הסכם שותפים

הסכם שותפים או הסכם שותפות או הסכם בין שותפים, זהו הסכם בין שני אנשים או יותר או בין שתי קבוצות אנשים או יותר, המתאגדים יחד. מטרת ההתאגדות היא הקמת עסק, רכישת עסק או ניהול עסק. ההסכם נכרת במטרה להסדיר את היחסים ביניהם, לקבוע את חלוקת ההון, הסיכונים והתפקידים ביניהם, וליצור מנגנון שישרת אותם במקרה של סכסוך. קיימים הבדלים בין הסכם שותפות לבין הסכם מייסדים בחברה. על הסכם מייסדים בחברה ניתן ללמוד במונח "הסכם מייסדים".

נקודות שיכללו בהסכם שותפים

הסכם שותפות יכלול בדרך כלל את הפרטים הבאים (ועוד פרטים נוספים חוץ מאלה):

פרטים כלליים

בהסכם השותפים נכלול פרטים כלליים, כמו: שם השותפים ופרטים טכניים על השותפות. חשוב מכך, נגדיר מהי המטרה בהקמת השותפות: כלומר, לאיזו מטרה היא הוקמה. מהו החזון המשותף שבשבילו מתאגדים השותפים ומשתפים פעולה ביניהם. הוראה לעניין החזון נועדה למנוע סכסוכים בין שותפים כשהחזון משתבש. עוד דבר שנתייחס אליו יהיה ההון של השותפים בשותפות (האחוזים של כל שותף בעסק).

חלוקת עבודה ורווחים

נקודה חשובה שנרצה להסדיר בהסכם היא מה יהיו המטלות של כל שותף בעסק (חלוקת התפקידים בין השותפים בעסק). למשל, צד אחד ישקיע את הכספים הנדרשים להקמת וניהול העסק ואילו הצד השני יביא את כוח העבודה שלו או קשריו לעסק.

אני ממליץ לשים לב לנקודה זו. פעמים רבות עסקים "נופלים" כי השותפים לא הגדירו מראש מה כל אחד מהם צריך לעשות בעסק. לכן, כשאנו מכינים הסכם שותפים חשוב מאוד לקיים פגישה מקדימה עם השותפים, ויחד איתם נגדיר מה התפקיד של כל אחד מהם בעסק המשותף.

עוד דבר שכדאי להסדיר לפני ההתקשרות בין הצדדים הוא חלוקת הרווחים מהעסק: פעמים רבות יכלול הסכם שכזה הוראה כיצד יחולקו הרווחים מהעסק.

פתרון סכסוכים בהסכם בין שותפים

סכסוכי שותפים הם דבר נפוץ ואם לא יהיה מנגנון לפתרון הסכסוך ביניהם עלול הסכסוך להידרדר במהירות להליכים משפטיים שיגרמו נזק לשותפות ולשותפים. כך למשל, בהסכמים רבים נכלול תניות שקובעות כי במקרה של סכסוך ביניהם יפנו הצדדים לבוררות. יש הסכמים שבהם נקבע כי טרם פניה להליכים משפטיים ינסו הצדדים גישור בסכסוך שביניהם.

אז אתם בטח שואלים את עצמכם אם תניה שכזו היא משהו סטנדרטי והאם יש לבוררות ולגישור חסרונות? ובכן, אני חושב שלגישור יש הרבה יתרונות. אבל כמו לכל דבר גם לגישור יש חסרונות. חוץ מהעלות הכספית, לעיתים יש אנשים שמנצלים את הגישור כדי "למרוח" את הזמן וכך להתיש את השותף שלהם. ובכל זאת, אני מעדיף הסכמים שיש בהם חובת פניה לגישור. אם שני הצדדים מעוניינים לפתור את הסכסוך – מגשר טוב יוכל לסייע להם. כמובן שלא כל מגשר יודע לפרק מוקשים בדרך לפתרון סכסוך בין שני אנשים שמחזיקים באותו עסק. יש מגשרים שמתמחים בתחומי משפט אחרים, ולא מבינים את הבעיות הייחודיות שקיימות בגישור בסכסוכי שותפים. צריך להבין שיחסים בין שותפים הם תחום משפט מסובך. תחום זה מצריך ידע משפטי, אבל גם הבנה בעסקים. למרות זאת, אם "נופלים" על המגשר המתאים – זה יכול לפתור הרבה בעיות ולקצר את משך הסכסוך.

גם לבוררות יש חסרונות. ראשית, היא עולה הרבה כסף. שנית, לבורר אין את האפשרות לתת במהירות צווים שנחוצים לצורך הפעלת העסק או לצורך הקפאת מצב קיים עד להכרעה בבוררות. כדי שלצווים של הבורר יהיה תוקף נצטרך להגיש אותם לאישור בית המשפט. זה כבר ייקח זמן ויכול לעלות עוד כסף. היתרון בבוררות הוא משך הזמן שלוקח לנהל אותה. בדרך כלל הליכים בפני בורר יהיו מהירים יותר מהליכים בבית המשפט. עם זאת, חשוב לומר שכבר נתקלתי בהליכי בוררות שהתמשכו זמן רב. יש בוררים שלא ממהרים לשום מקום, והדיונים בפניהם יכולים לקחת כמה שנים. זו הסיבה שאני חושב שלעיתים תנית בוררות בהסכם שותפים עלולה להיות רעיון רע.

