מאבק של חייב בנושים במסגרת פשיטת רגל: מקרה אלי רייפמן

פשיטת רגל מעוררת לעתים קרובות שאלות של אסטרטגיה משפטית. לאחר שהתאושש במקצת מעצם כניסתו לסטטוס החדש, ולאחר שהתרגל שהנושים שוב אינם רודפים אחריו – מחפש פושט הרגל את הדרך הקצרה והמהירה ביותר לצאת מפשיטת הרגל עם הסדר נושים שיפטירו מחובותיו. כיצד ייעשה זאת, כיצד ישכנע את הנושים שאין כספים נוספים שניתן לגבות ממנו וכי יש לאפשר לו להשתקם ולפתוח דף חדש בחייו? לצורך כך עליו לקבל בראש וראשונה החלטה באיזו אסטרטגיה לנקוט. למרבה הצער, לא תמיד פושטי רגל מקבלים החלטה אסטרטגית כיצד לפעול והם נדונים לשנים של חיים בסטטוס של פושט רגל בטרם יצליחו לקבל הפטר מחובותיהם.

הכרזתו של אלי רייפמן לפני מספר שבועות כפושט רגל מהווה הזדמנות טובה לבחון מהי האסטרטגיה הרצויה שעל פושט רגל לנקוט אם הוא רוצה לקבל במהירות הפטר מחובותיו. הכרזתו של רייפמן כפושט רגל אינה מהווה סוף פסוק בסאגה המשפטית המתגלגלת ששמה אלי רייפמן. אלא דווקא מהווה את תחילתו של הליך ארוך טווח שבסופו קיים ספק כמה כסף יראו נושיו, מתי ובאיזה שיעור מסך כל חובותיו כלפיהם. עצם הכרזתו של רייפמן  כפושט רגל מלמדת שעד כה האסטרטגיה שבה נקט ושעיקרה התשת המנהל המיוחד, הנושים ובתי המשפט, אינה מוצלחת ביותר שכן אסטרטגיה זו לא הצילה אותו מהליכי פשיטת רגל. מן הצד השני – גם המנהל המיוחד שמונה לאלי רייפמן – עו"ד איתן ארז – אינו יכול להיות מרוצה מההכרזה על רייפמן כפושט רגל: עד כה נגבה מרייפמן סך של 900,000 ש"ח בלבד, זאת בזמן שחובותיו מסתכמים ביותר ממאתים מליון ש"ח. ההכרזה על רייפמן כפושט רגל מהווה הודאה של המנהל המיוחד – עו"ד איתן ארז – כי לא ניתן לגבות מרייפמן כספים בשיטות הרגילות, ויש צורך לשם הגבייה להפעיל את "הכלים הכבדים" הקיימים בפקודת פשיטת הרגל

אלי רייפמן אינו יכול לחגוג את ההודאה המשתמעת של הנאמן באי יכולת לגבות כספים ממנו. למעשה, רייפמן צריך להיות מודאג במיוחד: : פשיטת רגל אינה עניין של מה בכך. מעמדו המשפטי של רייפמן יהיה מעתה כשל קטין או חסוי, ויימנעו ממנו כל הסממנים של שליטה בחייו: החזקת חשבון בנק, החזקת כרטיס אשראי, נסיעות לחו"ל. אפילו לייסד חברות ולשמש כדירקטור בהם הוא לא יוכל. כל הכנסה שתצמח לו מעכשיו תגיע ראשית לקופת הנאמן, אשר יקצה לו מתוכה סך מינימלי הדרוש לקיומו השוטף ואת השאר יעביר לקופת הנושים. אלו אינם תנאים נוחים למחייה.

מהצד האחר גם המנהל המיוחד – עו"ד איתן ארז – אינו יכול לחגוג: פשיטת הרגל תחייב אותו לעבודה מאומצת לשם תפיסת נכסיו של רייפמן ומכירתם, עבודה שמשמעה פחות זמן פנוי לעיסוק בתיקים אחרים של משרדו, וזאת בזמן שההכנסה מתיק רייפמן עדיין אינה ודאית. מבחינת המנהל המיוחד – עדיף היה אילו רייפמן היה משתף פעולה ומסייע במימוש נכסיו, ואפילו במחיר של הסדר נוח עם רייפמן עצמו על חשבון סיכויי גבייה עתידיים. אלא שרייפמן התגלה במקרה זה כ"קליינט" קשה בעבור המנהל המיוחד.

