השתק עילה

השתק עילה הוא מונח משפטי מתחום המשפט האזרחי, הנגזר מהכללים של מעשה בית דין וסופיות הדיון. השתק עילה מיועד למקרים בהם מוגשת תביעה נוספת בשל אותה עילה.

ההסבר הפשוט ביותר למונח עילה הוא – מסכת העובדות והטענות שביחד יוצרים את זכותו של התובע להגיש את התביעה.

למשל: ירון לא שילם לטלי בעבור עבודה שהיא ביצעה עבורו. אי התשלום בעבור העבודה מהווה את עילת התביעה של טלי.

דוגמא נוספת – רן פלש לשטח ששיך לציפי. ציפי רוצה לפנות את רן מהשטח הזה. עילת התביעה שלה תהיה "סילוק יד", כלומר, לסלק את רן מהשטח שלה שאליו הוא פלש.

כל תביעה בבית המשפט מתבססת על עילה. אם אין עילה כנגד הנתבע – לא ניתן לקבל שום סעד כנגדו, ואם תוגש תביעה שאינה מתבססת על עילה מוכרת בדין – קרוב לוודאי שהיא תדחה על הסף, כלומר – תסולק מבלי שבית המשפט יישמע אותה.

כאשר התביעה נדונה ומוכרעת לגופה, מסתיים בכך ההליך ולא ניתן לתבוע שוב בשל אותה עילה. בדוגמא שלפנינו: לאחר שטלי מגישה תביעה בשל העילה של אי התשלום על ידי ירון, והתביעה נדונה וניתן בה פסק דין – נוצר השתק עילה. כלומר, ירון וטלי מושתקים מלעורר את סוגיית התשלום פעם נוספת בבית המשפט. טלי לא תוכל לתבוע שוב בשל אותה עילה, אפילו אם היא חושבת שבית המשפט לא פסק כפי שצריך היה לפסוק לדעתה.

מכאן שהשתק עילה הוא כלל משפטי שנועד להביא לסופיות הדיון. הרעיון הוא למנוע מסכסוכים להתנהל עד אין סוף, ולהבטיח שאחרי שהסכסוך נדון בבית המשפט, לא ינסו הצדדים להעלות אותו שוב ושוב במסגרת מקצה שיפורים.

רוצים עדכונים שוטפים על המונחים שלנו? בקרו אותנו בפייסבוק