במב"י זה לא רק בסרטי וולט דיסני

אני מניח שרובכם שמעתם על המושג במב"י. אלה ראשי תיבות באנגלית של המשפט buy me buy you. בעברית אפשר לכנות מונח זה כ"התמחרות הדדית". המשמעות היא שבמקרה שהשותפים מסתכסכים הם יקיימו התמחרות על רכישת החלקים שלהם בעסק. אם נגדיר את זה בשפה פשוטה אומר רק כי המשמעות היא שמי שיציע סכום גדול יותר עבור העסק ירכוש את החלק של השותף האחר במחיר שאותו הוא הציע.

יש יתרונות בהפעלת מנגנון הבמב"י. הכי חשוב הוא שהמנגנון הזה יאפשר לנו פתרון נוח ופשוט כדי להפריד בין שותפים שהסתכסכו ביניהם, או שסתם החליטו שהם לא רוצים לעבוד יותר יחד. מי שמחפש לפתור בעיות בצורה פשוטה, חדה ובלי לבזבז זמן מיותר – ייתכן שהבמב"י הוא בדיוק המנגנון שיתאים לו.

עם זאת, במנגנון הבמב"י קיימים כשלים רבים. מנגנון זה קשה להפעלה ולעיתים כדי להפעילו צריך התערבות של בית המשפט או של בורר. מנגנון זה לא מתאים לעסק שבו יש יותר משני שותפים, או לעסק שבו קיימים פערים כלכליים ניכרים בין השותפים. למרות זאת הבמב"י הוא מנגנון נפוץ בהסכמי שותפים. אני, באופן אישי, לא מחבב אותו במיוחד ומעדיף פתרונות אחרים להיפרדות. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.

סיום דרכה של השותפות

נקודה חשובה שנרצה להסדיר בהסכם היא מתי מסתיימת השותפות: לעתים קרובות השותפות מוגבלת בזמן. לעיתים השותפים מסכימים מראש כי אם יתקיים אירוע מסוים תפורק השותפות. ייתכן מצב הפוך, שבו השותפים מסכימים ביניהם שאם לא יתקיים דבר מסוים תפורק השותפות.

בהסכם כזה נרצה לכלול הוראות לעניין פירוק השותפות. נרצה לקבוע את הדרך כיצד היא תפורק. יש הסכמים שנותנים לכל אחד מהשותפים זכות קדימה לרכוש את החלק של השותף שלו, אם זה יחליט למכור אותו.

סעיפים אלה יוצרים כאבי ראש לא פשוטים. קשה לנו להגדיר מראש את מנגנון זכות הקדימה. בדרך כלל כותבים בהסכם שאם מישהו מהשותפים ירצה למכור – הוא יצטרך להציע תחילה את חלקו לשותפו. הבעיה היא שברגע שיש סעיף כזה קשה למצוא קונה חיצוני שיסכים לשלם עבור העסק.

אפשרות אחרת היא לקבוע מראש ששותף שעוזב ימכור את חלקו לשותפיו. הבעיה במקרה כזה היא להגדיר את המחיר. אנחנו לא יודעים היום כמה העסק יהיה שווה בעוד כמה שנים. אפשר להחליט שבמועד הרלוונטי הצדדים יפנו למומחה שיעריך את שווי העסק. אבל מה אם השווי שקבע המומחה גבוה מדי, ולשותף שנשאר אין כסף לרכוש את חלקו של שותפו שיוצא? ומה קורה במצב ההפוך – כשהמומחה קובע שווי נמוך מדי ולשותף שיוצא לא משתלם למכור במחיר הזה? אלה בעיות שצריך לחשוב עליהם מראש. צריך למצוא להם פתרון שיתאים לשותפים ולאותו עסק ספציפי שאנו מכינים הסכם לבעליו.

התאמת הסכם השותפים לצרכי העסק

ההוראות שהצגתי כאן הן כאלה הנפוצות בהסכמים שאני עורך. כמובן שקיימות גם הוראות אחרות. הדבר תלוי במקרה הספציפי של כל שותפות ושותפות. כשאני מכין הסכם בין שותפים אני נוהג לכלול בו הוראות שמתחייבות מאופי העסק. לפני שאעשה זאת אני עורך תחקיר מקיף ומלא על העסק שהלקוחות עומדים להקים, לרכוש או לנהל. אני בודק מהן המטרות של העסק, ומהו רצון השותפים. רק לאחר תחקיר שכזה אני עורך חוזה המתאים לצורכי העסק.

לכל עסק יש מאפיינים ייחודיים משלו. לא דומה חנות מכולת למרכול, ומרכול אינו דומה לעסק של סיטונאי שמספק מוצרים למרכול. הדבר הראשון שנעשה הוא לנסות ולהבין את המאפיינים הייחודיים של העסק. אחר כך ננתח את הבעיות הצפויות וכך ננסח הסכם טוב יותר. עריכת הסכם "כללי" שלא מתחשב באותם מאפיינים ייחודיים עשויה לגרום לבעיות בהמשך הדרך. הסכם בין שותפים אינו הסכם שאפשר להעבירו מעסק לעסק. זהו הסכם ש"נתפר" במיוחד לצרכיו של עסק מסוים.

מלבד זאת, מומלץ שננסה לצפות אלו קשיים עלולים להתעורר בהמשך הדרך. לקשיים אלה יש למצוא פתרון כבר עתה. כשהם יתעוררו יהא קשה יותר למצוא להם פתרון. זו דרכו של עולם: כשאנשים רוצים להקים עסק הם מאוד אופטימיים. בשלב זה נראה מאוד פשוט לקבוע מנגנונים לפתרון בעיות עתידיות. אבל אחרי שהעסק כבר קיים כל בעיה "מתנפחת" למימדים "מפלצתיים".