ואם בעניני אסטרטגיה משפטית עסקינן, הרי שעדיין מוקדם להעריך האם האסטרטגיה בה נקט רייפמן עד כה הינה אסטרטגיה טובה. מצד אחד – נכון הדבר שרייפמן מנע תפיסה של רוב נכסיו, והצליח להמנע מתשלום סכומים גבוהים לקופת הנאמן. אך מן הצד השני –  עצם ההכרזה עליו כפושט רגל הינה סוג של כישלון גם מבחינתו, ולא רק בגלל ההגבלות הקשות שיוטלו עליו והפגיעה הכמעט בלתי ניתנת לתיקון במוניטין שלו, אלא גם בגלל שייתכן והוא החמיץ הזדמנות להגיע עם המנהל המיוחד להסדר נוח שיאפשר לו להמשיך ולהתקיים בכבוד, ואף להצליח בעתיד בעולם העסקים הישראלי. הסיכוי של אלי רייפמן, רק בן 41 כיום, להצליח שוב בעולם העסקים בישראל – יהיה כמעט אפסי לאחר מספר שנים בהם יימצא בפשיטת רגל.

באיזו אסטרטגיה צריך רייפמן לנקוט כיום, לאחר שכבר הוכרז כפושט רגל: האם עליו להמשיך במלחמה בלתי מתפשרת מול הנאמן, הנושים ובית המשפט או שמא עליו להחליף אסטרטגיה ולשתף פעולה עם הנושים? התשובה לשאלה זו, שכבר מונחת לפתחו של רייפמן, תלויה במספר פרמטרים מרכזיים, כשהחשוב שבהם: מהי המטרה שרייפמן מבקש להשיג. אם מטרתו להמנע עד כמה שאפשר ממימוש נכסיו, אפשר שעליו להמשיך ולהתיש את הנושים עד שיסכימו להסדר נוח. אבל אם הוא יגיע למסקנה שמניותיו בחברה שייסד, אמבליז, למשל, אבודות, וכי סיכוייו להציל רכוש אחר הנם נמוכים – כדאי לו לשתף פעולה עם הנאמן והנושים ולו על מנת לשכנע אותם שאינו מסתיר רכוש וכספים, וכי מוטב לטובתם להגיע עמו להסדר מהיר שיאפשר להם לראות כסף בזמן הקצר ביותר. פרמטר נוסף שעל רייפמן להביא בחשבון עשוי להיות הגנה על המוניטין שלו, ואולם, כאמור, לאחר מספר שנים במעמד של פושט רגל יקשה על רייפמן להיתפס כמי שכדאי לעשות עמו עסקים, ויש להניח שיקשה עליו עד מאוד לחזור לימי הזוהר שלו.

במשחק השחמט שמשחקים רייפמן ונושיו, בראשות המנהל המיוחד (שקרוב לוודאי יתמנה עכשיו לנאמן בפשיטת רגל של רייפמן) הרי שמבחינת חשיבה אסטרטגית משפטית, אפשר לסכם את כניסתו של רייפמן לפשיטת רגל בכך שאף אחד מהצדדים אינו יכול להצביע על ניצחון, ושני הצדדים נערכים מן הסתם להמשך ההליכים. רק כדי לסבר את האוזן: הליכי פשיטת רגל הנם הליכים ארוכים העשויים להימשך על פני שנים, ומן הסתם עוד נשמע עליהם הרבה. קרוב להניח, שגם במסגרת הבלוג אסטרטגיה ומשפט.

מאת: עו"ד ניר גולן

עורך דין מאז שנת 1996, עוסק בחברות, סכסוכי שותפים וייעוץ משפטי-אסטרטגי לעסקים ולעורכי דין