתקלים בקשיים בשל מצב שוק מסוים, או בשל משבר מנהיגות עסקית עקב מנהל לא מוצלח, לפעמים עוזב לקוח גדול והדבר משפיע על ביצועיו של עסק בטווח הקצר. במקרים שכאלה העסק עשוי להתאושש ולהביא לרווחים גדולים לבעליו.

ההחלטה של בנק מתי לסגור את "ברז" האשראי לעסק בעל פרופיל ביצועים רע היא מהותית, ויש בה לקבוע את עתידו של עסק. אין כמעט עסק במדינת ישראל שעוסק בייצור או בייבוא שיכול לשרוד ללא אשראי חיצוני, רק לעתים נדירות נמצא עסקים שפועלים על הון חוזר ומצליחים לשרוד. לרוב בעסקים שכרוכים בייצור או בייבוא נמצא תמיד מסגרת אשראי כלשהי. עסקים שעיקרם מתן שירותים, לעומת זאת, יכולים לשרוד בהסתמך על הכנסותיהם. עסק שמבנה הוצאותיו מסתמך על מסגרת אשראי בנקאית הופך לתלוי לחלוטין ברצונו הטוב של הבנק לחדש לו את מסגרת האשראי. תחודש המסגרת בגובה הנוכחי שלה או אף תוגדל – העסק ישרוד. תבוטל המסגרת או תוקטן – קרוב לוודאי שהעסק יתמוטט בתוך זמן קצר. יש לזכור שבדרך כלל מסגרת אשראי ניתנת לשנה אחת בלבד, כאשר בסופה נערך מו"מ עם הבנק על חידושה.

לא מעט עסקים קרסו עקב הקטנה או ביטול של מסגרת אשראי. הפסקת האשראי יוצרת את אותו "מעגל שוטה" שבו דבר מביא לדבר עד אשר העסק מתפרק. משמעות הקטנה של מסגרת אשראי ניכרת באופן מיידי בעצירת תשלום לספקים. בדרך כלל רק לאחר מכן חדל העסק מלשלם משכורות, ובסופו של התהליך העסק חדל גם לשלם שכר דירה. עצירת התשלום לספקים אינה גורמת לקריסה מידית של העסק, בדרך כלל, אלא לשקיעה שנפרסת על פני מספר חודשים. הספקים אינם ממהרים לפעול לגביית חובם מהעסק שעצר את התשלום, אלא מנסים ראשית לבדוק האם יש סיכוי לגבות את חובם בעתיד. רק כשהם נוכחים שאין סיכוי שהחוב כלפיהם ישולם – הם פונים להליכים משפטיים. בכל מקרה, ברגע שנוצר חוב – הספק מפסיק לספק סחורה חדשה, על מנת לא ליתן ל"כסף טוב" ללכת בעקבות "כסף רע". בדרך כלל העסק יוסיף לפעול על בסיס מלאי קיים עוד זמן מה, ובינתיים ישתמש ברווחים ממכירת סחורות שכבר יוצרו על מנת לשלם לעובדים.

העובדים, בניגוד לספקים, לא מוסיפים בדרך כלל לעבוד ללא משכורת, אלא נוטים להתפטר. אמנם נתקלנו בעבר במקרים של עובדים שהוסיפו לעבוד מספר חודשים ללא משכורת, אולם בדרך כלל זה לא קורה. בדרך כלל לפני הפסקת תשלום המשכורות ישנה תקופת ביניים שבה קיימים עיכובים בתשלום המשכורות, אך לא עצירה מוחלטת שלהם. רק כאשר העובדים נוכחים לדעת שאין סיכוי שיקבלו את משכורותיהם – הם מתפטרים. בעל המושכר הוא הסובלני פחות מכולם, והוא יפעל כנגד העסק מיד כאשר יחדל העסק לעמוד בתשלומי שכר הדירה, וזאת משום שהאינטרס שלו הוא להקטין את נזקו ולהשכיר את המקום לדייר חלופי.

הבנקים מודעים להליך שקיעת העסק הנובע מעצירת אשראי ולכן הם לא ממהרים לבטל או להקטין את מסגרת האשראי של העסק. בדרך כלל הם מנסים תחילה לשפר בטוחות כנגד מתן האשראי, מנסים לשכנע את בעלי המניות להוציא כספים מכיסם, ומציעים לעסק לקחת יועץ כלכלי שיציג תכנית הבראה. רק כאשר כל אלה אינם פועלים הבנק מבטל את מסגרת האשראי, ומביא בכך לחיסולו של העסק, ובדרך כלל גם לכניסת בעליו למצב של חדלות פירעון. לאור תפקידו החיוני של הבנק בהחלטה האם עסק יוסיף להתקיים חשוב שהבנקים יפעילו את שיקול דעתם בזהירות המתבקשת, ולא ימהרו לבטל או להקטין אשראי לעסקים טובים. למרבה הצער גם בבנקים עובדים בני אדם, ובני אדם עושים טעויות, כך שלעתים מזומנות נתקלים בעסקים שיכולים היו לשרוד, אך קרסו עקב החלטה מוטעית של הבנק באשר למסגרת האשראי.

מאת: עו"ד ניר גולן

עורך דין מאז שנת 1996, עוסק בחברות, סכסוכי שותפים וייעוץ משפטי-אסטרטגי לעסקים ולעורכי דין